גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנימין נתניהו מצביע בפרימרייז של הליכוד / צילום: שרון רביבו

מה שאלנו: האם תתמכו בהגדלת תקציב הביטחון? אם כן, על חשבון אילו תקציבים?

הליכוד: (שוב) לא מביעים עמדה

למפלגת הליכוד אין מצע והם גם בחרו שלא להגיב לפנייתנו. אבל נראה שהתשובה לשאלה הזו ברורה - הליכוד תומכת בהגדלת תקציב הביטחון. בתקופת נתניהו תקציב הביטחון גדל מדי שנה, לעתים קרובות באמצעות קיצוץ רוחבי. נתניהו מקדם מודל שלפיו תקציב הביטחון ייגזר כאחוז מהתוצר - וכך ימשיך לגדול.

■ ניתוח "גלובס": נתניהו הכריז על כוונתו להגדיל את תקציב הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים ולהצמיד אותו לקצב הגידול של המשק - מהלך שעורר עליו ביקורת חריפה מצד כלכלנים

● מי המאץ' הכלכלי שלכם? לחצו כאן לשחק

איחוד מפלגות הימין: תשובה קצרה ועניינית

נדרוש התייעלות פיננסית של מערכת הביטחון. 

■ ניתוח "גלובס": מסר קצר ומפתיע - האם הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין החליפו תפקידים?

מפלגת העבודה: נתנגד ונדרוש תוכנית מסודרת

תקציב הביטחון צריך להיגזר מתמונת האיומים הביטחוניים על מדינת ישראל והמצב האסטרטגי של המדינה. כל תוכנית ביטחון צריכה להיות תוכנית רב שנתית, מתואמת עם הצבא, מבוססת על ההערכה האסטרטגית. אנו רואים ערך בתקציב ביטחון שקול ומדויק, תולדה של תוכנית רב שנתית סדורה שיאפשר שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

■ ניתוח "גלובס": אמירות כלליות ומאכזבות מצד מפלגה שמנהיגה איש אגף תקציבים לשעבר ובין חבריה כאלה המכירים היטב את תקציב הביטחון ואת המקומות שבו ניתן לייעל אותו.

כחול לבן: שומרים על עמימות בנושא

ממפלגת הגנרלים לא נמסרה תשובה לשאלה, ונדרשנו לחפש את התשובה במעשים והתבטאויות של ראשיה בעבר. כשר אוצר יאיר לפיד התנגד לתוספת תקציבית למערכת הביטחון. לפיד אמר כי "יש לנו ויכוח מקצועי עם מערכת הביטחון על כך שהעמדה והנתונים שלנו אומרים שאפשר לחסוך במקומות אחרים במערכת הביטחון ולעמוד בתקציב". מי שעמד מנגד באותה תקופה הוא שר הביטחון לשעבר וחבר מפלגתו של לפיד, משה (בוגי יעלון). בשורה התחתונה, התשובה לא ברורה.

■ ניתוח "גלובס": הרקורד של שלושה מארבעת ראשי המפלגה שניהלו מאבקים נגד קיצוצים במערכת הביטחון ונגד החלטות להגברת השקיפות והפיקוח של האוצר על ניהול תקציב הביטחון אינו מותיר מקום לציפיות גבוהות

הימין החדש: נתמוך, אבל לא נקצץ בכלום

אנו רואים חשיבות רבה בביטחונה של מדינת ישראל ובחשיבות תקציב הביטחון כדי להבטיח מחד הגנה מיטבית על תושבי מדינת ישראל ומאידך מניעת התעצמות האויב ובניית כוחו גם מעבר לגבול. עם זאת, ננהג בחרדת קודש בכספי הציבור המופקדים בידי הממשלה, נשתמש בהם לטובת הציבור כולו ולתועלת הדורות הבאים. נעשה זאת תוך הקטנת החוב הלאומי ומחויבות לביטחון מדינת ישראל.

■ ניתוח "גלובס": מאכזב לנוכח התפיסה הכלכלית של צמצום והתייעלות המגזר הציבורי שבה עושה המפלגה שימוש לגבי תקציבים אחרים

חד"ש ותע"ל: הכיבוש הוא שוב הבעיה

יש לצמצם את הוצאות הביטחון המופרזות של מדינת ישראל, שהן פועל יוצא שהכיבוש הנמשך זה יותר מ-50 שנה. קיצוץ דרסטי בתקציבי הביטחון והכיבוש ישחררו משאבים אדירים לטיפול במשברי החינוך, הבריאות והדיור והתחבורה הציבורית עבור כלל האוכלוסייה.

■ ניתוח "גלובס": אמירה ישירה וברורה העולה בקנה אחד עם התפיסה האידיאולוגית של המפלגה

זהות: במילה אחת: נתנגד

לא נתמוך בהגדלת תקציב הביטחון.

■ ניתוח "גלובס": פשוטו כמשמעו

גשר: חייבים לייעל את מערכת הביטחון

מערכת הביטחון יקרה לליבנו והכרחית לחיינו כאן. כל נגיעה בתקציב הביטחון צריכה להיעשות מתוך אחריות - אבל צריכה להיעשות. נכון וחשוב שתקציב הביטחון נהנה מאוטונומיה, אבל יש להקפיד שאוטונומיה זו לא תהפוך להפקרות, ושנמצא דרכים לייעל את המערכת הזו, לא רק לטובת התקציב האזרחי אלא גם לטובתה שלה.
■ ניתוח "גלובס": מדברים על התייעלות ועל קיצוצים - ולא רק מתנגדים להגדלת התקציב

יהדות התורה: נתמוך, אם זה יסתדר פוליטית

מהמפלגה לא נמסרה תשובה. גפני כיו"ר ועדת הכספים וליצמן כיו"ר המפלגה תמכו שוב ושוב בהעלאות של תקציב הביטחון, אבל מצד שני עיכבו תקציבים עד שקיבלו תוספות והטבות לציבור שלהם. אפשר להסיק שהם יתמכו בהגדלת התקציב כחלק מסחר-מכר פוליטי, וכי אין להם אג'נדה ברורה בסוגיה.

■ ניתוח "גלובס": הכול פתוח למשא ומתן

ישראל ביתנו: נתמוך, אם נקבל משהו בתמורה

מישראל ביתנו לא נמסרה התייחסות לסוגיית הביטחון, אבל בתקופת כהונתו של יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן כשר הביטחון הוא דרש לפתוח הסכמים קיימים ולתת תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב המשרד. חשוב לציין שהדרישה הייתה מנוגדת לעמדת הדרג המקצועי במערכת הביטחון ולא התקבלה בסופו של דבר בשל התנגדות האוצר.

■ ניתוח "גלובס": ליברמן קרא אמנם להגדיל את תקציב הביטחון ב־8 מיליארד שקל אך בסופו של דבר ירד מהעץ תמורת הגדלת הסיוע לעולים קשישים

מרצ: גם נתנגד וגם נדרוש שקיפות

לא נתמוך. מרצ תומכת בהשקפת תקציב הביטחון, שכיום אינו חשוף אף לא לחברי הכנסת. לא ניתן לדעת האם יש הצדקה לתקציב העצום שיש למערכת הביטחון כיום.

בנוסף, השיטה שבה מגדילים את תקציב הביטחון אחת לתקופה, בסמוך לתקרית ביטחונית חמורה שמייצרת הצדקה ציבורית לתוספות של מיליארדים לבסיס התקציב, צריכה להיפסק.

■ ניתוח "גלובס": אמירה ביקורתית שאינה כוללת התחייבות קונקרטית

ש"ס: לא מביעים עמדה עקבית וברורה

שס לא מסרה תשובה לפניית "גלובס", אבל ניסיון העבר מלמד כי שס, כמו יהדות התורה, המפלגה לא נוהגת להביע עמדה בסוגיה.

■ ניתוח "גלובס": כמו במקרה של יהדות התורה, גם אצל ש"ס הכל עניין של משא ומתן

כולנו: נתמוך ונבצע קיצוץ רוחבי

תקציב הביטחון גדל ככל שיש צורך חיוני בכך. ראשית נוודא כי דרישה להגדלת התקציב היא מוצדקת ויש בה צורך חיוני לביטחון ישראל. תקציב המדינה גדל מדי שנה בשיעור דומה לשיעור הצמיחה במשק, כך שאין הכרח כי הגדלת תקציב משרד אחד תיעשה על חשבון אחר.
ככל שיש הצדקה חיונית להגדלת התקציב, הנוהל הנהוג הוא ביצוע קיצוץ רוחבי על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בתפקוד של משרד מסוים, אלא לקצץ בשוליים של תפקודו של כל משרד.

■ ניתוח "גלובס": כמעט צ'ק פתוח למערכת הביטחון לדרוש הגדלות תקציב. הטענה שהתקציב גדל בקצב הצמיחה אינה נכונה עובדתית

איך בדקנו?

"גלובס" שלח ל־14 המפלגות המובילות בסקרים, כולל אלה שבשלב זה לא עוברות את אחוז החסימה, רשימת שאלות בסוגיות כלכליות בוערות. כחול לבן, הליכוד, יהדות התורה, ש"ס ובלד-רעם בחרו שלא לענות, וישראל ביתנו שלחו תשובה חלקית. במקרים אלה ביססנו את התשובות ככל האפשר על פעילות המפלגות בנושא המדובר, התבטאויות המנהיגים, מצעי העבר ופרסומים בתקשורת. בלד-רעם לא משתתפת כרגע במשחק משום שפעילותה, לפחות בעברית, לא נגעה כמעט בסוגיות כלכליות.

אם תגיע תשובה, המפלגה תשולב במשחק מיידית.