צרכנות נבונה היא לא רק לקנות מוצרים במחיר זול או לקנות מוצר מיצרן קטן - היא גם לקנות בכמות מדודה ובהתאם לכמות הנדרשת למשק-הבית ולצריכה האישית - לקנות פחות ולזרוק פחות. לפי נתוני ארגון לקט ישראל, לא רק שמשפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל בשנה, שהם שווה-ערך לחודש וחצי של צריכת מזון - אלא שגם המזון האבוד הזה משפיע על יוקר המחיה, ולפי הארגון הוא מייקר את המזון ב-11%.
זהו הדוח הרביעי שחושף ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO. לפי הדוח, שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, עומד על 19.7 מיליארד שקל, כאשר כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקל.
את עיקר המזון האבוד מספקת אמנם התעשייה, אבל גם בצריכה הביתית אנחנו קונים יותר מדי: לפי הדוח, האובדן בצריכה הביתית של משקי-הבית בישראל הסתכם בכ-880 אלף טון מזון, בשווי של כמעט 8 מיליארד שקל. לפי הנתון הזה, משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל - ובעיקר מדובר בפירות וירקות (23%), דגנים וקטניות (14%), בשר (8%) ומוצרי חלב (7%) - וזה בזירה הביתית.
אובדן המזון בזירה הקמעונאית מוערך ב-4.3 מיליארד שקל, 11% ממנו הם פירות וירקות שנזרקים עוד לפני שנמכרו; 11% - לחם ומאפים; ו-5% הם בשר ביצים ודגים שפג תוקפם.
איך מונעים את הבזבוז?
ואיך מצילים מזון? מעבירים עודפי מזון מחדרי האוכל המוסדיים לנזקקים - ב-2018 הציל הארגון כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ-15.5 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-150 מיליון שקל. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע לכ-170 אלף נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל. עודפי המזון יכולים לשמש גם להאכלה של בעלי חיים ואפילו כקומפוסט.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון ולגבש מדיניות לאומית, יעדים ולתקצב נושא זה. על התוכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון - משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעונאיות והשיווק ועד הצריכה הביתית.
"באוקטובר 2018 כנסת ישראל הכירה ביתרונות הרבים של הצלת המזון ואישרה את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון. על הממשלה הבאה לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי-הביטחון התזונתי ולהציב נושא זה כנושא מרכזי על סדר יומה - הכלכלי, החברתי והסביבתי".
לפי לקט ישראל, כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל, צריך להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3 מיליארד שקל. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 830 מיליון שקל בלבד, כלומר תוך חיסכון של 72% מהעלויות. זאת, מבלי לכמת את יתרונותיה הסביבתיים.
המודל של הצלת מזון מבוסס על כך שבחדרי אוכל מוסדיים, דוגמת מלונות, חברות הייטק ובסיסים צבאיים גדולים, וגם אצל חקלאים שלא קוטפים את גידוליהם מסיבות שונות, מצטברות ערימות של אוכל מזין וראוי למאכל. העמותות המצילות מזון אוספות את הארוחות שלא הגיעו לצלחת ולא נאכלו ומעבירות אותן לנזקקים.
המודל של לקט אומר כי יותר זול להציל מזון שכבר יוצר אבל לא הגיע לצלחת, מאשר לייצר מזון על כל המשאבים שכרוכים בכך: הצלת מזון בהיקף של 450 אלף טון מזון אבוד בשנה, המהווים כ-20% מהיקף המזון האבוד בישראל ומוערכים בשווי של כ-3 מיליארד שקל בשנה, תאפשר להשלים את מלוא פער צריכת המזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הישראלית הנמצאת באי-ביטחון תזונתי.
מה לקט ישראל עושים לגבי זה? באוקטובר עברה הצעת החוק לעידוד תרומת מזון אותה לקט סייעו לקדם, במטרה שיותר ארגונים מוסדיים יתרמו את עודפי המזון שלהם במקום לזרוק. במקביל, מדי יום נאספים עודפי מזון מחדרי אוכל מוסדיים ברחבי הארץ ותוצרת חקלאית שאינה משווקת ומועברים לעמותות. המטרה היא לגבש תוכנית לאומית להצלת מזון ולחייב גופים ממשלתיים להציל מזון מחדרי האוכל שלהם.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מסר: "עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה בישראל וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית.
"מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית דווקא בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי-הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון ישיר למשק בסך של כ-2 מיליארד שקל. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים, החיסכון למשק אף עולה על 4.5 מיליארד שקל".
