גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחביב של הנהג שלך הוא לשרוף מזומנים? הצמיחה המהירה והר ההפסדים בתעשיית אפליקציות הנסיעות

ההנפקה הצפויה של הסטארט-אפ ליפט, שמקווה להיסחר לפי שווי של 20 עד 25 מיליארד דולר, מציף סימני שאלה לגבי תעשיית שיתוף הנסיעות ● הפוטנציאל העצום והצמיחה המהירה מחפים על כך שהתעשייה הזו פשוט לא יודעת להרוויח

מונית של גט / צילום: צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מונית של גט / צילום: צילומים: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בסוף השבוע האחרון הגישה ליפט (Lyft) תשקיף לרשות ני"ע האמריקאית (SEC), צעד מהותי במרוץ לפעמון שפותח את המסחר בנאסד"ק. חברת שיתוף הנסיעות צפויה לצאת להנפקת מניות לפי שווי של 20 עד 25 מיליארד דולר, 20% יותר מהשווי לפיו בוצע הגיוס האחרון של החברה ביוני 2018.

השוק ממתין להנפקת ענק של אחת מחברות שיתוף הנסיעות כבר יותר משנתיים. רשימת המועמדות כוללת את אובר וליפט בארה"ב ושורה של חדי קרן, סטארט-אפים בשווי העולה על מיליארד דולר. מדובר בחברות ששינו את מה שידענו על שוק המוניות המסורתיות, הציעו חוויית משתמש נהדרת שסייעה להן לגייס במצטבר עשרות מיליארדי דולרים. לכולן משותף עוד דבר אחד: פעילותן הפסדית וחייהן תלויים בהנשמה מלאכותית של תעשיית ההון סיכון והרכב.

עד לפני עשור לא היה כזה דבר שוק שיתוף נסיעות, וכיום השוק הזה מגלגל 59 מיליארד דולר - שליש משוק המוניות העולמי המסורתי. את יריית הפתיחה נתנה אובר ב-2009, אז הציעו לראשונה שני מייסדי החברה כלי חדשני, אלגנטי ופשוט לצריכת תחבורה ציבורית. המפתח היה לבנות כלי יעיל להזמנת המונית, מעקב אחריה ותשלום דיגיטלי בסוף הנסיעה, תוך הישענות על כלכלת החלטורות ופריצה של גילדת המוניות הוותיקה.

ממשיך לנסוע

ההצלחה היתה מידית. שנתיים וחצי מאוחר יותר, במעין התפוצצות מתוזמרת, קמו בכל העולם מתחרים מקומיים. השחקניות הבולטות בתחום הן דידי הסינית, קארים מדובאי, ויה הניו יורקרית, Gett הישראלית, גראב הסינגפורית ויאנדקס הרוסית (החברה הייתה קיימת עוד קודם, אך השיקה את השירות המדובר באותה תקופה). היום חברות שיתוף נסיעות משלימות מיליארדי נסיעות בשנה עבור מאות מיליוני משתמשים בכל העולם. בגולדמן זאקס מעריכים כי עד 2030 שוק שיתוף ההסעות יגדל פי שמונה ל-285 מיליארד דולר.

"נרטיבים מומצאים וטכניקות תעמולה"

הוברט הורן, מומחה עולמי לתחבורה ואולי המבקר העקבי והקולני ביותר של חברות שיתוף הנסיעות ובמיוחד אובר, טוען כי אין שום ראייה אובייקטיבית שמוכיחה כי עסקי הליבה של חברות שיתוף הנסיעות יכולים לייצר רווחים בטווח הארוך. "במהלך העשור האחרון", כותב הורן, "בנתה אובר מוניטין כחברה מצליחה ובעלת ערך המבוסס על נרטיבים מומצאים וטכניקות תעמולה".

זה לא מדאיג שסטארט-אפים מפסידים בשנים הראשונות לפעילותם, אם הסיבה לכך היא צמיחה עם אפיק נראה לעין של רווחיות. אבל חברות שיתוף הנסיעות עדיין לא הצליחו להדגים יכולת לייצר תזרים מזומנים חיובי בפעילות העולמית בהינתן תחרות. למרות שהנוסעים אימצו בחום את שירותי החברות, משום שאלו באמת שימושיים וזולים, עדיין לא ברור אם מדובר בשירות אפשרי במחיר סביר להמונים. הסיבה לכך היא שדלק, נהגים ותחזוקת הרכב מהווים 85% מעלויות שירותי המנויות, אלו עלויות קשיחות שלא יורדות ככל שהחברות צומחות - פשוט אין יתרון לגודל.

מקור הספק העצום שמלווה את התעשייה הזו כבר עשור הוא הסובסידיות העמוקות שמעניקות החברות לנוסעים ולנהגים, רק כדי להשתלט על נתחי שוק, שמעוותות לחלוטין את השוק ומייצרות מצג שווא של תחרותיות במחירי רצפה ופעילות ברת קיימא בשולי רווח מצומקים. מצג כה מעוות שאפילו שאובר קיבלה ב-2018 הזמנות נסיעות בשווי 50 מיליארד דולר, דידי בשווי 20 מיליארד דולר וליפט בשווי 8.1 מיליארד דולר, אף אחת מהחברות לא מסוגלת לרשום רווח.

ב-2018 רשמה אובר, שמוערכת ב-72 מיליארד דולר (תלוי את מי שואלים) הפסד של 1.8 מיליארד דולר, קצת פחות מהשנה הקודמת לכן, אז הסתכמו הפסדיה ב-2.2 מיליארד דולר. דידי הסינית, שחושפת עוד פחות נתונים כספיים מהאמריקאיות ומוערכת לפי שווי של כמעט 56 מיליארד דולר, הפסידה לפי דיווחים 585 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018, זאת לעומת הפסד של 300 מיליון דולר ב-2017 כולה ואחרי כמעט שנתיים אחרי שטענה כי התחילה להרוויח ביותר ממחצית הערים בהן היא פועלת.

התשקיף של ליפט עומד בציפיות העגומות של הורן. אף שליפט היא חברת שיתוף ההסעות השנייה בגודלה בארה"ב עם נתח שוק של 38%, החברה הפסידה כמעט מיליארד דולר במהלך 2018, זאת למרות שהכנסותיה כמעט והוכפלו והסתכמו ב-2.16 מיליארד דולר. החברה גם ציינה כי ייתכן כי לא תהיה מסוגלת להגיע לרווחיות או לשמור עליה בעתיד. היא כאמור לא היחידה שפועלת בשיטת חיסול מזומנים, הפסדים מעמיקים והכנסות מרשימות.

בכל רגע שאחת מהחברות רוצה לשפץ מעט את הדו"חות הכספיים שלה, היא מצמצמת סובסידיות או נוגסת נתח גדול יותר מהכנסות הנהג, אז שריפת המזומנים נרגעת אבל כך גם קצב הצמיחה והסכנה לאבד נהגים למתחרות - שני קריטריונים מהותיים שמהווים את כל ההצדקה העסקית לקיומן.

את הרגישות הזו יודעות החברות האלו היטב, לכן הן עם השנים הן ממתנות את השאיפה שלהן לשליטה עולמית ובמקביל משקיעות מזומנים רבים באפיקי צמיחה אלטרנטיביים כמו פיתוח רכבים אוטונומיים, משלוחי מזון, מיזמי שיתוף אופניים וקורקינטים חשמליים ואפילו עסקי הובלות.

בשוק המוניות אין נאמנות

הדרך לרווחיות בתחום שיתוף הנסיעות התבססה מתחילתה על החלפה מושלמת של המוניות המסורתיות (ומאוחר יותר גם המתחרות הטכנולוגיות), הבאתן לפשיטת רגל, השגת דומיננטיות עולמית על השוק והמחירים בו. הבעיה היא שהשירות שאובר, ליפט, גט או ויה מציעות, לא שונה באופן מהותי אחת מהשנייה. כך שלמרות שההזדמנויות בשוק העולמי מפתות, החוקים המקומיים והרגלי הצריכה הנהוגים מותירים את חברות המוניות בעמדת נחיתות לעומת החברות המקומיות. תוסיפו על זה יחסי ציבור גרועים או קישוריות בעייתית וקיבלתם משתמשים שלא חוששים לעבור בין חברות, בזריזות ובגחמה. בשוק המוניות אין נאמנות.

עובדה זו לצד הרצון לשפץ מעט את הדו"חות הכספיים לקראת הנפקות עתידיות, הביאו למשהו שנראה כמו קונסולידציה של השוק. בשנתיים האחרונות אובר מכרה את פעילותה ברוסיה, רכשה 28% ממניות גראב כדי לאחוז בחלק מהשוק הדרום מזרח אסיה, יצאה מסין והפסיקה לריב עם הרגולטורים האירופיים. דידי הסינית, במקום להתרחב בפעילותה בצורה אורגנית, רכשה את פעילות אובר בסין ואת 99Texi בברזיל, השקיעה בקארים המזרח תיכונית וב-Taxify האסטונית. Gett רכשה את ג'ונו האמריקאית.

ברדק האחזקות מגולם גם על ידי משקיעי הון סיכון, חברות טכנולוגיה ויצרניות מכוניות מסורתיות. כך למשל סופטבנק השקיעה ב-Ola ההודית , אובר ו-Getaround האמריקאיות, גראב הסינגפורית ודידי הסינית. Rakuten היפנית השקיעה בליפט וויה האמריקאיות, Cabfiy הדרום אמריקאית וקארים מדובאי.

יותר מכל ההנפקה מסמלת את המרוץ לשליטה בנרטיב הציבורי. עד היום אובר גייסה כמעט 25 מיליארד דולר, בשלוש השנים האחרונות היא עושה זאת סביב הערכת שווי של 70 מיליארד דולר. המשקיעים הזרימו לחברה יותר מזומנים מכל סטארט-אפ אחר בעולם, ועשו זאת בזמן שהיא שורפת מזומנים ומפסידה שנה אחר שנה.

ההייפ סביב אובר בימיה הראשונים, תדלק את יתר חברות שיתוף הנסיעות והצמיד לרבות תג מחיר אסטרונומי. אובר מחפשת להנפיק לפי שווי של 120 מיליארד דולר - כמעט יותר מכל חברה לפניה. דידי מחפשת לצאת להנפקה במהלך השנה ולזכות לשווי של 80 מיליארד דולר. גראב הסינגפורית מוערכת בכ-11 מיליארד דולר וליפט כאמור מבקשת 25 מיליארד דולר. אלו מחירים גבוהים במיוחד עבור חברות שלא מצליחות להציג רווח, רווח לא נראה באופק ואף אחת לא מתחייבת שזה אי-פעם יפציע. תחת תנאי לחץ אלו, הנפקה בשווים גבוהים ומנופחים היא אולי הדרך היחידה לתת קצת נחת ורווח מיידי למשקיעים הקיימים.

כדי לפזר את הסיכון לשום, החברות צריכות להציג פעילות איכותית שתעמוד במבחן שוק ההון הפומבי והביקורתי. חברות שיתוף הנסיעות מבינות שבועת הגיוסים והשוויים עלולה להתפוצץ, בגלל המודעות הגוברת לצמיחה האיטית, ההפסדים העקביים והחשש המתעצם כי אולי חלומות הרווח אינם כה מציאותיים.

יחסים קשים עם הרגולציה

מלבד העמימות לגבי הרווח, יש גורם אחד שחברות שיתוף הנסיעות ממעטות לדבר עליו אך הוא זה שמציב בפניהן את האתגר המשמעותי ביותר היום - רגולציה. גם אם משקיעים רבים משוכנעים ביכולתן של אובר, ליפט ואחרות לייצר מציאות חדשה במרחב התחבורה הציבורית, אולי אפילו לייתר את הצורך ברכבים פרטיים, לגבי רגולציה מקומית והגנה על נהגים ונוסעים, אין למשקיעים או חברות שיתוף הנסיעות יכולת לנבא את העתיד.

זה נכון שהיסטורית הרגולטורים מגיבים באיטיות, אבל זה לא אומר שהם לא מדביקים את הקצב, במיוחד כשפועלים באזור לובי נהגי מוניות מסורתיות חזק ולוחמני, ציבור שזועק למטריית הגנה ונהגים שנחנקים במשכורות רעב (תנאים קשים במיוחד שמובילים לכך שרק כ-4% מנהגי אובר למשל מחזיקים בעבודה בחברה יותר משנה). המשמעות היא שחברות שיתוף הנסיעות פועלות בעננה רגולטורית.

היום חברות שיתוף הנסיעות מסובכות עם הרגולטורים ברחבי העולם שמחזירים לחוצפה הסטארט-אפיסטית עם תגובת נגד חריפה. בניו יורק הוטלה מגבלה על מספר הנהגים שפועלים דרך חברות שיתוף הנסיעות. בבריטניה הכריחו את החברות להעניק לנהגים הטבות סוציאליות ולהבטיח להם שכר מינימום ובערים אחרות אסרו עליהן לפעול כליל.

אף אחד לא תוהה אם אפשר לצמוח בתוך שוק המוניות העולמי, ברור כי אפשר לעשות זאת ומהר, אך זה כלל לא בטוח שאפשר להרוויח מכך כסף, וגם במגזר הטכנולוגיה שבו גבולות העוז הפיננסי נמתחים, מדובר על קפיצת אמונה גדולה ששועלי שוק ההון יצטרכו לקחת. לחלקן, העובדה כי בארה"ב בלבד שוק התחבורה הציבורית שווה 1.2 טריליון דולר בשנה מעיד כי אפיקי הצמיחה של שוק המוניות הם כאילו אינסופיים. אחרים, שנחבלו מההנפקות של חברות כמו טוויטר וסנאפ, יודעים שלא כל אפליקציה, אהובה ככל שתהיה, שווה את השקעה. 

עוד כתבות

עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

מהתוכנית הכלכלית לוועדת הבחירות - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

למה סמוטריץ' חושב שנתניהו חלש, איפה בחו"ל תמצאו שלט קמפיין ישראלי ולמי סגרו את המיקרופון? 11 שאלות על הסיפורים הפוליטיים של עוד שבוע חם באוגוסט

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

נתניהו נגד המפלגה הדמוקרטית: ראש הממשלה הכפיף את סל האינטרסים הישראלי לגחמותיו של טראמפ

החלטתו של ראש הממשלה נתניהו לכרוע ברך ולהרכין ראש בפני לחצו הישיר של הנשיא דונלד טראמפ , ולחזור בו מן ההיתר לשתי חברות הקונגרס ראשידה טאליב ואילהן עומר להיכנס לישראל - נתפסת כעת בוושינגטון כצעד פוליטי ציני שנועד לספק לנשיא האמריקאי עוד ציוץ פוליטי בקמפיין בחירות אמריקאי ● פרשנות

המעצבת הבריטית סטלה מקרטני / צילום: Charles Platiau, רויטרס

כשלואי פגש את סטלה: בתי האופנה מיישרים קו עם צרכני העתיד

עסקת הרכישה הגדולה שבה קנה בית לואי ויטון את המותג סטלה מקרטני, מסמנת את העירנות של תאגיד האופנה למגמות החמות בעולם הקמעונאות ● מגזין "ליידי גלובס" בבדיקה האם בתי האופנה הגדולים חולמים על מדפסות תלת מימדיות

חגיגות עשור לנישואין של עידן ובתיה עופר במיקונוס / צילום: צילום מסך מתוך news 24-7

חמישה מיליון יורו ו-700 מוזמנים; עידן עופר חגג עשר שנות נישואים

העיתונות ביוון סיקרה בסוף השבוע בהרחבה את מסיבת הענק שערך המיליארדר הישראלי במיקונוס לרגל עשר שנות נישואיו לבתיה

סופרמרקט / צילום: תמר מצפי

דאגה נוספת לבנק ישראל: מדד המחירים ליולי הפתיע לרעה; מחירי הדירות עלו ב-1.4% ב-12 חודשים

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, ריהוט וציוד לבית, ותחבורה ● מתחילת שנת 2019 עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-0.5%

רשידה טליב / צילום: רויטרס

לאחר הפנייה האישית: השר דרעי אישר את כניסת ראשידה טאליב לישראל

לאחר הפנייה האישית של ראשידה טאליב, הסכים השר דרעי לאפשר לחברת הקונגרס להיכנס לישראל על מנת לפגוש את סבתה ● "אני מתחייבת לפעול לפי הגבלות מדינת ישראל ולא לקדם חרם על המדינה", כתבה חברת הקונגרס הפלסטינית-אמריקאית מוקדם יותר במכתבה לשר הפנים

אייל בן סימון / צילום: תמר מצפי

שעון החול של חוק הריכוזיות כמעט התרוקן והפניקס תחלק את מניותיה במהדרין כדיבידנד בעין

חודשים ספורים לפני המועד האחרון לעמידה בהוראות חוק הריכוזיות, דירקטוריון הפניקס החליט היום על החלוקה של המניות לפי שווי מהדרין הערב

עבודה של פאטמה שאנן / צילום: רן ארדה

כובשות את הנרטיב: אמניות פלסטיניות עכשוויות מספקות נקודת מבט חדשה

ואדי סאליב שלא הכרתם, דם מחזור במקום דם של מלחמות ופירוק דימוי האישה כמולדת - כל אלה ועוד הם מוטיבים בתערוכה חדשה בחיפה שבה אמניות פלסטיניות נאבקות על מקומן במאבק הלאומי

מלי ביצור פרנס, עו''ד דנה הירשברג, אורי פדרמן, ד"ר מסעד ברהום / צילום:  קובי בן משה, מורג ביטן, איל יצהר,

ירח דבש באתונה: מנהלים מספרים על החופשה הראשונה בחו"ל

ד"ר מסעד ברהום מספר על החופשה באתונה, ואיך דבר לא השתנה בה בביקור השני ● עו''ד דנה הירשברג נזכרת במשלחת תלמידים למינכן שבה השתתפה ● מלי ביצור פרנס מספרת על החופשה באיטליה - החופשה הכי מדהימה שהייתה לה ● אורי פדרמן מתאר את הפעם הראשונה שזכה לפגוש ילדים מכל העולם

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: גיא ליברמן

דירות מוזלות בת"א ומהפכת קוד הבנייה הישראלי. כותרות הנדל"ן

הביזנס החדש של חברות כרטיסי האשראי אצל בעלי הבתים ● 6,600 איש רודפים אחרי דיור מוזל במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, קוד הבנייה הישראלי יוצא לדרך באיחור של 13 שנה, ומה יש ללימור אדלר לספר לכם על השקעות נדל"ן בפולין ● כותרות הנדל"ן של השבוע

אהוד ברק/  צילום: כדיה לוי

ראשי הרשימה המשותפת תוקפים את ברק: "היה ונשאר גזען"

פוסט שפרסם ראש הממשלה לשעבר בפייסבוק לאחר מעצר אזרחים שהפגינו נגד היועמ"ש בפתח תקווה, ביניהם העוזרת שלו, העלה את חמתם של ראשי הרשימה ● בפוסט כתב ברק "פתח תקווה זה לא אום חיראן" ● איימן עודה פרסם בתגובה "תשע עשרה שנים עברו מאז שהיית אחראי להרג של שלושה עשר אזרחים ערבים בגלל שיצאו לרחובות"

פיצוץ במפעל זיקוקים במושב פורת בשרון / צילום: זק"א

"'אז מישהו איבד אצבע'": למה לא שומעים על התאונות הקשות במקומות העבודה

שי גבאי שנהרג בשבוע שעבר בתאונת עבודה בתל השומר, מצטרף לשני מקרים נוספים בתוך כחודש, וללא פחות מ–20 הרוגים בתאונות מן הסוג הזה במחצית הראשונה של 2019 ● "על ההרוגים באתרי הבנייה כולם כבר מדברים, וזה חשוב, אבל בתאונות בתעשייה כמעט שלא עוסקים, למרות שמספר ההרוגים בהן עולה כל הזמן", מתריעה הפעילה החברתית, עו"ד הדס תגרי ● ומה עושה המדינה בנידון?

בקבוקי אלכוהול מזוייפים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

13 אנשים מתו מתחילת 2018 מאלכוהול מזויף. מי ישמור על הצרכנים?

במשרד הבריאות מדווחים היום שמכירת אלכוהול מזויף נפוצה מאוד במרכולים ובקיוסקים בישראל ● רשות המסים אמורה לפרסם בקרוב תקנות שיאסרו על השימוש במתנול ● בינתיים כדאי להימנע מאלכוהול זול מאוד או כזה שמעורר חשד

מוח / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מחקרים חדשים מנסים לפצח: מה קורה במוח של אדם שמאמין באלוהים?

מה מביא אדם להאמין באלוהים או להיות דתי? האם מבנה המוח שלו שונה משל אדם חילוני, והאם אתיאיסטים מתאפיינים במנת משכל גבוהה יותר ודתיים הם אנשים מאושרים יותר? ● מחקרים חדשים מנסים לפצח את הקשר פצח את הקשר בין אמונה לבין מה שקורה בין האזניים שלנו ● תאמינו לנו, הקול בראש

קורין אלאל / צילום: גיל בקשטיין

חגיגות 30 שנה ל"אנטארקטיקה": קורין אלאל והקהל הטעינו זה את זו באנרגיות

העובדה ש-30 שנים לא הפכו את השירים מהאלבום “אנטארקטיקה” של קורין אלאל לפחות רעננים ורלוונטיים, חידדה עוד יותר את הכאב המילולי שהלחנים הנפלאים של אלאל טשטשו לעיתים

אביאל קדם / צילום: צער בעלי חיים

מדוע עיריית רחובות מבקשת לפנות את עמותת "צער בעלי חיים"?

עמותת "צער בעלי חיים" עתרה נגד עיריית רחובות על כך שזו החלה לדרוש ממנה במפתיע תשלומי ארנונה ואף הטילה עיקול על חשבונה - זאת, לטענת העמותה, בניסיון ללחוץ עליה לפנות קרקע שהוקצתה לה לפני 30 שנה ● העירייה: "העמותה צברה חובות עתק"

חיים כץ / צילום: שלומי יוסף

השר חיים כץ במכתב ההתפטרות: החלטת היועץ המשפטי גורמת לי עוול

"הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי ו'להלביש' מניעים שאינם טהורים על פעילות שבלב מילוי תפקידי כחבר כנסת שבוצעה בתום לב מלא- הוא חסר יסוד ונועד לכישלון", כותב כץ הבוקר במכתב ההתפטרות שלו מהממשלה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

נתניהו, טאליב, עומאר, טראמפ / צילום: רויטרס

איך סובבו שתי חברות קונגרס בלי ניסיון את טראמפ ונתניהו

בתרגיל מבריק אילהאן עומאר וראשידה טאליב הפכו את נשיא ארה"ב לנכס אלקטורלי, אילצו את המפלגה הדמוקרטית, לרבות ידידים מושבעים של ישראל, להתייצב מאחוריהן, והציגו את ישראל כמדינת אי כבוד ואת וראש ממשלתה - כמריונטה של הבית הלבן  ● דעה

ברני סנדרס/  צילום: רויטרס

סנדרס: ישראל מסרבת להכניס צירי קונגרס? שתוותר על הסיוע

הסנטור האמריקאי, אחד מהמתמודדים הדמוקרטים המובילים במרוץ לנשיאות, הגיב על סירוב ישראל לאשר ביקור של שתי צירות בבית-הנבחרים, שתיהן מוסלמיות, בגין תמיכתן ב- BDS ● "הרעיון שמחוקק אמריקאי אינו יכול לבקר במדינה שאנו נותנים לה מיליארדי דולר הוא שערורייתי"