חצי שנה חלפה מאז הוטלה פצצה בדירקטוריון פז, עם התפטרותו של היו"ר, רו"ח יצחק עזר, תוך הטחת טענות בדבר ממשל תאגידי לקוי בחברה בהובלת המנכ"ל יונה פוגל. שוק ההון נחשף בעוצמה לאירוע הנדיר - לרבות לנעשה מאחורי הקלעים, כפי שנחשף בתחקיר גלובס באוקטובר - ולשני המחנות שנוצרו בדירקטוריון החברה, מי עם המנכ"ל ומי עם היו"ר.
לגופו של דירקטוריון, היו אלה חילוקי דעות חריפים בנוגע לתוכנית ההתייעלות הנחוצה בחברה, האשמות בדבר הדלפות, אי אמון גורף ודרישות לפוליגרף, כמו גם טענות להתנהלות שנויה במחלוקת של המנכ"ל ובדיקה שנפתחה מצדה של רשות ניירות ערך. "הדרך שבה ניהלה ועדת המינויים של הדירקטוריון את בחירת המומלצים על ידה מעלה שאלות כבדות ביחס לממשל התאגידי הנהוג בחברה", כתב עזר במכתב ההתפטרות.
לגופו של עיקרון, דגל אדום הונף מעל ליכולתה של פז לקיים ממשל תאגידי תקין, מאז נותרה חברה ציבורית ללא גרעין שליטה, לאחר שצדיק בינו אולץ לבחור בין החזקתו בה לבין החזקתו בבנק הבינלאומי - פועל יוצא של חוק הריכוזיות. הרושם שנוצר, לפחות אצל חלק מבעלי המניות, הוא שיש אדם אחד בפז שעל פיו יישק דבר. איזונים ובלמים? מגוון דעות? - כל אלה נותרו מחוץ לתחום. לשיטתם של אותם בעלי מניות, במקום להוביל את פז בזהירות ובאומץ לעבר האתגרים החדשים שבפניהם ניצבות חברות האנרגיה באלף השלישי, ובראשם המעבר לגז טבעי והמהפכה הצפויה של הרכב האוטונומי, שיהיה גם חשמלי - פוגל בחר בפתרון השמרני הקל. "בפז נדרשים מהפכות ושינויים", מסביר גורם מקורב לנושא. "במקום זה, על רוב הפעילויות שלה יש פג תוקף".
"בסך הכול המוסדיים לא מרוצים ממה שקורה בפז", מבהיר אחר. "יונה היה שבוי בפעילות המסורתית ואין התאמה של הפעילות של פז לעולם החדש. יונה עובד על רווחים בטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך".
עם המוסדיים הללו אפשר למנות את בתי ההשקעות מיטב דש ופסגות וכן את קרן נוקד, שהעלו על הכתב את טענותיהם כלפי החברה והובילו בחודשים האחרונים פעילות אקטיבית נמרצת להפעלת השפעתם בבחירת היו"ר הבא של החברה, מתוך תקווה שיהיה זה האיש שינתב את החברה בדרך שהם רואים לנכון. האירוע המכונן של התפטרותו של עזר, הפך הלכה למעשה לפרולוג לפעולה רחבת היקף מצדם במאבק על עתידה של פז.
יו"ר לשעבר או "רק מנכ"לים"
אותו פרולוג, הוא שמוביל אותנו אל התחנה המהותית הבאה בקורותיה של פז. זו תיערך מחר, עם בחירתו הצפויה של דירקטור נוסף לחברה באסיפה הכללית של בעלי המניות. שלושה מועמדים הגיעו לקו הגמר: אמנון דיק, לשעבר מנכ"ל בזק, דוד אבנר, לשעבר מנכ"ל פרטנר - שניהם הומלצו על-ידי ועדת מינויים שמונתה על-ידי הדירקטוריון. שלישי הוא אברהם ביגר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר מכתשים אגן ויו"ר שופרסל, ובעברו הרחוק, מנכ"ל פז. מדוע בחירתו של דירקטור חדש מהותית כל-כך בחיי החברה העוסקת בדלק, שולטת בפזגז ומפעילה את בתי הזיקוק באשדוד? משום שהוא מסומן מיד כמועמד מרכזי לתפקיד היו"ר.
פורמלית, על הדירקטור החדש שייבחר יהיה להתמודד על התפקיד מול דירקטור מכהן אחר בחברה, האלוף במיל’ אליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על. מעשית, כפי שמעריכים גורמים המקורבים לחברה, לדירקטוריון (הבוחר כמובן את העומד בראשו), "יהיה קשה להתעלם מרצונם של מרבית בעלי המניות".
עד כמה נחשק תפקיד יו"ר פז, תעיד העובדה שעליה מספרים גורמים מקרב בעלי המניות, שחלק מהמתמודדים כבר הספיקו לעשות "רוד שואו" בקרב המוסדיים, כדי להגביר את סיכוייהם. "פז היא אחת החברות הטובות", מסביר גורם בכיר בשוק את פשר האטרקטיביות של התפקיד. "היא ברשימת ת"א 35, היא חברה מסודרת, והיא לא חברה פיננסית, כך שאין מגבלת שכר. השכר שקיבל יו"ר הדירקטוריון בעבר עמד על 1.8 מיליון שקל להיקף של חצי משרה".
בחודשים האחרונים אף יצאה החברה במספר מהלכים אסטרטגיים במטרה לשפר עמדות: פז החליטה על כניסה לשוק החשמל, באמצעות בניית תחנות כוח חדשה של כ-700 מגהוואט, וכן על פיצול עסקי הנדל"ן של החברה - מהלך שצפוי להציף לה ערך של 400-300 מיליון שקל. את שני המהלכים הוביל פוגל בגיבוי הדירקטוריון, "זאת לאחר", כפי שמעיר גורם המקורב לנושא, "שבמהלך השנה וחצי האחרונות, החברה לא עשתה כל מהלך אסטרטגי, כך שגם בקרב בעלי המניות שחושבים שהמנכ"ל לא היה בסדר, אין חולק שהמהלכים שהוצאו לפועל טובים".
"מבחינתנו, זה לא עניין פרסונלי", אומר ל-G אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, שיחד עם פסגות תומכים במועמדותו של ביגר. "היינו עקביים לאורך כל הדרך. לכן בחרנו להתערב בנושא העקרוני ואמרנו בצורה גלויה, החברה היא אחת מהגדולות בארץ, היא מורכבת: יש בה נדל"ן, אנרגיה, קמעונאות, אין בה גרעין שליטה, וחייבים יו"ר מנוסה מול מנכ"ל ותיק ודומיננטי. מערכת תקינה של איזונים ובלמים בחברה ציבורית. מישהו שיש לו ניסיון בהובלת דירקטוריון מורכב וגם ניסיון בתחומי העיסוק של פז".
מבחינתו של רביב, העובדה שביגר כיהן כיו"ר של חברה בסדר הגודל של פז, בעוד שדיק ואבנר היו "רק מנכ"לים", גם אם של חברות גדולות, כמו בזק ופרטנר, היא מהותית. לדבריו, "מנכ"ל עובד מול עשרה מנהלים, יו"ר עובד מול מנכ"ל. הוא צריך לדעת איך להנחות את הנהלת החברה, אך לא להתערב בניהול היומיומי של העסק. צריך להבין, אנחנו כמשקיע הגדול בחברה לא מנסים להתערב בניהול של פז. אנחנו מניחים שהנהלת פז תדע לעשות את העבודה. אנחנו כן מעורבים במישור של הממשל התאגידי, ולכן אנחנו מנסים לחזק את הדירקטוריון ותומכים בהבאת יו"ר מתאים. זה עולם של אקטיביזם מוסדי ואחריות ציבורית, מא' ועד ת'".
והדירקטור שייבחר יהיה גם היו"ר החדש?
"אם אחד המועמדים ייבחר ברוב גדול של בעלי המניות, אני לא רואה מקום להחליט אחרת בבחירות ליו"ר. בשורה התחתונה, מי שיצביעו עבורו באסיפת בעלי המניות מסמנים גם כי מעוניינים בו כיו"ר".
את מי פוגל רוצה - ולמה?
מבין אלה התומכים במועמדותו של ביגר, יש המחשיבים את העובדה שבעבר הוא שימש כמנכ"ל פז, וככזה, מכיר את התחום. "מה שאומר", מסביר גורם המקורב לנושא, "שעקומת הלמידה שלו תהיה קצרה יותר מזו של דיק ושל אבנר. ומול יונה פוגל, שהוא אדם מאוד מתוחכם, צריך מישהו שמבין את התחום. יונה, לפי דעתי, מבין את זה, ולכן הוא כמובן היה מעדיף שביגר לא ייבחר".
מנגד, יש מי שמציינים שחלפו שנים רבות מאוד מאז ביגר שימש כמנכ"ל פז, ואין קשר בין פז של אז לזו של היום, שהיא "חברה אחרת לגמרי". בסביבת החברה מציינים כי אפילו שהקפידו שהתהליך שהובילה ועדת המינויים, יהיה מתועד באופן מלא, כדי שלא יהיה ניתן לטעון לכל סוג של התערבות מצדו של המנכ"ל - חלק מהמוסדיים סקפטיים, ולראיה, במבחן התוצאה דווקא דיק ואבנר הומלצו על-ידי הוועדה ולא ביגר. "למרות שנעשה הליך מקצועי, הנרטיב של חלק מהמשקיעים המוסדיים הוא שהמנכ"ל בוחש במינוי", אומר אחד הגורמים. מקורבים לעבודת הוועדה מנמקים כי ביגר מייצג "סגנון ניהול כוחני שאין לו מקום היום בעולם החדש".
בדוח של ועדת המינויים, צוין מה הפרופיל המתאים לדירקטור בפז: אדם בעל יכולת להוביל שינויים אסטרטגיים, אך באופן אחראי ומבוקר, על מנת שלא לפגוע בקיים. אדם בעל קשר גם לעולמות מתחדשים ולחדשנות, ומי שיכול להשרות אווירה חיובית של שיח פתוח ופורה סביב שולחן הדירקטוריון, ממקום של אחדות והסכמה, ולא על חשבון אסרטיביות. בהחלטה להמליץ על דיק למשל, נכתב בדוח כי הוועדה התרשמה שהוא "אדם פתוח, משתף ונינוח, ונראה כי יש לו היכולת להשתלב במארג הדירקטורים הקיים בפז".
חברת הייעוץ אנטרופי, מכל מקום, ממליצה אחרת מוועדת המינויים. המלצתה היא למנות את ביגר, היות שהוא הבחירה המועדפת על המוסדיים. עם זאת היא אינה פוסלת עקרונית את הבחירה בדיק או באבנר, אם יהיה זה רצון המוסדיים בסופו של דבר.
כיום, נוטים יחסי הכוחות בדירקטוריון לאיזון, (כפי שאפשר לראות בפירוט במסגרת למעלה), אולם ל-G נודע כי ישנן טענות שעל פרופ' אפרים צדקא (שלא צפוי לתמוך בביגר) להימנע מלהשתתף בהצבעה, לאור העובדה שהוא פורש מתפקידו כדירקטור חיצוני בסוף החודש.
מארבעה יוצא אחד
ועוד לא דיברנו על שקדי. כאמור, לאחר שייבחר מי מבין השלושה - דיק, אבנר או ביגר - לדירקטור, הוא צפוי להתמודד על תפקיד היו"ר מול שקדי. הסברה הרווחת היא ששקדי, שהוצע על-ידי בית ההשקעות ילין לפידות, הוא היו"ר המועדף על פוגל, שכן הוא אינו נחשב לאדם כוחני.
אחרים מצננים שגם אם אלו הם פני הדברים, אל לטעות בשקדי, שהוא אולי אדם הפועל בנעימות, אך זו אינה אומרת דבר וחצי דבר על חולשתו או חוזקתו. אותם גורמים מזכירים בהקשר זה, כי כשהגיע שקדי לשמש כמנכ"ל אל על, הטייסים המתינו לו בציפייה דרוכה, שכן כמי שפיקד על חיל האוויר, הם ראו בו אחד משלהם, שגם יבין את צורכיהם וייענה לבקשותיהם. ואולם בפועל, שקדי התעמת איתם לא פחות ממנכ"לים אחרים שהרזומה שלהם אינו כולל טיסות קרב באישון הליל.
כך או אחרת, נשאלת השאלה האם - אם ביגר ייבחר, פוגל יכול להתכונן לאסוף את חפציו, או שמא יוכל להמשיך לשמש כמנכ"ל. "אם הם יצליחו לעבוד יחד", מתייחס רביב, "ניהנה מהפירות של זה, ואם לא, אני סומך את ידי על הדירקטוריון של החברה שיידע מה לעשות ואיך לפעול".
מסתמן תיקו | יחסי הכוחות בדירקטוריון
אריק שור - דירקטור בלתי תלוי. כנראה יתמוך בביגר
מנחם ברנר - דירקטור בלתי תלוי. כנראה יתמוך בביגר
רויטל אביטל - דירקטורית בלתי תלויה. כנראה תתמוך בביגר
עודד גילת - דירקטור חיצוני מטעם בית ההשקעות מיטב דש, שתומך בביגר
מאירה גיט - דירקטורית חיצונית
פרופ’ אפרים צדקא - דירקטור חיצוני
עמיקם שפרן - דירקטור חיצוני
גיט, צדקא ושפרן היו חברי ועדת המינויים, שלא המליצה על מועמדותו של ביגר לדירקטור, ולכן אם תעמוד לבחירה מועמדותו של ביגר או שקדי, הסברה היא שיתמכו בשקדי
אריק שטיינברג - היו"ר הזמני של פז. לא ברור כיצד יצביע
*** גילוי מלא: אברהם ביגר הוא יועץ לדירקטוריון "גלובס".
