גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הצרות של הפועלים ימשיכו גם לאחר סגירת ההסכם עם ארה"ב, ומי הנהנה הגדול מההסתבכות

העלות הכוללת של החקירה הגיעה בחישוב גס ל-3 מיליארד שקל, וייתכן שיהיו עוד הפרשות ● אבל מה שאחר כך מעניין לא פחות, כשתיפתח חקירה בישראל וכשהמנהלים יחזירו בונוסים ● ולמה רקפת רוסק עמינח מחייכת לעצמה? ● פרשנות

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו / צילום: איל יצהר
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו / צילום: איל יצהר

1. זו לא ההפרשה האחרונה: שנת רווחים אחת נמחקה

בנק הפועלים הפתיע היום את שוק ההון כשהודיע שיבצע הפרשה דרמטית בגין החקירה בה הוא מסובך זה מספר שנים בארה"ב. הבנק יפריש בדוחותיו השנתיים סכום של 922 מיליון שקל על רקע התפתחויות במגעים מול משרד המשפטים האמריקאי בפרשה בה חשוד הפועלים כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס. בתגובה לכך ירדה היום מניית הבנק בכ-2.5% (נכון לשעות הצהריים). בסך הכל ביצע עד היום הבנק הפרשות בגובה של 2.3 מיליארד שקל בגין חקירה זו. אם נוסיף לכך גם את ההוצאות המשפטיות, העלות הכוללת של החקירה עשויה להגיע ל-3 מיליארד שקל.

האם ההפרשה הגבוהה היום היא ההפרשה האחרונה בעקבות חקירת הרשויות האמריקאיות? כנראה שלא. האם גובה ההפרשה עד עתה, סכום עצום של כ-2.3 מיליארד שקל, מסכן את יציבותו של הבנק? ממש לא. למרות הסכום העצום, שעלול עוד לגדול, הוא עלול לחסל שנת רווחיות אחת של הבנק. זה לא נעים וזה בהחלט הפרשה חריגה מאוד, אבל בנק הפועלים יספוג את זה, ממילא הסכומים מופרשים בהדרגה והשפעתם לא נפרסה על שנה אחת בלבד. הבעיה היא במשאבים העצומים שיוצאים על ההסדר הזה, מלבד הכסף. מדובר במשאבים ניהוליים רבים, שבהכרח משתקים, גם אם בצורה חלקית, את הניהול של הבנק, ומקשים על ההנהלה, בראשות אריק פינטו, להתפנות ולקדם נושאים אחרים.

שלושה דברים בטוחים: הראשון, זה לא נגמר עד שזה נגמר, מוסכם וחתום ע"י שני הצדדים; השני, בנק הפועלים שקע עד צוואר בהסתבכות הזו. הוא מודה בהודעה היום כי חקירות הרשויות האמריקאיות נמשכות, שטרם הושגה הסכמה כלשהי בקשר עם הסדר או הסדרים מוסכמים - אם יושגו - עם מי מהרשויות האמריקאיות, וטרם סוכם הסכום אותו יידרש הבנק לשלם לרשויות האמריקאיות וכן סוג ההסדר.

כמו כן, איסוף, ניתוח ותיקוף הנתונים הכמותיים נמשך גם הוא בהתאם לדרישת האמריקאיות. כלומר, הפרשות עוד יהיו, השאלה היא רק מתי וכמה. האמריקאים לא ממהרים להגיע להסדר, והם יודעים היטב גם למה: ככל שמתיחת העצבים של הבנקים הנבדקים (בישראל זה הפועלים ומזרחי טפחות) מתארכת, גם הפוטנציאל של הקנס גבוה יותר. האמריקאים עוברים ביסודיות (שלא לומר באובססיביות) על מסד נתונים אדיר שכולל ירידה לרזולוציה ברמת הפעולה הספציפית שביצע כל לקוח בעייתי מתחילת שנות ה-2000.

הם עוברים על כל נתון, משכללים עם הזמן את הדרישות, וממצים כל דבר שניתן כדי לגבות את הקנס המקסימלי מכל בנק. הזמן עובד לרעתו של בנק הפועלים, ככל שהוא מתארך, האמריקאים משתכללים והרעב שלהם לעוד ועוד קנסות רק גובר. מה שקורה עתה, שהן הפועלים והן מזרחי שבויים כעת בידיהם של האמריקאים - זו טבעת חנק שתסחוט מהם עוד ועוד כסף; הדבר השלישי שבטוח הוא שעם החתימה של הפועלים על הסדר עם הרשויות האמריקאיות ייגרמו הצרות איתם אבל יתחילו הצרות בישראל. 

הבנקים הישראלים עשויים לשלם לרשויות בארהב כ-1.3 מיליארד שקל

2. סגירת החקירה בארה"ב, פתיחת החקירה בישראל

בסופו של דבר הפרשה תיסגר, זה יהיה עניין של קנס יותר גבוה, כי זה מה שמשרד המשפטים האמריקאי ושאר הרשויות בארה"ב מעוניינות בו. לאמריקאים יש יכולת להוציא הודאות מהבנקים המעורבים בהעלמות מס, רק מהחשש שייפתח נגדם הליך פלילי בארה"ב שיטיל עליהם סנקציות דרמטיות.
אלא שעם החתימה, יעופו מתוך מסמכי ההסדר המילים והמעשים שבהם הודה בנק הפועלים. מה שיהיה חשוב ומעניין הם אותם מילים, המסמכים, שעליהם יחתום בנק הפועלים כהודאה בדרך להסדר סופי עם האמריקאים, והם יותר משמעותיים מהקנס ישולם.
מעבר לפסטיבל התקשורתי שיעוררו ההודאות, כפי שקרה לפני ארבע שנים בבנק לאומי, יש להן משקל מכריע על התפתחות הפרשה בישראל. בניגוד למדינות אחרות, שבהן ההסדר הוא סוף פסוק, בישראל הדברים שונים. כזכור, מסכת העובדות שנפרשה עם חתימת ההסדר בבנק לאומי הייתה קשה. לאומי הודה למעשה בהתנהגות פלילית, בדיווחים כוזבים, בהסתרת מידע ובסיוע אקטיבי למעלימי המס.

השורה התחתונה היא שהתגלתה לנגד עינינו בבנק לאומי מסכת עבריינות פלילית ושיטתית שנמשכה זמן רב, הקיפה לא מעט עובדים ולא מעט חשבונות זרים. אם התיאורים הללו יחזרו על עצמם גם בהסדר עם בנק הפועלים, וסביר שתיאורים דומים יחזרו על עצמם, התפתחות הפרשה תהיה דומה: דרישה מבכירים לשעבר בבנק להחזיר בונוסים, פתיחה של חקירה פלילית בארץ כנגד בכיריו לשעבר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, חקירה שנמרחת עד היום כלפי מנהלי לאומי לשעבר. לא תהיה ולא יכולה להיות אפליה בעניין הזה בין הבנקים.

3. כל הבנקאים האחראים להפרשה העצומה בפועלים

ההסדר עם האמריקאים יהיה, אם כן, סוף פסוק עם הבנק, אבל בהחלט לא עם אנשי הבנק, עם אותם בנקאים שהיו אחראים לכך. בבנק לאומי היה קל יחסית לזהות את האנשים הללו, משום שהם כיהנו בתפקיד לאורך כל השנים שבהן נעשו העבירות. הכתובת והאצבע המאשימה הופנו בצדק למנכ"לית לשעבר גליה מאור וליו"ר הבנק לשעבר איתן רף.

בבנק הפועלים, רשימת הבכירים הרבה יותר ארוכה: לאורך שנות האלפיים התחלפה לא אחת הנהלת הבנק, כך שאין כתובת אחת ברורה. עם זאת, הדמות שכיהנה במשך הזמן הרב ביותר בתפקיד בכיר הייתה שלמה נחמה, כיו"ר הבנק. נחמה נחשב האדם החזק בבנק בשנים 1998-2007, ועל רקע משקלו הרב אז, הוא ללא ספק אחת הכתובות המובהקות בכל הנוגע לפרשה הזאת. אחרי נחמה כיהן כיו"ר הבנק דני דנקנר במשך כשנתיים, עד שהודח. מאז הוא הספיק לבלות בכלא. אחריו שימש בתפקיד יאיר סרוסי, שכיהן כיו"ר משנת 2007 עד לפני שנה. הוא נאלץ לעזוב על רקע פרשת ההטרדה המינית כביכול של ציון קינן והוחלף ע"י עודד ערן .

ולמנכ"לים האחראים: בתחילת שנות ה-2000 ניהל את הבנק עמירם סיון ז"ל. אחריו מילא את התפקיד אלי יונס, במשך כשנה בלבד, ואז עבר לנהל את מזרחי טפחות, שגם הוא נמצא תחת חקירה דומה, גם אם היקף הפעילות שלו היה קטן באופן משמעותי מזה של פועלים ולאומי. אחרי האפיזודה הקצרה של יונס, הגיע צבי זיו, שניהל את הבנק במשך 6 שנים, ואחריו, בשנת 2009, ציון קינן, שניהל את הבנק במשך שבע שנים. החקירה אמנם החלה בתקופתו של קינן, אבל היא בהחלט כוללת גם את המנכ"לים הקודמים. קינן הוחלף על ידי אריק פינטו, והוא כנראה יהיה זה שיחתום על ההסדר הסופי עם האמריקאים.

4. המנהלים יחזירו פרוטות: מה שקרה בלאומי, יקרה גם בהפועלים

וזה התסריט: בכירי הפועלים, בדומה לבכירי לאומי, קיבלו חבילות שכר של עשרות מיליוני שקלים לאורך התקופה, כולל בונוסים נדיבים. בולטים במיוחד בהקשר זה הם נחמה וזיו, שנהנו מחגיגת שכר בבנק, בתקופה שבה הביקורת על שכר הבכירים עוד הייתה זניחה וחסרת השפעה. במקרה של לאומי זה הסתכם בהרבה רעש אבל מעט כסף שהוחזר. בסופו של דבר, בפשרה שהושגה בבית המשפט, מאור ורף החזירו, יחד עם צבי איצקוביץ, ראש החטיבה הבינלאומית, בונוס של כ-5 מיליון שקל בלבד. אלא שזה באמת כסף קטן בשבילם ויהיה גם כסף קטן בשביל הפועלים.

העננה הכבדה תהיה העננה הפלילית, לא הכספית: והיא עדיין מרחפת מעל בכירי לאומי, למרות שאנחנו מסופקים אם זה יוביל להאשמות פליליות. בכל מקרה, ייתכן שסגירת ההסדר של בנק הפועלים, תיאלץ את מערכת אכיפת החוק לקבל סוף סוף החלטה בנוגע להתפתחות בבנק לאומי.

5. הנהנים הגדולים מהפרשה: עורכי הדין ורואי החשבון

המרוויחים הגדולים מכל ההסתבכויות של בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, הם כרגיל המתווכים: היועצים למיניהם, עורכי הדין ורואי החשבון שגוזרים עמלות יפות. התיקים הללו הם הלחם והחמאה שלהם - ככל שהם מסתבכים, ככל שהם מתארכים, הם מרוויחים עוד ועוד. הדרישות הכבדות והמפורטות של הרשויות בארה"ב, שבהן העברת מסד נתונים אדיר, מיילים ומידע רב נוסף, מחייבים את הבנקים, באופן טבעי, לשכור עורכי דין ומשרדי רואי חשבון. שכר הטרחה, כמובן, הוא לפי שעה, ויש הרבה מאוד שעות עבודה.

כל ההוצאות הללו מסכמות לבדן במאות במיליוני שקלים. מי שמוביל את הייעוץ מישראל הוא עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', העובד בצמוד לבנק הפועלים בנושאים רבים. בשקט-בשקט יש ביקורת רבה בתוך הבנק על תפקודו בפרשה, על כל שלא הצליח לסגור אותה מוקדם ככל שניתן. בנוסף לכך, שכר הפועלים את שירותיהם של עורכי דין אמריקאים וגם את משרד רואי החשבון דלויט, שיסייע ויעבור על המתודולוגיה ועל מהימנות הנתונים שנאספו.

בנק לאומי השתמש בעיקר בעורכי דין אמריקאים, מעט בישראלים ואותו משרד דלויט ניהל את הנתונים שלו. זה עלה לו כ-200 מיליון שקל, משהו כמו 13% מהיקף הקנס. מזרחי טפחות שכר את KPMG ואפשר להעריך שהוצאותיו יגיעו לעשרות מיליוני שקלים לפחות.

כמובן שהעלויות הכבדות הללו הן מכיסו של הבנק. עוד מקרה שבו מנהלים, במקרה הזה בנקאים, לא משלמים מחיר ממשי. אין מחיר אישי להסתבכות או לכישלון. הם ייאלצו להחזיר כמה גרושים, והבנק ייאלץ לשלם הון תועפות בקנסות ומאות מיליוני שקלים למתווכים, שהפכו למרוויחים הגדולים מהפרשה.

6. האמריקאים דורשים מהבנקים הישראליים 1.3 מיליארד דולר

כמובן שבנק הפועלים לא היחיד שהסתבך בפרשה. מדובר בחקירה שהחלה כנגד שורה של בנקים בשוויץ, אך אין ספק שישראל בולטת בנציגות שלה מבין הבנקים הזרים בשוויץ הנחקרים. כאמור לאומי סיים את החקירה לפני 4 שנים, וכיום היא עומדת ומעיקה על פועלים ומזרחי טפחות.
מזרחי טפחות כבר קיבל דרישה לקנס לפני כחצי שנה בגובה של כ-340 מיליון דולר, גבוה דרמטית מהתחזיות, לאור הפעילות הקטנה יחסית של הבנק מול לקוחות אמריקאיים. בימים אלה מקיים הבנק, בניהולו של אלדד פרשר מגעים מתקדמים עם האמריקאים בניסיון להפחית את הדרישה, ולפי הערכות המגעים בשלבים מתקדמים מאד, והוא עשוי לסיים את החקירה בתקופה הקרובה. בסה"כ מוערכת דרישת האמריקאים מהבנקים הישראלים עד כה בסכום אסטרונומי של 1.3 מיליארד דולר.

7. המנצחת הגדולה: רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי

כתבנו זאת בעבר, אבל אין ספק שמנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, מחככת היום את ידיה בהנאה, במיוחד לאחר פרסום הדוח השנתי של בנק לאומי. כזכור, לאומי מיהר לחתום עם האמריקאים ושילם בסוף 2014 במסגרת ההסדר עם האמריקאים 400 מיליון דולר. אז זה נראה סכום עצום וגרר ביקורת עצומה. תראו מה הזמן עושה: ההפרשה של בנק הפועלים, בשלב זה, גבוהה ב-50% מההסדר בלאומי והיד עוד נטויה - בסוף הפועלים עלול לסיים את הפרשה עם מחיקה כפולה מלאומי, וזאת על אף שהיקף הפעילות של לאומי מול הלקוחות האמריקאים היה גדול יותר לעומת פועלים. אז מי אמר שהחיפזון הוא מהשטן?

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו