אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר / צילום: איל יצהר
דרישת שוחד בוטה מיד עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל וקבלת כספי השוחד במזומן בפגישות "בזק", בתוך תיק מנהלים או בשקית - כך לכאורה דרש וקיבל מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, אלכס ויז'ניצר, שוחד בהיקף של כ-3 מיליון שקל מהקבלן יהודה בוזגלו, בתמורה לאישור מכרזים ותשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות תשתית.
אלה הן הטענות שמעלה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, במסגרת כתבי אישום נוספים שהוגש היום (ד') בפרשה 618, המכונה "פרשת נתיבי ישראל".
כתבי האישום הוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז נגד אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, ונגד בעלי תפקידים בחברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ. כתבי האישום מייחסים לויז'ניצר בקשת שוחד ולקיחת שוחד; ולבעלי התפקידים האחרים, כל אחד לפי חלקו בכתב האישום, תיווך לשוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות לפי פקודת מס הכנסה.
יחד עם כתבי האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש בשווי של כ-7.4 מיליון שקל, הכולל רכבים, חשבונות בנק, מט"ח במזומן ומקרקעין, שנתפסו במהלך החקירה מויז'ניצר ומעובד חברת ביבי כבישים.
פרשת השחיתות לכאורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י - מע"צ לשעבר) היא אחת מפרשות השחיתות החמורות שנחקרו בישראל בשנים אחרונות. בתום החקירה הודיעה הפרקליטות ל-30 מחשודי פרשת נת"י ול-13 חברות ספקיות שלה על החלטתה להעמיד אותם לדין פלילי, בכפוף לשימוע. זאת, לאחר שלעמדת המדינה גובשה תשתית ראייתית רחבה להוכחת התנהלות מושחתת ופלילית שהייתה נהוגה בחברה במשך למעלה מעשור, על-ידי מנהלים ועובדים בחברה וכן על-ידי ספקים חיצוניים, בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה. בפרשה נחקרו מאות מעורבים ולמעלה מ-30 חשודים, בוצעו האזנות סתר, ונתפסו עשרות אלפי מוצגים.
בחודש שעבר הוגש כתב האישום נגד הקבלן יהודה בוזגלו, והבוקר הוגשו כתבי אישום נוספים בפרשה נגד ויז'ניצר ונגד בעלי תפקידים בחברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ שבבעלותו של הקבלן יהודה בוזגלו.
כתבי האישום, שהוגשו על-ידי עורכי הדין קרן שמיר-עוז, ערן זלר ויוראי מצלאוי, מתארים כיצד בוזגלו ניגש באמצעות החברה שבבעלותו למכרזים לביצוע עבודות תשתית אותם פרסמה נתיבי ישראל, תוך שהוא מציע הצעות מחיר נמוכות מעלויות הביצוע הצפויות. על-מנת שנתיבי ישראל תאשר תשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות חריגות שביצע לכאורה בוזגלו בפרויקטים, באופן שיגדיל באופן משמעותי את הכנסותיו, נהג בוזגלו בתחילת הדרך להעביר שוחד למפקחים בנתיבי ישראל, כדי שאלה יאשרו לו תשלום על עבודות חריגות אותן ביקש.
על-פי כתב האישום שהוגש נגד אלכס ויז'ניצר, עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל חברת נתיבי ישראל פנה ויז'ניצר לבוזגלו, רמז לו כי עליו לשלם לו שוחד ואסר עליו לפנות למפקחים בשטח שלא בנוכחותו של ויז'ניצר. בהמשך דרש ויז'ניצר מבוזגלו סכומי כסף כשוחד בעד פרויקטים שנמסרו מחברת נתיבי ישראל לביצועה של ביבי כבישים. לפי האישום, סכומי השוחד נקבעו על-ידי ויז'ניצר מראש ונגזרו מהשווי הכספי של הפרויקטים.
לפי כתב האישום, החל משנת 2006 ועד לסיום כהונתו של ויז'יניצר כמנכ"ל נתיבי ישראל בשלהי שנת 2010, קיבל ויז'ניצר מבוזגלו, במענה לדרישותיו, כספי שוחד בסכום שנע בין 1.1 מיליון שקל לבין 3 מיליון שקל. במספר הזדמנויות קיבל ויז'ניצר את כספי השוחד בתוך תיק מנהלים במזומן, במשרדו בנתיבי ישראל; ובהזדמנויות אחרות קיבל את כספי השוחד גם כן במזומן, בפגישות שנקבעו בצידי הדרך מידיו של מתווך.
אישום נוסף מייחס לויז'ניצר דרישות שוחד מיואב סרנה, בעלי חברת א. אפשטיין ובניו בע"מ, חברה גדולה לניהול פרויקטים, אשר נתנה שירותי ניהול פרויקטים לנתיבי ישראל. בעת שכיהן כמנהל מע"צ וטרם הפיכתה של מע"צ לחברה ממשלתית, נהג ויז'ניצר להיוועץ בסרנה בעניין אופן הקמת חברת נתיבי ישראל ודרכי עבודתה. לאחר הקמת נתיבי ישראל, החלה חברת אפשטיין לקבל עבודות ניהול פרויקטים רבות מנתיבי ישראל. בין השנים 2009-2005 התקשרה נתיבי ישראל עם אפשטיין בחוזי ניהול פרויקטים בשווי של למעלה מ-130 מיליון שקל.
לפי האישום, ויז'ניצר נהג לפנות לסרנה ולרמוז לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שחברתו מקבלת מנתיבי ישראל. בהמשך, נטען, הפכו רמזיו של ויז'ניצר לדרישות שוחד מפורשות ואף להתניות שוחד. כך, נטען כי ויז'ניצר אף הוסיף ואיים על סרנה כי אם לא ייענה לדרישות השוחד שלו, הוא יביא לחיסולה של חברת אפשטיין.
לפי כתב האישום, ויז'ניצר הזמין את סרנה לפגישה בנוכחותו ובנוכחות חברו הקרוב אדי זלינגר. בפגישה הורה ויז'ניצר לסרנה להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר, בהצביעו על זלינגר ובאומרו לסרנה: "אתה מכיר אותו, זה אח שלי. אתה תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי". בהמשך לכך אמר ויז'ניצר לסרנה,כי זו ההזדמנות האחרונה שלו להסדיר את "חובו".
כתב אישום נוסף שהוגש היום, מייחס לעובדים בשירות חברת ביבי כבישים, ביניהם איתמר מחלב, רואה החשבון המבקר של החברה, עבירות של תיווך לשוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס. בכתב האישום נטען כי את כספי השוחד הוציא בוזגלו מחברת ביבי כבישים בדרך של משיכות בעלים ובדרך של קבלת חשבוניות מנופחות מקבלני משנה של החברה. משיכות הכספים נרשמו בהוראת בוזגלו על-ידי רואה החשבון של החברה בספריה באופן כוזב כ"הוצאות קידום פרויקטים", זאת על-מנת להסתיר את ייעודם האמיתי של הכספים ככספי שוחד ועל-מנת להתחמק ממס.
במקביל הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לאלכס ויז'ניצר על סגירת תיק החקירה נגדו ב"פרשה 242", המכונה גם פרשת "ישראל ביתנו", אשר גם במסגרתה הוא נחקר.
החלטות בעניינם של חשודים נוספים שנחקרו בפרשה 618 צפויות להתקבל בשבועות הקרובים.
החקירה בוצעה על-ידי חוקרי יאל"כ בלהב 433 במשטרת ישראל, בשיתוף יחידת החקירות של מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.
באי-כוחו של אלכס ויז'ניצר, עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, מסרו בתגובה: "קיבלנו בצער רב את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את מרשנו, מר אלכס ויז'ניצר. ראוי לציין כי חלק מעמדתנו, שנשטחה בשימוע, התקבלה, וכתוצאה מכך הוסרו מכתב האישום חלק ניכר מהעבירות שיוחסו בתחילה. יחד עם זאת, סבורים אנו כי היה מקום לקבל את עמדתנו במלואה ולסגור את התיק כנגד מרשנו. מר ויז'ניצר בטוח בחפותו המלאה, ואנו תקווה ואמונה כי לאחר ניהול התיק בבית המשפט, תוברר חפותו, והוא יזוכה מכל אשמה".
*** חזקת החפות: אלכס ויז'ניצר, יהודה בוזגלו ויתר המעורבים בפרשה המכונה "פרשת נתיבי ישראל" לא הורשעו בעבירות המיוחסות להם. חלק מהמעורבים הם בחזקת חשודים, ונגד אחרים הוגשו כתבי אישום. הם לא הורשעו בדין, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.