שר האוצר משה כחלון / צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו
משורה של פרסומים לאחרונה עולה כי הגורמים הבכירים ביותר במשרד האוצר עסקו בשלהי שנת 2018 בהנדסה מאסיבית ושיטתית של הנתונים הפיננסיים של מדינת ישראל, במטרה ליפות את התוצאות הכספיות לשנת 2018 ולגרום לכך שהמדינה תעמוד ביעד הגירעון לשנה זו, כפי שנקבע על-ידי הממשלה - 2.9%.
בהתאם לפרסומים, ההנדסה הפיננסית בוצעה באמצעות הקדמת הכנסות מהצד האחד (על-ידי העמקת גביית המסים בדרכים שונות ומשונות ועל-ידי משיכת דיבידנדים בהיקפים גדולים מחברות ממשלתיות) ובאמצעות דחיית הוצאות מהצד השני (על-ידי הקטנת ודחיית ההוצאות של משרדי הממשלה השונים, בפרט הוצאות הביטחון, ברבעון האחרון של 2018).
המשחק הזה בנתונים איפשר לשר האוצר משה כחלון להכריז על עמידה ביעד הגירעון ב-2018. אלא שמהר מאוד נחשפה האמת העירומה, כשכבר בינואר 2019 קפץ הגירעון בחדות והסתכם בלא פחות מ-800 מיליון שקל, ובסוף השבוע התבשרנו כי הגירעון עלה כבר ל-5.6 מיליארד שקל בחודשיים הראשונים של השנה.
נראה כי אילו הייתה מדינת ישראל חברה ציבורית, היו המשחקים הללו מובילים לא רק לבדיקה מטעם משרד מבקר המדינה, אלא לחקירה פלילית מצידה של רשות ניירות ערך, חקירה שבמסגרתה היו נחקרים באזהרה כל הגורמים המעורבים - החל בפקידים הזוטרים והבכירים במשרד האוצר וכלה בשר האוצר עצמו.
לא צריך ללכת רחוק כדי להגיע למסקנה זו, ודאי אם נפנה לחקירה שניהלה רשות ניירות ערך בעניינה של חברת בזק.
לנוכח המפנה הדרמטי שחל בחקירה זו - מ"סתם" חקירה של חברה ציבורית לתיק שוחד ושחיתות הידוע כ"תיק 4000", שנחשב לתיק החזק ביותר מבין "תיקי האלף" של ראש הממשלה - אולי קצת קשה לזכור איך הכול התחיל. החשדות המקוריים שעמדו בבסיס החקירה עסקו ב"הנדסה פיננסית" של דוחות חברת yes, שבוצעה כדי לגרום לכך שתזרים המזומנים של החברה יעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם למכירת החזקותיה של חברת יורוקום בחברה זו לבזק, כך שלמוכר - שהוא גם בעל השליטה בבזק - תצמח הזכות לקבל תמורה נוספת בגין העסקה.
במסגרת זו נחקר החשד כי אנשי הכספים בחברת yes פעלו באופן שיטתי ליפות את הדוחות הכספיים של החברה ולשפר את תזרים המזומנים שלה, ובמסגרת זו דאגו להקדים את הכנסות החברה ולדחות את הוצאותיה - הכול במטרה לגרום לכך שהדוחות יעמדו ביעדים שנקבעו בהסכם.
בשני המקרים בוצעו - על-פי החשד והנטען - פעולות בוטות במטרה ליפות את הדוחות, כך שהתוצאה הסופית שלהם תעמוד ביעד שנקבע מראש. בשני המקרים בוצעה - על-פי החשד - הנדסה של הדוחות הכספיים, במסגרתה הוקדמה גביית הכנסות, ונדחה תשלום הוצאות. בשני המקרים התחפושת בה הולבשו הדוחות נחשפה מיד לאחר מעשה: הגירעון של ינואר 2019 קפץ בחדות, והתזרים של חברת yes הורע משמעותית ברבעון הראשון של 2017.
ומעל לכל - לפי החשד, בשני המקרים מדובר היה בהתנהלות מכוונת שנועדה להשיג טובת הנאה לבעלי השליטה: תשלום של תמורה מותנית לבעלי השליטה בבזק, ומתן אפשרות לשר האוצר - ערב הבחירות - להכריז כי תחת הנהגתו האחראית עמדה הממשלה ביעד הגירעון.
אז נכון, מדינת ישראל אינה חברה ציבורית, והוראות חוק ניירות ערך - שלפיהם הכללת פרט מטעה בדוח מהווה עבירה חמורה שהעונש הקבוע בצידה עומד על 5 שנות מאסר - אינן חלות עליה. אלא שקשה מאוד להשלים עם הסיטואציה שנוצרה, שבה הגורמים הבכירים ביותר באוצר - אותו משרד שהעומד בראשו ממנה את יו"ר רשות ניירות ערך - התנהלו בדיוק אותה צורה שבעטיה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך פתחה בחקירה פלילית נגד קבוצת בזק, עצרה וחקרה תחת אזהרה את בכיריה.
הטענה ל"הנדסה הפיננסית" שביצע משרד האוצר בנתוני המאקרו של מדינת ישראל, שומטת את הקרקע תחת ההצדקה הערכית והנורמטיבית של החקירה שניהלה רשות ניירות ערך בעניינה של קבוצת בזק, ואולי לא פחות חמור מכך - היא פוגעת אנושות באמינות של המדינה ובאמינות של הנתונים שהיא מפרסמת.
אנו אוהבים ורוצים לחשוב על ישראל כמדינה מערבית מודרנית, מדינת חוק, בה כולם - יהיו אלה בכירי הטייקונים, שרים וראשי ממשלה - כפופים באותה מידה לחוק. אלא שהפרשה הנוכחית משיגה אותנו צעדים רבים ושנים רבות לאחור והופכת אותנו לחברה שהפתגם המתאים לה ביותר הוא "מה שמותר ליופיטר, אסור לשור".
הכותב שותף במשרד כספי וייעץ לרואי החשבון המבקרים בקבוצת בזק, שבמסגרת הפרשה נחקרו כעדים.
*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד החשודים בפרשת בזק ובתיק 4000 עודם בראשיתם. החשודים לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.