גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"חברות מסחריות צריכות לחשוב כמו צבא"

מומחית האבטחה סנדרה ג'ויס מנהלת את חטיבת המודיעין של חברת הסייבר פייראיי (FireEye) ● בראיון ל"גלובס" מזהירה ג'ויס משיתוף פעולה בין רוסיה לבין איראן, רומזת שיש בישראל יותר מדי שחקנים ומזכירה שהחוליה החלשה בתחום האבטחה היא עדיין אנשים

אנונימוס / צילום מסך
אנונימוס / צילום מסך

סנדרה ג'ויס מודאגת ואם תקשיבו לה גם אתם תהיו מוטרדים. ג'ויס היא מנהלת חטיבת המודיעין של חברת אבטחת הסייבר פייראיי (FireEye), וסגנית נשיא בכירה למודיעין בחברה. במסגרת התפקיד שלה היא מנהלת דיאלוג עם האנשים שאמורים לשמור על המידע הרגיש שלנו.

"אני נפגשת עם נציגי ממשלות וחברות בכל העולם", אומרת ג'ויס בראיון ל"גלובס", "ושומעת תסכול על זה שכל כך הרבה כסף מושקע באבטחת סייבר, אבל התוצאות במקרים רבים לא משתפרות. השחקנים התוקפים מחדשים ומוצאים פערים באבטחה בקצב מאוד מהיר".

ג'ויס מניחה את האצבע על יתרון מפתיע שיש דווקא להאקרים. לדבריה, "התוקפים משתפים פעולה ומעבירים מידע ברשת האפלה, וזה מדאיג במיוחד כששיתופי הפעולה האלה הם בין מדינות. ראינו השנה אינדיקטורים לכך שרוסיה עלולה לשתף טכנולוגיות סייבר עם איראן, ואיראן עלולה לשתף בטכנולוגיות האלה שחקנים לא מדינתיים. לעומת התוקפים, 'האנשים הטובים' לא משתפים מידע וזה פוגע בהם. מאוד התרשמתי מזה שבישראל כן יש פתיחות לאקוסיסטם בינלאומי של התעשייה והממשלה בו יש שיתוף בתובנות של שחקנים שונים".

חברת פייראיי הוקמה בשנת 2004 ומציעה פתרונות אבטחה לארגונים וממשלות. החברה מעסיקה בישראל 12 עובדים. הסניף הישראלי עוסק במכירות, ניהול שותפים, מומחי טכנולוגיה, ומומחי מודיעין סייבר. בין לקוחות החברה בישראל הממשלה, רשות הסייבר הלאומית, הצבא, זרועות הביטחון, חברות ביטוח ואשראי, בנקים, חברות תעשייה, חברות הייטק ועוד. ברבעון האחרון של שנת 2018 החברה העולמית רשמה הכנסות של 218 מיליון דולר, אך בשורה התחתונה היא עדיין מפסידה. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר.

ג'ויס מספרת כי הייחוד של החברה נובע מהיכולת לחבר מידע על איומים וטכניקות הגנתיות שונות בהם לקוחות החברה משתמשים, והעברתו לכל הלקוחות באופן אנונימי. חטיבת המודיעין בחברה, שבראשה ג'ויס עומדת, מורכבת ממאות עובדים, פועלת ב-22 מדינות ו-32 שפות ואחראית על איסוף וניתוח מידע על איומים בהווה. בנוסף החטיבה מספקת תחזיות לגבי העתיד שמסייעות לה לפתח מוצרים חודשים.

ג'ויס מספרת כי "האנליסטים בחטיבה דוברי שפות רבות כי האיומים מגיעים מכל מקום. הם צריכים להבין גם את הסלנג של הרשת האפלה וחלקם מומחים באיומים גיאו-פוליטיים, שמניעים הרבה מפעילות הסייבר". ג'ויס הגיע באחרונה לביקור בישראל, "כדי ליצור קשר עם לקוחות, לקוחות פוטנציאליים ושחקנים חדשניים בתעשיית אבטחת הסייבר המקומית".

סנדרה ג’ויס/   צילום: איל יצהר

 פגשת כאן סטארט-אפים בתחום הסייבר?

"כן, יש כאן אווירה מרגשת של חדשנות, וסצנת הסטארט-אפים מייצגת כמה מהטכנולוגיות הטובה בעולם. זה יהיה רשלני מצד פייראיי אם לא תחפש בישראל חברות פוטנציאליות לרכוש או לשתף איתן פעולה. בצד השלילי, אני חושבת שקהילת הסטארט-אפים מאוד רוויה כרגע. הרבה חברות מקוות לעשות אקזיט ואני חושבת שחלקן יישארו מאחור. יש קונסולידציה שקורית בתעשיית אבטחת הסייבר, בישראל ובעולם, וחלק מהחברות מקבלות הערכות שווי גבוהות מדי בשלב מוקדם מדי, ולכן לא יקבלו את האקזיט שקיוו לו".

סייע לפייסבוק וליוטיוב

פייראיי עלתה לכותרות בקיץ האחרון, כשפורסם שסייעה לפייסבוק וליוטיוב לאתר מאות חשבונות איראניים מזויפים שהפיצו דיסאינפורמציה בפלטפורמות כדי לקדם אג'נדה פרו-איראנית. "קשה להגיד עד כמה קמפיינים כאלה הם אפקטיביים", אומרת ג'ויס, "אבל הם יוצרים דיאלוגים שמשנים את השיח הציבורי. ראינו את זה בבירור בתקרית של פייסבוק. עקבנו כמה חודשים אחרי החברה שהפעילה את החשבונות, והם היו מנוסים בניסיון ליצור שיחות שיעוררו רגשות מסוימים. לדעתי זה משהו שנמשיך לראות".

ג'ויס מתייחסת לניסיונות השפעה דומים סביב בחירות, "הדוגמה המפורסמת ביותר היא התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. המטרה הייתה אוכלוסיות ספציפיות שערכו עליהן מניפולציה באמצעות רשתות חברתיות כדי להוביל נרטיב שיעורר רגש פוליטי מסוים. אם תשלוט באיך שמישהו חושב, תשלוט באיך שהוא מתנהג, ותוכל לשנות את ההצבעה שלו. איראן ומדינות נוספות לומדת מרוסיה, ואנחנו רואים עוד ועוד ישויות שמנסות ליצור פרסונות מזויפות מבלבלות יותר מפעם, למשל באמצעות פרסום של סיפורים אמיתיים לצד המזויפים.

"מידע מופץ מהר, בעיקר בדמוקרטיות, וזה עוזר למדינות האלה לקדם את האג'נדה שלהן. בנוסף לפתרונות הטכנולוגיים למצב, אנחנו צריכים לקחת אחריות על המידע שאנחנו צורכים ולהשתמש במחשבה ביקורתית. אנשים צריכים להבין שאם יקראו רק מקורות שמייצגים אותה דעה כמו שלהם, עשויים להתחיל לעשות עליהם מניפולציות עם הזמן".

לצד ניסיונות ההשפעה ההתנהגותיים, ג'ויס מציינת שלקראת בחירות יש גם ניסיונות טכניים להביא לשיבוש. "מדינות יכולות לתקוף את מערכות ההצבעה של מדינה אחרת, ובמקרים מסוימים גם אם המתקפה לא תצליח, המטרה היא ליצור חוסר ודאות ולערער את אמינות הבחירות בעזרת עצם ניסיון התקיפה. עושים את זה גם במשאלי עם ובכל אספקט של השיטה הדמוקרטית. זו הפכה לזירת קרב עבור פעילות סייבר, ולכן אנחנו מגבירים את היכולות שלנו לתמוך במערכות הצבעה".

את חושבת שמדינות עושות מספיק כדי למנוע את האיומים לקראת בחירות?

"זה משתנה ממדינה למדינה, אבל מקומות מסוימים לוקחים את האיומים ברצינות. הם ביטלו לגמרי את ההצבעה האלקטרונית או משתמשים בגיבוי נייר כדי לשמור על יושר הבחירות. יש גם מדינות בהן בוחנים, לקראת בחירות, אם ברשת האפלה יש איומים נגד הצבעה במקומות מסוימים".

בנוסף לאיומים של מדינות על מדינות אחרות, ג'ויס מציינת שהיום מדינות עשויות גם לתקוף חברות מסחריות כדי להשיג מטרות מסוימות. בנוסף למטרה כמו השפעה על אוכלוסייה, הן יכולות לנסות להגיע דרכן גם לטכנולוגיות או דאטה שברשותן, ואף לרווח כלכלי. "היום חברות מסחריות חייבות שתהיה להן צורת חשיבה כמעט כמו שהייתה קודם למפקדי צבא. הגבולות מיטשטשים וזה משהו שאנחנו רואים כבר הרבה זמן. למשל, בצפון קוריאה יש הרבה לחץ בגלל הסנקציות לגייס כספים, ולכן הם ישתמשו באמצעי סייבר, קבוצת ההאקרים מצפון קוריאה בשם APT38 תשתמש בעובדה שיש לה יכולות ריגול של מדינה כדי לפרוץ ולהישאר במערכת של בנק שנה-שנתיים, ללמוד באילו טכניקות וצעדים משתמשים בבנק, מי מעביר אישורים, ואז לשדוד אותו ולהפיל את האבטחה".

"היגיינת סייבר בסיסית"

ג'ויס מסבירה כיצד בעתיד האיומים השונים רק יתגברו ויהפכו למתוחכמים יותר, במקביל לפיתוח טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. "היום באמצעות בינה מלאכותית אפשר לייצר סרטוני דיפ-פייק - סרטונים מזויפים בהם נראה שמישהו אמר דברים שבכלל לא אמר, ולדעתנו בחברה בטווח הבינוני ניתן יהיה להשתמש בסרטונים כאלה ללוחמת מידע. זה מסוכן בעיקר כשלוקחים קהל שכבר נוטה להאמין במשהו, ומציגים בפניו כאילו מנהיג אמר משהו בזמן קריטי, למשל ממש לפני בחירות.

"בבינה מלאכותית ניתן להשתמש גם כדי לפתח מתקפה מותאמת אישית, למשל כזו שממוקדת בארגון מסוים. בתחום המחשוב הקוונטי, היכולות של מחשב קוונטי להביס את ההצפנה שאנחנו משתמשים בה היום במהירות, תיצור יתרון עצום למי שיגיע לשם ראשון. הרבה מהמדינות שמאיימות מבחינת סייבר הן גם מדינות שחוקרות הרבה את המחשוב הקוונטי, כמו סין".

יש היום הרבה חששות בתחום אבטחת המידע מחברות סיניות ובמיוחד וואווי. מה דעתך?

"אני לא יודעת את הפרטים לגבי המקרה הספציפי של וואווי, אבל יש הרבה מחשבה רציונלית מאחורי החששות האלה. ראינו דפוס של גניבת קניין רוחני ופעילות ריגול מצד סין, וזה יהיה חסר אחריות לא לקחת את זה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות, אם עושים עסקים עם סין. ראינו מקרים בהם סין השתמשה באמצעי סייבר כדי להשיג מידע עסקי ותחרותי. בארה"ב אמנם חזינו בעקבות חתימת הסכם אובמה-שי שהתמקד במניעת גניבת קניין רוחני, בהפחתה של גניבת קניין רוחני מחברות אמריקאיות, אבל מצד שני, ראינו עלייה בפעילות הסינית הזו מחוץ לארה"ב. ההסכם גם לא כיסה פעילות ריגול, והיא לא בהכרח השתנתה".

עד כמה השימוש באיחסון בענן הופך אותנו לפגיעים?

"הענן הוא פתרון להרבה בעיות גדולות ולדעתי זה העתיד, אבל מה שמדאיג אותי הוא שבגלל היעילות והחיסכון במחירים, קפצנו מהר לשימוש בטכנולוגיה הזו, וזה סיכון. גם המספר הקטן של ספקי ענן הוא סיכון. אנחנו עוברים למודל בו הדאטה של כולם יהיה אצל בערך חמישה ספקים וזה מקל על המאיים. לכן הרבה חברות עם מידע רגיש עדיין לא סומכות על הטכנולוגיה הזו".

אנחנו שומעים הרבה על פרצות אבטחה, יש משהו שאדם פרטי יכול לעשות כדי לשמור על המידע שלו?

"בהחלט. בכל יום אנחנו מבצעים בחירות שנוגעות לאבטחה. אנחנו מחליטים להגביר את הסיכון שלנו כי אנחנו רוצים שתהיה לנו נוחות או חוויה מסוימת, ולפעמים זה שווה את זה, אבל דברים פשוטים יכולים לגרום לשינוי גדול. עד היום, למרות כל הקמפיינים להעלאת המודעות, רוב האיומים שאנחנו מגיבים אליהם מקורם בזה שאנשים הקליקו על אימייל. יש שיפור בהצגה של הדברים כך שאנשים יתפתו לעשות את זה, ואנחנו לא שמים לב. בנוסף, שימוש בסיסמאות מורכבות זו היגיינת סייבר בסיסית שתמנע את רוב המתקפות. אבל אם מדינה מטרגטת אותך באופן ספיציפי, זה שונה. יהיה מאוד קשה להתגונן בפני המשאבים שלה". 

עוד כתבות

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה שהגירעון ירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח בניו יורק טיימס: איראן הקשיחה את עמדותיה במשא ומתן עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהראן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל הנשיא טראמפ ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים