גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפינוי בינוי הראשון ברמת אביב ג' יצא לדרך אחרי 20 שנה של תלאות

בשנת 2000 התארגנו הדיירים ברחוב רקנאטי ברמת אביב ג' לפרויקט פינוי בינוי. בשבוע שעבר נהרסו סוף סוף הבניינים: "ימים יגידו אם הפרויקט הזה יהיה כלכלי"

הדיירת רחל גרינברג על רקע הבניינים, לפני ההריסה / צילום: מיכל ארבל
הדיירת רחל גרינברג על רקע הבניינים, לפני ההריסה / צילום: מיכל ארבל

"אם היו באים אליי לפני 20 שנה ושואלים אותי אם אני מוכנה לייצג דיירים בפרויקט שייקח 20 שנה להוציא אותו אל הפועל, חד משמעית הייתי אומרת שלא", אומרת עו"ד מירה בורנשטיין, שותפה במשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות', בשעה שהחלה הריסתם של הבניינים הישנים ברחוב רקנאטי ברמת אביב, ביום חמישי האחרון על ידי חברת צבילין אייל.

אחת מבעלי הדירות בפרויקט, שצפתה בדירה שלה נהרסת, היא רחל גרינברג, (71) גמלאית של המשטרה, שרכשה את הדירה בבניין הישן ב-1974 מחברת שיכון עובדים שהקימה אותו. "קניתי דירת 74 מ"ר בקומה שנייה ב-100 אלף לירות", מספרת גרינברג, "הבניינים התחילו להיבנות אחרי מלחמת יום כיפור. עשו מבצע לאנשי מערכת הביטחון ולזוגות צעירים. כשנכנסו לגור בדירות, לא היה פה כלום, אפילו את הקניות עשינו אז באפקה. לימים זאת הפכה להיות שכונה יוקרתית שכולם מכירים - רמת אביב ג' - אבל באותם ימים זה היה אחרת. גידלנו פה ילדים, שלמדו בבית הספר הראשון ברמת אביב ג' שהיום חוגג 40 שנה. בשנות ה-80 הרחבנו את הדירות ל-90 מ"ר, כי נולדו עוד ילדים שגדלו כאן. במלחמת המפרץ וגם בצוק איתן היינו יורדים למקלט שהיה למטה בכל בניין".

שנת 2000: 3 דירות חדשות במקום 1 ישנה

הדיירים פנו לעו"ד בורנשטיין בבקשה שתייצג אותם בהליך קידום פרויקט פינוי בינוי. "כל התחום היה אז בוסר ואף אחד לא ידע מה זה. התחלנו להניע את התהליך, בדקנו כמה הצעות של יזמים, ובסוף הדיירים החליטו להתקשר עם חברת אשדר. ההסכמה של בעלי הדירות הייתה גורפת מהיום הראשון, אבל הבעיות מבחוץ היו רבות וגדולות".

לדברי עו"ד בורנשטיין, בתחילת הדרך, קודמה בוועדה המקומית תוכנית ל-300 יחידות דיור במקום 98 דירות קיימות, מה שהמשקף מקדם כלכלי סביר של 3 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה. "אבל באמצע התהליך, העירייה שינתה את עמדתה פסלה את הפרויקט ללא נימוק", משחזרת עו"ד בורנשטיין, "אז הלכנו לוועדה המחוזית ושם התחילה מסכת הליכים ארוכה וממושכת, שכללה הפקדה להתנגדויות, ושמיעת התנגדויות, כשכל פעם הפחיתו את מספר הדירות, עד שהגיעו למספר סופי של 198 דירות חדשות. שזה שתי דירות חדשות במקום כל דירה ישנה אחת. אין לזה אח ורע, והעובדה שמימוש הפרויקט מתאפשר בכל זאת, היא אך ורק בגלל שמדובר בקרקע ברמת אביב".

שנת 2003: מפחיתים את התמורה לדיירים, השכנים מתנגדים

אחרי שאושרה התוכנית ל-198 דירות, נאלצה חברת אשדר לפתוח את החוזים שבהם נקבעו התמורות לדיירים ולהפחית אותן. "התמורות שהסתמכו על פרויקט של 300 דירות כללו דירת בגודל של 120 מ"ר, בתוספת ממ"ד, מחסן ושתי חניות", משחזרת עו"ד בורנשטיין, "לאחר ההפחתה של יחידות הדיור בפרויקט, הדיירים קיבלו תמורה של דירות בשטח 118 מ"ר כולל ממ"ד, חניה אחת, מרפסת, ואפשרות לקבל חניה נוספת ומחסן בתשלום.

"חלק מבעלי הדירות התקשו להשלים עם התמורה המופחתת והיה קושי לקבל את הסכמתם לחתום על ההסכם. אפילו הוגשו תביעות נגד דיירים סרבנים, אבל הסרבנים התרצו מיד וחתמו". מי שסייע בשכנוע הדיירים היה אפי כץ, מנכ"ל חברת ענב, שהיה אחראי על נושא ההחתמות, וחתום על פרויקט פינוי בינוי נוסף עם אשדר בנווה מונוסון.

גרינברג: "במשך הרבה שנים היו התנגדויות מהשכנים ממול שלא רצו שנסתיר להם את הנוף. צריך הרבה תעצומות נפש לעבור את השנים האלה. לצערי יש חברים שחיכו מאוד להגיע ליום המרגש של הריסת הבניינים אבל לא זכו לכך".

מנכ"ל אשדר ארנון פרידמן מספר כי "העירייה רצתה לצמצם כל הזמן את מספר הדירות ומספר הקומות בין היתר בגלל התנגדות השכנים שגרים בבניינים בני 17 קומות. התנגדות שפחות ברורה לי, כי למי שגר ממול הנוף יוסתר, בין אם יוקמו 17 קומות ובין אם יוקמו 30 קומות. בשלב מסוים אפילו שאלו אותנו בעירייה, למה בפרויקט כזה הדיירים לא יכולים להכניס יד לכיס ולשלם 50 אלף דולר, כי זה פתרון מצוין לצמצום מספר הדירות.

שנת 2011: הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית

"אחרי דיון בהתנגדויות אמרה לנו הוועדה המחוזית, נאשר לכם 190 דירות שמתוכן 40 דירות יהיו בנות השגה. בגלל שלא הוסיפו לנו קומות אז נותר תכנון בעייתי של 5 דירות בקומה. בקיצור, אני חושב שהפרויקט הזה עבר כל מסכת אפשרית של עיכובים, וכל מי שיכול היה להתנגד לתכנון שהציעו ועדות התכנון התנגד, כולל אנחנו. בסוף אושרה סופית תוכנית ל-198 דירות חדשות במקום 96 ישנות, אחרי שהדיירים הסכימו לרדת משמעותית בתמורות", אומר פרידמן.

שנת 2018: הדיירים מתנצלים בפני עורכי הדין

לפני כשנה פורסמה מודעה יוצאת דופן בעיתונות הכלכלית, שהתפרסה על פני עמוד שלם, שבה כמה דיירים בפרויקט מביעים התנצלות בפני משרד עורכי הדין שייצג אותם בפרויקט. "היו כמה משפחות שחתמו על החוזה ואח"כ טענו שבהקצאת הדירות החדשות הם קופחו כי קיבלו דירות בקומות לא מספיק גבוהות", מספרת בורנשטיין. "הטענה הייתה לגיטימית, אבל אותם דיירים פתחו בהליך משפטי אגרסיבי נגד שאר הדיירים ונגדנו, שכלל השמצות חסרות שחר. אשדר הגישה נגדם תביעת בוררות גדולה, שבסופה הם ירדו מהטענות, וחויבו לפרסם התנצלות בגין ההשמצות כי הנזק היה רב".

שנת 2019: הדיירים מתפנים, הבנייה מתחילה

ביום חמישי האחרון נהרסו סוף סוף הבניינים, והבנייה תחל בקרוב. "יש עלינו תשלומים גבוהים של דמי שכירות לדיירים לתקופת הבנייה, והיטל השבחה שאנחנו עוד לא יודעים על כמה הוא יעמוד, כי הנושא מצוי בערר. המזל הוא שלא מדובר בקרקע שקנינו בכסף, שאז לכל עיכוב קטן יש משמעות דרמטית בנוגע להוצאות המימון, אבל ימים יגידו אם הפרויקט הזה יהיה בסוף כלכלי", אומר פרידמן. אשדר, אגב, מקדמת פרויקט פינוי בינוי נוסף ברחוב טאגור בשכונת רמת אביב ג'.

מה התובנה שלך מהפרויקט הזה, שליווית אותו מתחילתו בשנת 2000 ועד הריסת הבניינים ביום חמישי האחרון?

עו"ד בורנשטיין: "כשיש תמיכה של בעלי הדירות ונציגות אקטיבית שמעורבת בתהליכים, אז לפרויקט יש סיכוי להצליח. אם מתחילות מריבות בתוך קבוצת בעלי הדירות, וכל אחד מושך לכיוון אחר, זה מתכון בטוח לכישלון".

"התחלנו את התהליך לפני 20 שנה. היום יש רוח אחרת, גם בבתי המשפט וגם בוועדות התכנון. ברמה הלאומית מכירים בחשיבות של התחום הזה, והגישה קצת יותר אוהדת, אבל לא מספיק זריזה. חשוב לבחור בחברה יזמית איתנה פיננסית, כי רק היטל ההשבחה למשל, שאשדר שילמה למעלה מ-20 מיליון שקל ואולי תקבל חלק מהסכום בחזרה בעוד כמה שנים, לא כל חברה היתה יכולה לעמוד בזה.

"וגם לנו עורכי הדין דרושה מקצועיות וסבלנות. פעם אחת הדיירות באה אליי ואמרה שהיא לא מוכנה לחתום אם היא תצא בקומה של דיירת אחרת שאותה היא לא סובלת. דיירת אחרת אמרה שהתנאי שלה לחתימה יהיה מסתור כביסה. בדיעבד זה משעשע, אבל בזמן אמת זה היה מאוד מאוד לא מצחיק". 

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"