גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשר אבל מסריח: איך יכול להיות ששני כרטיסי טיסה עולים פחות מכרטיס אחד?

חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) שמתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור ● בדקנו למה

כרטיסי טיסה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כרטיסי טיסה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השמיים נפתחו, התחרות התחדדה, המחירים ירדו - אין ספק שהרבה דברים טובים קרו בעולם התעופה בשנים האחרונות. ועדיין, למרות זאת, מסתבר כי תופעות ששייכות "לעולם הישן" ופועלות לרעת הנוסע לא נעלמו לגמרי. אחת מהן מתייחסת לשיטה של חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) שמתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור.

אז נכון שמרבית הנוסעים טסים הלוך-חזור, ונכון שמשום מה בתודעה הצרכנית הורגלנו לכך שחצי מוצר לא בהכרח עולה חצי מחיר (כמו חצי מנה פלאפל שלא תעלה חצי ממנה שלמה) - אבל לראיה, חברות הלואו קוסט מוכיחות שזה אפשרי. במילים אחרות: חברות התעופה מתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר שמטרתו להרתיע.

כך למשל, מבדיקה שערכנו, טיסה מתל-אביב לניו-יורק עם אל על ב-20 במארס עולה 2,111 דולר במחלקת תיירים. מנגד, טיסת הלוך-חזור שממריאה באותו התאריך בדיוק וחוזרת שבוע לאחר מכן ב-27 במארס תעלה 517 דולר להלוך ו-483 דולר לחזור, ובסך-הכול 1,000 דולר לכל המסע - יותר מחצי מהמחיר של טיסה בכיוון אחד.

אבל אל על לא לבד. דוגמה נוספת מצאנו אצל בריטיש איירווייז, שמציעה כרטיס בכיוון אחד ב-20 במארס מתל-אביב ללונדון החל מ-1,253 דולר לכיוון אחד. על כרטיס הלוך-חזור, מ-20 עד 27 במארס, תשלמו הרבה פחות - כ-570 דולר בלבד. כאן, אגב, הפער משקף גם את רמת המחיר בהיבט של הגמישות - כרטיס קשיח מול כרטיס גמיש (שהוא היחיד שמוצע לנוסעים בכיוון אחד).

מנגד, שיטת התמחור של חברות הלואו קוסט עובדת אחרת לגמרי - תשלום על כל כיוון בנפרד, והתמחור הוא בהתאם. כך למשל, המחיר לכרטיס מתל-אביב למילאנו בריאנאייר יתחיל מ-112 אירו. כשמחפשים טיסת הלוך-חזור לאותו המועד, המחיר נותר זהה: 112 אירו בהלוך ו-205 אירו בחזור.

באיזי ג'ט הנוסע ישלם פרמיה של כ-10 אירו על כרטיס בכיוון אחד. לדוגמה, המחיר לטיסה מתל-אביב לפריז ב-20 במארס עומד על 165 אירו (ו-72 אירו ביום למחרת), כאשר אותה טיסה במסלול הלוך-חזור תעלה 155 אירו לכיוון ההלוך מתל-אביב (ו-61 אירו ביום למחרת) ו-80 אירו בחזור. זאת, לעומת פרמיה של עשרות ומאות אחוזים ברכישת כרטיס אחד בחברות לגאסי.

למרות שגורמים שונים בענף משוכנעים שמדובר בתופעה שהולכת ונעלמת, הדוגמאות המובאות מעלה ממחישות תמונה אחרת. "אין הסבר נבון לזה", אומר סמנכ"ל איסתא, רונן קרסו. "זה תמחור מיושן. בעולמות התעופה של היום הכול פתוח ונגיש, ויש לא מעט נוסעים שקונים כרטיס בכיוון אחד כדי לחזור ממקום אחר. זאת לוגיקה שלא עומדת במבחן המציאות והיא תנוצח על-ידי ההיגיון".

גדעון טהלר, בעלי חברת טל תעופה המייצגת שורה של חברות תעופה, מחזק את הדברים וסבור כי מדובר בקונספט ישן שייעלם מכורח המציאות לטובת מחירים של מקטעי טיסות בנפרד. "נוסעים רבים יצאו כבר מזמן מהגבולות של טיסות הלוך-חזור עם אותה החברה ומאותו היעד ועברו לקנות כרטיס בכיוון אחד".

בכיר בענף התעופה מחדד כי "99% מהנוסעים עדיין קונים כרטיס הלוך-חזור וזה המצב שאני רוצה לשמר".

"פשוט כי הן יכולות"

לדברי יוני וקסמן, המשנה ליו"ר אופיר טורס, "בעבר החשיבה הבסיסית של חברות התעופה הייתה שקשה יותר למלא מטוסים בטיסות החזור, ולכן הן תמחרו את זה אחרת כדי להגיע לתשואה נכונה. היום יש לחברות אפשרות לשלוט בכך עם שיטת תמחור במודל של לגים (מקטעי טיסה) נפרדים, כפי שעושות חברות הלואו קוסט - כך שהמטוסים לא חוזרים ריקים. השאיפה תמיד היא למכור כרטיס הלוך-חזור, ואני עדיין מאמין שחוסר האיזון הזה במחירים ילך וייעלם".

האמנם? חני סובול, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, לא ממהרת להספיד את ה"שיטה": "תמחור גבוה בכיוון אחד הוא ממש לא בבחינת עולם שהולך ונעלם. הוא בולט יותר בטיסות ליעדים שאין עליהם תחרות, או שחברות הלואו קוסט לא טסות אליהם, בדגש על יעדים טרנס-אטלנטיים. החברות מבחינתן טוענות שזה נובע משיקולים כלכליים, אבל לנו ברור שזה נעשה פשוט כי הן יכולות.

"אין הסבר מניח את הדעת לכך שטיסת הלוך-חזור תהיה זולה יותר מטיסת הלוך. בעבר דובר על הצורך לאזן את מספר הנוסעים במטוס - היום זה לא רלוונטי. יתרה מכך, אם נוסע לא הופיע לטיסת החזור, יכולים לגבות ממנו כסף על ההפרש במחיר".

עם זאת, היא מסייגת ואומרת כי "ברור שללקוח פרטי יש קושי להגיע, אבל סוכני נסיעות שמוכרים טיסת הלוך-חזור לנוסע שלא השתמש בטיסת החזור, חשופים לקנס. מה שהחברות יכולות לעשות מול הנוסע הפרטי זה לסמן אותו בנקודה שחורה ובפעם הבאה לא למכור לו כרטיס. כל המידע אודות הנוסע נשמר וידוע, וזה משהו שהחברות מנצלות".

אגב, בכיר בענף התעופה אישר בשיחה עם "גלובס" כי החברות מסמנות נוסעים שבאופן שיטתי רוכשים כרטיסים שאין להם כוונה להשתמש בהם.

הסוכנים חשופים לקנסות

המחירים המובאים בדוגמאות מובילים למסקנה אחת: גם אם מדובר בנוסע לחוץ שחייב כרטיס בכיוון אחד מעכשיו לעכשיו, נוסע עסקי או כזה שחייב לטוס מכורח של נסיבות טרגיות או בריאותיות - עדיף לו לרכוש כרטיס הלוך ושוב ולוותר על טיסת החזור.

עם זאת, לטענת וקסמן, "על הנייר מדובר בהפרה של ההסכם בין חברת התעופה לנוסע שרכש כרטיס שלא עשה בו שימוש".

זה נשמע כמו טיעון קלוש.

"בואי נגיד שאני כסוכן לא אמכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שיודע מראש שהוא לא ישתמש במקטע הזה, מהסיבה שאני חשוף לקנס מהחברות. עם זאת, אני מסכים שאין דרך לגבות קנס מנוסע שעושה את זה לבד".

בהקשר הזה סובול מוסיפה כי ההתאחדות "הנחתה את הסוכנים שלא למכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שמצהיר שלא ישתמש בטיסות, אבל מנגד כן לכוון אותו לחשוב על כך באופן עצמאי.

"פנינו לחברות התעופה שיחדלו מהשיטה הזו ומהקנסות שהן דורשות מהסוכנים", היא אומרת. "חלקן קשובות יותר, וחלקן פחות, אבל בגדול הנימוק שלהן הוא שהן מכוסות, כי זה מופיע תחת החוקים שבכרטיס. מנגד, אנחנו טוענים שגם אם זה כתוב, הרי שזה לא הגיוני, ואין לכך כל הצדקה", אומרת סובול ומסכמת כי "זה מה שנקרא כשר אבל מסריח".

הפתרון מבחינתכם הוא לחנך את החברות, ושהנוסע יעקוף את זה בדרך של קניית כרטיס הלוך-חזור?

"לי אסור להגיד את זה - זה את אמרת".

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026