גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפינוי בינוי הראשון ברמת אביב ג' יצא לדרך אחרי 20 שנה של תלאות

בשנת 2000 התארגנו הדיירים ברחוב רקנאטי ברמת אביב ג' לפרויקט פינוי בינוי. בשבוע שעבר נהרסו סוף סוף הבניינים: "ימים יגידו אם הפרויקט הזה יהיה כלכלי"

הדיירת רחל גרינברג על רקע הבניינים, לפני ההריסה / צילום: מיכל ארבל
הדיירת רחל גרינברג על רקע הבניינים, לפני ההריסה / צילום: מיכל ארבל

"אם היו באים אליי לפני 20 שנה ושואלים אותי אם אני מוכנה לייצג דיירים בפרויקט שייקח 20 שנה להוציא אותו אל הפועל, חד משמעית הייתי אומרת שלא", אומרת עו"ד מירה בורנשטיין, שותפה במשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות', בשעה שהחלה הריסתם של הבניינים הישנים ברחוב רקנאטי ברמת אביב, ביום חמישי האחרון על ידי חברת צבילין אייל.

אחת מבעלי הדירות בפרויקט, שצפתה בדירה שלה נהרסת, היא רחל גרינברג, (71) גמלאית של המשטרה, שרכשה את הדירה בבניין הישן ב-1974 מחברת שיכון עובדים שהקימה אותו. "קניתי דירת 74 מ"ר בקומה שנייה ב-100 אלף לירות", מספרת גרינברג, "הבניינים התחילו להיבנות אחרי מלחמת יום כיפור. עשו מבצע לאנשי מערכת הביטחון ולזוגות צעירים. כשנכנסו לגור בדירות, לא היה פה כלום, אפילו את הקניות עשינו אז באפקה. לימים זאת הפכה להיות שכונה יוקרתית שכולם מכירים - רמת אביב ג' - אבל באותם ימים זה היה אחרת. גידלנו פה ילדים, שלמדו בבית הספר הראשון ברמת אביב ג' שהיום חוגג 40 שנה. בשנות ה-80 הרחבנו את הדירות ל-90 מ"ר, כי נולדו עוד ילדים שגדלו כאן. במלחמת המפרץ וגם בצוק איתן היינו יורדים למקלט שהיה למטה בכל בניין".

שנת 2000: 3 דירות חדשות במקום 1 ישנה

הדיירים פנו לעו"ד בורנשטיין בבקשה שתייצג אותם בהליך קידום פרויקט פינוי בינוי. "כל התחום היה אז בוסר ואף אחד לא ידע מה זה. התחלנו להניע את התהליך, בדקנו כמה הצעות של יזמים, ובסוף הדיירים החליטו להתקשר עם חברת אשדר. ההסכמה של בעלי הדירות הייתה גורפת מהיום הראשון, אבל הבעיות מבחוץ היו רבות וגדולות".

לדברי עו"ד בורנשטיין, בתחילת הדרך, קודמה בוועדה המקומית תוכנית ל-300 יחידות דיור במקום 98 דירות קיימות, מה שהמשקף מקדם כלכלי סביר של 3 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה. "אבל באמצע התהליך, העירייה שינתה את עמדתה פסלה את הפרויקט ללא נימוק", משחזרת עו"ד בורנשטיין, "אז הלכנו לוועדה המחוזית ושם התחילה מסכת הליכים ארוכה וממושכת, שכללה הפקדה להתנגדויות, ושמיעת התנגדויות, כשכל פעם הפחיתו את מספר הדירות, עד שהגיעו למספר סופי של 198 דירות חדשות. שזה שתי דירות חדשות במקום כל דירה ישנה אחת. אין לזה אח ורע, והעובדה שמימוש הפרויקט מתאפשר בכל זאת, היא אך ורק בגלל שמדובר בקרקע ברמת אביב".

שנת 2003: מפחיתים את התמורה לדיירים, השכנים מתנגדים

אחרי שאושרה התוכנית ל-198 דירות, נאלצה חברת אשדר לפתוח את החוזים שבהם נקבעו התמורות לדיירים ולהפחית אותן. "התמורות שהסתמכו על פרויקט של 300 דירות כללו דירת בגודל של 120 מ"ר, בתוספת ממ"ד, מחסן ושתי חניות", משחזרת עו"ד בורנשטיין, "לאחר ההפחתה של יחידות הדיור בפרויקט, הדיירים קיבלו תמורה של דירות בשטח 118 מ"ר כולל ממ"ד, חניה אחת, מרפסת, ואפשרות לקבל חניה נוספת ומחסן בתשלום.

"חלק מבעלי הדירות התקשו להשלים עם התמורה המופחתת והיה קושי לקבל את הסכמתם לחתום על ההסכם. אפילו הוגשו תביעות נגד דיירים סרבנים, אבל הסרבנים התרצו מיד וחתמו". מי שסייע בשכנוע הדיירים היה אפי כץ, מנכ"ל חברת ענב, שהיה אחראי על נושא ההחתמות, וחתום על פרויקט פינוי בינוי נוסף עם אשדר בנווה מונוסון.

גרינברג: "במשך הרבה שנים היו התנגדויות מהשכנים ממול שלא רצו שנסתיר להם את הנוף. צריך הרבה תעצומות נפש לעבור את השנים האלה. לצערי יש חברים שחיכו מאוד להגיע ליום המרגש של הריסת הבניינים אבל לא זכו לכך".

מנכ"ל אשדר ארנון פרידמן מספר כי "העירייה רצתה לצמצם כל הזמן את מספר הדירות ומספר הקומות בין היתר בגלל התנגדות השכנים שגרים בבניינים בני 17 קומות. התנגדות שפחות ברורה לי, כי למי שגר ממול הנוף יוסתר, בין אם יוקמו 17 קומות ובין אם יוקמו 30 קומות. בשלב מסוים אפילו שאלו אותנו בעירייה, למה בפרויקט כזה הדיירים לא יכולים להכניס יד לכיס ולשלם 50 אלף דולר, כי זה פתרון מצוין לצמצום מספר הדירות.

שנת 2011: הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית

"אחרי דיון בהתנגדויות אמרה לנו הוועדה המחוזית, נאשר לכם 190 דירות שמתוכן 40 דירות יהיו בנות השגה. בגלל שלא הוסיפו לנו קומות אז נותר תכנון בעייתי של 5 דירות בקומה. בקיצור, אני חושב שהפרויקט הזה עבר כל מסכת אפשרית של עיכובים, וכל מי שיכול היה להתנגד לתכנון שהציעו ועדות התכנון התנגד, כולל אנחנו. בסוף אושרה סופית תוכנית ל-198 דירות חדשות במקום 96 ישנות, אחרי שהדיירים הסכימו לרדת משמעותית בתמורות", אומר פרידמן.

שנת 2018: הדיירים מתנצלים בפני עורכי הדין

לפני כשנה פורסמה מודעה יוצאת דופן בעיתונות הכלכלית, שהתפרסה על פני עמוד שלם, שבה כמה דיירים בפרויקט מביעים התנצלות בפני משרד עורכי הדין שייצג אותם בפרויקט. "היו כמה משפחות שחתמו על החוזה ואח"כ טענו שבהקצאת הדירות החדשות הם קופחו כי קיבלו דירות בקומות לא מספיק גבוהות", מספרת בורנשטיין. "הטענה הייתה לגיטימית, אבל אותם דיירים פתחו בהליך משפטי אגרסיבי נגד שאר הדיירים ונגדנו, שכלל השמצות חסרות שחר. אשדר הגישה נגדם תביעת בוררות גדולה, שבסופה הם ירדו מהטענות, וחויבו לפרסם התנצלות בגין ההשמצות כי הנזק היה רב".

שנת 2019: הדיירים מתפנים, הבנייה מתחילה

ביום חמישי האחרון נהרסו סוף סוף הבניינים, והבנייה תחל בקרוב. "יש עלינו תשלומים גבוהים של דמי שכירות לדיירים לתקופת הבנייה, והיטל השבחה שאנחנו עוד לא יודעים על כמה הוא יעמוד, כי הנושא מצוי בערר. המזל הוא שלא מדובר בקרקע שקנינו בכסף, שאז לכל עיכוב קטן יש משמעות דרמטית בנוגע להוצאות המימון, אבל ימים יגידו אם הפרויקט הזה יהיה בסוף כלכלי", אומר פרידמן. אשדר, אגב, מקדמת פרויקט פינוי בינוי נוסף ברחוב טאגור בשכונת רמת אביב ג'.

מה התובנה שלך מהפרויקט הזה, שליווית אותו מתחילתו בשנת 2000 ועד הריסת הבניינים ביום חמישי האחרון?

עו"ד בורנשטיין: "כשיש תמיכה של בעלי הדירות ונציגות אקטיבית שמעורבת בתהליכים, אז לפרויקט יש סיכוי להצליח. אם מתחילות מריבות בתוך קבוצת בעלי הדירות, וכל אחד מושך לכיוון אחר, זה מתכון בטוח לכישלון".

"התחלנו את התהליך לפני 20 שנה. היום יש רוח אחרת, גם בבתי המשפט וגם בוועדות התכנון. ברמה הלאומית מכירים בחשיבות של התחום הזה, והגישה קצת יותר אוהדת, אבל לא מספיק זריזה. חשוב לבחור בחברה יזמית איתנה פיננסית, כי רק היטל ההשבחה למשל, שאשדר שילמה למעלה מ-20 מיליון שקל ואולי תקבל חלק מהסכום בחזרה בעוד כמה שנים, לא כל חברה היתה יכולה לעמוד בזה.

"וגם לנו עורכי הדין דרושה מקצועיות וסבלנות. פעם אחת הדיירות באה אליי ואמרה שהיא לא מוכנה לחתום אם היא תצא בקומה של דיירת אחרת שאותה היא לא סובלת. דיירת אחרת אמרה שהתנאי שלה לחתימה יהיה מסתור כביסה. בדיעבד זה משעשע, אבל בזמן אמת זה היה מאוד מאוד לא מצחיק". 

עוד כתבות

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35