אלכס ויזניצר, יור דירקטוריון נתע לשעבר /צילום: תמר מצפי
כתב האישום שהגישה לאחרונה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד אלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י - מע"צ לשעבר), הוא אחד מכתבי האישום החמורים ביותר שהוגשו כאן בשנים האחרונות. בזמן שבחקירות שוחד אחרות, דוגמת זו שהתנהלה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השוחד לכאורה ניתן בדרכים "יצירתיות" דוגמת סיקור מוטה ואוהד בתקשורת, במקרה של ויז'ניצ'ר מדובר בשוחד מהסוג "הישן והרע" - במזומנים ובצורה גלויה, בוטה ולא מתוחכמת.
אחד האישומים המרכזיים מייחס לויז'ניצר דרישות שוחד מיואב סרנה, בעלי חברת "א. אפשטיין ובניו", חברה גדולה לניהול פרויקטים שנתנה שירותים לנת"י. לפי האישום, בעת שכיהן כמנהל מע"צ וטרם הפיכתה של מע"צ לחברה ממשלתית בשם "נתיבי ישראל", נהג ויז'ניצר להיוועץ בסרנה לגבי אופן הקמת נת"י ודרכי עבודתה. לדברי הפרקליטות, לאחר הקמת נת"י, החלה חברת "א. אפשטיין" של סרנה לקבל עבודות ניהול פרויקטים רבות מנת"י. לפי כתב האישום, בשנים 2009-2005 התקשרה נת"י עם אפשטיין בחוזי ניהול פרויקטים בשווי של למעלה מ-130 מיליון שקל.
לפי האישום, ויז'ניצר נהג לפנות לסרנה ולרמוז לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שהחברה שלו מקבלת מנת"י. בהמשך, נטען, הפכו רמזיו של ויז'ניצר לדרישות שוחד מפורשות ואף להתניות שוחד. כך, נטען כי ויז'ניצר אף הוסיף ואיים על סרנה כי אם לא ייענה לדרישות השוחד שלו, הוא יביא לחיסולה של חברת "א. אפשטיין".
לפי כתב האישום, ויז'ניצר הזמין את סרנה לפגישה בנוכחותו ובנוכחות חברו הקרוב אדי זלינגר. בפגישה הורה ויז'ניצר לסרנה להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר, בהצביעו על זלינגר ובאומרו לסרנה: "אתה מכיר אותו, זה אח שלי. אתה תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי". בהמשך לכך אמר ויז'ניצר לסרנה, כי זו ההזדמנות האחרונה שלו להסדיר את "חובו".
לידי "גלובס" הגיעו תמלילי חקירתו של אדי זלינגר במשטרה, שחושפים לראשונה את התנהגותו של ויז'ניצר ואת האופן שבו, באמצעות חברו הקרוב, אדי זלינגר, הוא ניסה לקבל לכיסו כספי שוחד מסרנה.
"ברור שזה כספי שוחד"
זלינגר (54) נחקר במשרדי יחידת להב 433 של המשטרה ב-1 בפברואר 2016. הוא התייצב לחקירה בפניהם של רס"ר רונן הרשקוביץ ורפ"ק אילת אורנשטיין בשעה 10:40 בבוקר. זלינגר הוזהר על-ידי החוקרים כי הוא חשוד בביצוע עבירות שוחד ותיווך לשוחד.
בתחילת חקירתו במשטרה סיפר זלינגר כי הקשר הראשוני בינו לבין ויז'ניצר נוצר לראשונה בכנס נדל"ן שנערך בתל אביב בשנת 2000. "אלכס (ויז'ניצר) הוצא בעבר מפרויקט שאחי ניהל, ואלכס זכר את זה, הוא פנה אליי ואמרתי לו ששמי אדי", אמר זלינגר בחקירתו. "דיברנו, וכך נוצר הקשר, קשר חברי, התחלנו לצאת ביחד, נפגשו המשפחות, נסענו כמה פעמים לחו"ל, לוורנה, לצרפת, להולנד, בפעם האחרונה היינו ביפן בשיט".
זלינגר נשאל על-ידי החוקרים אם היו לו גם בארץ נסיעות עם ויז'ניצ'ר והשיב: "בארץ היו יותר אירועים של סוף שנה, מסעדה פה ושם, בתי קפה פה ושם. למשל, קפה בראשל"צ, ביסטרו בנס ציונה או ספגטים בנס ציונה... היו פגישות עם פאינה קירשנבאום (לשעבר סגנית שר הפנים לשעבר מטעם ישראל ביתנו המואשמת בשוחד בפרשת השחיתות "ישראל ביתנו"/242, ח' מ'), היו פגישות שבהם השתתפו חברים שלי. ישבנו במקומות כמו 'החסידה הלבנה' בראשון".
בהמשך, הגיעו החוקרים לליבת החקירה והחלו לשאול את זלינגר על מעורבותו במערכת היחסים שבין ויז'ניצר לסרנה. "הייתה פגישה עם (חברת) 'אפשטיין' אצלו (אצל ויז'ניצר, ח' מ') במשרד. סרנה אמר שויז'ניצר הבטיח לו פרויקטים ושלא אכפת לו להעסיק אותי בתמורה כקבלן משנה שלו.
"לפני הפגישה ויז'ניצר אמר לי שסרנה יפנה אליי בעניין של פרויקטים. ויז'ניצר אמר לי 'תיפגש עם סרנה בהקשר לפרויקטים, אני דיברתי איתו שיהיה איתך בקשר'. נפגשתי עם סרנה, סרנה אמר: 'ויז'ניצר ייתן לי פרויקטים ואני אעסיק אותך כקבלן משנה, ותיגש לשלם לויז'ניצר".
החוקר: "מה הייתה מטרת ההתקשרות?"
זלינגר: "שאני אעביר כסף (מסרנה, ח' מ') לויז'ניצר. כעבור כמה ימים סרנה העביר צ'ק והסכם למשרד שלי, אולי העביר בדואר, שלחתי לו את הצ'ק וההסכם בחזרה וכתבתי לו על זה: 'לא מקובל עליי'. אמרתי לויז'ניצר אחרי זה ש'לא מתאים לי שכסף יעבור ממישהו דרכי בשבילך, לא מתאים לי'. ויז'ניצר אמר 'אוקיי, אני אטפל בזה'".
החוקר: "מה זה הכסף לויז'ניצר?"
זלינגר: "עמלה".
החוקר: "עמלה?"
זלינגר: "אתם רוצים שאני אגיד? אז ברור שזה כספי שוחד. הודעתי לויז'ניצר שסרנה העביר לי צ'ק של 200 אלף שקל ושאני לא מוכן להתעסק עם זה".
החוקר: בפועל, ויז'ניצר שלח אותך לקחת כספי שוחד?"
זלינגר: "כן".
החוקר: "ויז'ניצר ידע מהו הסכום של הצ'ק?"
זלינגר: "אני אמרתי לו שיואב סרנה שלח צ'ק של 200 אלף שקל, ואני פשוט החזרתי אותו, כי לא מקובל עליי כל הסיטואציה הזו, להעביר כספים. מה אני?"
"אני אפילו נעלב מזה"
בהמשך חקירתו חזר זלינגר והבהיר כי הכספים שהועברו דרכו לויז'ניצר הם, לתפיסתו, כספי שוחד ואין דרך אחרת לראות את הדברים. "ויז'ניצר אמר לי: 'דבר איתו (עם סרנה, ח' מ') על פרויקטים ושיתופי פעולה'...", סיפר זלינגר לחוקריו. "בפגישה סרנה אמר 'תשמע, ויז'ניצר ביקש שנשתף פעולה ושאעסיק אותך כקבלן משנה, מפני שיש לך יכולות לקבל פרויקטים בגלל שאתה חבר של ויז'ניצר'. סרנה אמר שהוא חברה מסודרת, לא יכול לתת כסף בצורה אחרת, היה ברור שזה כסף שצריך להגיע לויז'ניצר עבור פרויקטים שסרנה יקבל במע"צ (נת"י)".
זלינגר הוסיף והעיד בחקירה: "היה ברור שאני לא אעשה שום דבר ורק אעביר את הכסף לויז'ניצר. החזרתי את הצ'ק במשלוח ידני, אמרתי לויז'ניצר 'זה לא שיתופי פעולה, זה להעביר כסף, אני לא מתעסק עם זה'".
החוקרים ביקשו להבין מה הייתה מהות הסכם ההעסקה של זלינגר בחברת אפשטיין של סרנה. גם כאן זלינגר לא איכזב את החוקרים וסיפק את הסחורה. התשובה שקיבלו ממנו הייתה שההסכם כל כולו היה הסכם שוחד. זלינגר אמר כי בהסכם היה כתוב כי הוא "יעשה שיתוף פעולה בניהול פרויקטים", וכי "על בסיס הקשרים הטובים של זלינגר עם ויז'ניצר, נבצע (חברת אפשטיין, ח' מ') פרויקטים בשיתוף מע"צ (נת"י)".
החוקר: "לשתף פעולה או לדאוג לחברת אפשטיין לפרויקטים?"
זלינגר: "זה השיתוף פעולה - שאני אדאג לפרויקטים באמצעות הקשר שלי לויז'ניצר, חברת אפשטיין תעשה את הפרויקטים ותשלם לי כסף שיעבור לויז'ניצר".
החוקר: "הסכם שוחד".
זלינגר: "הסכם שוחד. שלא רציתי להיות חלק ממנו ולא רוצה קשר איתו, וזה אפילו מעליב ומעצבן".
החוקר: "לא מספיק מעליב כדי שתתקומם מול ויז'ניצר".
זלינגר: "אמרתי את זה לויז'ניצר בצורה של נפגע, הוא לא חזר על זה עוד פעם. אמרתי שלא מקובל עליי, ואני אפילו נעלב מזה. אלכס ואני לא דיברנו יותר על סרנה".
בהמשך חזר ואמר זלינגר לחוקרי המשטרה כי לא היה מקובל עליו להיות מעורב במערכת יחסים כזו מושחתת. "אמרתי לסרנה שזה לא מקובל עליי ששיתוף פעולה יהיה כך שאני לא עושה שום דבר (בחברת אפשטיין, ח' מ'), וזו (ההעסקה של זלינגר בחברת אפשטיין, ח' מ') דרך להעביר כסף לויז'ניצר - שאני אקבל שכר-טרחה למשהו שאני לא עושה", אמר זלינגר בחקירתו. "ברור שסרנה לא התנדב לשלם לויז'ניצר, אף אחד לא מתנדב לדבר כזה. אמרתי לסרנה שזה לא מקובל עליי, ואני צריך לחשוב על זה. עיצבן אותי עוד יותר ששלחו (לי) נייר עם צ'ק (כדי שזלינגר יעביר אותו מסרנה לויז'ניצר, ח' מ'). חוצפה של סרנה ובמידה רבה גם של ויז'ניצר".
בהמשך החקירה עימתו החוקרים את זלינגר עם העובדה שהוא קיבל את הצ'ק מסרנה לידיו והוא גם שלח לסרנה אישור ניהול ספרים ופטור מניכוי במקור. "ציפית במפורש לקבל את הכסף ואפילו ללא ניכוי במקור", הטיח החוקר בזלינגר; וזלינגר השיב: "אין לי תשובה טובה לזה".
החוקר: "מדוע אתה משקר בחקירת משטרה. מעבירים ניכוי במקור כדי לקבל כסף".
זלינגר: "אני לא יודע".
הסדר מותנה עם זלינגר
וכך הסתיימה החקירה של החבר הקרוב של ויז'ניצר ששימש כמתווך לשוחד לעת מצוא. ויז'ניצר עומד בפני כתב אישום חמור מאוד שעלול, אם הוא יורשע, להסתיים בשליחתו למאסר של שנים ארוכות. זלינגר, שאף הוא נחקר כאמור באזהרה, צפוי לצאת מהחקירה הזאת בשן ועין.
לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", לאחרונה הושג הסדר מותנה בין הפרקליטות לבין זלינגר, שבמסגרתו נקבע כי זלינגר ישלם קנס, אך לא יועמד לדין פלילי. באות-כוחו של זלינגר, עוה"ד מיכל רוזן עוזר ונעה פירר ממשרד חן-יערי-רוזן-עוזר, מסרו: "לאחר שימוע קיבלה הפרקליטות את טענותינו בכל הנוגע לחשדות למעורבות של זלינגר במעשה שוחד והחליטה לסגור את התיק. בעניין אחר, שאינו נוגע לויז׳ניצר וגם לא לטענות שוחד, נחתם הסדר מותנה והתיק ייסגר ללא הגשת כתב אישום".
באי-כוחו של ויז'ניצר, עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, מסרו בתגובה: "קיבלנו בצער רב את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את ויז'ניצר. ראוי לציין כי חלק מעמדתנו, שנשטחה בשימוע, התקבלה, וכתוצאה מכך הוסרו מכתב האישום חלק ניכר מהעבירות שיוחסו בתחילה. יחד עם זאת, סבורים אנו כי היה מקום לקבל את עמדתנו במלואה ולסגור את התיק כנגד מרשנו. ויז'ניצר בטוח בחפותו המלאה, ואנו תקווה ואמונה כי לאחר ניהול התיק בבית המשפט, תוברר חפותו, והוא יזוכה מכל אשמה".
רקע: מפרשות השחיתות החמורות שנחקרו בישראל בשנים אחרונות
פרשת השחיתות בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י - מע"צ לשעבר) היא אחת מפרשות השחיתות החמורות שנחקרו בישראל בשנים אחרונות. בתום חקירה משטרתית מאומצת הודיעה הפרקליטות כי גובשה תשתית ראייתית להתנהלות פלילית ולשחיתות עמוקה שהייתה נהוגה בנת"י במשך יותר מעשור, לרבות מעורבות של מנהלים ועובדים ברבדים שונים בחברה, וכן מעורבותם של מתכננים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה.
בעקבות ממצאי החקירה, הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לחלק מחשודי הפרשה, על החלטתה להעמיד אותם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות, המסים, הלבנת ההון ועוד - כל אחד לפי חלקו.
"בכיר" הנאשמים הוא אלכס ויז'ניצ'ר , לשעבר, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל.
ויז'ניצ'ר מואשם כי דרש וקיבל שוחד בהיקף של כ-3 מיליון שקל מהקבלן יהודה בוזגלו, בתמורה לאישור מכרזים ותשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות תשתית. בנוסף, מואשם ויז'ניצ'ר בדרישות שוחד מיואב סרנה, בעלי חברת א. אפשטיין ובניו. אותה פרשה שבה היה מעורב אדי זלינגר.
לפי כתב האישום, החל משנת 2006 ועד לסיום כהונתו של ויז'יניצר כמנכ"ל נתיבי ישראל בשלהי שנת 2010, קיבל ויז'ניצר, במענה לדרישותיו, מבוזגלו, כספי שוחד בסכום שנע בין 1.1 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל. במספר הזדמנויות קיבל ויז'ניצר את כספי השוחד במזומן, בתוך תיק מנהלים, במשרדו בנתיבי ישראל; ובהזדמנויות אחרות קיבל את כספי השוחד, גם כן במזומן, בפגישות שנקבעו בצידי הדרך מידיו של מתווך.
יחד עם כתבי האישום הגישה הפרקליטות לבית-המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש בשווי של כ-7.4 מיליון שקל, הכולל רכבים, חשבונות בנק, מט"ח במזומן ומקרקעין, שנתפסו במהלך החקירה מויז'ניצר ומעובד חברת ביבי כבישים.
תיקי שוחד בולטים נוספים:
תיקי ראש הממשלה נתניהו
רה"מ נתניהו מואשם, בכפוף לשימוע, כי קיבל משאול אלוביץ שוחד בדמות סיקור מוטה לטובת מש' נתניהו באתר "וואלה" שבבעלות אלוביץ. לפי כתב החשדות, בתמורה, נתניהו קידם את האינטרסים העסקיים של קב' בזק שבבעלות אלוביץ.
תיק דוד ביטן
בשבוע שעבר המליצה המשטרה על העמדתו לדין של ח"כ דוד ביטן בגין קבלת שוחד. לפי החשד, בשנים 2017-2011 קיבל ביטן טובות הנאה מגורמים פרטיים, ובתמורה פעל לקידום אינטרסים של אותם גורמים
תיק רונאל פישר
רונאל פישר מואשם כי קשר עם קצין המשטרה ערן מלכה קשר אסור שבמסגרתו העביר לו מלכה מידע מחקירות סמויות וגלויות על לקוחות ומכרים של פישר. לפי האישום, מידע זה הועבר בחלקו לצדדים שלישיים בעבור תשלום, שבו התחלקו פישר ומלכה. מלכה משמש עד מדינה
תיק פרשת "ישראל ביתנו"
סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום ושורה של נאשמים נוספים עומדים לדין, וחלקם כבר הורשעו בקבלת שוחד בדמו קידום מקורבים, הטבות, ובדרכים נוספות, בתמורה להעברת כספים קואליציוניים לגופים שונים
*** חזקת החפות:
אלכס ויז’ניצר מואשם בפרשת נתיבי ישראל ומשפטו הפלילי טרם החל. הוא לא הורשע בדין, ולכן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. גם יתר המעורבים בפרשה מואשמים או חשודים, ולכן גם הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.