גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף הגדול השתלט על וושינגטון ועל מוסדות השלטון האמריקאים - ואלו הם האינטרסים השולטים

עד כמה מעורב כסף גדול בפוליטיקה, ומה היא מידת ההשפעה שהוא קונה לבעליו הן שאלות שכל דמוקרטיה מתחבטת בהן, וכך גם ארה"ב ● איך באמת מתנהלת בירת המדינה שהיא לב הממשל האמריקאי, מי משפיע על קבלת ההחלטות, וכיצד קובעים אילו אינטרסים יקודמו ומי יישאר מקופח ● איך הכסף הגדול השתלט על וושינגטון - כתבה ראשונה בסדרה

בניין הקפיטול בוושינגטון די.סי./ צילום: צילום: רויטרס, Jim Young
בניין הקפיטול בוושינגטון די.סי./ צילום: צילום: רויטרס, Jim Young

מעורבות הכסף הגדול בפוליטיקה והדרכים הראויות למימון של מערכות בחירות ושל המערכת הפוליטית בכלל הן שאלות שכל דמוקרטיה צריכה להתחבט בהן.

בארה"ב, כמו בישראל, קיימת חקיקה מקיפה בנושא. מדובר בחקיקה שעברה שלבים רבים ונראתה, לאחר הרפורמה של 2004 בנושא מימון הבחירות מבית היוצר של הסנאטורים ג'ון מקיין וראס פיינגולד, כמושלמת.

אך תיאוריה לחוד ומעשים לחוד. הכסף, ממש כמו מים, ימצא את הדרך להגיע מהמקום שבו יש שפע ממנו אל המקום המשתוקק לו. התופעה הזו קיבלה חיזוק משמעותי מאז עידן כסף הפיאט שהגדיל את המקורות הכספיים ושינה את הדמוקרטיה האמריקאית מהקצה אל הקצה.

הוא השחית אותה ממש כפי שהזהיר הנשיא אייזנהאואר בנאום הפרידה שלו בשנת 1961: "במועצות הממשלה אנחנו חייבים להישמר מפני רכישת השפעה לא רצויה.. הפוטנציאל לעלייה הרת אסון של כוח שאינו במקומו קיים ויימשך. אנחנו חייבים לעולם לא להניח לזה לסכן את החירויות שלנו או את התהליכים הדמוקרטיים".

אז איך באמת מתנהלת וושינגטון די.סי, העיר שהיא הלב הפועם של הממשל האמריקאי? איך מתקבלות בה ההחלטות הכי חשובות, ומי שולט על מוקדי ההשפעה שמזיזים מהלכים הרי גורל לעתים? 

כך התנפחה תעשיית הלובינג

"מדינה עמוקה" גם בארה"ב?

המונח "המדינה העמוקה" הוטבע במקור לפני שנים בהקשר לטורקיה, ותיאר מכלול של גורמים בקרב מוסדות השלטון, הצבא, הארגונים החשאיים והפשע המאורגן, שמתפקדים כמדינה בתוך מדינה.

המונח זכה לפופולריות גדלה והולכת בארה"ב של אחרי 2008, ובשנת 2016 פורסם בה הספר "המדינה העמוקה: נפילתה של החוקה ועלייתה של ממשלת הצללים" (The Deep State: The Fall of the Constitution and the Rise of the Shadow Government).

המחבר, מייק לופגרן, הכיר את ממשלת הצללים הזו מקרוב ומבפנים, לאחר שבילה עשרים ושמונה שנים מחייו בעבודה במסדרונות השלטון בוושינגטון די.סי.

ב-16 השנים האחרונות לחייו בוושינגטון הוא כיהן כאנליסט בכיר של הוועדה המשותפת של הסנאט והקונגרס לענייני תקציב. הוא ראה מקרוב ובאופן אישי את מה שכונה לעתים "מפעל הנקניק" (The sausage factory) של בניית התקציב. הוא ראה מקרוב כיצד עוצבה התוכנית של הממשל לרכישת נכסים רעילים (TARP) לאחר משבר 2008, כיצד נבנה תקציב הפנטגון, השותה כ-60% מהתקציב הזמין בארה"ב, איך נבנתה רפורמת המס של הנשיא בוש ועוד - כולם אבני-דרך משמעותיות בניהול משאבי המדינה, קרי מיסי האזרחים, כמו גם חובותיה הצומחים.

הספר מתאר לקוראים הניזונים בדרך כלל ממיתוסים ומסיפוריה הסלקטיביים של התקשורת איך באמת מתנהלים מוסדות הממשל של ארה"ב ללא קשר לזהות המפלגה שבשלטון.

בראיון שהעניק למגזין "סלון" הרחיב לופגרן: "זו אינה קונספירציה. זה משהו שמתרחש לאור היום באופן גלוי ופתוח... לאור העובדה שאנשים מעדיפים לשמוע על קים קרדשיאן יותר מאשר על איך מחולק התקציב או מה הממשלה שלהם עושה במאלי או בסודאן, זה מה שיוצא: ביורוקרטיה מנותקת, המשרתת את עצמה, ואשר מטרתה לשמר ולחזק את כוחה".

לופגרן הוסיף ופירט: "המוסדות העיקריים של המדינה העמוקה הם בדיוק אלו שאנשים מצפים, קרי הקומפלקס הצבאי-תעשייתי (The military industrial complex), הפנטגון, משרד המשפטים, בתי משפט מסוימים, משרד האוצר שרבים מאנשיו הגיעו מוול סטריט, ועמק הסיליקון שאנשיו היום מייצרים הרבה יותר כסף מוול סטריט, ועתה הם גם אוספים מידע".

מה בנוגע לנשיא, נשאל לופגרן. "לאובמה (הראיון התקיים בתקופתו, ח.ש) או לכל נשיא אחר יש מעט מאוד חופש כאשר מדובר בנושאים הגדולים הנוגעים לפיננסים או לביטחון. האינטרסים של כולם כל כך מיושרים יחד שקשה לראות אותו סוטה מהדרך... אובמה כבר קיים ארוחת ערב בבית הלבן עם תורמים עשירים בקשר להקמת המונומנט העצום והספרייה הנשיאותית על שמו אשר יצריכו השקעה של מיליארדי דולרים. זה כבר מגביל את היכולת שלו להיות 'סורר'.

"ובואו נחזור אחורה לנשיא קלינטון", הוסיף לופגרן. "בהיותו כבר עם רגל אחת בחוץ הוא חתם על חוק שהסיר את המגבלות על מסחר בנגזרים (Derivatives)... זה הסתיים בכך שהוא קיבל תשלום של יותר ממאה מיליון דולר מאוחר יותר, בעיקר מחברות, כדי לשאת נאומים. מעין פיצוי לאחר מעשה".

הכסף הגדול של משרד האנרגיה

אך איך מחליטים מי יקבל וכמה?

ובכן, תוכנית שהשיק בשנת 2007 משרד האנרגיה של ערבויות ממשלתיות ליזמות בתחום האנרגיה יכולה לשמש כדוגמה טובה.

כמעט 40 מיליארד דולר של כספי מיסים הוקצו לנושא. המפורסמת שבכישלונות הייתה לימים ענקית הפאנלים הסולאריים סולינדרה שפשטה רגל ב-2011 ומחקה כ-525 מיליון דולר למשלמי המיסים. הערבויות והלוואות המיליונים שקיבלה החברה לא היו אקראיות, כמובן.

בדוח שפרסם ב-2012 גוף ממשלתי אחר נכתב: "כפי שדוח זה מגלה ההפסדים הקשורים לסולינדרה אינם אלא קצה הקרחון". ... וממשיך הדוח: "לננסי אן דיפארל, כיום סגנית המנהל למדיניות בבית הלבן, היה אינטרס שאחת החברות תקבל הלוואה של 169 מיליון דולר ממשרד האנרגיה. היא הייתה מנכ"לית של חברת ההשקעות שהייתה מושקעת בחברה...

"מייקל פורמן משמש כיום כעוזר לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי. לפני שהגיע לבית הלבן שימש פורמן כמנכ"ל אלטרנטיב אינווסטמנטס בסיטיגרופ, שהייתה משקיעה מרכזית בסולאר ריזרב אשר קיבלה ערבות מדינה של 737 מיליון דולר להלוואותיה...

"סטיב ווסטלי הוא מייסד קרן הון סיכון בשם קבוצת ווסטלי שעסקה באנרגיה נקייה. לפי רישומי משרד האנרגיה הקרן קיבלה הלוואות של יותר מ-600 מיליון דולר לחברות שבפורטפוליו שלה. ווסטלי הוא חבר אישי של הנשיא אובמה ואף תרם לקמפיין שלו 500 אלף דולר. לאחר הבחירות הוא ביקר פעמים מספר פעמים. ואפילו היה מועמד למישרת שר האנרגיה...

"דיוויד סנדאלו משמש כיום בתפקיד בכיר במשרד האנרגיה. לפני שהצטרף לממשל הוא היה יועץ בכיר לקרן הון סיכון בשם גוד אנרג'י, שאחת מחברות הפורטפוליו שלה זכתה לערבות מדינה של 737 מיליון דולר להלוואותיה..."

וכך ממשיך הדוח בן עשרות העמודים לתאר עוד ועוד איך ומי זכה לקבל הלוואות או ערבויות מדינה להלוואות במיליארדי דולרים ממשרד האנרגיה.

כאשר מדובר בתקציב כולל של 4 טריליון דולר, כמה עשרות מיליארדים הם כמובן רק המחשה ציורית לתופעה רחבה בהרבה.

כמעט טריליון דולר סובסידיות

והנה עוד דוגמה: מאז 1996 ועד 2013 הוציאה הממשלה הפדרלית 300 מיליארד דולר כסובסידיות לחקלאים. בשנת 2014 חתם הנשיא אובמה בפני 500 חקלאים מחייכים על חוק המבטיח סובסידיות של 956 מיליארד דולר לשנים 2014-2018.

גם חלוקת הסובסידיות עצמה מעניינת, ומחקרים רבים עקבו אחר המספרים. כך למשל מחקר מינואר 2018 תחת השם "לאן הולך הכסף: חלוקת הסובסידיות לחקלאות" מצא כי ה-10% העליונים, קרי החוות התעשייתיות הגדולות, קיבלו כ-70% מהסובסידיות.

בהתאם לדוח של משרד ממשלתי אחר, חוות קטנות ומתמחות מהוות שלושה רבעים מהשטח החקלאי בארה"ב, אך הן מקבלות רק 14% מהסובסידיות הממשלתיות. החוות התעשייתיות הענקיות מהוות כ-7% מהשטח החקלאי והן מקבלות כמחצית מהסובסידיות.

מתוך ה-10%, הזוכים ברוב הסובסידיות הם 50 מיליארדרים או עסקים שלמיליארדרים יש בעלות בהם. בין הזוכים גם כמה עשרות חברי קונגרס שלהם בעלויות בנכסים חקלאיים. אך החקלאים זוכים לחסדי הממשלה הפדרלית בדרכים רבות נוספות.

למשל, יצרני הסוכר זוכים למשק מאורגן ומרופד מאין כמותו מאז ש"חוק המשקים" ((The Farm Bill הועבר בקונגרס ב-2008, חרף וטו של הנשיא בוש.

ראשית, הממשלה העניקה למגדלי הסוכר הבטחת מחיר שהוא בערך כפול ממחיר הסוכר בשוק הבינלאומי. לצורך הבטחת המחיר הממשלה מונעת יבוא של סוכר זול, בעיקר מברזיל, והיא גם קבעה מכסות ייצור ומונעת גידול נוסף, קרי מונעת תחרות חופשית בענף.

המרכיב האחרון הוא מקדמות שהממשלה משלמת למגדלי הסוכר כנגד מכסות הייצור. המקדמות יוחזרו אם וכאשר החקלאים ימכרו את הסוכר במחיר העולה על המינימום המובטח.

מומחים מעריכים את עלות תוכנית הסוכר כולה למשלם המיסים האמריקאי בכ-300 מיליון דולר בשנה. התוכנית כמובן הועברה בוושינגטון תחת הכותרת "אפס עלות למשלמי המיסים". נשמע קצת דומה לסיסמא שגרסה ש"קיצוצי המס" או "חובות הממשלה" ישלמו בעד עצמם. דומה, וגם מדויק באותה מידה.

אך נזקי הסבסוד החקלאי אינם כספיים בלבד. "משלמי המיסים משלמים על מערכת הגורמת להם מחלות", מסכם דוח משנת 2012 של US Public Interest Group. שלושה רבעים מהאמריקאים הם במשקל יתר כתוצאה מאכילת יתר של ג'אנק פוד עשיר בסוכר, תירס ודגנים המסובסדים בכבדות. וכך בעוד הממשלה הפדרלית ממליצה לציבור כי מחצית מהדיאטה תורכב מירקות ומפירות טריים, רק אחוז קטנטן מהסובסידיות הולך לגידולים כאלו.

מחלקה אחרת בממשלה, "המרכז לבקרת מחלות" (The center for Disease Control), ערכה בשנת 2016 סקר מקיף בדבר היחס בין מחלות הקשורות לאכילה לבין צריכה של מוצרי מזון המסובסדים על ידי הממשלה. הסקר בחן יותר מ-10,000 בוגרים והמזון שהם אכלו, וחילק אותם לקבוצות בהתאם לכמות המזון המסובסד שהם אכלו. המחקר מצא כי לקבוצה שאכלה את הכמות הגדולה ביותר של מזון המסובסד על ידי הממשלה הייתה הסתברות גבוהה יותר ב-37% לסבול מהשמנת יתר והיה להם גם סיכוי גבוה בהרבה לסבול מכולסטרול גבוה, מעודף סוכרים ועוד.

"קל מאוד להגיד לאנשים לצרוך ירקות ופירות במקום המזון המעובד והמסובסד", אמר פרופ' ראג' פאטל מאוניברסיטת טקסס שכתב את אחד הדוחות בנושא, "אך זהו אתגר לעשרות מיליוני אמריקאים שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. השיטה הקיימת", הוא מסכם, "בנויה כך שההמון יאכל מזון מעובד, מסובסד ובלתי בריא זה".

התעשייה הקטנטנה שצמחה וגדלה

אז איך השיגו חברות האנרגיה, החקלאים ועוד רשימה ארוכה של ענפים וסקטורים בארה"ב את כל ההטבות וההקלות ששוות להם מיליארדי דולרים? מי החליט להיטיב דווקא עם גופים מסוימים על חשבון אחרים, ומה גרם לו לקבל דווקא את ההחלטות האלה?

ובכן, המכאניזם שבאמצעותו השתלט הכסף הגדול על וושינגטון די.סי הוא מורכב, וארגז הכלים שהביא לכך הוא גדול ומגוון, אך הכלי המרכזי בו הוא ללא ספק תעשיית הלובינג (שדלנות) והתרומות.

מדובר בתעשייה שהתחילה את דרכה בממדים קטנטנים וצמחה במשך השנים לעסק של מיליארדי דולרים בימינו, במקביל לגידול העצום בהיקף הממשלה הפדרלית מאז אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. פועל יוצא של משטר כסף הפיאט, אשר איפשר, תודות לגידול אסטרונומי בחוב, גם גידול ללא תקדים בהיקף, בפעילות ובמעשי החקיקה של הממשלה.

לתעשיית הלובינג של הכסף הגדול שלוש מטרות עיקריות: הראשונה - השגת סובסידיות ישירות, אחרי הכול נהר המזומנים של החוב והמיסים חייב לזרום למקום כלשהו. השנייה - השגת הטבות והקלות מס, אחרי הכול למה יש בחוק המס בארה"ב כ-4 מיליון מילים ויותר מ-60 אלף עמודים של חוקים ותקנות אם לא כדי לייצר תילי תילים של סיבוכיות וביורוקרטיה? והשלישית - אחרונה חביבה - השגת חקיקה מפלה או מועדפת המייצרת יתרון כלכלי ותחרותי מובהק או פוטרת מעול חקיקתי המוטל על אחרים.

אז איך פועלות חברות הלובינג, כמה משלמים חברות וארגונים תמורת שירותיהן, כיצד מנותב הכסף מנותב במסדרונות השלטון, ומה הוא קונה למשקיעיו? על כך בפרק הבא. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

עדינה פרידמן, מנכ"לית נאסד"ק / צילום: Evan Agostini/Invision

מנכ"לית נאסד"ק דוחפת דירקטוריונים להתגוון מבחינת ההרכב האנושי

עדינה פרידמן דנה בתוכנית הגיוון של הבורסה עם הוול סטריט ג'ורנל

האקרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מנכ"ל שירביט בעקבות הפריצה: "פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן"

(עדכון): בשעות הערב פרסמה שירביט הודעה מצולמת של מנכ"ל החברה, בה נאמר: "לחברה יש גיבוי מלא של הנתונים הרלבנטיים, ואנחנו פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן" ● אמש פרסמה קבוצת התקיפה BlackShadow שפרצה לחברה הודעה ובה איימה כי אם לא ישולמו לה 50 ביטקוין (כמיליון דולר) היא תדליף ותמכור עוד מסמכים אישיים של לקוחות

TIKTOK / צילום: שאטרסטוק

המניה הישראלית שזינקה ב-134% במסחר באוסטרליה אחרי שחתמה על חוזה עם טיקטוק

אתמול הודיעה חברת אפסווילאג' על הסכם עם טיקטוק, לפיו הפלטפורמה שלה לניהול קמפיינים תשולב בפלטפורמת הפרסום של טיקטוק, ותאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לפרסם ולהגיע לקהל היעד שלהם באמצעות טיקטוק

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

המשקיעים רואים את סוף המגפה? מה המשמעות של היחלשות הדולר, התחזקות השקל והזינוק הגדול של הביטקוין

המטבע האמריקאי הגיע לרמה של 3.28 שקלים - שפל שלא נראה מאז 2008 • צירוף של גורמים, כמו הדפסת כסף מסיבית, שיאים בבורסות ותוצאת הבחירות בארה"ב, החלישו את הדולר • עם זאת, החשש מהחובות המצטברים בעולם וחזרתה של התאווה לסיכון - העלו את הביטקוין לרמות של 19 אלף דולר

קו הרקיע של בחריין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ראשי הבנקים נפגשו עם שר המסחר, התעשייה והתיירות של בחריין

הפגישה עסקה בהידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לבחריין ● מטעם המשלחת נמסר כי "בחריין רוצה להיות ראש הגשר של ישראל למזרחי הרחוק"

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

קשיי אספקה של פייזר הכבידו על וול סטריט בנעילה; למונייד הישראלית זינקה ב-20%

הסרטים החדשים של וורנר ברוס שמתוכננים לצאת ב-2021 יושקו במקביל לאולמות הקולנוע גם ברשת HBO ● דרישות האבטלה השבועיות בארה"ב ירדו לעומת השבוע שעבר ● מספר המתים כתוצאה מנגיף הקורונה בארה"ב עלה לשיא יומי

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

פשרה בייצוגית נגד מקדונלד'ס: תשלם מיליון שקל לעמותות הפועלות למניעת עישון ולנזקקים

בבקשה לאישור ההסכם שהוגשה השבוע התחייבה רשת המזון המהיר לפעול למניעת עישון בשטחיה החיצוניים ● עוד הוסכם כי הרשת תממן קמפיין פרסום ארצי להעלאת המודעות לאיסור על העישון בהיקף של כ-5 מיליון שקל

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

מסתמן: החודש יגיעו לישראל 4 מיליון מנות חיסון לקורונה

החיסון יספיק לשני מיליון אזרחים שיהיו הראשונים להתחסן ● בשלב זה, למשרד הבריאות אין עדיין תוכנית חיסונים מאושרת, אך ככל הנראה יחוסנו תחילה עובדי מערכת הבריאות, ולאחר מכן אוכלוסיות בסיכון

זיקוקים בשמי דובאי / צילום: ג'ון גמברל, AP

כ-5 מיליון שקל זרמו מאיחוד האמירויות לעסקים קטנים ובינוניים בנובמבר

על פי חברת "חשבונית ירוקה", ישנה בחודש נובמבר האחרון עלייה של למעלה מ-200% במספר כמות הלקוחות מאיחוד האמירויות אשר קנו מעסקים קטנים ובינוניים ישראליים

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13  / צילום: ינאי יחיאל

השפן של רשת: תשווק רק 10 ברייקים של זהב בהשקת האח הגדול

עלות הברייק: כ-160 אלף שקל לפרסומת ● קשת יישרו קו: ברייק אחד בחדשות ו-4 ברייקים של זהב בעלות של כ-220 אלף שקל לפרסומות

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

קו החוף באבו דאבי שמלא במלונות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אזהרת מסע לאיחוד האמירויות "לאור האיומים הנשמעים באחרונה מצד גורמים איראניים"

המטה לביטחון לאומי פרסם הערב אזהרת מסע לאיחוד האמירויות, עקב החשש כי איראן תנסה לבצע פעולות טרור נגד יעדים ישראלים ● אזהרת המסע לאמירויות עודכנה לדרגה 3: "זירות אפשריות הן מדינות בקרבת איראן - כגון גאורגיה, אזרבייג'ן, תורכיה, איחוד האמירויות, בחריין, החבל הכורדי בעיראק וכן במזרח התיכון ויבשת אפריקה"

עו"ד עמית חדד / צילום: שי גבריאלי

מחלוקת בין עו"ד בני כץ למשרד של עו"ד עמית חדד על ייצוג בקובלנה

כץ התלונן לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד נגד חדד ושניים משותפיו, בטענה כי הם מייצגים אדם שהוגשה נגדו קובלנה פלילית - אף שמגיש הקובלנה שוחח קודם לכן עם שותף במשרדם ושקל לשכור את שירותיהם ● משרד חדד, רוט, שנהב: "התלונה מופרכת וחסרת שחר. מדובר בניסיון לקושש תשומת לב תקשורתית"

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

960 נפטרו מהנגיף באוקטובר בלבד: הקורונה העלתה את שיעור התמותה העודפת בישראל השנה ל-10.4%

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה את נתוני התמותה העודפת בישראל מראשית התפרצות מגפת הקורונה, מהם עולה כי בחודשים מרץ-אוקטובר 2020 נפטרו 2,586 תושבים יותר מאשר בחודשים אלו ב-2019 ● הלמ"ס נוהגת להשתמש במדד עודף התמותה רק בתקופות מגפה

ישיבה עם מסכות נגישות ושקופות במשרד להגנת הסביבה / צילום: נג'וא רחאל

סביבה תומכת בבעלי מוגבלויות במשרדי הממשלה

וגם: שר הרווחה איציק שמולי העניק לקבוצת "שכולו טוב" אות הערכה על התרומה וההצטיינות בעשייה ● השיחה

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע נפילה דרמטית בדולר מול השקל

לאחר שהדולר הידרדר לטריטוריה של 3.256 שקלים - בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בהיקף משמעותי של מאות מיליונים ● הרמה הנוכחית של הדולר מול השקל הינה הרמה בה השיק לראשונה בנק ישראל בזמנו את תוכנית הרכישות מט"ח

חיים קראדי מנכ"ל פרשקובסקי / צילום: חיים ורסנו

פרשקובסקי: עלייה ניכרת במכירת דירות בנובמבר, כמו אחרי הסגר הראשון

בחברת הבנייה מדווחים על מכירה של 107 דירות בנובמבר לעומת 24 בלבד באוקטובר ● גם בהשוואה לחודשי נובמבר בשנים 2019, ו-2018 מדובר בעלייה ניכרת, שלדברי החברה מורגשת בשל היציאה מהסגר השני

בני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

כחול לבן מגבירה את הלחץ על הליכוד עם קידום שני חוקים חדשים

בכוונת כחול לבן לקדם בשבוע הבא את הסדרת התעמולה ברשתות החברתיות ואת הגבלת תקציב הבחירות ● בליכוד מתנגדים לשניהם

יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

במקום לטפל באבטלה הממשלה תייבא עוד אלפי עובדי בניין זרים

שר השיכון יעקב ליצמן הניח על שולחן הממשלה הצעה להגדיל באלפי עובדים את מכסת הייבוא של עובדים זרים לענף הבניין ● בבנק ישראל סבורים כי ההצעה תעמיק את האבטלה בקרב ישראלים ובהם אלפי עובדי בניין שפוטרו במהלך משבר הקורונה