איל וולדמן עם בכירי מלאנוקס/ צילום: אמרי מאירי
במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול לרגל העסקה אמר מנכ"ל מלאנוקס אייל וולדמן כי הפעילות תישאר בישראל לפחות בשנתיים הראשונות והחברה "תנסה להביא ייצור נוסף של אנבידיה לישראל". גורמים בתעשייה תמימי דעים - תסריט שבו אנבידיה משתמשת במלאנוקס רק כבסיס להתרחבות מהירה ואגרסיבית, יחמיר את המחסור הכרוני במהנדסים, עליו מתלוננים השכם והערב בכירים באקוסיסטם המקומי.
המחסור הזה תקף במיוחד לתחום הסמיקונדקטור, שבשני העשורים האחרונים נראה מנומנם. חוסר האטרקטיביות היחסי של התחום השפיע, קרוב לוודאי, על תוכניות רכישת ההשכלה הרלוונטית בקרב צעירים. בהיעדר עתודות זמינות של מהנדסים בתחום, בטווח הקרוב משיכת מפתחים מוכשרים עלולה לבוא על חשבון חברות ותיקות וגדולות כמו טאואר, אינטל, ברודקום, אורבוטק ואחרות מצד אחד, ועל חשבון הסטארט-אפים המעטים בתחום מצד שני. המחסור הזה במהנדסים בתחום מאפיין את כל העולם, ולאו דווקא את ישראל.
ניתן להניח שאנבידיה תלטוש עיניים בדיוק אל עילית המהנדסים שחברות קטנות כגדולות מנסות למשוך. הבעיה של החברות שכבר פועלות כאן היא לא רק היכולת של אנבידיה לשלם משכורות תחרויות. מה שחמור יותר הוא הדימוי החדשני (המוצדק) והיכולת הפוטנציאלית שלה להציע אתגר מקצועי משמעותי. מצד שני, הפעילות של אינטל בישראל נטועה כל כך חזק באקוסיסטם המקומי ובאקדמיה שקשה לחשוב שהחברה תעמוד מן הצד ותאפשר זליגת כישרונות אל המתחרה שנושפת בעורפה.
עם זאת, טוענים הגורמים, זאת צפויה להיות השפעה בטווח הקצר בלבד אך בטווח הארוך הביקוש העולה צפוי לעודד עלייה במספר המהנדסים בתחום החומרה והתוכנה בתחום.
אפשרות נוספת היא שהגורמים השונים דווקא ישתפו פעולה. חברות כמו טאואר ואפילו אינטל, בעתיד, עשויות אפילו לייצר חלק מהמוצרים של מלאנוקס-אנבידיה. זו לא תחזית מופרכת אלא פרקטיקה נוהגת בתחום הסמיקונדקטור העולמי, שבו חברות מתחרות בתחומים מסוימים ומהוות לקוחות אחת של השנייה במישורים אחרים.
גורם אחר העריך שלאחר השנתיים הראשונות אנבידיה עשויה להרחיב את קו המוצרים של מלאנוקס ואולי גם להעביר את הייצור לחו"ל. הגורם העריך כי "ליבת הפיתוח לא תצא מישראל אבל ייתכן שהייצור יועבר למקום הזול ביותר האפשרי". עוד העריך הגורם כי סביר ש"יהיה ניסיון לאחד את כל הרובד הכפול שיש בשתי החברות וניסיון לאחד את שרשראות האספקה של שתי החברות".