כנס גיוס מתמחים השנתי של משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
לפני מספר שנים נכנסה לתוקפה הרפורמה בתהליך המיון של המתמחים, המחייבת את כל המעסיקים לראיין את המועמדים במקביל, במשך עשרה ימים, מאמצע חודש מארס. על-מנת לאפשר לסטודנטים "להתמיין" למספר רב ככל הניתן של מעסיקים, חל איסור על המעסיקים להפעיל לחצים או לסכם באופן סופי עם מועמדים, לפני שמסתיימים אותם 10 ימים.
רפורמת עשרת הימים נולדה על רקע הביקורת על שיטת הגיוס הקודמת שבמסגרתה יכול היה כל סטודנט למשפטים לפנות בכל מועד מתחילת לימודיו ולהציע את מועמדותו להתמחות. הביקורת התמקדה בעיקר בטענה שהמרוץ אחר מקום התמחות יוקרתי גרם לכך שהמועמדויות הוגשו ממש בתחילת הלימודים, ללא כל אינדיקציות ממשיות ליכולות האקדמיות; וכן שבכך נפגע עיקרון השוויון בין המועמדים.
■ ריזורט באיי סיישל, מענקים, מסיבות ומסעדות יוקרה: החיזור הגורלי של משרדי עורכי הדין אחר המתמחים מתחיל
■ "הפייט" של משרד המשפטים ובתי המשפט במשרדי הענק: יוקרה, תחושה שליחות וחיבור ערכי למשימות
עשרת הימים "הקריטיים" שנולדו ברפורמה ב-2016 נועדו להקל על שני הצדדים - המתמחים והמגייסים, אבל מהר מאוד התברר שהשיטה הולידה מספר בעיות קשות משל עצמה, שאחת המרכזיות בהם הייתה אי ודאות בקשר לשאלה אם אכן מועמד שנבחר והביע הסכמה עקרונית, יגיע להתמחות במשרד שהשיב לו בחיוב. הצדדים לא מחויבים להסכמה בנוגע להתמחות ולכן בכל שלב יכול כל אחד מהם לסגת מההסכמה. אי הוודאות הולידה שתי תופעות: המתמחים מצדם שריינו מספר מקומות התמחות ולבסוף "הבריזו" לכל המעסיקים - מלבד המעסיק הנבחר - ברגע האחרון. מנגד, משרדים רבים שיגרו ביום ההודעות בשעה 8:00 הצעת התמחות למספר מתמחים גדול בהרבה מזה שהם זקוקים לו. זאת, מתוך הנחה שחלק מן המועמדים שרצו בהם יבחרו בהתמחות במשרד אחר.
וזה לא היה נעים לאף אחד מהצדדים לקבל בסופו של התהליך תשובה שלילית.
על הרקע הזה, תיארו מנהלי חלק מהמשרדים המובילים ל"גלובס" איך ב-3 השנים האחרונות הפך הליך גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין להליך "כאוטי", "בלתי ראוי", "רווי שקרים ההדדיים" ו"נטול שקיפות". חלק מהם הגדירו זאת כ"מערב פרוע" של ממש.
חלקם החליטו לעשות מעשה. לאחר שבסוף תקופת הראיונות האחרונה (אפריל 2018) הגיעו הדברים לשיא שלילי, החליט עו"ד צביקה בר-נתן, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד גולדפרב-זליגמן, להוביל שינוי דרמטי בנושא, תוך שילוב כוחות עם מתחריו על המתמחרים - המשרדים הגדולים בארץ. בר-נתן יזם מפגש לא שגרתי, ולא מובן מאליו, בין ראשי 20 המשרדים המובילים בישראל, במטרה למצוא פתרון לכאוס ששרר לטענתו בתחום הגיוסים.
לדברי בר-נתן, "ביום ההודעות למתמחים, בבוקר, היה קורה האירוע המביש שאנשים שהבטיחו להם להציע להם הצעה פתאום הטלפון שלהם דמם והמשרדים נעלמו כי גייסו אחרים, ומנגד משרדים רבים גילו שהסטודנטים מסננים אותם או אומרים להם 'סורי סגרנו עם משרד אחר'. אין משרד גדול שלא עבר את התהליך המביש והמשפיל הזה, שלא לדבר על המועמדים המסכנים שנחשפו ליופיו של המקצוע כבר בצעדם הראשון בכך".
"חיזור הדדי רווי שקרים ותחמונים"
המצב הזה היווה כאמור קרקע לסיטואציה החריגה שבה כל המשרדים הגדולים ישבו סביב שולחן אחד ואמרו "לא עוד". בר-נתן: "אני אישית פניתי ל-20 המשרדים הגדולים ומצאתי שכולם מרגישים שנקעה נפשם מהשיטה של החיזור ההדדי רווי השקרים והתחמונים. יזמתי מפגש של כל 20 המשרדים לדיון פתוח של איך המקצוע נראה ואיך אנחנו נראים בעיני המתמחים. קיימנו סדרת מפגשים, ישבנו גם עם משרד שהמשפטים - וכך נחשפנו למערכת 'השידוך היציב', שהחלטנו לאמץ".
בעקבות סדרת המפגשים הללו הוחלט, כי במחזור הגיוס הנוכחי - לצורך איתור מתמחים למועדי מרץ וספטמבר 2020 - הן משרד המשפטים והן רוב המשרדים הגדולים, יגייסו את המתמחים תוך שימוש ב"תוכנת השידוך" - מעין "קופידון" של עולם גיוס המתמחים - בשם "שידוך יציב".
התוכנה, אשר פותחה באוניברסיטת ירושלים, מתבססת על אלגוריתם מסוג Deferred Acceptance, המבטיח שידוך דיסקרטי, תחרותי ומיטבי לכל הנוגעים בדבר.
המשרדים יוסיפו להתחרות על המתמחים בתחרות עזה, אך הם מקווים שהתוכנה תסייע להם להפוך את התחרות ל"משחק הוגן", בעל כללים ברורים אשר במרכזו מהות ולא מחול שדים.
איך המערכת פותרת את הבעיה?
בר-נתן: "גולדבפרב החליט באופן וולונטרי שכל מועמד ימלא את ההעדפות שלו רק דרך תוכנת שידוך יציב ואנחנו ממלאים את שלנו והמלצות התוכנה יהיו השידוך שלנו - על פיהם נבחר את המתמחים. אין לי ספק שאנחנו נראה את השיפור בסוף הליך הגיוס. התחרות קיימת במלוא עוזה, אנחנו מראיינים, מחזרים והכל רגיל, אבל השלב האחרון שהיה מאופיין בשקרים הדדיים והטעיות הפך להיות מסודר ותרבותי יותר".