נדל"ן (צילום: רויטרס)
מי צריך 54 אלף דירות חדשות בקריות ובגליל המערבי? ומדוע חשוב להאיץ תכנון של 23 אלף יחידות דיור בנגב המערבי? אלו השאלות הרטוריות שמעלה דוח החברה להגנת הטבע על פעילות הותמ"ל, שמסתכם בתשובה: אף אחד. ואף אחד גם לא צריך את הוועדה הזו, שלפי כותבי הדוח, "יש לסיים את פעילותה ויפה שעה אחת קודם!"
הדוח של החברה להגנת הטבע אמנם מקצועי ומתבסס על נתוני מנהל תכנון, אולם הוא רווי בביקורת קשה. "מתכננים לאקסל" מכנים בחברה את הותמ"ל ומוסיפים, כי היא "גורמת לטעויות תכנוניות קשות, ולתכנון שבלוני ושטחי".
הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים למגורים, שהוקמה ב-2014 על ידי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, מהווה כיום חלק משמעותי מהפעילות של שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, להגדלת המלאי התכנוני בישראל. יתרונה הגדול של הוועדה, עבור הממסד התכנוני הוא הסמכויות הגורפות שיש לה, שמאפשרות לה לאשר תכניות גדולות במהירות רבה יחסית לוועדות מחוזיות לתכנון ובנייה. ואולם במקביל הוועדה סופגת ביקורת על תכניות גרועות ומיושנות שיוצאות תחת ידה, על תכנון במקומות לא נחוצים ולא הגיוניים, ועל מניעת דיונים ממצים עם המתנגדים לתכניות.
בחודש שעבר פרסם מנהל תכנון את הדוח השנתי שלו על הותמ"ל. החברה להגנת הטבע ניתחה את הדוח ומצאה, כי הותמ"ל מצליחה לקדם תכניות גדולות בפריפריה אולם מתקשה לאשר יחידות דיור במרכז הארץ. וכך יוצא, שלמעלה מ-90 אלף יחידות דיור אושרו בנגב ובגליל, כמעט 60% מהדירות שאישרה הותמ"ל.
מניתוח התכניות שאושרו עד כה בוועדות המחוזיות והותמ"ל, ומניתוח יעדי התכנון של הוועדות המחוזיות והותמ"ל עולה, כי בסוף 2020 צפוי המלאי התכנוני בישראל להגיע ל-900 אלף יחידות דיור מאושרות, שניתן יהיה להוציא מכוחן היתרי בנייה. ואולם יש שתי בעיות: קצב הבנייה, שבשנתיים האחרונות יורד, והמיקומים שבהם הותמ"ל פעילה במיוחד, שאינם מצטיינים בביקושים רבים, ואף לא במחסור בהיצע דירות כבר היום.
במפרץ חיפה ובגליל המערבי אישרה הותמ"ל 4 תכניות (בקרית אתא, בטמרה, בעכו וברכסים) ומקדמת 5 נוספות (תכנית נוספת בקרית אתא, 2 תכניות ג'דיידה-מכר, תכנית נוספת בטמרה ותכנית נוספת ברכסים), ובסך הכל כ-55 אלף יחידות דיור אמורות להיות מאושרות באזורים הללו. ניתוח של המצב התכנוני העלה, כי כבר היום קיים מלאי תכנוני של 27 אלף יחידות דיור. ומה לגבי הביקושים? אלה באים לידי ביטוי בקצב הבנייה הקיים. ניתוח של אלה מעלה, כי "נמצא שהמלאי התכנוני הקיים בקרית אתא יספיק ל-140 שנות בנייה והמלאי הקיים בעכו יספיק ל-100 שנות בנייה".
באזור הנגב המערבי, מקודמות ואושרו בותמ"ל תכניות ל-20 אלף יחידות דיור בשדרות ובאופקים, בעוד שקצב התחלות הבנייה בשדרות, אופקים ונתיבות ביחד הגיע ל-332 בממוצע בשנה. גם כאן המשמעות של המלאי התכנוני הגדול שמורעף על הסביבה, היא עשרות שנים של בנייה.
מהותמ"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לטענות המוצגות בדו"ח, מעל 60% מכלל יחידות הדיור המתוכננות בותמ"ל הינן באזורים המוגדרים כאזורי ביקוש. בשנת 2018 אושרו מעל 50% מכלל יחידות הדיור במחוזות תל אביב והמרכז - מדובר בהיקף של כ-30,000 יחידות דיור. הניתוח אותו מציג הדו"ח מתעלם לחלוטין מהצורך בתכנון המותאם למגוון אוכלוסיות בהם גם אוכלוסיה חרדית וישובי החברה הערבית.
"בעוד שהחברה להגנת הטבע עסוקה בכתיבת דוחות מגמתיים, הותמ"ל תמשיך את תפקידה החשוב בהגדלת היצע יחידות דיור איכותיות תוך מתן דגש על תשתיות נדרשות בכל חלקי הארץ, ביחד עם שמירה על הטבע בישראל".