לביטקוין תכונות ייחודיות/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף BT360
בעיני רבים, השנה שעברה נרשמה כאחת הגרועות עבור הביטקוין ותעשיית המטבעות הדיגיטליים. במדורים הכלכליים פורסמו כותרות כגון "התרסקות", "הונאת פונזי", "התפוצצות הבועה", ועדויות על ההשקעות שירדו לטמיון. אולם מבט מעמיק יותר מציג תמונה שונה לחלוטין: לא רק ששווי הביטקוין בסוף "שנת ההתרסקות" גדל ביותר מ-300% לעומת שוויו בתחילת 2017, אלא שהמגמות מתחת לפני השטח מצביעות דווקא על שנה מצוינת עבור מלך המטבעות הדיגיטליים. ההסברים לפניכם:
*למטבע הדיגיטלי יש ערך פנימי שלא יסולא בפז - הערך של הרשת שעליה הוא מושתת. מדובר ברשת כלכלית עצמאית ונטולת מתווכים, המאפשרת לכל אחד להחזיק הון באמצעים דיגיטליים, ולבצע העברות כספים (גם בשווי של מיליונים) תוך מספר דקות, ובעמלות אפסיות.
אלה הן תכונות ייחודיות למטבעות הדיגיטליים שלא נמצאות כיום בכסף פיאט (הכסף המסורתי). בניגוד, למשל, לאמצעי חליפין שהתבססו על האמונה בערכם (למשל הצבעונים, ששימשו למסחר במאה ה-17 בהולנד, אליהם נוטים להשוות את הביטקוין), למטבע הדיגיטלי המדובר יש כמה וכמה יתרונות מובנים. בראשם - כאמור, היעדר הצורך במתווכים, כגון בנקים וממשלות. בעלי הביטקוין הוא האדון היחיד לכסף שברשותו, ואינו כפוף להחלטות פוליטיות או כלכליות של גורמים חיצוניים.
*חוזקה משמעותית נוספת שיש לביטקוין לעומת הכסף הרגיל, היא האופי הדפלציוני שלו. המטבע הדיגיטלי בנוי כדי להציע עליית ערך קבועה וצפויה. לביטקוין מגבלת ייצור אבסולוטית העומדת על 21 מיליון מטבעות. לא ניתן "להדפיס"/לייצר עוד ממנו בהחלטה פוליטית שרירותית, ולגרום לאינפלציה (ירידת ערך הכסף), כפי שקורה לא מעט עם הכסף הנשלט ע"י ממשלות.
*עניין אחר שחשוב לציין בהקשר של מגבלת הכמות הוא "חציית הבלוק" בביטקוין - אירוע שאינו מדובר מספיק בשיח הרחב. כידוע, מטבעות ביטקוין חדשים מיוצרים בתהליך הנקרא "כרייה", באופן הבא: כדי לאשר עסקאות המתקיימות ברשת הביטקוין נערכת מעין הגרלה בין הכורים. הזוכה (שמעבדי המחשב שלו מקדימים את יתר המעבדים בפתרון חידות מתמטיות מורכבות) סוגר "בלוק" חדש (סדרת עסקאות), שנכנס ל"שרשרת הבלוקים" (בלוקצ'יין). התגמול על סגירת הבלוק מתבצע בכמות מטבעות ביטקוין ידועה מראש.
אחת לארבע שנים בקירוב, מתרחשת "חציית בלוק" - אירוע שלאחריו כמות המטבעות המוענקים עבור סגירת בלוק נחתכת בחצי. במקום 50 מטבעות כפרס, זוכה הכורה שסגר בלוק רק ב-25; במקום 25, ב-12.5, וכן הלאה.
בגרפים היסטוריים רואים הלימה בין שווי הביטקוין לאירועי החצייה. כך, ב-2014, שנתיים לאחר חציית הבלוק הראשונה שהתרחשה, הגרפים הצביעו על ירידה בשווי המטבע, לאחר עליות דרמטיות בשנה שלפני כן. ממש כמו שקרה ב-2018 (שנתיים לאחר החצייה הקודמת), שבה הגרפים "נרגעו" לאחר העלייה המטאורית של 2017.
זאת ועוד, נמצא גם מיתאם של עלייה בפעילות העסקית בביטקוין ובפיתוח השוק בשנים המדוברות (2014 ו-2018). ב-2014, למשל, מאות עסקים מקוונים החלו לקבל תשלום במטבע הדיגיטלי, כולל ענקיות בתחומן, כגון אקספדיה ומיקרוסופט; במאי 2018, לשם הדוגמה, הבנק הגרמני Bitbond החל להעביר את הכספים שאותם הוא מלווה ללקוחותיו, דרך ביטקוין במקום בפרוטוקול ה- SWIFT הנפוץ; ומספר תאגידי ענק וגופים מוסדיים, בהם IBM, אמזון, ואפילו גולדמן-סאקס, החלו להקצות משאבים לא מבוטלים להקמת מחלקות מחקר ופיתוח ייעודיות לתחום הקריפטוגרפי.
כמו כן, ע"פ מחקר שנערך אשתקד באוניברסיטת קיימברידג', וראה אור בדצמבר 2018, יותר מ-25% מקמעונאי המסחר המקוון מקבלים כיום ביטקוין כתשלום. בנוסף, יותר מ-57% מכלל התשלומים שמועברים ע"י שירותי סליקה אינטרנטיים נעשים בעבור או מטעם גופים המקבלים ביטקוין כתשלום.
*ואסיים, בכל זאת, בהתייחסות ל"התרסקות שער" הביטקוין, ולו רק כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה. הביטו למטה, בטבלה של רשימת ה"תחתיות" (השווי הנמוך שנמדד בשנה קלנדרית) שאליהן הגיע הביטקוין ב-7 השנים האחרונות.
עם נתונים כאלה - האם אפשר לומר שהבועה התנפצה.
דניאל פלד הוא יזם ומייסד פלטפורמה ,Knoks.io לדירוג אנליסטים ולאיתותי מסחר בקריפטו
לאתר BT360 הקליקו כאן>>
אין באמור משום המלצה לרכישת ניירות ערך או כתחליף לקבלת יעוץ. את האזהרה המלאה שנתנה רשות ניירות ערך לגבי השקעה בתחום המטבעות הקריטוגרפיים ניתן לקרוא כאן: http://www.isa.gov.il