גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקושי הבלתי נסבל בקיום משפט חוזר לאסירים שאולי נכלאו לשווא

מאז קום המדינה נערכו בישראל 31 משפטים חוזרים, מרביתם בתיקי עבירות תעבורה ותכנון ובנייה ● השבוע החל משפטו החוזר של ויקטור גואטה שהורשע ברצח - זאת לאחר שהתברר כי קלטות דיבוב מ-3 ימים בהם שהה במעצר הוסתרו מביהמ"ש ● המדינה חסכנית לא רק במתן הסכמה למשפט חוזר (ע"ע סאגת רומן זדורוב) אלא גם בפיצוי נאשמים במקרים של כליאת-שווא

אסירים בבית כלא / צילום: אלון רון
אסירים בבית כלא / צילום: אלון רון

1.

אחרי 15 שנה בכלא נפתח השבוע משפט חוזר לוויקטור גואטה שהורשע ברצח. הפעם, באחד המקרים הנדירים במיוחד, אפשר שהיחיד, זה קורה בהסכמת הפרקליטות שמתאפיינת בחסכנות עיקשת, מוגזמת ובעייתית מאוד בהסכמות למשפטים חוזרים. רק שהפעם כבר לא הייתה ברירה, לאחר שהתברר כי קלטות דיבוב מ-3 ימים של גואטה במעצר, הוסתרו מבית המשפט והתגלו רק במקרה, בתיק אחר, לאחר שנים. הפרקליטות טענה כי הייתה "תקלה" אבל נאלצה להסכים, ועשתה זאת רק אחרי שנים מזמן גילוי הקלטות. בכ-70 השנים מאז קום המדינה נערכו בסך-הכול 31 משפטים חוזרים, הרבה מהם בתיקים קטנים של עבירות תעבורה ותכנון ובנייה.

2.

בכנס הפרידה שלו מכס השיפוט, אמר שופט בית המשפט העליון, פרופ' יורם דנציגר, כי "שיעור המשפטים החוזרים בישראל מבטא קמצנות-יתר. הסיבה לכך שאין משפט חוזר נובעת מכשלים מוסדיים בשיטה שלנו. אבל הדבר שמטריד אותי הוא, שמשפט חוזר ניתן בישראל כשהעבירות הן קלות ולא חמורות. משפט חוזר צריך לחול דווקא על החמורות".

לאחר פרישתו מונה דנציגר, על-ידי שרת המשפטים איילת שקד, לעמוד בראש "הוועדה לבחינת נושא הרשעות-השווא", שעובדת ממש בימים אלה. מדבריו בכנס ניתן היה להבין כי מערכת הצדק עומדת בעניין ההמלצות הקשורות לנושא - בפני מהפכה של ממש. עם זאת, גורמים שונים הקשורים לעולם המשפט המקומי טוענים שבפרקליטות לא ייתנו צ'אנס לדנציגר לערער על סמכותם הבלעדית והעליונה; ואיכשהו, בדרכים ישירות או עקיפות, אפילו במצב שבו שקד תמשיך להיות שרת משפטים בממשלה הבאה, המלצות "ועדת דנציגר" ינוטרלו, אם אכן יהיו כפי שצפוי שיהיו. בדוח הסנגוריה הציבורי כתוב "קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים".

משפטים חוזרים בולטים בישראל

3.

בעוד עניין, ישראל קמצנית במיוחד - בפיצוי, ובקשיים שהיא מערימה על מי שזוכה בדרך לקבלת פיצוי כספי על כליאת-השווא, אובדן השנים, הפגיעה במשפחה, בפרנסה, בקריירה. מנגד, בארה"ב - קיבל השבוע אסיר-השווא האמריקאי קרייג קולי, שישב בכלא 39 שנה על רצח חברתו ובנה, ולפני כשנה קיבל חנינה לאחר בדיקות DNA, 21 מיליון! דולר פיצויים ממדינת קליפורניה.

בארץ - עמוס ברנס המנוח, שריצה 8 וחצי שנות מאסר על רצח שלא ביצע, קיבל ב-2010 פיצוי של 5 מיליון שקל. אבל זה קרה יותר מ-7 שנים אחרי שבית המשפט החליט לזכות אותו (ב"זיכוי אילם", ללא שמיעת ראיות, בלי לקבוע אם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו או לא; זאת, לאחר שהתביעה הביעה רצונה שלא לנהל משפט, וחזרה בה מכתב האישום), ורק לאחר שכבר היה חולה אנוש. ברנס נפטר כמה חודשים אחרי.

4.

על-פי החוק, אדם שהורשע הרשעת-שווא יכול לתבוע פיצויים על כליאת-שווא, ויכול לקבל פיצויים בסיסיים לפי חישוב ימי המאסר, בהתאם לשכר הממוצע במשק ליום עבודה. בנוסף, הוא יכול לתבוע תביעה אזרחית על הנזק והסבל שנגרמו לו. במקרה שייפסקו לו פיצויים גבוהים יותר, יהיה המשוחרר חייב להשיב, לקזז מהסכום, את הכסף שקיבל בהליך הפלילי. בסכום הפיצויים נהוג לתת משקל לעובדה שאם היה משוחרר, בכל אותן שנים היה עובד לפרנסתו, על-פי פוטנציאל ההשתכרות שלו, כמו גם על הפגיעה האנושה בחייו, באוטונומיה שלו ובכליאת-השווא. אין בחוק סכום קבוע של פיצויים, אבל יש תקדימים.

לדוגמה, ארבעת "הנאשמים" שזוכו לאחר 14 שנה, ורק לאחר ששוחררו בסיום מיצוי מלוא שנות המאסר, בפרשה הקרויה "כנופיית מע"צ". ב-1978, נמצאה קבוצת הצעירים אשמה בעבירות חמורות, שכללו סדרת הצתות ותכנון מעשי רצח של שופטים ושוטרים. במשפט הם טענו כי עונו בחקירתם, וכי ההודאות הוצאו מהם בכוח ובעינויים קשים. איש לא האמין להם. הם הוגדרו על-ידי ראשי האכיפה באותה עת, מי שהיה בהמשך סגן המפכ"ל, ניצב ופרקליטת מחוז תל-אביב דאז, כ"קבוצת אנרכיסטים מאורגנת היטב", ששמה לה למטרה לזרוע הרס בציבור.

זה היה כשנה לאחר המהפך הפוליטי, כך שנרמזו גם הקשרים פוליטיים על-ידי אנשי שלטון החוק. 14 שנה לאחר חקירתם, ולאחר ששוחררו, התוודה קצין המשטרה שהיה מעורב בחקירה, בתוכנית רדיו, כי העדויות אכן נגבו תוך שימוש באלימות קשה ובהשפלות; וכן שעדויותיהם זויפו. במכוון. בתחילת 1998 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, כי הוא תומך במשפט חוזר. הפרקליטות החליטה לחזור בה מכתב האישום, ולא לנהל משפט חוזר. ארבעה מהנאשמים שישבו הכי הרבה שנים בכלא, קיבלו ב-2005, לאחר משפט די ממושך, פיצויים של 12 מיליון שקל - לכולם יחד. חגי פליסיאן, שהיה הנאשם ברצח במועדון הבר-נוער בתל-אביב ב-2009, ישב 8 חודשים במעצר; רק בשנת 2016, הוא קיבל פיצוי של 2 מיליון שקל, במסגרת הליך גישור בין המשפחה לפרקליטות. אלה רק כמה דוגמאות.

5.

בסוף השנה שעברה הגישו 40 חברי כנסת מכלל סיעות הכנסת, הצעת חוק שלפיה אם בית המשפט יגיע למסקנה שרומן זדורוב לא היה הרוצח של הנערה תאיר ראדה, ויורה לשחרר אותו מהכלא, זדורוב יהיה זכאי אוטומטית - ללא צורך בהגשת תביעה ובהוכחת נזקים ופגיעה - בפיצוי כספי משמעותי על-פי חישוב של 360 שקל לכל יום בכלא. מדובר בתקדים, שלא התקדם.

6.

משפט חוזר הוא הליך משפטי הקבוע בחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט העליון להורות על קיומו, בעניין פלילי שנפסקה בו פסיקה סופית. במשך שנים היה כמעט בלתי אפשרי למי שנמצא אשם, להתמודד עם בקשה למשפט חוזר, אלא אם נמצא עורך דין שהיה מוכן לעשות זאת, ולהסתכן בשנים של עבודה סיזיפית וסכסוכים עם הפרקליטות ובתי המשפט, שאינם מחבבים ביקורת עליהם.

עורך הדין המלווה את ויקטור גואטה, שמשפטו החוזר החל השבוע, הוא עו"ד ירום הלוי, שמשמש גם כסנגורו של רומן זדורוב, שנמצא אשם ברצח הנערה תאיר ראדה, ונלחם לקבלת משפט חוזר.

7.

יש לציין כי לא כל המשפטים החוזרים הסתיימו בשחרור. דוגמה בולטת במיוחד היא פרשת רצח הילד החיפאי דני כץ ב-1983. חמשת הנאשמים שהורשעו ברצח על רקע לאומני, טענו במשך שנים רבות - עם תמיכה מאסיבית מעורכי דין בכירים במיוחד - כי הם חפים מפשע. לאחר משפט חוזר, ב-2000, הם הורשעו מחדש, פה אחד. ערעור שהגישו על הרשעתם, נדחה גם הוא.

8.

ב-2001 הוסמכה הסנגוריה הציבורית לייצג נידונים למאסר, בבקשות למשפטים חוזרים. לשם כך הוקמה מחלקה מיוחדת למשפטים חוזרים, שבראשה עומדת בשנים האחרונות עו"ד קרן אבלין-הרץ. בדוחות השנתיים של הסנגוריה הציבורית יש פרק על "הקשים המוסדיים המונעים חשיפה ותיקון של הרשעות-שווא בישראל". אמנם המילים "אגו", "כבוד" ו"עיקשות", לא מופיעות שם, אבל כן מופיעות סיבות בעייתיות במיוחד, שחלקן הגדול אפשר לכנות מעשה ידי אדם. זלזול עמוק ומובנה של שלטונות אכיפת הדין בזכויות האזרח. דוח 2014 מציין את הסיבות הבאות: "ביעור מוצגים ואובדנם" - מסתבר, שזה קורה למרות הוראות החוק, התקנות והפסיקות הברורות - לשמור את התיק לתקופות שנקבעו על-פי חומרת העבירות והערכאות. למשל, תיקי פשע חמור חייבים להישמר לצמיתות. אך "המציאות מראה כי מוצגים רבים מאוד מושמדים באופן מכוון מיד בתום ההליך המשפטי".

ראוי לשים לב למינוח של הסנגוריה הציבורית, שהיא חלק ממשרד המשפטים, שהתיק והממצאים "מושמדים באופן מכוון". זאת, בנוסף למקרים רבים שבהם מוצגים "מושמדים או נעלמים" בשל תנאי שמירה לא נאותים. על התופעה החמורה הזו, שככל הידוע איש מעולם לא נתן עליה את הדין, כתוב שהיא "מסכלת מראש את האינטרס הציבורי שבעריכת בדיקות מדעיות במוצגים בחלוף זמן, על-מנת לבחון את צדקת ההרשעה".

בקיצור: איכשהו מושמדות הראיות שעשויות להוכיח זיכוי. האם במכוון? במטרות זדון? כדי שאף אחד לא יעז לערער על שלטון החוק? עוד סיבות, שלפי הסנגוריה הציבורית מונעות חשיפה ותיקון עוולות: מניעת הזכות לבצע בדיקות מדעיות במוצגים לאחר תום ההליך המשפטי; סירוב הפרקליטות להעביר חומרי חקירה לסנגוריה הציבורית; חקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים, וגם "הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד-עניינים, כאשר היא משיבה לבקשות למשפט חוזר".

הנה ההסבר שבגוף הדוח: בעבר, עד 2004, היה היועץ המשפטי לממשלה המשיב בבקשות למשפט חוזר. היועץ היה מקבל את הבקשה, ומגיש את תגובתו לבית המשפט העליון, שסמכותו להחליט כן/לא משפט חוזר. אולם אז הועברה הסמכות לפרקליטות המדינה, והיא המשיבה בהליכי הבקשה למשפט חוזר. על כך כותב דוח הסנגוריה, בעדינות מופלגת, אולי נוכח העובדה שמדובר בעמיתים למשרד, "הסנגוריה הציבורית סבורה כי האצלה זו של הסמכות יצרה ניגוד-עניינים מובנה... ניגוד-עניינים זה משפיע - אף אם לא באופן מודע - על נכונותה של המערכת להכיר בטעויותיה".

"המשפט הציבורי החוזר" של זדורוב / אלה לוי-וינריב

השיח סביב משפטים חוזרים בישראל בעשור האחרון לא יכול להיות שלם בלי להזכיר את סיפורו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, בתא שירותים בבית ספרה בקצרין בשנת 2006. הרצח זעזע וטלטל את המדינה, זדורוב הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי פעמיים, ובהמשך גם ערעורו לעליון על הרשעתו נדחה - אך הפרשה ממשיכה ללוות אותנו זה 13 שנה. זאת, בשל הטענה של זדורוב, ושורת סנגורים ומתנדבים, הטוענים כי הוא אינו הרוצח.

הטענה הזאת נטענת שנים ארוכות על-ידי גורמים רבים שהתגייסו לטובת מאבקו של זדורוב להשיג משפט חוזר, שודרו סרטים ותחקירים בעניין "הספק" שקיים לכאורה בנוגע להרשעתו של זדורוב ברצח - ואולם עד כה לא נמצאה "ראיית הזהב" שתפתח את הדלת בפני זדורוב למשפט חוזר.

בחודשים האחרונים חזרה הפרשה בקול תרועה רמה לכותרות לאחר שסנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, הצהיר כי נמצאה הראיה אותה חיפשו שנים להוכחת חפותו של זדורוב, והודיע כי בכוונתו להגיש בשם זדורוב בקשה למשפט חוזר. בתדרוך עיתונאים שכינס לפני מספר חודשים הודיע עו"ד הלוי כי לאחר בדיקות שנערכו, נמצא כי שערה שנמצאה על גופתה של תאיר ז"ל, ואינה שייכת לזדורוב, מתאימה לפרופיל הגנטי של א"ח, בן זוגה לשעבר של אישה המכונה א"ק שנחקרה בפרשה בעבר.

הלוי דרש לשחרר את זדורוב לאלתר ולערוך משפט חוזר, שבמסגרתו תוכח חפותו של זדורוב, אך הפרקליטות לא מיהרה להתרשם מהממצאים החדשים. בתגובה להודעה הדרמטית פרסמה פרקליטות המדינה הודעה מצדה, לפיה עיון באותו דוח בדיקה של המכון לרפואה משפטית באשר לשערה שנמצאה על גופתה של תאיר ז"ל מעלה כי הראיה אינה ראיה ניצחת, מאחר שהשערה יכולה להתאים לעשרות אלפי אנשים בארץ.

הפרקליטות חזרה באותה הזדמנות על עמדתה הנחרצת, לפיה זדורוב הורשע כדין, והרשעתו נבחנה ואושרה במספר ערכאות. עם זאת, הפרקליטות הודיעה כי תבחן את הממצאים המלאים לעומק על-מנת להבין את משמעותם הראייתית ולהחליט אילו פעולות נוספות לנקוט, ככל שיהיה בכך צורך.

בפרקליטות טרם השיבו האם הם מסכימים או מתנגדים לקיומו של משפט חוזר בעניינו של זדורוב, ואולם מההודעה בנוגע לדוח הבדיקה עלה כי לתפיסתם, הראיה שנמצאה אינה כה מכרעת כפי שביקש עו"ד הלוי להציג.

בינתיים, נעתרה הפרקליטות לבקשת הסנגור לבחון במעבדה מקצועית בחו"ל את ממצאי ה-DNA, מהשערה שעלולה להצביע על חשוד אחר ברצח - וכרגע ממתינים הצדדים להשלמת הבדיקה.

ובשעה שתחנות הצדק טוחנות לאט, ברקע ממשיך להתנהל כל העת הדיון הציבורי הסוער סביב הפרשה - "המשפט הציבורי החוזר" של זדורוב. אם לשפוט על-פי מספר התחקירים, הראיונות והפוסטים שפורסמו בעניינו של זדורוב בשנים האחרונות, נדמה שרבים בציבור סבורים כי יש להיעתר לבקשתו למשפט חוזר, וסיפורו מאיים להיות סיפור עמוס ברנס החדש (שהורשע ברצח, בקשתו למשפט חוזר התקבלה והוא שוחרר ממאסר לאחר שהפרקליטות החליטה שלא לנהל משפט חוזר).

עוד כתבות

גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל / צילום: איל יצהר

על רקע זינוק המניה: איתמר מדיקל מגייסת 30 מיליון דולר בהנפקה בנאסד"ק

מניית חברת המכשור הרפואי, שנרשמה לבורסה האמריקאית במרץ 2019, עלתה מאז ב-23%, ובשלושת החודשים האחרונים זינקה ב-70% ● ההנפקה עשויה להגדיל את מספר המשקיעים האמריקאים במניה

החברה החדשה של שוקיט / צילום: ניר אריאלי

חברת המשלוחים שוקיט מקימה חברה חדשה ומגייסת לה 15 מיליון דולר

החברה החדשה תכלול את הטכנולוגיה של שוקיט, שמעתה תהיה זמינה ללקוחות חיצוניים ● שתי החברות יהיו חברות אחיות, ומי שמגייסת את ההון בעבור שתי הפעילויות היא החברה האם

מתוך הצילומים של ג'ון דמיאניוק שנחשפו / צילום: באדיבות מוזיאון השואה בוושינגטון

פני הרשע: נחשפו התמונות של דמיאניוק בסוביבור

את התמונות חשף מוזיאון השואה בוושינגטון, שקיבל אותן כתרומה מארגון גרמני שעוסק בתיעוד פשעי השואה

ארנון בר דוד. יו"ש ראש ההסתדרות / צילום: כדיה לוי

"המצב בנמל אשדוד יותר מסובך, אבל יש התקדמות לקראת הסכם עם העובדים"

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מדבר על ההסכמים בנמלים ("חשוב לא להגיע למצב שבו הנמלים החדשים יתחילו לפעול, מבלי שנגיע להסדר עם הישנים"), דוחה את הביקורת על ההסדר הנדיב שמעניק לכל עובד פיצוי ממוצע של 2.7 מיליון שקל, ומסמן את היעד הבא

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם. / צילום: יוסי זמיר

דעה: תוך שבוע, שוק התקשורת גדל בשתי קבוצות נוספות

שני אירועים שהתרחשו בשבוע שעבר עתידים להיות רבי-השפעה: בקשת מיזם הסיבים האופטיים IBC למכור חבילות אינטרנט, ומזכר הבנות בין בעלי אקספון חזי בצלאל לבין קשת להקמת אופרציה תפעולית בשוק האינטרנט • במקביל, משרד התקשורת אמר שוב "לא" לבזק ● דעה

בית חולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי

נגיף הקורונה הגיע לישראל? חשש ששני מטופלים בהלל יפה נדבקו בווירוס

בבית החולים הלל יפה בחדרה מאושפזים שני מטופלים שקיים חשד כי נדבקו בווירוס הקורונה: ילד בן שנה וארבעה חודשים ממוצא סיני שאושפז בבידוד; וגבר שחזר מטיול בסין שכעת נבדק בבידוד ● בשלב זה מדובר בחשד בלבד ● משרד הבריאות ימסור עדכון בהמשך

ח"כ היבא יזבק / צילום: איציק הררי, ועדת הבחירות המרכזית

ועדת הבחירות פסלה את מועמדות של היבא יזבק; יזבק: "לא התכוונתי להלל את השימוש באלימות"

הפסילה עברה ברוב של עשרים ושמונה בעד ושבעה נגד ● נציגי כחול לבן והעבודה הצביעו בעד וכך גם כל נציגי יהדות התורה

מוצרי שניב / אילוסטרציה: יח"צ

שניב עשתה קפיצת מדרגה, שעוד לא באה לידי ביטוי במחיר המניה

יצרנית הנייר ביצעה ב-2017 מיזוג אסטרטגי כם עם חברת סאסאטק העוסקת במוצרי ניקיון, טיפוח וטואלטיקה ● בגלל הרכישה, החדירה לשוק המוסדי והעלייה ברווח, חברת שניב אטרקטיבית להשקעה

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

ויקטורי ויוחננוף מרוויחות מהמשבר הפיננסי של נחום ביתן, והן לא היחידות

נחום ביתן נאבק בימים אלה כדי למצוא חבל הצלה שייחלץ אותו מהמציאות אליה נקלע, והספקים עוקבים אחריו בחשש ● בינתיים המתחרות, שנהנו מהקריסה של רשת מגה לפני כ-5 שנים, מצליחות למנף גם את הקשיים הנוכחיים של ביתן

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

טראמפ חשף את תוכנית המאה: "ירושלים תהיה בלתי ניתנת לחלוקה. זה מאוד חשוב!"

טראמפ הציג את תוכנית המאה הכוללת את סיפוח בקעת הירדן והקמת בסיס למדינה פלסטינית ● נתניהו: "הודות להכרה היסטורית זו - ומכיוון שתוכניתך מייצרת את האיזון הנכון, הסכמתי לקבלה כבסיס למו"מ עם הפלסטינים להגעה להסכם שלום" ● גם גנץ הסכים לתוכנית כבסיס למו"מ ישיר עם הפלסטינים

הבניין הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

מתחזקות העליות בת"א; טבע עולה ב-2.5%, פרטנר וסלקום מזנקות

בעלי הוט הגישו הצעה לרכישת פרטנר, בדרך למיזוג משמעותי ראשון בשוק הסלולר ● מניית טבע מתחזקת לאחר שהודיעה על קבלת אישור FDA למזרק האוטומטי של תרופת המיגרנה שלה ● בורסות וול סטריט ננעלו אמש בעליות

ארנון בר–דוד/ צילום: תמר מצפי

"לא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות במשמרת שלי"

באוצר שוקלים לצמצם באופן חלקי את הטבת המס על קרנות ההשתלמות ● יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מבטיח שכל הרעה בתנאי החיסכון בקרנות תהיה חציית קו אדום מבחינת ההסתדרות

שלמה אייזנברג / צלם: אריאל ירוזלימסקי

גזונדהייט בשוונג: מעמידה למכירה את יתרת החזקותיה בערד השקעות תמורת כ-200 מיליון שקל

לפני מספר חודשים מכרה שושנה גזונדהייט, בת יותר מ-90, כ-27% מהון החברה, בתמורה כוללת של כ-510 מיליון שקל ● כעת היא מנצלת שוב את רמות השיא שבהן נמצאת מניית ערד, אחרי זינוק שנתי של כ-80%

אסתר חיות  / צילום: שלומי יוסף

חוק חדלות הפירעון: מאות תיקי פשיטת רגל יידונו לפי הפקודה הישנה

בית המשפט העליון קבע היום כי בין 500 ל-800 תיקי פשיטת רגל, שהוגשו לכונס הנכסים לפני כניסת החוק לתוקף, יידונו בבית המשפט המחוזי, ולא יהיה צורך להגיש אותם מחדש לבית משפט השלום

סניף של OTHER STORIES של H&M בברצלונה / צילום: שאטרסטוק

סיפורים אחרים: המותג היוקרתי של H&M עושה עלייה לישראל

עשור אחרי שהגיעה לישראל, צפויה הרשת לפתוח בקרוב בקניון רמת-אביב סניף ראשון של המותג OTHER STORIES &

בריטיש איירווייס / צילום: יחצ

בריטיש איירוויס מפסיקה את טיסותיה לסין בעקבות התפשטות נגיף הקורונה

הביטולים ייחלו באופן מיידי ● הטיסות להונג קונג יימשכו כמתוכנן ● מספר מקרי המוות כתוצאה מהנגיף הגיע ל-132

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

"ממשלת מעבר של שנה וחצי הורגת את הרשויות המקומיות"

מהלכים בין הטיפות: ראשי הרשויות מתמודדים עם תקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת ● ראש עיריית ערד: "כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות בזמן החגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב לא יתעניין בביבי או בגנץ - הם יבואו אליי"

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס

מתחב"צ בשבת עד היפרדות מכלי חד"פ: כך מנסות הרשויות המקומיות לנצל את הכאוס שמשתק את פעילות הכנסת

המשבר הפוליטי מאלץ את הרשויות המקומיות למלא את מקומה של הממשלה ומאפשר להן לקבוע עובדות בשטח • חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי: "בכל מקום שבו המדינה לא תטפל, הרשויות ייכנסו לזה כי אין להן ברירה"

פטריק דרהי / צילום: Gettyimages ישראל

לקראת מיזוג משמעותי ראשון בשוק הסלולר? בעלי הוט הגישו הצעה לרכישת פרטנר

המטרה של אלטיס, הבעלים של הוט, היא לרכוש את מלוא ההחזקות בפרטנר ולמזגה לתוך הוט ● המשמעות היא שככל הנראה שוק הסלולר עומד לעבור מיזוג משמעותי ראשון ● מניות פרטנר וסלקום קופצות בכ-4% ● אם המיזוג יאושר, פרטנר תיאלץ כנראה להיפרד מפעילות הטלוויזיה שלה

רה"מ בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

פרשנות: תוכנית המאה היא בדיוק הפרק שלו קיווה נתניהו בספרי ההיסטוריה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הממשל הידידותי והנוח ביותר לישראל אי-פעם, עם נשיא שרק מוסיף לבקשות המגיעות מירושלים, הצליח לשנות את התפיסה האמריקאית ועימה הבינלאומית שלפיה קווי 67 הם קווי המדינה הפלסטינית בשינויים קלים ● פרשנות