גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות מסחריות צריכות לחשוב כמו צבא"

מומחית האבטחה סנדרה ג'ויס מנהלת את חטיבת המודיעין של חברת הסייבר פייראיי (FireEye) ● בראיון ל"גלובס" מזהירה ג'ויס משיתוף פעולה בין רוסיה לבין איראן, רומזת שיש בישראל יותר מדי שחקנים ומזכירה שהחוליה החלשה בתחום האבטחה היא עדיין אנשים

אנונימוס / צילום מסך
אנונימוס / צילום מסך

סנדרה ג'ויס מודאגת ואם תקשיבו לה גם אתם תהיו מוטרדים. ג'ויס היא מנהלת חטיבת המודיעין של חברת אבטחת הסייבר פייראיי (FireEye), וסגנית נשיא בכירה למודיעין בחברה. במסגרת התפקיד שלה היא מנהלת דיאלוג עם האנשים שאמורים לשמור על המידע הרגיש שלנו.

"אני נפגשת עם נציגי ממשלות וחברות בכל העולם", אומרת ג'ויס בראיון ל"גלובס", "ושומעת תסכול על זה שכל כך הרבה כסף מושקע באבטחת סייבר, אבל התוצאות במקרים רבים לא משתפרות. השחקנים התוקפים מחדשים ומוצאים פערים באבטחה בקצב מאוד מהיר".

ג'ויס מניחה את האצבע על יתרון מפתיע שיש דווקא להאקרים. לדבריה, "התוקפים משתפים פעולה ומעבירים מידע ברשת האפלה, וזה מדאיג במיוחד כששיתופי הפעולה האלה הם בין מדינות. ראינו השנה אינדיקטורים לכך שרוסיה עלולה לשתף טכנולוגיות סייבר עם איראן, ואיראן עלולה לשתף בטכנולוגיות האלה שחקנים לא מדינתיים. לעומת התוקפים, 'האנשים הטובים' לא משתפים מידע וזה פוגע בהם. מאוד התרשמתי מזה שבישראל כן יש פתיחות לאקוסיסטם בינלאומי של התעשייה והממשלה בו יש שיתוף בתובנות של שחקנים שונים".

חברת פייראיי הוקמה בשנת 2004 ומציעה פתרונות אבטחה לארגונים וממשלות. החברה מעסיקה בישראל 12 עובדים. הסניף הישראלי עוסק במכירות, ניהול שותפים, מומחי טכנולוגיה, ומומחי מודיעין סייבר. בין לקוחות החברה בישראל הממשלה, רשות הסייבר הלאומית, הצבא, זרועות הביטחון, חברות ביטוח ואשראי, בנקים, חברות תעשייה, חברות הייטק ועוד. ברבעון האחרון של שנת 2018 החברה העולמית רשמה הכנסות של 218 מיליון דולר, אך בשורה התחתונה היא עדיין מפסידה. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר.

ג'ויס מספרת כי הייחוד של החברה נובע מהיכולת לחבר מידע על איומים וטכניקות הגנתיות שונות בהם לקוחות החברה משתמשים, והעברתו לכל הלקוחות באופן אנונימי. חטיבת המודיעין בחברה, שבראשה ג'ויס עומדת, מורכבת ממאות עובדים, פועלת ב-22 מדינות ו-32 שפות ואחראית על איסוף וניתוח מידע על איומים בהווה. בנוסף החטיבה מספקת תחזיות לגבי העתיד שמסייעות לה לפתח מוצרים חודשים.

ג'ויס מספרת כי "האנליסטים בחטיבה דוברי שפות רבות כי האיומים מגיעים מכל מקום. הם צריכים להבין גם את הסלנג של הרשת האפלה וחלקם מומחים באיומים גיאו-פוליטיים, שמניעים הרבה מפעילות הסייבר". ג'ויס הגיע באחרונה לביקור בישראל, "כדי ליצור קשר עם לקוחות, לקוחות פוטנציאליים ושחקנים חדשניים בתעשיית אבטחת הסייבר המקומית".

סנדרה ג’ויס/   צילום: איל יצהר

 פגשת כאן סטארט-אפים בתחום הסייבר?

"כן, יש כאן אווירה מרגשת של חדשנות, וסצנת הסטארט-אפים מייצגת כמה מהטכנולוגיות הטובה בעולם. זה יהיה רשלני מצד פייראיי אם לא תחפש בישראל חברות פוטנציאליות לרכוש או לשתף איתן פעולה. בצד השלילי, אני חושבת שקהילת הסטארט-אפים מאוד רוויה כרגע. הרבה חברות מקוות לעשות אקזיט ואני חושבת שחלקן יישארו מאחור. יש קונסולידציה שקורית בתעשיית אבטחת הסייבר, בישראל ובעולם, וחלק מהחברות מקבלות הערכות שווי גבוהות מדי בשלב מוקדם מדי, ולכן לא יקבלו את האקזיט שקיוו לו".

סייע לפייסבוק וליוטיוב

פייראיי עלתה לכותרות בקיץ האחרון, כשפורסם שסייעה לפייסבוק וליוטיוב לאתר מאות חשבונות איראניים מזויפים שהפיצו דיסאינפורמציה בפלטפורמות כדי לקדם אג'נדה פרו-איראנית. "קשה להגיד עד כמה קמפיינים כאלה הם אפקטיביים", אומרת ג'ויס, "אבל הם יוצרים דיאלוגים שמשנים את השיח הציבורי. ראינו את זה בבירור בתקרית של פייסבוק. עקבנו כמה חודשים אחרי החברה שהפעילה את החשבונות, והם היו מנוסים בניסיון ליצור שיחות שיעוררו רגשות מסוימים. לדעתי זה משהו שנמשיך לראות".

ג'ויס מתייחסת לניסיונות השפעה דומים סביב בחירות, "הדוגמה המפורסמת ביותר היא התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. המטרה הייתה אוכלוסיות ספציפיות שערכו עליהן מניפולציה באמצעות רשתות חברתיות כדי להוביל נרטיב שיעורר רגש פוליטי מסוים. אם תשלוט באיך שמישהו חושב, תשלוט באיך שהוא מתנהג, ותוכל לשנות את ההצבעה שלו. איראן ומדינות נוספות לומדת מרוסיה, ואנחנו רואים עוד ועוד ישויות שמנסות ליצור פרסונות מזויפות מבלבלות יותר מפעם, למשל באמצעות פרסום של סיפורים אמיתיים לצד המזויפים.

"מידע מופץ מהר, בעיקר בדמוקרטיות, וזה עוזר למדינות האלה לקדם את האג'נדה שלהן. בנוסף לפתרונות הטכנולוגיים למצב, אנחנו צריכים לקחת אחריות על המידע שאנחנו צורכים ולהשתמש במחשבה ביקורתית. אנשים צריכים להבין שאם יקראו רק מקורות שמייצגים אותה דעה כמו שלהם, עשויים להתחיל לעשות עליהם מניפולציות עם הזמן".

לצד ניסיונות ההשפעה ההתנהגותיים, ג'ויס מציינת שלקראת בחירות יש גם ניסיונות טכניים להביא לשיבוש. "מדינות יכולות לתקוף את מערכות ההצבעה של מדינה אחרת, ובמקרים מסוימים גם אם המתקפה לא תצליח, המטרה היא ליצור חוסר ודאות ולערער את אמינות הבחירות בעזרת עצם ניסיון התקיפה. עושים את זה גם במשאלי עם ובכל אספקט של השיטה הדמוקרטית. זו הפכה לזירת קרב עבור פעילות סייבר, ולכן אנחנו מגבירים את היכולות שלנו לתמוך במערכות הצבעה".

את חושבת שמדינות עושות מספיק כדי למנוע את האיומים לקראת בחירות?

"זה משתנה ממדינה למדינה, אבל מקומות מסוימים לוקחים את האיומים ברצינות. הם ביטלו לגמרי את ההצבעה האלקטרונית או משתמשים בגיבוי נייר כדי לשמור על יושר הבחירות. יש גם מדינות בהן בוחנים, לקראת בחירות, אם ברשת האפלה יש איומים נגד הצבעה במקומות מסוימים".

בנוסף לאיומים של מדינות על מדינות אחרות, ג'ויס מציינת שהיום מדינות עשויות גם לתקוף חברות מסחריות כדי להשיג מטרות מסוימות. בנוסף למטרה כמו השפעה על אוכלוסייה, הן יכולות לנסות להגיע דרכן גם לטכנולוגיות או דאטה שברשותן, ואף לרווח כלכלי. "היום חברות מסחריות חייבות שתהיה להן צורת חשיבה כמעט כמו שהייתה קודם למפקדי צבא. הגבולות מיטשטשים וזה משהו שאנחנו רואים כבר הרבה זמן. למשל, בצפון קוריאה יש הרבה לחץ בגלל הסנקציות לגייס כספים, ולכן הם ישתמשו באמצעי סייבר, קבוצת ההאקרים מצפון קוריאה בשם APT38 תשתמש בעובדה שיש לה יכולות ריגול של מדינה כדי לפרוץ ולהישאר במערכת של בנק שנה-שנתיים, ללמוד באילו טכניקות וצעדים משתמשים בבנק, מי מעביר אישורים, ואז לשדוד אותו ולהפיל את האבטחה".

"היגיינת סייבר בסיסית"

ג'ויס מסבירה כיצד בעתיד האיומים השונים רק יתגברו ויהפכו למתוחכמים יותר, במקביל לפיתוח טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. "היום באמצעות בינה מלאכותית אפשר לייצר סרטוני דיפ-פייק - סרטונים מזויפים בהם נראה שמישהו אמר דברים שבכלל לא אמר, ולדעתנו בחברה בטווח הבינוני ניתן יהיה להשתמש בסרטונים כאלה ללוחמת מידע. זה מסוכן בעיקר כשלוקחים קהל שכבר נוטה להאמין במשהו, ומציגים בפניו כאילו מנהיג אמר משהו בזמן קריטי, למשל ממש לפני בחירות.

"בבינה מלאכותית ניתן להשתמש גם כדי לפתח מתקפה מותאמת אישית, למשל כזו שממוקדת בארגון מסוים. בתחום המחשוב הקוונטי, היכולות של מחשב קוונטי להביס את ההצפנה שאנחנו משתמשים בה היום במהירות, תיצור יתרון עצום למי שיגיע לשם ראשון. הרבה מהמדינות שמאיימות מבחינת סייבר הן גם מדינות שחוקרות הרבה את המחשוב הקוונטי, כמו סין".

יש היום הרבה חששות בתחום אבטחת המידע מחברות סיניות ובמיוחד וואווי. מה דעתך?

"אני לא יודעת את הפרטים לגבי המקרה הספציפי של וואווי, אבל יש הרבה מחשבה רציונלית מאחורי החששות האלה. ראינו דפוס של גניבת קניין רוחני ופעילות ריגול מצד סין, וזה יהיה חסר אחריות לא לקחת את זה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות, אם עושים עסקים עם סין. ראינו מקרים בהם סין השתמשה באמצעי סייבר כדי להשיג מידע עסקי ותחרותי. בארה"ב אמנם חזינו בעקבות חתימת הסכם אובמה-שי שהתמקד במניעת גניבת קניין רוחני, בהפחתה של גניבת קניין רוחני מחברות אמריקאיות, אבל מצד שני, ראינו עלייה בפעילות הסינית הזו מחוץ לארה"ב. ההסכם גם לא כיסה פעילות ריגול, והיא לא בהכרח השתנתה".

עד כמה השימוש באיחסון בענן הופך אותנו לפגיעים?

"הענן הוא פתרון להרבה בעיות גדולות ולדעתי זה העתיד, אבל מה שמדאיג אותי הוא שבגלל היעילות והחיסכון במחירים, קפצנו מהר לשימוש בטכנולוגיה הזו, וזה סיכון. גם המספר הקטן של ספקי ענן הוא סיכון. אנחנו עוברים למודל בו הדאטה של כולם יהיה אצל בערך חמישה ספקים וזה מקל על המאיים. לכן הרבה חברות עם מידע רגיש עדיין לא סומכות על הטכנולוגיה הזו".

אנחנו שומעים הרבה על פרצות אבטחה, יש משהו שאדם פרטי יכול לעשות כדי לשמור על המידע שלו?

"בהחלט. בכל יום אנחנו מבצעים בחירות שנוגעות לאבטחה. אנחנו מחליטים להגביר את הסיכון שלנו כי אנחנו רוצים שתהיה לנו נוחות או חוויה מסוימת, ולפעמים זה שווה את זה, אבל דברים פשוטים יכולים לגרום לשינוי גדול. עד היום, למרות כל הקמפיינים להעלאת המודעות, רוב האיומים שאנחנו מגיבים אליהם מקורם בזה שאנשים הקליקו על אימייל. יש שיפור בהצגה של הדברים כך שאנשים יתפתו לעשות את זה, ואנחנו לא שמים לב. בנוסף, שימוש בסיסמאות מורכבות זו היגיינת סייבר בסיסית שתמנע את רוב המתקפות. אבל אם מדינה מטרגטת אותך באופן ספיציפי, זה שונה. יהיה מאוד קשה להתגונן בפני המשאבים שלה". 

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט