שדה דב/ צילום: מוני שפיר
נגד סגירת השדה
אילת: תיירים מחו"ל זה לא מספיק
העיר אילת הושבתה אתמול במחאה על כוונת המדינה לסגור בקרוב את נמל התעופה שדה דב. המוסדות העירוניים הפסיקו לפעול ודרכי הגישה לעיר נותקו. המכתב ששלח לפני כשבוע היועמ"ש אביחי מנדלבליט לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קרא לאחרון לא להכריע בנושא עד הבחירות, לא הרגיע את האילתים. לטענת העירייה, סגירת השדה בצפון תל-אביב והעברת הפעילות בו לנתב"ג תנתק את החמצן של 67 אלף תושבי אילת, שהגישה שלהם למרכז הארץ תהפוך מסורבלת בהרבה.
התושבים, ובהם מטופלים קבועים בבתי חולים במרכז, מתמודדים גם כך עם סגירת שדה התעופה במרכז העיר אילת, ונדרשים להרחיק 20 ק"מ לנמל התעופה רמון. "ההחלטה הזאת (על סגירת שדה דב) התקבלה במחשכים. אין בה כל אמירה ערכית, מוסרית וחמלתית. אין לה זכות קיום", תקף ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, במסיבת עיתונאים בחמישי.
למצוקת התושבים מצטרפת גם מצוקה עסקית. בתי המלון באילת תלויים בתייר הישראלי: היקף הלינות של ישראלים בבתי המלון המקומיים הסתכם ב-2018 הסתכם ב-13.6 מיליון (54% מכלל הלינות). כמעט מחצית מהלינות האלה היו באילת. למרות קמפיין החורף של משרד התיירות שמגדיל את מספר התיירים שמגיעים לעיר הדרומית, המלונאים בה עדיין תלויים בנופש הישראלי.
צריך לסייג: רק רבע מהישראלים שמגיעים לאילת עושים זאת בטיסה, וברשות שדות התעופה אומרים כי טרמינל 1 בנתב"ג (המשמש את חברות הלואו קוסט) ערוך ומוכן לקלוט את פעילות ישראייר וארקיע לתוכו - לשם כך אף תוקצבה רש"ת ב-230 מיליון שקל. למרות זאת, עדיין מדובר בצרכנים פוטנצאליים רבים. במקום שהם יגיעו שעה לפני הטיסה לנמל תעופה קטן, הם יצטרכו לעבור הליך טרום-טיסה של שעתיים לפחות בנתב"ג, כולל סידורי חניה של שדה בינלאומי. בשילוב עם נחיתה ברמון, מקבלים מסע שנמשך ארבע שעות לפחות לטיסה של 30 דקות.
תל-אביב: התוכנית החלופית של חולדאי
לכאורה, ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי אמור היה לתמוך בסגירת השדה, ובניצול רצועת החוף הסמוכה להקמת 16 אלף דירות יחידות דיור, טיילת, שטחי מסחר ומלונאות שישלמו ארנונה - כפי שמתוכנן כעת. גם מהנדס העיר תל-אביב תומך בכך. אם כך, מדוע חולדאי חבר לעיריית אילת ולהתאחדות המלונות במטה המאבק נגד סגירת השדה?
חולדאי משוכנע שיש לו תוכנית חלופית טובה ומשתלמת יותר. במסיבת העיתונאים בחמישי הוא כינה את סגירת שדה דב "טיפשות של המדינה. בכל העולם לא רק שלא סוגרים שדות תעופה אלא בונים". הוא משוכנע שההחלטה נובעת רק מהלחץ שהפעילו בעלי הקרקעות: "אפשר היה לתת להם קרקע חלופית אבל הם, דרך בתי המשפט, לחצו על הממשלה".
ההצעה של חולדאי היא להפעיל את שדה דב במתכונת אחרת: להשאיר מסלול אחד לפחות להמראות ונחיתות, להקים בניין טרמינל חדש ליד קו הרכבת הקלה (מאבן גבירול עד הרצליה), ובמקביל לבנות 8,000 דיור יחידות מזרחית לאבן גבירול. "זו תוכנית אורבנית נהדרת, אבל משרד האוצר באמצעות מנהל התכנון דחה את הדיון בה כדי לא להיווכח עד כמה היא טובה".
לטענתו, האוצר פועל מתוך ראייה צרה. "הכל זה כסף, אבל גם אם שדה דב יישאר וייבנה יום אחד שדה חדש בים - מימוש הקרקע שעליה הוא יושב כעת תניב הרבה כסף". חולדאי מתייחס לאפשרות לבנות שדה תעופה חדש על אי מלאכותי מול חופי העיר, שיכלול "לשון" של מסלול ההמראות והנחיתות, כאשר שירותי הקרקע יישארו ביבשה ויחוברו בגשר. התוכנית הוערכה בעבר ב-1.5 מיליארד דולר, ואף שהיא נשמעת אוטופית, גורמים בתחום טענו שהיא ישימה.
מתנגדים מפתיעים לסגירה הם תושבי שיכון ל', הסמוך לשדה. בעבר הם התלוננו על רעש המטוסים ודרשו את הפינוי, אך כאשר נחשפו לתוכנית הבנייה באזור - הם הגיעו למסקנה שעדיף אוויר פתוח עם תנועת מטוסים על פני מגדלים שיחסמו את האוויר מהים. גם מטעמם מתנהל מטה מאבק.
האחים נקש: שורה של השלכות דרמטיות
ארקיע נהנית כיום מדומיננטיות מוחלטת בתחום טיסות הפנים: שבעה מכל עשרה טסים בשנה החולפת עשו זאת באמצעותה, ומספרם הכולל הסתכם ב-1.4 מיליון ישראלים. טיסות הפנים תופסות נפח של 70%-80% מפעילות ארקיע, ובמרכז פעילות זו עומד קו שדה דב-אילת.
לכן עבור ארקיע, שנמצאת בבעלות חברת ג'ורדאש ישראל של האחים נקש (70%) ובידי 700 עובדי החברה (30%), סגירת השדה תהיה מכה קשה. בדוח שהכין עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר, הוא העריך שהביקוש לטיסות לאילת יפחת ב-30% בעקבות סגירת שדה דב. מחירי הטיסה לאילת נעים בין 200 ל-350 שקל לכיוון, ואלה קווים מניבים: מטוס ארקיע שטס לעיר מביא תפוקה גבוהה יותר לחברה ממטוס שטס 5-4 שעות ליעד באירופה.
האחים נקש מחזיקים גם בשני בתי מלון באילת, וכן בנמל אילת (באמצעות חברת פפו ספנות), כך שאם העיר והתיירות אליה ייפגעו - הם יינזקו בכמה מישורים במקביל.
מי שמודאגת פחות היא ישראייר, שמפעילה את יתרת הטיסות לאילת (כ-30%). לו"ז הקיץ שלה כולל 8-10 טיסות ביום, שחלקן ממילא ממריאות מנתב"ג, ועיקר פעילותה כיום היא בזירה הבינלאומית ובעיקר בחבילות נופש.
הטייסים: טוענים שהמגמה בעולם הפוכה
לצד המתנגדים התייצב גם איגוד הטייסים, שלדבריהם מונעים מאינטרס תעופתי נטו. "במקום להצעיד את ענף התעופה קדימה, מדינת ישראל הולכת לאחור", כתב מידן בר, יו"ר האיגוד, במאמר דעה ל"גלובס", "הסיפור הוא לא תעופה אלא כלכלה". גם התאחדות משרדי הנסיעות הביעה עמדה נגד סגירת שדה דב, "שהוא הלב הפועם של התיירות לאילת".
הפוליטיקאים: התנגדות רב-מפלגתית
תקופת הבחירות מעוררת את הפוליטיקאים להיכנס לקלחת שדה דב, ונראה שהכיוון ברור: התנגדות לסגירת השדה, ותמיכה באינטרסים של התושבים, המלונאים וענף התעופה.
האחרונה להצטרף לביקורת היא שרת המשפטים ויו"ר מפלגת הימין החדש איילת שקד, שאמרה אתמול בכנס של התאחדות סוכני הנסיעות: "תושבי אילת צודקים בדרישתם להשארת שדה דב. קיימות תוכניות שמאפשרות להשאיר מסלול אחד וטרמינל בצד ולבנות פחות. זה פתרון נכון וצודק". גם שר התיירות יריב לוין, המקורב לנתניהו, כינה שלשום את ההחלטה "שגיאה שנעשתה לפני מספר שנים. לצערי הרב התיירות תשלם מחיר כבד בגינה, ואני מקווה שיימצא פתרון שימנע את העניין הזה".
אחד האקטיביסטים הבולטים נגד הסגירה הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). "גייסנו לשם כך 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית", אמר בחמישי, והגדיר את המהלך "אווילי ואנטי-ציוני". לטענתו, "אנשים שיושבים בוועדות ובדיונים נדרשים לכבוש את העמדות המקצועיות שלהם וליישר קו עם האיוולת הזו שמונחית על-ידי כסף". בין חברי הכנסת הבולטים שהתגייסו למאבק גם דוד ביטן (הליכוד), מיקי לוי (יש עתיד), איילת נחמיאס-ורבין ואיתן ברושי (העבודה).
מי שהצליח לעכב את הפינוי הוא ח"כ יואב קיש (הליכוד) שהעביר בדצמבר בדחיפות הצעת חוק המסמיכה את שר הביטחון לשנות את מועד פינוי השדה אחרי שייוועץ עם גורמים רלוונטיים. לאחרונה שיגר נתניהו, המחזיק גם בתיק זה, מכתב ליועמ"ש, למנכ"ל משרד הביטחון ולממונה על התקציבים בבקשה שיגישו את מסקנותיהם - וקיבל תשובה מהירה ממנדלבליט ולפיה "קבלת החלטות בתקופה של בחירות עלולה להיות מונעת או להיראות מונעת משיקולים הנוגעים לבחירות, ובכלל זה הרצון להיטיב עם ציבור מסוים כדי לזכות באהדתו".
בעד סגירת השדה
האוצר: ממתין ל-12 מיליארד שקל
לפי ההסכם של המדינה עם מנהלי הגוש הגדול, המייצגים את בעלי הקרקעות בשדה דב, היא תקבל לידיה 50% משווי הקרקעות כתמריץ לסגור את השדה במועד. שווי הוויתור הזה נאמד במיליארדי שקלים, שהאוצר מאוד רוצה לקבל. באוצר מדברים על החשיבות של הקמת 16 אלף יחידות הדיור על הקרקעות שימומשו, כולל דיור בר-השגה, ועוד 6,000 חדרי מלון ו-600 אלף מ"ר של שטחי מסחר. הכנסת המדינה מהשטחים הללו נאמדת ב-12 מיליארד שקל.
לכסף הזה כבר יש יעוד: הוא ישמש לטובת העברת בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב (פרויקט שעלותו 40 מיליארד שקל). "אי-פינוי השדה משמעו אי העברת הבסיסים ופגיעה בתושבי הנגב", אמר גורם באוצר, שטען כי האלטרנטיבה היא העלאת מסים. בכך עוד לא נכלל הפיצוי שתיאלץ המדינה לשלם לבעלי הקרקעות.
בעלי הקרקעות: יתבעו 5.1 מיליארד שקל
1,881 בעלי הקרקעות מחכים שנים ארוכות לממש את השטח שרכשו עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אחרי אינספור דחיות הם חמושים כעת במועד סגירה שאמור להיות האחרון בהחלט, ומגובה בפסיקה של בית המשפט העליון: 1 ביולי 2019.
דחיית הדד-ליין הזה תוביל את מנהלי הגוש הישר לבית משפט - שם ידרשו לקבל פיצוי של 4 מיליארד שקל על הפרת ההסכם ועוד דרישה רטרואקטיבית לדמי שימוש בשדה מאז שנת 2000, בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, שעליהם יוותרו אם השדה יפונה במועד.
רשות מקרקעי ישראל: משוכנעת שאין חלופה
ראשי הערים תל-אביב ואילת טוענים כי ממילא בנייה בשדה דב תחל בעוד 5-10 שנים לפחות, ולכן אפשר בינתיים להתיר את השדה על כנו ולבחון את תוכנית חולדאי כחלופה. אלא שלפי מנכ"ל רשות מקרקעי עו"ד עדיאל שומרון, לתוכנית זו אין היתכנות. "להשאיר מסלול נחיתה ובנייה גבוהה מרקמית לידו זה לא משהו פשוט", אמר שימרון לגל"צ, וקבע "אני משוכנע שאין חלופה".
שימרון אומר כי תכנונית שדה דב לא הוגדר כשדה תעופה, וכי אם מועד הפינוי יידחה - "המשמעות היא שהשדה לא יפונה בכלל". לדבריו, בניגוד לדחיית פינוי השדה בהרצליה משום שהיתרי הבנייה לא נראים באופק, בשדה דב "ההליך התכנוני מתקדם. יש תוכנית מפורטת בותמ"ל שתקבל תוקף בחודש הקרובים. מעבר להתחלת עבודות תשתית נרחבות לרכבת הקלה (הקו הירוק), גם עבודות טיהור הקרקע יחלו מיד עם פינוי השדה".