גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פברואר בתיקי ההשקעות: המשך עליות שמלמדות משהו דווקא על ירידות

חודש חיובי נוסף עבר על שוקי ההון הסחירים, ונדמה כי הפסדי 2018 הפכו זיכרון רחוק ● העליות בכל מדדי השוק הביאו תשואות חיוביות בפברואר אל כל מדדי התיקים של אג'יו ● אפיק המניות אמנם בלט, אך העליות באפיקי האג"ח מרשימות לא פחות יחסית לתחום הסולידי ● האם זה קורה כי הסיכונים התפוגגו - או פשוט כי השווקים למדו לחיות איתם?

מדדי מניות / צילום: שאטרסטוק
מדדי מניות / צילום: שאטרסטוק

מדדי התיקים המנוהלים של אג'יו מספקים למשקיעים נחת זה חודש שני ברציפות, עם עליות שערים מרשימות שהצטברו בחודשיים הראשונים של השנה. מדדי תיק האג"ח עלו בשיעור של 0.77% החודש, וצברו עלייה בשיעור של 2.01% בשני החודשים הראשונים של השנה. מן העבר השני של רצף הסיכונים, מדדי התיק המנייתי עלו בשיעור נאה של 1.27% בפברואר, וצברו בכך עלייה של 6.49% בשני החודשים הראשונים של השנה. תיק האמצע, המכיל 30% מניות, עלה בחודש האחרון ב-0.92%, ואילו בשני חודשי השנה הראשונים הוא עלה ב-3.35%, תשואה נאה שרבים היו חותמים עליה גם במונחים חודשיים.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

נהוג לומר כי תנודות חדות בשוק הן "התאמת מחירי הנכסים הפיננסיים", ולעיתים בצורה מתוחכמת יותר אומרים, כי זהו "תמחור מחודש של הסיכונים". האם בטווח זמן קצר של חודשיים בלבד, מדצמבר לפברואר, התנאים והגורמים המשפיעים השתנו עד כדי כך שברגע אחד השווקים קורסים ובשני הם ממריאים? מה באמת ניתן להבין, וחשוב יותר - להפיק, מהאירועים של דצמבר? 

מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בפברואר

בגורמים המשפיעים לא חל כל שינוי

יותר מכל, העליות שנצברו במדדי אג'יו בחודשיים הראשונים של השנה יכולים ללמד את המשקיעים כמה דברים דווקא על ירידות, על אלו של 2018 בכלל ושל דצמבר האחרון בפרט, שהיו חדות מאוד, אך גם התרחשו בפרק זמן קצר מאוד.

לאורכה של התקופה, הן בירידות והן בהתאוששות שבאה לאחריהן, לא היה שינוי מהותי בתמונת הרקע המאקרו-כלכלית, ברווחי החברות או בסביבה הגיאופוליטית. נאמר זאת כך: דבר בגורמים המשפיעים על השווקים לא היה חדש בינואר ובפברואר. נכון שהציפיות וההערכות לגבי מדיניות הריבית של הפד השתנו, כך שהחששות בנוגע להעלאת הריבית התמתנו, והדבר הקטין את הסיכון בשווקים, אך מעבר לכך דבר לא השתנה; מלחמות הסחר עדיין מרחפות מעל השווקים, המכפילים אינם נמוכים, אף שירדו מעט, והריבית - היא צפויה להמשיך לעלות בעתיד. למרות זאת, המשקיעים עברו מדפרסיה קשה לאופוריה משתלהבת. הדבר היחיד שהשתנה הוא המחשבות והפרשנות של המשקיעים, כלפי המתרחש.

דבר נוסף שניתן ללמוד מהתנודה הקיצונית בשווקים, מסוף 2018 אל תחילת 2019, הוא שאין לברוח מהשווקים כאשר האווירה משתנה בקיצוניות כה רבה. זוהי כמובן חכמה בדיעבד, אך עוד בדצמבר הצענו בטור זה, כי למרות הירידות החדות והמחשבות השונות, נכון ש"נחזור לשפיות ונאמר כי התמונה הכלכלית הגדולה אינה מצדיקה את הדפרסיה של סוף 2018, בדיוק כפי שלא הצדיקה את האופוריה שהייתה בתחילתה".

מדד אג"ח בדירוג השקעה בארה"ב

בדיעבד התברר כי בריחה בעת ההיא הייתה טעות גדולה של משקיעים, ומי שברח פספס את הראלי ואת העליות שיכלו לשקם את תיקי ההשקעות מההפסדים. אגב, אם קיבלתם החלטה לברוח מהשווקים לפני הנפילה הגדולה, הרי שזו הצלחה לא רעה, מזל או שכל, מה זה כבר משנה, העיקר שתצליחו לחזור אל המסיבה בזמן. הסיכוי להצלחה בתמרון שכזה הוא קלוש, אך הניסיון ראוי.

נקודה שלישית ואחרונה היא כמובן שבכל משבר יש גם הזדמנות וכי ירידות כה חדות בזמן קצר הן גם נקודות טובות לכניסה לתיק חדש או לנכסי סיכון נוספים. הירידות בשווקים שחקו את המחירים והחזירו אותם בכ-10% בחודש יחיד, או במילים אחרות, החזירו אותם שנה לאחור ובכך יצרו את ההזדמנות.

לאור ההבדל בין אג"ח למניות, והיתרון הברור שקיים בטווח הארוך לאחרונות על פני עולם האג"ח, הזדמנות בשוק המניות היא חשובה וראויה לניצול מעת לעת. הגרף מלמד כי בתקופה של כ-27 השנים האחרונות, המניות בארה"ב צברו תשואה הכפולה שוק האג"ח בארה"ב. מצב זה, שהתקיים גם בשוק המקומי בין המניות לבין האג"ח השקליות, מלמד כי התגברות ואף ניצול של אירועי נפילה בשוק המניות עשויים להגביר את התועלת של החוסכים לטווח ארוך באופן משמעותי ביותר.

חזרה לפרופורציות והכרה בטעות

נראה כי המשקיעים בשווקים הפיננסיים ניצלו את ההזדמנות, בעיקר מכיוון שהפרשנויות שניתנו לאירועים השונים, התמתנו. כתוצאה מכך, פברואר היה חודש שני ברציפות לעליות, ומכאן חשיבותו: הוא מלמד כי העליות של ינואר לא היו תיקון חסר משמעות לאירועי דצמבר, אלא חזרה לשפיות, ואם תרצו - אפילו מעין הכרה בטעות.

העליות בלטו בשוק האג"ח הקונצרניות, שהמדדים בו עלו בשיעורים נאים מאוד של 1% בשקליות ו-1.2% בצמודות המדד. העלייה החזקה יותר באג"ח הצמודות המדד לעומת השקליות אפיינה גם את האג"ח הממשלתיות; הצמודות לטווח בינוני של 2-5 שנים לפדיון עלו ב-0.59%, בעוד שהשקליות עלו בשיעור מתון יותר, של 0.16%. הדבר משקף עלייה מסוימת בציפיות המשקיעים בשוק ההון בנוגע לאינפלציה בעתיד הנראה לעין. חלק מכך מבוסס על עליות מחירים מערכתיות, כגון מחירי הדלק וחשבון המים, וחלק מאווירת העליות בענף הקמעונאות, בעיקר במזון. הדבר העלה עוד את הציפיות לאינפלציה אל תוך תחום היעד. למרות זאת, הנגיד החדש ומחלקת המחקר של בנק ישראל ציננו את החששות בנוגע להעלאת ריבית מהירה מהצפוי, והציבו את סוף 2019 כיעד שבו תתבצע עליית הריבית הבאה, אם בכלל.

נראה כי באופן לא מפתיע הנגיד החדש נוקט קו "אמריקאי", שלפיו הוא מצפה לראות את האינפלציה ב"אמצע" תחום היעד של האוצר, ולא רק מעל הגבול התחתון. הודעת בנק ישראל תרמה את תרומתה לעליית מחירי איגרות החוב, דבר שניתן לראות בבירור בעליית המחירים בארוכות, הן השקליות והן הצמודות, אשר עלו בפברואר בשיעורים של 0.9% ושל 1.09% בהתאמה.

האירועים הללו לא היו הדבר היחיד שאושש את שוק האג"ח המקומי, אלא כמו בכל התקופה האחרונה, היה זה השוק האמריקאי אשר תרם את תרומתו. בעיקר הייתה זו ירידת עקום התשואות האמריקאי, אשר התייצב ברמה נמוכה יחסית לרמתו לפני מספר חודשים, ערב הנפילות הגדולות בשווקים. התשואות ל-10 שנים, אחד מהאייקונים המשפיעים על שוק המניות בארה"ב, ירדו בפברואר לרמה של כ-2.65%, והביאו לנשימה נוספת לרווחה גם בשוק האג"ח המקומי.

רגיעה מכיוון מלחמות הסחר

אנחת רווחה גדולה נשמעה גם מעבר לים, בשוק ההון האמריקאי, כאשר התבטאות יו"ר הפד  הורידה באופן ברור למדי את העלאת הריבית מסדר היום. באחת מהופעותיו האחרונות הוא הסביר כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את הצורך, משמע אין צורך להעלותה עוד. השווקים קיבלו זאת בשמחה רבה, ועלו כאמור זה חודש שני ברציפות, ובשיעור נאה גם בפברואר.

מדדי המניות בחו"ל על פי הרכבם במדדי אג'יו עלו בפברואר בשיעור הקרוב ל-3%, והתחזקות השקל קיזזה כ-1.1% מעליות אלה, כך שהתרומה השקלית לתיקים הסתכמה לכ-1.9%. התרומה למדדי התיק המנייתי הייתה משמעותית ביותר, והם צברו שיעור אשר מתקרב לזה של תשואה שנתית, בחודשיים.

נקודה נוספת שהביאה יותר נחת לשווקים היא מלחמת הסחר. זו לא התחילה בעידן טראמפ, והיא רחוקה מלהסתיים, אך נראה כי עומדת להיות בה רגיעה, ולו זמנית, לאור מאמצים אמיתיים מצד שני הצדדים ליישר את הבעיות המיידיות, ולפתור אותן בשנים הקרובות, בעיקר באיזון הסחר בין המדינות והקפדה סינית על זכויות היוצרים.

מעבר לכך לא נראה כי יושגו הסכמות נוספות כפי שנדרש מהסינים, הן בצד שיטת ההגנה על החברות המקומיות והן בנושא ההדדיות בנושא המידע. הסינים ממשיכים בתוכניתם ליצור רשת מידע נפרדת מזו של האמריקאים, ובכך הם יוכלו להמנע משיתוף מידע מלא עם האמריקאים.

סוגיות אלו האחרונות הן לא מבוטלות, אך לשווקים די בפתרון שתי הראשונות כדי לאזן את הסחר השוטף בין המדינות, להנמיך את הלהבות ולהביא רגיעה לשווקים. או אז, השווקים והמשקיעים יוכלו ליהנות מיתרונות הכלכלה האמריקאית ומחוזקותיה, המבוססות על חיזוק העצמאות בתחום האנרגיה ועל ההובלה בתחום הטכנולוגיה על פני שאר העולם. אלו מציבים את ארה"ב, ובמידה מסוימת גם את כלכלת ישראל, בנקודה חיובית ותומכת עבור שוקי ההון. נראה כי בתקופה הקרובה המשקיעים יתמסרו לתמונת המצב החיובית הזו, על אף החששות והנפילות החזקות של סוף 2018. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המלווה ארגונים ומשפחות בניהול נכסיהם הפיננסיים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. 

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק