דפיקות לב מואצות. טירוף ברשתות החברתיות. אושר או עצב של ילדות (תלוי בצד של מי אתם). מי שראה השבוע את ליגת האלופות לא יכול היה להישאר אדיש למשחק הזה. הכדורגל הבהיר בפעם המי יודע כמה שיש היגיון כלכלי בסכומים המופרכים שעפים בו על רכישת שחקנים, משכורות, מחירים עבור רכישת קבוצות. הוא מבהיר שאפשר להבין את הריצה של בעלים מארה"ב, רוסיה, קטאר, סעודיה, סין לכיוון אירופה לטובת רכישת קבוצת כדורגל.
ביום רביעי בערב התמודדו על הדשא בפריז שתי קבוצות אירופיות שמוחזקות על-ידי בעלים מחוץ לאירופה. מנצ'סטר יונייטד שמוחזקת על-ידי משפחת גלייזר האמריקאית מאז 2005; פריז סן ז'רמן פריז סן ז'רמן שמוחזקת בידי QSI, זרוע ההשקעות של ממשלת קטאר (שווי 268 מיליארד אירו).
ההון העצום נדרש להחזקת קבוצת כדורגל. באיטליה זו יובנטוס של משפחת אניילי (שווי 7.2 מיליארד אירו) שאפשר להכתיר אותה לאלופה כבר מאמצע העונה. בסוף השבוע הצליחה מנצ'סטר סיטי שמוחזקת על-ידי משפחת המלוכה מאבו דאבי (שווי 24.7 מיליארד אירו) לתפוס את המקום הראשון בטבלת הפרמיירליג האנגלית.
בעלות על קבוצת כדורגל הפכה לסיפור של מיליארדרים כבדים. כמה כבדים? דוח מקיף שמפרסם לאחרונה SOCCEREX, שמתמחה בניתוח כלכלי של הכדורגל העולמי, מציין כי השווי הכולל של הבעלים שמחזיקים ב-100 המועדונים החזקים ביותר מבחינה כלכלית נאמד ב-950 מיליארד אירו. במלים אחרות, קבוצת כדורגל ב"מועדון ה-100" מוחזקת על-ידי בעלים עם הון ממוצע של 9.5 מיליארד אירו. בסבירות גבוהה מאוד חלק ניכר מבעלי ההון הכבדים בעולם מחזיקים להם איזה מועדון ספורט מקצועני.
וזה כבר לא עניין של תחביב לשעות הפנאי. חלק מהמועדונים הם רווחיים ושווים לבעלים לעתים 50-100 מיליון אירו בעונה, חלק אפילו יותר, במקביל לעלייה הקבועה בשווי המועדון.
דוח מקיף של ענקיות הבנקאות וראיית החשבון UBS ו PwC- שניסה לפענח את התופעה של החזקות בעלי הון בספורט מצא כי נכון לנתוני 2016 יש בעולם 1,542 מיליארדרים (בדולרים). כמעט 10% מהם מחזיקים באחוזי שליטה (מעל 50% בעלות) בקבוצות ספורט. "מיליארדרים הפכו לפטרונים העיקריים של מועדוני כדורגל, הוקי, בייסבול וכדורסל", נכתב בדוח. "בעלות על קבוצת ספורט היא גם לא עסק בשביל ילדים חסרי ניסיון - הבעלים הממוצע של קבוצת עילית בספורט הוא בן 68 ועם הון מוערך של 5 מיליארד דולר".
מי ירכוש את מנצ'סטר יונייטד?
בעלות על קבוצת כדורגל דורשת כאמור הון קצת יותר גדול. גם בגלל שעלויות הרכישה של מועדונים הולכים ועולים. בחודש עבר דווח במספר כלי תקשורת באנגליה כי נסיך הכתר הסעודי הגיש הצעה של כ-6.8 מיליארד דולר כדי לרכוש את מנצ'סטר יונייטד מידי משפחת גלייזר. הגלייזרים לא מראים סימנים שהם רוצים לשחרר. למה להם? מאז רכשו את המועדון לפני עשור וחצי עבור כ-800 מיליון ליש"ט הקבוצה רווחית כמעט בכל שנה והערך שלה הוכפל פי ארבעה.
שני הגורמים המרכזיים שנמצאים עמוק בכדורגל דווקא לא מגיעים ממדינות של כדורגל. לפי הדוח של SOCCEREX כ-31% מהקבוצות ב"מועדון ה-100" הן כאלה שמוחזקות בידי בעלים מארה"ב או מסין. בעוד שהאמריקאים זיהו את הכדורגל האירופי כמקור פוטנציאלי לרווח והם מתרכזים בעיקר במקומות ובקבוצות האירופיות הרווחיות (מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, ליברפול), הסינים נכנסו לכדורגל כחלק מגל מתעשרים במדינה שהוביל בין היתר לרצון לקבל ליגיטימציה לעסקים מעבר לים בזכות בעלות על קבוצות ספורט. הם מזכירים בכניסה לכדורגל את הקטארים, הסעודים, את בעלי ההון מהמזרח התיכון. כניסה חזקה מאוד עם כסף גדול. בין 2014 ל-2017 השקיעו הסינים 2.1 מיליארד בנכסי כדורגל בחו"ל (קבוצות ספורט וכו') - יותר מכל מדינה אחרת בעולם. הם יצטרכו להראות שיש להם לא רק סבלנות כמו הקטארים שנמצאים בכדורגל כבר עשור, אלא בעיקר יכולת לעמוד מול הגזרות הרגולטוריות האחרונות של הנשיא שי ג'ינפינג - הקשחת ההשקעות על נכסי "בידור" כמו קבוצת כדורגל מחוץ לסין; מיסוי גבוה על שחקנים זרים בליגה המקומית (100% מס על שחקנים שדמי ההעברה שלהם מעל 7 מיליון אירו).
אם מצמצמים את "מועדון ה-100" ל-30 הקבוצות עם הכלכלה החזקה ביותר, הרי ש-10 מהן מוחזקות על-ידי בעלים אמריקאים וסינים (7 אמריקאים, 3 סינים).
מה עוד אפשר ללמוד על הכניסה של בעלי הון לכדורגל? שבעלים של קבוצות כדורגל גדולות לא מגיעים לעשות סיבוב אלא רואים בהשקעה פוטנציאל ארוך טווח - הזמן הממוצע של בעלות בקבוצות ב"מועדון ה-100" הוא 15 שנים בממוצע. בישראל, לידיעת משה חוגג שעושה סימנים של חוסר סבלנות אחרי חצי שנה, נכון להיום יש בעלים אחד בלבד שעומד בקטגוריה של שרידות ארוכת טווח - יעקב שחר (35 שנים).
האוהדים עדיין מחזיקים בקבוצות כדורגל
בחלק מהמקרים המועדונים מוחזקים על-ידי תאגידים פיננסיים אדירים. למשל, תאגיד המשקאות רד בול, בעל שווי של 21.3 מיליארד אירו, מחזיק בבעלות על רד בול לייפציג מהבונדסליגה הגרמנית; תאגיד התרופות באייר AG, שווי של 87.8 מיליארד אירו, מחזיק בבעלות על באייר לברקוזן. גוואנגז'ו אברגראנדה הסינית מוחזקת בבעלות משותפת של תאגיד הנדל"ן Evergrande Group ושל עליבאבא, שני תאגידים בשווי כולל של 178 מיליארד אירו.
ומה עם קצת רומנטיקה? מי שמחפש אותה בעידן של בעלי הון יכול בכל זאת למצוא קצת נחת בעובדה ש-21 מועדונים מתוך "מועדון ה-100" מוחזקים באופן מוחלט בידי האוהדים - קבוצות כמו ברצלונה, ריאל מדריד, אתלטיק בילבאו, אייאקס, שאלקה, בנפיקה, פורטו, בורדו, בוקה ג'וניורס, ריבר פלייט. האם זה מודל מוצלח מבחינה הישגית? אייאקס ופורטו הראו השבוע שזה עדיין אפשרי.
הניסיון של טראמפ לרכוש קבוצת פוטבול כמעט ושינה את ההיסטוריה
בשבוע שעבר נרשם ציון דרך של 30 שנה לבעלות של ג'רי ג'ונס בקבוצת הפוטבול דאלאס קאובויז. הבעלות על הקאובויז משמעותית בעיקר בגלל ההצלחה של ג'ונס לרכוש קבוצה ב-205 מיליון דולר ולראות אותה 30 שנה אחר כך מחזיקה בתואר הקבוצה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם - 6.8 מיליארד דולר לפי "פורבס".
אבל הסיפור מעניין גם בגלל הדמות שהחמיצה את הרכישה. ב-1984 ניהל איש העסקים דונלד טראמפ מו"מ לרכישת הקאובויז, כשתג המחיר שלה לרכישה עמד על 70 מיליון דולר. בסופו של דבר החליט טראמפ שאין לקבוצה אופק כלכלי והוא הימר על קבוצת ניו-ג'רזי ג'נרלז בליגה המתחרה שהוקמה אז, USFL, והשקיע ברכישתה 14 מיליון דולר. כשג'ונס רכש חמש שנים מאוחר יותר את הקאובויז טראמפ אמר, לפי כתבה ב"ניו-יורק טיימס": "אני מרגיש צער על הבנאדם האומלל שיקנה את דאלאס קאובויז...מי שייכנס לקבוצה הזאת ייזכר בעולם כלוזר. יכולתי לקנות קבוצת NFL ב-40-50 מיליון דולר...אבל אין בליגה הזאת יותר מדי מה ליצור". בכל מקרה, טראמפ לא נטש את החלום להיות בעלים של קבוצת NFL. ב-1988 הוא הביע התעניינות ברכישת ניו-אינגלנד פטריוטס - ששווה היום 3.8 מיליארד דולר - הקבוצה בעלת השווי השני בליגה לפי "פורבס".
אבל העניין המשמעותי יותר הוא ההחמצה שלו לרכוש קבוצת פוטבול לא מזמן, שייתכן והייתה משנה עבורו ועבור אמריקה את ההיסטוריה כולה. ב-2014 כשחלום הנשיאות עוד לא לגמרי מבושל אצלו, טראמפ ניהל מו"מ לרכישת באפלו בילס והציע תמורתה סכום של 1.27 מיליארד דולר. ה-NFL כבר הייתה אז ליגה מבוססת והחזקה של קבוצת פוטבול נהייתה נכס שמשאיר רווח שנתי קבוע לצד זינוק שנתי דו-ספרתי בשווי. ההצעה של טראמפ לא זכתה למענה והוא "איבד" את הקבוצה לטרי וקים פגולה, שראו את הנכס שלהם מזנק מתוך שנים לשווי של 2 מיליארד דולר (53%) במקביל לרווחים תפעוליים מצטברים של 228 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות.
מה הקשר להיסטוריה? בתחילת 2016 הודה טראמפ בראיון לסוכנות אי.פי שאם היה מצליח לרכוש את הבילס בתום אותו מכרז ארוך - הוא לא היה רץ לנשיאות.
