גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פברואר בתיקי ההשקעות: המשך עליות שמלמדות משהו דווקא על ירידות

חודש חיובי נוסף עבר על שוקי ההון הסחירים, ונדמה כי הפסדי 2018 הפכו זיכרון רחוק ● העליות בכל מדדי השוק הביאו תשואות חיוביות בפברואר אל כל מדדי התיקים של אג'יו ● אפיק המניות אמנם בלט, אך העליות באפיקי האג"ח מרשימות לא פחות יחסית לתחום הסולידי ● האם זה קורה כי הסיכונים התפוגגו - או פשוט כי השווקים למדו לחיות איתם?

מדדי מניות / צילום: שאטרסטוק
מדדי מניות / צילום: שאטרסטוק

מדדי התיקים המנוהלים של אג'יו מספקים למשקיעים נחת זה חודש שני ברציפות, עם עליות שערים מרשימות שהצטברו בחודשיים הראשונים של השנה. מדדי תיק האג"ח עלו בשיעור של 0.77% החודש, וצברו עלייה בשיעור של 2.01% בשני החודשים הראשונים של השנה. מן העבר השני של רצף הסיכונים, מדדי התיק המנייתי עלו בשיעור נאה של 1.27% בפברואר, וצברו בכך עלייה של 6.49% בשני החודשים הראשונים של השנה. תיק האמצע, המכיל 30% מניות, עלה בחודש האחרון ב-0.92%, ואילו בשני חודשי השנה הראשונים הוא עלה ב-3.35%, תשואה נאה שרבים היו חותמים עליה גם במונחים חודשיים.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

נהוג לומר כי תנודות חדות בשוק הן "התאמת מחירי הנכסים הפיננסיים", ולעיתים בצורה מתוחכמת יותר אומרים, כי זהו "תמחור מחודש של הסיכונים". האם בטווח זמן קצר של חודשיים בלבד, מדצמבר לפברואר, התנאים והגורמים המשפיעים השתנו עד כדי כך שברגע אחד השווקים קורסים ובשני הם ממריאים? מה באמת ניתן להבין, וחשוב יותר - להפיק, מהאירועים של דצמבר? 

מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בפברואר

בגורמים המשפיעים לא חל כל שינוי

יותר מכל, העליות שנצברו במדדי אג'יו בחודשיים הראשונים של השנה יכולים ללמד את המשקיעים כמה דברים דווקא על ירידות, על אלו של 2018 בכלל ושל דצמבר האחרון בפרט, שהיו חדות מאוד, אך גם התרחשו בפרק זמן קצר מאוד.

לאורכה של התקופה, הן בירידות והן בהתאוששות שבאה לאחריהן, לא היה שינוי מהותי בתמונת הרקע המאקרו-כלכלית, ברווחי החברות או בסביבה הגיאופוליטית. נאמר זאת כך: דבר בגורמים המשפיעים על השווקים לא היה חדש בינואר ובפברואר. נכון שהציפיות וההערכות לגבי מדיניות הריבית של הפד השתנו, כך שהחששות בנוגע להעלאת הריבית התמתנו, והדבר הקטין את הסיכון בשווקים, אך מעבר לכך דבר לא השתנה; מלחמות הסחר עדיין מרחפות מעל השווקים, המכפילים אינם נמוכים, אף שירדו מעט, והריבית - היא צפויה להמשיך לעלות בעתיד. למרות זאת, המשקיעים עברו מדפרסיה קשה לאופוריה משתלהבת. הדבר היחיד שהשתנה הוא המחשבות והפרשנות של המשקיעים, כלפי המתרחש.

דבר נוסף שניתן ללמוד מהתנודה הקיצונית בשווקים, מסוף 2018 אל תחילת 2019, הוא שאין לברוח מהשווקים כאשר האווירה משתנה בקיצוניות כה רבה. זוהי כמובן חכמה בדיעבד, אך עוד בדצמבר הצענו בטור זה, כי למרות הירידות החדות והמחשבות השונות, נכון ש"נחזור לשפיות ונאמר כי התמונה הכלכלית הגדולה אינה מצדיקה את הדפרסיה של סוף 2018, בדיוק כפי שלא הצדיקה את האופוריה שהייתה בתחילתה".

מדד אג"ח בדירוג השקעה בארה"ב

בדיעבד התברר כי בריחה בעת ההיא הייתה טעות גדולה של משקיעים, ומי שברח פספס את הראלי ואת העליות שיכלו לשקם את תיקי ההשקעות מההפסדים. אגב, אם קיבלתם החלטה לברוח מהשווקים לפני הנפילה הגדולה, הרי שזו הצלחה לא רעה, מזל או שכל, מה זה כבר משנה, העיקר שתצליחו לחזור אל המסיבה בזמן. הסיכוי להצלחה בתמרון שכזה הוא קלוש, אך הניסיון ראוי.

נקודה שלישית ואחרונה היא כמובן שבכל משבר יש גם הזדמנות וכי ירידות כה חדות בזמן קצר הן גם נקודות טובות לכניסה לתיק חדש או לנכסי סיכון נוספים. הירידות בשווקים שחקו את המחירים והחזירו אותם בכ-10% בחודש יחיד, או במילים אחרות, החזירו אותם שנה לאחור ובכך יצרו את ההזדמנות.

לאור ההבדל בין אג"ח למניות, והיתרון הברור שקיים בטווח הארוך לאחרונות על פני עולם האג"ח, הזדמנות בשוק המניות היא חשובה וראויה לניצול מעת לעת. הגרף מלמד כי בתקופה של כ-27 השנים האחרונות, המניות בארה"ב צברו תשואה הכפולה שוק האג"ח בארה"ב. מצב זה, שהתקיים גם בשוק המקומי בין המניות לבין האג"ח השקליות, מלמד כי התגברות ואף ניצול של אירועי נפילה בשוק המניות עשויים להגביר את התועלת של החוסכים לטווח ארוך באופן משמעותי ביותר.

חזרה לפרופורציות והכרה בטעות

נראה כי המשקיעים בשווקים הפיננסיים ניצלו את ההזדמנות, בעיקר מכיוון שהפרשנויות שניתנו לאירועים השונים, התמתנו. כתוצאה מכך, פברואר היה חודש שני ברציפות לעליות, ומכאן חשיבותו: הוא מלמד כי העליות של ינואר לא היו תיקון חסר משמעות לאירועי דצמבר, אלא חזרה לשפיות, ואם תרצו - אפילו מעין הכרה בטעות.

העליות בלטו בשוק האג"ח הקונצרניות, שהמדדים בו עלו בשיעורים נאים מאוד של 1% בשקליות ו-1.2% בצמודות המדד. העלייה החזקה יותר באג"ח הצמודות המדד לעומת השקליות אפיינה גם את האג"ח הממשלתיות; הצמודות לטווח בינוני של 2-5 שנים לפדיון עלו ב-0.59%, בעוד שהשקליות עלו בשיעור מתון יותר, של 0.16%. הדבר משקף עלייה מסוימת בציפיות המשקיעים בשוק ההון בנוגע לאינפלציה בעתיד הנראה לעין. חלק מכך מבוסס על עליות מחירים מערכתיות, כגון מחירי הדלק וחשבון המים, וחלק מאווירת העליות בענף הקמעונאות, בעיקר במזון. הדבר העלה עוד את הציפיות לאינפלציה אל תוך תחום היעד. למרות זאת, הנגיד החדש ומחלקת המחקר של בנק ישראל ציננו את החששות בנוגע להעלאת ריבית מהירה מהצפוי, והציבו את סוף 2019 כיעד שבו תתבצע עליית הריבית הבאה, אם בכלל.

נראה כי באופן לא מפתיע הנגיד החדש נוקט קו "אמריקאי", שלפיו הוא מצפה לראות את האינפלציה ב"אמצע" תחום היעד של האוצר, ולא רק מעל הגבול התחתון. הודעת בנק ישראל תרמה את תרומתה לעליית מחירי איגרות החוב, דבר שניתן לראות בבירור בעליית המחירים בארוכות, הן השקליות והן הצמודות, אשר עלו בפברואר בשיעורים של 0.9% ושל 1.09% בהתאמה.

האירועים הללו לא היו הדבר היחיד שאושש את שוק האג"ח המקומי, אלא כמו בכל התקופה האחרונה, היה זה השוק האמריקאי אשר תרם את תרומתו. בעיקר הייתה זו ירידת עקום התשואות האמריקאי, אשר התייצב ברמה נמוכה יחסית לרמתו לפני מספר חודשים, ערב הנפילות הגדולות בשווקים. התשואות ל-10 שנים, אחד מהאייקונים המשפיעים על שוק המניות בארה"ב, ירדו בפברואר לרמה של כ-2.65%, והביאו לנשימה נוספת לרווחה גם בשוק האג"ח המקומי.

רגיעה מכיוון מלחמות הסחר

אנחת רווחה גדולה נשמעה גם מעבר לים, בשוק ההון האמריקאי, כאשר התבטאות יו"ר הפד  הורידה באופן ברור למדי את העלאת הריבית מסדר היום. באחת מהופעותיו האחרונות הוא הסביר כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את הצורך, משמע אין צורך להעלותה עוד. השווקים קיבלו זאת בשמחה רבה, ועלו כאמור זה חודש שני ברציפות, ובשיעור נאה גם בפברואר.

מדדי המניות בחו"ל על פי הרכבם במדדי אג'יו עלו בפברואר בשיעור הקרוב ל-3%, והתחזקות השקל קיזזה כ-1.1% מעליות אלה, כך שהתרומה השקלית לתיקים הסתכמה לכ-1.9%. התרומה למדדי התיק המנייתי הייתה משמעותית ביותר, והם צברו שיעור אשר מתקרב לזה של תשואה שנתית, בחודשיים.

נקודה נוספת שהביאה יותר נחת לשווקים היא מלחמת הסחר. זו לא התחילה בעידן טראמפ, והיא רחוקה מלהסתיים, אך נראה כי עומדת להיות בה רגיעה, ולו זמנית, לאור מאמצים אמיתיים מצד שני הצדדים ליישר את הבעיות המיידיות, ולפתור אותן בשנים הקרובות, בעיקר באיזון הסחר בין המדינות והקפדה סינית על זכויות היוצרים.

מעבר לכך לא נראה כי יושגו הסכמות נוספות כפי שנדרש מהסינים, הן בצד שיטת ההגנה על החברות המקומיות והן בנושא ההדדיות בנושא המידע. הסינים ממשיכים בתוכניתם ליצור רשת מידע נפרדת מזו של האמריקאים, ובכך הם יוכלו להמנע משיתוף מידע מלא עם האמריקאים.

סוגיות אלו האחרונות הן לא מבוטלות, אך לשווקים די בפתרון שתי הראשונות כדי לאזן את הסחר השוטף בין המדינות, להנמיך את הלהבות ולהביא רגיעה לשווקים. או אז, השווקים והמשקיעים יוכלו ליהנות מיתרונות הכלכלה האמריקאית ומחוזקותיה, המבוססות על חיזוק העצמאות בתחום האנרגיה ועל ההובלה בתחום הטכנולוגיה על פני שאר העולם. אלו מציבים את ארה"ב, ובמידה מסוימת גם את כלכלת ישראל, בנקודה חיובית ותומכת עבור שוקי ההון. נראה כי בתקופה הקרובה המשקיעים יתמסרו לתמונת המצב החיובית הזו, על אף החששות והנפילות החזקות של סוף 2018. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המלווה ארגונים ומשפחות בניהול נכסיהם הפיננסיים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. 

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו