גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פייק ניוז: מהם המיתוסים הכוזבים סביב הבלוקצ'יין והביטקוין

עולם המטבעות הדיגיטליים רוויי במידע שגוי ומטעה, שמתודלק שוב ושוב ברשת ● האם ניתן להפריך אותו

בבלוקצ'יין ובביטקוין - המידע, המסובך גם כך, תורם לבלבול/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בבלוקצ'יין ובביטקוין - המידע, המסובך גם כך, תורם לבלבול/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף BT360 

בעידן שבו רשת האינטרנט נפוצה ונגישה בכל מקום בעולם, כבר ברור שביכולתנו לתקשר זה עם זה במהירות גבוהה. בנוסף למהירות, רשת האינטרנט מוצפת במידע. כיום, ניתן ללמוד על כל נושא שעולה במחשבותינו מהספה בבית, לרוב אף בחינם.

על סגולות האינטרנט אין טעם להרחיב. כולנו יודעים שאיכות חיינו השתפרה פלאים הודות לו. עם זאת, מהפכת התקשורת והמידע מאופיינת גם בחיסרון מרכזי, שלצערנו הולך ונעשה נפוץ יותר ויותר: הפצת אינפורמציה שקרית.

האם ידעתם שאדם ממוצע בולע שניים-שלושה עכבישים בשנה במהלך שנתו? "עובדה" זו פורסמה במגזין PC Professional ב-1993, במטרה להוכיח לעולם באיזו קלות אינפורמציה שקרית יכולה להתפשט ברשת ולהטעות אנשים. במשך 20 שנה הסתובבה המתיחה באתרים מוכרים שונים, עד אשר קם מכסח המיתוס שהכריז: מדובר בעובדה לא נכונה.

אמנם דוגמה זו יותר מתאימה לקבוצת פייסבוק בסגנון "עובדות לא חשובות", אך מה אם היה מדובר בסוגיה מהותית שעשויה להיות חלק מקבלת ההחלטות שלנו בנושאים מסוימים? או ביצירת הרושם הראשוני על נושאים אחרים?

ובכן, בעולם הביטקוין וטכנולוגיית הבלוקצ'יין הצעיר במיוחד, אינפורמציה שקרית נפוצה מאוד. בכתבה הבאה ננסה לעשות מעט סדר: נעבור על המיתוסים הנפוצים בנוגע לביטקוין ולטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ונבחן מהי מידת האמת שבהם?

ביטקוין הוא הונאת פונזי

הונאת פונזי היא סוג של הונאה פיננסית שבה מובטחת תשואה כל תקופת זמן קצרה, עבור השקעה בחברה או במוצר. לרוב נלווה אליה מסע שיווקי, המפתה אנשים להשקיע בהונאה המדוברת. אלה מתחילים לקבל תשואה נאה, וכך השמועה על ההשקעה "המוצלחת" עושה כנפיים ורבים מעוניינים לקחת בה חלק. כעת, מתחילה ההונאה האמיתית: רווחי המשקיעים המוקדמים משולמים באמצעות כספי משקיעים חדשים - וחוזר חלילה. כך, ההונאה יכולה להימשך כל עוד ישנם משקיעים חדשים, עד אשר היא קורסת.

ביטקוין הואשם לא אחת כהונאת פונזי, בעיקר מכיוון שמי שהשקיע בו ראשון התעשר "על-חשבון" מי שקנה מאוחר יותר. ובכן, ביטקוין אינו הונאת פונזי ממספר סיבות. ראשית, כאשר הציג ב-2008 סטושי נקמוטו (ממציא הביטקוין האלמוני) במסמך אקדמי בן 8 עמודים, את המטבע לעולם, הוא לא השתמש בשום אופן במילה "השקעה". הוא נעזר במילים או בביטויים כגון מטבע, מערכת תשלומים מבוזרת ועוד. שנית, העדות האחרונה לשיח כלשהו עם נקמוטו נרשמה באמצע שנת 2011. מאז, על אף שברשותו כמיליון מטבעות ביטקוין שהגיעו לשווי של כמעט 20 מיליארד דולר בשיא, נקמוטו לא נראה באופק. ככל הנראה, מי שהיה עומד בראש הונאת פונזי בשווי מאות-מיליארדי דולרים, כבר היה בורח עם הכסף בשלב מוקדם יותר.

בנוסף, אי אפשר להתעלם מההתייחסות הממשלתית לביטקוין. במדינות מערביות שונות הביטקוין מוכר כנכס, כאמצעי תשלום, ככסף פרטי - אך אינו מתויג כהונאת פונזי. זאת, לאחר שפקידי הממשל בחנו לעומק את המטבע ומה שהוא מייצג, והגיעו למסקנה שאין מדובר בהונאה, אלא בסוג חדש של כסף שמבלבל את כולם (כמעט).

ביטקוין אנונימי ומשמש בעיקר עבריינים

מיתוס זה הוא ככל הנראה הנפוץ ביותר כשמדובר בביטקוין. בשנותיו הראשונות, נעשה שימוש בביטקוין בשתי פלטפורמות לא חוקיות, ומאז תדמיתו ניזוקה קשות. האחת היא "סילק רוד": אתר למסחר אלקטרוני אשר הוצעו בו למכירה סמים, תעודות-זהות מזויפות וכדומה. ביטקוין היווה אמצעי התשלום העיקרי בפלטפורמה, לאור התפיסה המוטעית (גם אז) שהוא אנונימי, ושלא ניתן לזהות מהיכן הוא מגיע. הפלטפורמה השנייה הייתה ארגון ההדלפות "ויקיליקס", אשר סבל מחרם כלכלי קשה של ממשלת ארה"ב, ולכן עבר לקבל תרומות בביטקוין.

ביטקוין אינו אנונימי לגמרי. לכל ארנק מטבעות דיגיטליים יש כתובת. לא ניתן לשייך אותה ישירות לבעליה, אך אפשר לזהות מי הוא באמצעות עבודת בילוש - לעיתים קטנה, ולעיתים גדולה.

כאמור, בביטקוין אכן נעשה שימוש ב"שוק השחור" ובתשלומים לא חוקיים, וייתכן שבשלב מסוים אף היה מדובר בשימוש העיקרי בו. עם זאת, ככל שגדלו הקהילה והתמיכה במטבע, כך גם התאזן השימוש בו. כיום מאות-אלפי עסקים בעולם מקבלים ביטקוין כאמצעי תשלום, ונפח העסקאות העיקרי ברשת משמש להשקעה ולמסחר.

מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד הגיע לשתי מסקנות: האחת, שמטבעות אחרים (כגון מונרו) ישמשו גורמים עבריינים הרבה יותר מאשר ביטקוין; והשנייה, שעד כה בין 24 ל-44 אחוז מסך העסקאות שבוצעו אי פעם בביטקוין, מקושרים לפשיעה (בעיקר לפלטפורמת סילק רוד). החוקרים הדגישו, כי משנת 2015, כמות העסקאות הלא חוקיות מתוך כלל העסקאות בביטקוין נמצאת בירידה חדה מאוד.

בעוד שאכן מדובר באחוז די גבוה של עסקאות לא חוקיות, אם מסתכלים על הקצה העליון של הסקאלה, חשוב לשים את האחוזים הללו בפרופורציה מספרית: כל העסקאות המדוברות - הלא חוקיות - מוערכות (בשווי מתוקן למחיר הביטקוין בעת השימוש) ב-8 מיליארד דולר בלבד. מדובר בפחות מכ-8% מהכספים המשמשים את השוק השחור לסמים באירופה ובארה"ב בשנה, ופחות מ-0.8% מסך הלבנות ההון השנתיות בעולם כולו.

כריית מטבעות דיגיטליים מבזבזת אנרגיה ומזיקה לסביבה

בשנת 2018 הציפו כלי תקשורת רבים את נושא כריית המטבעות הדיגיטליים. רבים טענו, כי מדובר בבזבוז של אנרגיה ובפגיעה אנושה בסביבה. בין השאר נכתב כי צריכת החשמל של ביטקוין חצתה את זו של מדינות שלמות, ואף מגיעה ל-1% מצריכת החשמל השנתית העולמית.

אז כן, נכון, צריכת האנרגיה בביטקוין אכן גבוהה. והסיבה לכך גם די ברורה: ככל שמושקעת אנרגיה רבה יותר ברשת הביטקוין, כך הרשת מאובטחת יותר. אך האם הביקוש לאנרגיה בכריית מטבעות דיגיטליים תורם להרס הסביבה? נהפוך הוא: מחקר שערכה חברת המחקר CoinShares, בחן את החלוקה הגיאוגרפית, היעילות, צריכת האנרגיה, ומקורות האנרגיה המשמשים לכריית ביטקוין. מהנתונים עלה כי יותר מ-70% מהאנרגיה הנצרכת ברשת הביטקוין מגיעה ממקורות מתחדשים (אנרגיה הידראולית, סולארית, רוח וגיאותרמית). לצורך השוואה, הממוצע העולמי לצריכת אנרגיה מתחדשת עומד על 18.2% בלבד.

שימוש באנרגיה מתחדשת הוא זול יותר. עלות החשמל בכריית ביטקוין משמשת כפקטור מהותי בחישוב הרווחיות של כורי המטבע, ולכן "'שחקנים" רבים בשוק עברו לאזורים שבהם החשמל זול במיוחד, למדינות כגון ונצואלה, איסלנד וקנדה.חלק גדול מהכרייה ברשת הביטקוין נעשה גם בסין, 30% מהחשמל בסין מיוצר באמצעות אנרגיה הידראולית, ומכשירי הכרייה נדדו למחוזות שבהם אנרגיה זו מיוצרת, כגון יונאן וסצ'ואן. כך שבשורה התחתונה, המוטיבציה של שוק הכרייה להתייעל - הובילה להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, ותרמה להתנהלות בת-קיימא כלפי הסביבה, במקום לפגוע בה.

בלוקצ'יין פתוח הוא מבוזר, שקוף, ומאובטח - נכון, אבל לא תמיד

אלפי מטבעות נוצרו בשנים 2017/18 בתעשיית הבלוקצ'יין העולמית, רובם לקחו רעיון שקיים בעולם במודל ריכוזי (כסף שלו ערבות מדינות ורשויות), ועשו לו "הסבה" לרשת הבלוקצ'יין המנסה או מתיימרת להיות מבוזרת (לא ריכוזית ונטולת סמכות).

אותם סטארט-אפים (או מטבעות) ומשווקיהם השתמשו בשלוש באז-וורדס עיקריות, בנוסף לשימוש במילת הקסם "בלוקצ'יין", כדי לתאר מה הם עושים: ביזור, שקיפות ואבטחה מקסימלית. לכן, חשוב לעשות סדר במיתוס הבלוקצ'יין כטכנולוגיית קסם שמאפשרת את שלושת המאפיינים הללו.

נתחיל בביזור: יש ציר בין ביזור לריכוזיות בהקשר של מטבעות דיגיטליים - כלומר, ניתן להיות מבוזר יותר, וניתן להיות מבוזר פחות (ריכוזי יותר). אפשר לומר די בביטחון שרוב המטבעות מתנהלים באופן ריכוזי באחד מהקריטריונים הללו: קבלת החלטות לגבי עתיד המטבע, פיתוח, וכרייה. כלומר, ייתכן, למשל, שמטבע יהיה ריכוזי בפיתוח, אך בעל כרייה מבוזרת. כיום, ביטקוין נחשב למטבע המבוזר ביותר בשקלול כלל הקריטריונים.

שקיפות: רוב יצרני המטבעות יציגו קוד תוכנה פתוח ורשת בלוקצ'יין פומבית (שהמידע בה חשוף לכול), ויטענו לשקיפות. רובם מגייסים כספים באמצעות הנפקת מטבעות ראשונית (ICO), שבה הם מתחייבים להקצות סכומים מסוימים למגוון שימושים (פיתוח, שיווק, השתתפות ברווח של המשקיעים). אך האם הם משתפים את קהילת המחזיקים במטבע בהליכי קבלת ההחלטות, בהצגת דוחות לגבי שימוש בכספים וכיוצא-בזה? לא בטוח. בדומה לביזור, יש ציר של התנהלות גם בפרמטר השקיפות, ולא מספיק לזרוק את הבאז-וורד - שקיפות - לאוויר.

לבסוף, מידת האבטחה. כלפי חוץ עלולה להצטייר תמונה שבה כל פרויקט מבוסס בלוקצ'יין הוא מאובטח. בפועל, ישנה תלות גדולה מאוד במנגנון האבטחה של הפרויקט. כיום, ישנם סוגים שונים של מנגנוני אבטחה אשר מנסים להחליף את המנגנון הנהוג של הוכחת העבודה - כלומר, כריית מטבעות - הדורש כוחות חישוב רבים. לכל המנגנונים הללו יש נקודות תורפה משלהם, ולמעשה עד היום המנגנון היחיד שהוכיח עצמו כבטוח ביותר הוא זה שמאבטח את מטבעות הביטקוין, הלייטקוין, האת'ריום, ומטבעות מובילים נוספים.

אך גם מנגנון הוכחת העבודה אינו מושלם. הרשת תהיה מאובטחת כל עוד פועלים בה כוחות חישוב רבים; ככל שכוחות הכרייה רבים יותר - כך הרשת מאובטחת יותר. מסיבה זו, אנו נתקלים במטבעות המבוססים על מנגנון אבטחה של הוכחת עבודה, אבל כן חשופים למתקפות מסוימות - כפי שקרה למטבע XVG פעמיים אשתקד.

כך, מעתה ואילך, תוכלו לשאול את השאלות הדרושות כדי להבין - האם מטבע דיגיטלי מסוים אכן עונה להגדרות יוצריו כמבוזר, כשקוף וכמאובטח - ולנפץ בעצמכם את המיתוס, כאשר תיתקלו בו.

מכסחים מיתוסים - עכשיו תורכם

בשורה התחתונה, בין שנתקלתם במיתוסים שתוארו בכתבה ובין שלא, נקווה כי כעת הנושא ברור יותר. האינפורמציה בעולם המטבעות הדיגיטליים אכן מסובכת לעיכול. בעיקר משום שמדובר בתחום שמשלב, בנוסף לידע טכנולוגי, גם ידע כלכלי, חברתי ועוד. זו גם הסיבה שלא הופתענו למצוא כל-כך הרבה מידע שגוי בנושא קריפטו ברחבי הרשת. הדרך להיאבק בפייק ניוז היא על-ידי אימות המידע - גם אם הדבר מצריך מאיתנו מעט יותר מאמץ.

*בן סמוכה הוא מייסד האתר, CryptoJungle, האתר המוביל בישראל לתחום המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ’יין, וממייסדי קהילת Blockchain B7, אשר מקדמת חינוך ויזמות הקשורים בבלוקצ’יין, בדרום הארץ

לאתר BT360 הקליקו כאן>>

אין באמור משום המלצה לרכישת ניירות ערך או כתחליף לקבלת יעוץ. את האזהרה המלאה שנתנה רשות ניירות ערך לגבי השקעה בתחום המטבעות הקריטוגרפיים ניתן לקרוא כאן: http://www.isa.gov.il

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים