גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשר אבל מסריח: איך יכול להיות ששני כרטיסי טיסה עולים פחות מכרטיס אחד?

חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) שמתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור ● בדקנו למה

כרטיסי טיסה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כרטיסי טיסה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השמיים נפתחו, התחרות התחדדה, המחירים ירדו - אין ספק שהרבה דברים טובים קרו בעולם התעופה בשנים האחרונות. ועדיין, למרות זאת, מסתבר כי תופעות ששייכות "לעולם הישן" ופועלות לרעת הנוסע לא נעלמו לגמרי. אחת מהן מתייחסת לשיטה של חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) שמתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור.

אז נכון שמרבית הנוסעים טסים הלוך-חזור, ונכון שמשום מה בתודעה הצרכנית הורגלנו לכך שחצי מוצר לא בהכרח עולה חצי מחיר (כמו חצי מנה פלאפל שלא תעלה חצי ממנה שלמה) - אבל לראיה, חברות הלואו קוסט מוכיחות שזה אפשרי. במילים אחרות: חברות התעופה מתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר שמטרתו להרתיע.

כך למשל, מבדיקה שערכנו, טיסה מתל-אביב לניו-יורק עם אל על ב-20 במארס עולה 2,111 דולר במחלקת תיירים. מנגד, טיסת הלוך-חזור שממריאה באותו התאריך בדיוק וחוזרת שבוע לאחר מכן ב-27 במארס תעלה 517 דולר להלוך ו-483 דולר לחזור, ובסך-הכול 1,000 דולר לכל המסע - יותר מחצי מהמחיר של טיסה בכיוון אחד.

אבל אל על לא לבד. דוגמה נוספת מצאנו אצל בריטיש איירווייז, שמציעה כרטיס בכיוון אחד ב-20 במארס מתל-אביב ללונדון החל מ-1,253 דולר לכיוון אחד. על כרטיס הלוך-חזור, מ-20 עד 27 במארס, תשלמו הרבה פחות - כ-570 דולר בלבד. כאן, אגב, הפער משקף גם את רמת המחיר בהיבט של הגמישות - כרטיס קשיח מול כרטיס גמיש (שהוא היחיד שמוצע לנוסעים בכיוון אחד).

מנגד, שיטת התמחור של חברות הלואו קוסט עובדת אחרת לגמרי - תשלום על כל כיוון בנפרד, והתמחור הוא בהתאם. כך למשל, המחיר לכרטיס מתל-אביב למילאנו בריאנאייר יתחיל מ-112 אירו. כשמחפשים טיסת הלוך-חזור לאותו המועד, המחיר נותר זהה: 112 אירו בהלוך ו-205 אירו בחזור.

באיזי ג'ט הנוסע ישלם פרמיה של כ-10 אירו על כרטיס בכיוון אחד. לדוגמה, המחיר לטיסה מתל-אביב לפריז ב-20 במארס עומד על 165 אירו (ו-72 אירו ביום למחרת), כאשר אותה טיסה במסלול הלוך-חזור תעלה 155 אירו לכיוון ההלוך מתל-אביב (ו-61 אירו ביום למחרת) ו-80 אירו בחזור. זאת, לעומת פרמיה של עשרות ומאות אחוזים ברכישת כרטיס אחד בחברות לגאסי.

למרות שגורמים שונים בענף משוכנעים שמדובר בתופעה שהולכת ונעלמת, הדוגמאות המובאות מעלה ממחישות תמונה אחרת. "אין הסבר נבון לזה", אומר סמנכ"ל איסתא, רונן קרסו. "זה תמחור מיושן. בעולמות התעופה של היום הכול פתוח ונגיש, ויש לא מעט נוסעים שקונים כרטיס בכיוון אחד כדי לחזור ממקום אחר. זאת לוגיקה שלא עומדת במבחן המציאות והיא תנוצח על-ידי ההיגיון".

גדעון טהלר, בעלי חברת טל תעופה המייצגת שורה של חברות תעופה, מחזק את הדברים וסבור כי מדובר בקונספט ישן שייעלם מכורח המציאות לטובת מחירים של מקטעי טיסות בנפרד. "נוסעים רבים יצאו כבר מזמן מהגבולות של טיסות הלוך-חזור עם אותה החברה ומאותו היעד ועברו לקנות כרטיס בכיוון אחד".

בכיר בענף התעופה מחדד כי "99% מהנוסעים עדיין קונים כרטיס הלוך-חזור וזה המצב שאני רוצה לשמר".

"פשוט כי הן יכולות"

לדברי יוני וקסמן, המשנה ליו"ר אופיר טורס, "בעבר החשיבה הבסיסית של חברות התעופה הייתה שקשה יותר למלא מטוסים בטיסות החזור, ולכן הן תמחרו את זה אחרת כדי להגיע לתשואה נכונה. היום יש לחברות אפשרות לשלוט בכך עם שיטת תמחור במודל של לגים (מקטעי טיסה) נפרדים, כפי שעושות חברות הלואו קוסט - כך שהמטוסים לא חוזרים ריקים. השאיפה תמיד היא למכור כרטיס הלוך-חזור, ואני עדיין מאמין שחוסר האיזון הזה במחירים ילך וייעלם".

האמנם? חני סובול, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, לא ממהרת להספיד את ה"שיטה": "תמחור גבוה בכיוון אחד הוא ממש לא בבחינת עולם שהולך ונעלם. הוא בולט יותר בטיסות ליעדים שאין עליהם תחרות, או שחברות הלואו קוסט לא טסות אליהם, בדגש על יעדים טרנס-אטלנטיים. החברות מבחינתן טוענות שזה נובע משיקולים כלכליים, אבל לנו ברור שזה נעשה פשוט כי הן יכולות.

"אין הסבר מניח את הדעת לכך שטיסת הלוך-חזור תהיה זולה יותר מטיסת הלוך. בעבר דובר על הצורך לאזן את מספר הנוסעים במטוס - היום זה לא רלוונטי. יתרה מכך, אם נוסע לא הופיע לטיסת החזור, יכולים לגבות ממנו כסף על ההפרש במחיר".

עם זאת, היא מסייגת ואומרת כי "ברור שללקוח פרטי יש קושי להגיע, אבל סוכני נסיעות שמוכרים טיסת הלוך-חזור לנוסע שלא השתמש בטיסת החזור, חשופים לקנס. מה שהחברות יכולות לעשות מול הנוסע הפרטי זה לסמן אותו בנקודה שחורה ובפעם הבאה לא למכור לו כרטיס. כל המידע אודות הנוסע נשמר וידוע, וזה משהו שהחברות מנצלות".

אגב, בכיר בענף התעופה אישר בשיחה עם "גלובס" כי החברות מסמנות נוסעים שבאופן שיטתי רוכשים כרטיסים שאין להם כוונה להשתמש בהם.

הסוכנים חשופים לקנסות

המחירים המובאים בדוגמאות מובילים למסקנה אחת: גם אם מדובר בנוסע לחוץ שחייב כרטיס בכיוון אחד מעכשיו לעכשיו, נוסע עסקי או כזה שחייב לטוס מכורח של נסיבות טרגיות או בריאותיות - עדיף לו לרכוש כרטיס הלוך ושוב ולוותר על טיסת החזור.

עם זאת, לטענת וקסמן, "על הנייר מדובר בהפרה של ההסכם בין חברת התעופה לנוסע שרכש כרטיס שלא עשה בו שימוש".

זה נשמע כמו טיעון קלוש.

"בואי נגיד שאני כסוכן לא אמכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שיודע מראש שהוא לא ישתמש במקטע הזה, מהסיבה שאני חשוף לקנס מהחברות. עם זאת, אני מסכים שאין דרך לגבות קנס מנוסע שעושה את זה לבד".

בהקשר הזה סובול מוסיפה כי ההתאחדות "הנחתה את הסוכנים שלא למכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שמצהיר שלא ישתמש בטיסות, אבל מנגד כן לכוון אותו לחשוב על כך באופן עצמאי.

"פנינו לחברות התעופה שיחדלו מהשיטה הזו ומהקנסות שהן דורשות מהסוכנים", היא אומרת. "חלקן קשובות יותר, וחלקן פחות, אבל בגדול הנימוק שלהן הוא שהן מכוסות, כי זה מופיע תחת החוקים שבכרטיס. מנגד, אנחנו טוענים שגם אם זה כתוב, הרי שזה לא הגיוני, ואין לכך כל הצדקה", אומרת סובול ומסכמת כי "זה מה שנקרא כשר אבל מסריח".

הפתרון מבחינתכם הוא לחנך את החברות, ושהנוסע יעקוף את זה בדרך של קניית כרטיס הלוך-חזור?

"לי אסור להגיד את זה - זה את אמרת".

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך