גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותחנן שטיינהרט

הכסף הגדול השתלט על וושינגטון ועל מוסדות השלטון האמריקאים - ואלו הם האינטרסים השולטים

עד כמה מעורב כסף גדול בפוליטיקה, ומה היא מידת ההשפעה שהוא קונה לבעליו הן שאלות שכל דמוקרטיה מתחבטת בהן, וכך גם ארה"ב ● איך באמת מתנהלת בירת המדינה שהיא לב הממשל האמריקאי, מי משפיע על קבלת ההחלטות, וכיצד קובעים אילו אינטרסים יקודמו ומי יישאר מקופח ● איך הכסף הגדול השתלט על וושינגטון - כתבה ראשונה בסדרה

בניין הקפיטול בוושינגטון די.סי./ צילום: צילום: רויטרס, Jim Young
בניין הקפיטול בוושינגטון די.סי./ צילום: צילום: רויטרס, Jim Young

מעורבות הכסף הגדול בפוליטיקה והדרכים הראויות למימון של מערכות בחירות ושל המערכת הפוליטית בכלל הן שאלות שכל דמוקרטיה צריכה להתחבט בהן.

בארה"ב, כמו בישראל, קיימת חקיקה מקיפה בנושא. מדובר בחקיקה שעברה שלבים רבים ונראתה, לאחר הרפורמה של 2004 בנושא מימון הבחירות מבית היוצר של הסנאטורים ג'ון מקיין וראס פיינגולד, כמושלמת.

אך תיאוריה לחוד ומעשים לחוד. הכסף, ממש כמו מים, ימצא את הדרך להגיע מהמקום שבו יש שפע ממנו אל המקום המשתוקק לו. התופעה הזו קיבלה חיזוק משמעותי מאז עידן כסף הפיאט שהגדיל את המקורות הכספיים ושינה את הדמוקרטיה האמריקאית מהקצה אל הקצה.

הוא השחית אותה ממש כפי שהזהיר הנשיא אייזנהאואר בנאום הפרידה שלו בשנת 1961: "במועצות הממשלה אנחנו חייבים להישמר מפני רכישת השפעה לא רצויה.. הפוטנציאל לעלייה הרת אסון של כוח שאינו במקומו קיים ויימשך. אנחנו חייבים לעולם לא להניח לזה לסכן את החירויות שלנו או את התהליכים הדמוקרטיים".

אז איך באמת מתנהלת וושינגטון די.סי, העיר שהיא הלב הפועם של הממשל האמריקאי? איך מתקבלות בה ההחלטות הכי חשובות, ומי שולט על מוקדי ההשפעה שמזיזים מהלכים הרי גורל לעתים? 

כך התנפחה תעשיית הלובינג

"מדינה עמוקה" גם בארה"ב?

המונח "המדינה העמוקה" הוטבע במקור לפני שנים בהקשר לטורקיה, ותיאר מכלול של גורמים בקרב מוסדות השלטון, הצבא, הארגונים החשאיים והפשע המאורגן, שמתפקדים כמדינה בתוך מדינה.

המונח זכה לפופולריות גדלה והולכת בארה"ב של אחרי 2008, ובשנת 2016 פורסם בה הספר "המדינה העמוקה: נפילתה של החוקה ועלייתה של ממשלת הצללים" (The Deep State: The Fall of the Constitution and the Rise of the Shadow Government).

המחבר, מייק לופגרן, הכיר את ממשלת הצללים הזו מקרוב ומבפנים, לאחר שבילה עשרים ושמונה שנים מחייו בעבודה במסדרונות השלטון בוושינגטון די.סי.

ב-16 השנים האחרונות לחייו בוושינגטון הוא כיהן כאנליסט בכיר של הוועדה המשותפת של הסנאט והקונגרס לענייני תקציב. הוא ראה מקרוב ובאופן אישי את מה שכונה לעתים "מפעל הנקניק" (The sausage factory) של בניית התקציב. הוא ראה מקרוב כיצד עוצבה התוכנית של הממשל לרכישת נכסים רעילים (TARP) לאחר משבר 2008, כיצד נבנה תקציב הפנטגון, השותה כ-60% מהתקציב הזמין בארה"ב, איך נבנתה רפורמת המס של הנשיא בוש ועוד - כולם אבני-דרך משמעותיות בניהול משאבי המדינה, קרי מיסי האזרחים, כמו גם חובותיה הצומחים.

הספר מתאר לקוראים הניזונים בדרך כלל ממיתוסים ומסיפוריה הסלקטיביים של התקשורת איך באמת מתנהלים מוסדות הממשל של ארה"ב ללא קשר לזהות המפלגה שבשלטון.

בראיון שהעניק למגזין "סלון" הרחיב לופגרן: "זו אינה קונספירציה. זה משהו שמתרחש לאור היום באופן גלוי ופתוח... לאור העובדה שאנשים מעדיפים לשמוע על קים קרדשיאן יותר מאשר על איך מחולק התקציב או מה הממשלה שלהם עושה במאלי או בסודאן, זה מה שיוצא: ביורוקרטיה מנותקת, המשרתת את עצמה, ואשר מטרתה לשמר ולחזק את כוחה".

לופגרן הוסיף ופירט: "המוסדות העיקריים של המדינה העמוקה הם בדיוק אלו שאנשים מצפים, קרי הקומפלקס הצבאי-תעשייתי (The military industrial complex), הפנטגון, משרד המשפטים, בתי משפט מסוימים, משרד האוצר שרבים מאנשיו הגיעו מוול סטריט, ועמק הסיליקון שאנשיו היום מייצרים הרבה יותר כסף מוול סטריט, ועתה הם גם אוספים מידע".

מה בנוגע לנשיא, נשאל לופגרן. "לאובמה (הראיון התקיים בתקופתו, ח.ש) או לכל נשיא אחר יש מעט מאוד חופש כאשר מדובר בנושאים הגדולים הנוגעים לפיננסים או לביטחון. האינטרסים של כולם כל כך מיושרים יחד שקשה לראות אותו סוטה מהדרך... אובמה כבר קיים ארוחת ערב בבית הלבן עם תורמים עשירים בקשר להקמת המונומנט העצום והספרייה הנשיאותית על שמו אשר יצריכו השקעה של מיליארדי דולרים. זה כבר מגביל את היכולת שלו להיות 'סורר'.

"ובואו נחזור אחורה לנשיא קלינטון", הוסיף לופגרן. "בהיותו כבר עם רגל אחת בחוץ הוא חתם על חוק שהסיר את המגבלות על מסחר בנגזרים (Derivatives)... זה הסתיים בכך שהוא קיבל תשלום של יותר ממאה מיליון דולר מאוחר יותר, בעיקר מחברות, כדי לשאת נאומים. מעין פיצוי לאחר מעשה".

הכסף הגדול של משרד האנרגיה

אך איך מחליטים מי יקבל וכמה?

ובכן, תוכנית שהשיק בשנת 2007 משרד האנרגיה של ערבויות ממשלתיות ליזמות בתחום האנרגיה יכולה לשמש כדוגמה טובה.

כמעט 40 מיליארד דולר של כספי מיסים הוקצו לנושא. המפורסמת שבכישלונות הייתה לימים ענקית הפאנלים הסולאריים סולינדרה שפשטה רגל ב-2011 ומחקה כ-525 מיליון דולר למשלמי המיסים. הערבויות והלוואות המיליונים שקיבלה החברה לא היו אקראיות, כמובן.

בדוח שפרסם ב-2012 גוף ממשלתי אחר נכתב: "כפי שדוח זה מגלה ההפסדים הקשורים לסולינדרה אינם אלא קצה הקרחון". ... וממשיך הדוח: "לננסי אן דיפארל, כיום סגנית המנהל למדיניות בבית הלבן, היה אינטרס שאחת החברות תקבל הלוואה של 169 מיליון דולר ממשרד האנרגיה. היא הייתה מנכ"לית של חברת ההשקעות שהייתה מושקעת בחברה...

"מייקל פורמן משמש כיום כעוזר לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי. לפני שהגיע לבית הלבן שימש פורמן כמנכ"ל אלטרנטיב אינווסטמנטס בסיטיגרופ, שהייתה משקיעה מרכזית בסולאר ריזרב אשר קיבלה ערבות מדינה של 737 מיליון דולר להלוואותיה...

"סטיב ווסטלי הוא מייסד קרן הון סיכון בשם קבוצת ווסטלי שעסקה באנרגיה נקייה. לפי רישומי משרד האנרגיה הקרן קיבלה הלוואות של יותר מ-600 מיליון דולר לחברות שבפורטפוליו שלה. ווסטלי הוא חבר אישי של הנשיא אובמה ואף תרם לקמפיין שלו 500 אלף דולר. לאחר הבחירות הוא ביקר פעמים מספר פעמים. ואפילו היה מועמד למישרת שר האנרגיה...

"דיוויד סנדאלו משמש כיום בתפקיד בכיר במשרד האנרגיה. לפני שהצטרף לממשל הוא היה יועץ בכיר לקרן הון סיכון בשם גוד אנרג'י, שאחת מחברות הפורטפוליו שלה זכתה לערבות מדינה של 737 מיליון דולר להלוואותיה..."

וכך ממשיך הדוח בן עשרות העמודים לתאר עוד ועוד איך ומי זכה לקבל הלוואות או ערבויות מדינה להלוואות במיליארדי דולרים ממשרד האנרגיה.

כאשר מדובר בתקציב כולל של 4 טריליון דולר, כמה עשרות מיליארדים הם כמובן רק המחשה ציורית לתופעה רחבה בהרבה.

כמעט טריליון דולר סובסידיות

והנה עוד דוגמה: מאז 1996 ועד 2013 הוציאה הממשלה הפדרלית 300 מיליארד דולר כסובסידיות לחקלאים. בשנת 2014 חתם הנשיא אובמה בפני 500 חקלאים מחייכים על חוק המבטיח סובסידיות של 956 מיליארד דולר לשנים 2014-2018.

גם חלוקת הסובסידיות עצמה מעניינת, ומחקרים רבים עקבו אחר המספרים. כך למשל מחקר מינואר 2018 תחת השם "לאן הולך הכסף: חלוקת הסובסידיות לחקלאות" מצא כי ה-10% העליונים, קרי החוות התעשייתיות הגדולות, קיבלו כ-70% מהסובסידיות.

בהתאם לדוח של משרד ממשלתי אחר, חוות קטנות ומתמחות מהוות שלושה רבעים מהשטח החקלאי בארה"ב, אך הן מקבלות רק 14% מהסובסידיות הממשלתיות. החוות התעשייתיות הענקיות מהוות כ-7% מהשטח החקלאי והן מקבלות כמחצית מהסובסידיות.

מתוך ה-10%, הזוכים ברוב הסובסידיות הם 50 מיליארדרים או עסקים שלמיליארדרים יש בעלות בהם. בין הזוכים גם כמה עשרות חברי קונגרס שלהם בעלויות בנכסים חקלאיים. אך החקלאים זוכים לחסדי הממשלה הפדרלית בדרכים רבות נוספות.

למשל, יצרני הסוכר זוכים למשק מאורגן ומרופד מאין כמותו מאז ש"חוק המשקים" ((The Farm Bill הועבר בקונגרס ב-2008, חרף וטו של הנשיא בוש.

ראשית, הממשלה העניקה למגדלי הסוכר הבטחת מחיר שהוא בערך כפול ממחיר הסוכר בשוק הבינלאומי. לצורך הבטחת המחיר הממשלה מונעת יבוא של סוכר זול, בעיקר מברזיל, והיא גם קבעה מכסות ייצור ומונעת גידול נוסף, קרי מונעת תחרות חופשית בענף.

המרכיב האחרון הוא מקדמות שהממשלה משלמת למגדלי הסוכר כנגד מכסות הייצור. המקדמות יוחזרו אם וכאשר החקלאים ימכרו את הסוכר במחיר העולה על המינימום המובטח.

מומחים מעריכים את עלות תוכנית הסוכר כולה למשלם המיסים האמריקאי בכ-300 מיליון דולר בשנה. התוכנית כמובן הועברה בוושינגטון תחת הכותרת "אפס עלות למשלמי המיסים". נשמע קצת דומה לסיסמא שגרסה ש"קיצוצי המס" או "חובות הממשלה" ישלמו בעד עצמם. דומה, וגם מדויק באותה מידה.

אך נזקי הסבסוד החקלאי אינם כספיים בלבד. "משלמי המיסים משלמים על מערכת הגורמת להם מחלות", מסכם דוח משנת 2012 של US Public Interest Group. שלושה רבעים מהאמריקאים הם במשקל יתר כתוצאה מאכילת יתר של ג'אנק פוד עשיר בסוכר, תירס ודגנים המסובסדים בכבדות. וכך בעוד הממשלה הפדרלית ממליצה לציבור כי מחצית מהדיאטה תורכב מירקות ומפירות טריים, רק אחוז קטנטן מהסובסידיות הולך לגידולים כאלו.

מחלקה אחרת בממשלה, "המרכז לבקרת מחלות" (The center for Disease Control), ערכה בשנת 2016 סקר מקיף בדבר היחס בין מחלות הקשורות לאכילה לבין צריכה של מוצרי מזון המסובסדים על ידי הממשלה. הסקר בחן יותר מ-10,000 בוגרים והמזון שהם אכלו, וחילק אותם לקבוצות בהתאם לכמות המזון המסובסד שהם אכלו. המחקר מצא כי לקבוצה שאכלה את הכמות הגדולה ביותר של מזון המסובסד על ידי הממשלה הייתה הסתברות גבוהה יותר ב-37% לסבול מהשמנת יתר והיה להם גם סיכוי גבוה בהרבה לסבול מכולסטרול גבוה, מעודף סוכרים ועוד.

"קל מאוד להגיד לאנשים לצרוך ירקות ופירות במקום המזון המעובד והמסובסד", אמר פרופ' ראג' פאטל מאוניברסיטת טקסס שכתב את אחד הדוחות בנושא, "אך זהו אתגר לעשרות מיליוני אמריקאים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. השיטה הקיימת", הוא מסכם, "בנויה כך שההמון יאכל מזון מעובד, מסובסד ובלתי בריא זה".

התעשייה הקטנטנה שצמחה וגדלה

אז איך השיגו חברות האנרגיה, החקלאים ועוד רשימה ארוכה של ענפים וסקטורים בארה"ב את כל ההטבות וההקלות ששוות להם מיליארדי דולרים? מי החליט להיטיב דווקא עם גופים מסוימים על חשבון אחרים, ומה גרם לו לקבל דווקא את ההחלטות האלה?

ובכן, המכאניזם שבאמצעותו השתלט הכסף הגדול על וושינגטון די.סי הוא מורכב, וארגז הכלים שהביא לכך הוא גדול ומגוון, אך הכלי המרכזי בו הוא ללא ספק תעשיית הלובינג (שדלנות) והתרומות.

מדובר בתעשייה שהתחילה את דרכה בממדים קטנטנים וצמחה במשך השנים לעסק של מיליארדי דולרים בימינו, במקביל לגידול העצום בהיקף הממשלה הפדרלית מאז אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. פועל יוצא של משטר כסף הפיאט, אשר איפשר, תודות לגידול אסטרונומי בחוב, גם גידול ללא תקדים בהיקף, בפעילות ובמעשי החקיקה של הממשלה.

לתעשיית הלובינג של הכסף הגדול שלוש מטרות עיקריות: הראשונה - השגת סובסידיות ישירות, אחרי הכול נהר המזומנים של החוב והמיסים חייב לזרום למקום כלשהו. השנייה - השגת הטבות והקלות מס, אחרי הכול למה יש בחוק המס בארה"ב כ-4 מיליון מילים ויותר מ-60 אלף עמודים של חוקים ותקנות אם לא כדי לייצר תילי תילים של סיבוכיות וביורוקרטיה? והשלישית - אחרונה חביבה - השגת חקיקה מפלה או מועדפת המייצרת יתרון כלכלי ותחרותי מובהק או פוטרת מעול חקיקתי המוטל על אחרים.

אז איך פועלות חברות הלובינג, כמה משלמים חברות וארגונים תמורת שירותיהן, כיצד מנותב הכסף מנותב במסדרונות השלטון, ומה הוא קונה למשקיעיו? על כך בפרק הבא. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים