"ענקית בינה מלאכותית בסדר גודל כזה, שבניגוד לאינטל, לא היתה בעלת דריסת רגל משמעותית קודמת בישראל, עשתה פה מהלך אסטרטגי לחלוטין, לא פיננסי, ושמה פה הרבה כסף - אין דרך שלילית לראות את זה". כך אמר אתמול ל"גלובס" אנליסט מקומי שעוקב מקרוב אחר מלאנוקס מזה שנים רבות.
לדבריו, "אנבידיה היא אחד השחקנים המובילים בעולם מבחינת טכנולוגית מחשוב, עם שווי שוק של 100 מיליארד דולר. זה שחקן שעד כה כמעט לא היתה לו נוכחות בישראל, השקיע בהקמת מרכז פיתוח ובקהילת המפתחים, רכש נכס טכנולוגי ישראלי משמעותי מאוד. עכשיו אנבידיה תרצה לחזק אותו, להגדיל אותו ולתת לו מיקום עוד יותר מרכזי מזה שיש לו אפילו עכשיו - זו בהחלט אמירה".
הוא לא היה היחיד. רכישת ענקית רכיבי התקשורת למרכזי נתונים - חברת מלאנוקס הישראלית, בידי אנבידיה - ענקית השבבים הגרפיים שהפכה לאחת מחברות הבינה המלאכותית החשובות, זכתה למחמאות ולפרגון מקיר אל קיר ולתחזית אופטימית באשר להשפעות האפשרויות של העסקה על תעשיית ההייטק המקומית וסצנת הסטארט-אפים שנלווית לה.
"יש פה סוג של תעודת בגרות", אמר ל"גלובס" עופר גרינברגר, מנכ"ל PDC ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל. החברה שבראשה עומד גרינברגר מפתחת מערכות בקרת ייצור שבבים, ומהווה את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר שלה מחוץ לארה"ב. "אם פעם אמרו שישראל לא יודעת להצמיח חברות גדולות והאקזיטים תמיד מהירים", אומר גרינברגר, "אז הנה - חברה של עשרים שנה שידעה עליות ומורדות והרבה דורות של טכנולוגיה, זוכה להכרה עולמית עבור הטכנולוגיה הישראלית. זה מסר לדור הצעיר שבסוף יש הכרה ויש סיכוי".
לזכותו של מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, אומר גרינברגר, "בעוד שהמשקיעים בחברה רצו פחות השקעות ויותר רווחים, וולדמן צדק כי הוא לא היה מוכן להפחית את ההשקעות. בסופו של דבר הסתבר שמה שמלאנוקס פיתחה בשנים האחרונות היה בהחלט חלק מהסיפור של הרכישה הזאת. זאת תוספת סינגרטית לפורטפוליו של אנבידיה, שחייבת להוסיף מוצרים שיעניקו לה יתרון מול המעבדים של המתחרות ומול אלה שיפתחו אמזון מיקרוסופט או גוגל".
באשר למסר שהעסקה משדרת לתעשייה, אומר גרינברגר, "החיזוק המשמעותי הוא לעולם התקשורת בעידן הבינה המלאכותית והדאטה סנטרים בעידן הענן".
מסר לכל המפקפקים
"העובדה שאנבידיה, חברה שנמצאת לחלוטין בחוד החנית בתחומים הכי חמים בעולם נכנסת לישראל זה משהו מאוד משמעותי. גם העובדה שהיא קונה את אחד מיהלומי הכתר של ההייטק הישראלי זה סופר משמעותי וצריך לטפוח לאיל וולדמן ולהייטק הישראלי על השכם", אומר גם טל סלובודקין מקרן StageOne שהשקיע בסטארט-אפ הישראלי נוירובלייד, שהוקם ב-2016 ופועל בתחום פיתוח השבבים לבינה מלאכותית. לדבריו, "אנבידיה, חברת חומרה שמייצרת ציוד ברמה מאוד גבוהה, שמתחרה עם השחקנים הגדולים בעולם. השלם פה לגמרי גדול מסך חלקיו - אנבידיה נקטה במהלך הזה כי היא מנסה כל הזמן לחשוב מה עשויים להיות כיווני הגדילה הבאים שלה ואיפה היא יכולה להמשיך להתפתח, ומה יהיה עם התחרות עם אינטל".
רכישה מקומית בידי גוף כזה, ששואף להתפתחות מתמדת ומכוון הכי גבוה, טוען סלובודקין, תשפר משמעותי את היכולת של אנבידיה "להיות מעורבים בדברים שקורים כאן" או במילים פשוטות, הוא אומר - "המהלך מכניס עוד קונה פוטנציאלי לישראל, שמהמר עליה בגדול ונותן את החותמת לסצנה המקומית שהצליחה לגדל מובילת קטגוריה בינלאומית".
"כשחברה כמו אנבידיה קונה חברה שכזאת בישראל", אומר סלובודקין, היא מאותתת לשוק שהיא מחפשת חדשנות בתחומים שמעניינים אותה. זה מסר לכל אותם אנשים שפקפקו למה בכלל צריך לפתוח חברות שבבים. אז הנה ההוכחה שיש קונים אמיתיים גדולים בעולם שמחפשים חדשנות בתחום השבבים והחומרה והם באים לפה לקנות את זה".
אלו חדשות טובות ספציפית לחברות כמו נורובלייד, הוא ממשיך וטוען - "החבר'ה שלנו תמיד הרי יסתובבו סביב אנבידיה, בין אם זו תחרות או שיתוף פעולה והעובדה שהם יהיו שחקן משמעותי בישראל היא סופר רלוונטית אליהם".
יאיר שניר, סגן נשיא וראש קרן ההשקעות של חברת Dell בישראל ובאירופה, סיכם את הדברים כך -
הכניסה של אנבידיה בצורה כה משמעותית לישראל היא בהחלט דבר מבורך. יחד עם ההכרזה שאמזון תפתח את שבב הבינה המלאכותית שלה בישראל, עסקת מלאנוקס היא עוד נדבך משמעותי בדרך להפיכתה של ישראל לשחקן עולמי דומיננטי בבינה מלאכותית ובחומרה שהיא מתעתדת לרוץ עליה".
יותר פרייבט אקוויטי
גיא פרמינגר ראש מגזר טכנולוגיה בפירמת רואי החשבון והייעוץ PwC חושב שאחת המשמעויות החשובות של העסקה לאקוסיסטם המקומי היא חיזוק למגמה קיימת של כניסת קרנות פרייבט אקוויטי זרות לישראל. "ככל שיהיו בישראל יותר עסקאות גדולות, אז יותר ויותר קרנות פרייבט אקוויטי ישימו את ישראל תחת זכוכית מגדלת ויסתכלו אם יש דברים שמעניינים אותם. יש בישראל כבר היום הרבה חברות גדולות ששוות הרבה מאוד כסף ושמוכרות במאות מיליוני דולרים, שיהוו מוקד משיכה עבור הקרנות הללו שבניגוד לקרנות הון סיכון לא משקיעות 10-20 מיליון דולר אלא יודעות לשים מאות מיליונים ואפילו מעבר. בארץ אין כמעט פרייבט אקוויטי בטכנולוגיה ואין כמעט קרנות ישראליות מסוג זה. הזרים החלו להיכנס לפני כמה שנים. זה רק הולך וגדל ואני צופה שזה יגדל עוד יותר - זו התבגרות השוק".
המשמעות של כניסת קרנות פרייבט אקוויטי, אומר פרמינגר היא שחברות "יוכלו לצמוח עוד שלב או שניים בזכות הכסף הגדול. פרייבט אקוויטי יכול לספק לחברה את מאות מיליוני הדולרים שהיא צריכה כדי לצמוח אורגנית או על ידי רכישות, שזה חלק מהמומחיות של קרנות פרייבט אקוויטי - לקחת חברה ולחבר לה חברה אחרת, או חברה מתחרה שיש לה מוצר או שווקים משלימים, לחבר אותן יחד, להציף ערך ואז למכור הלאה. פשוט נראה יותר חבורת ישראליות שבעזרת פרייבט אקוויטי ילכו ויצמחו, פשוט כי יהיו להן את האפשרויות האלה".