גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנס עצום אבל ההימור של מזרחי הצליח: פרשר הוריד את גובה הלהבות

המנכ"ל אלדד פרשר לא מצמץ ודחה את ההצעה של הרשויות האמריקאיות לקנס ענק של 342 מיליון דולר בגין העלמות מס, שהיה מוחק לו שנת רווחיות שלמה • הקנס המופחת שקיבל והעובדה שהוטלה עליו אחריות שילוחית בלבד הם הוכחה שאפשר לסדוק את השיטה האמריקאית הכוחנית

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

1

כשמגיע אז מגיע. מגיעות כמה מילים טובות לבנק מזרחי טפחות ולמנכ"ל אלדד פרשר, בעקבות ההודעה על סגירת ההסדר עם האמריקאים. ההצלחה של הבנק ושל פרשר היא כפולה, ואין כמו קפיצת המניה  להעיד עליה. במזרחי טפחות הצליחו להוריד את גובה הלהבות מבחינה כספית וגם הצליחו למתן את  הניסוחים בהסדר. הסדר עם האמריקאים בפרשות הסיוע להעלמות מס איננו רק הסדר פיננסי, של תשלום קנסות, הוא גם הסדר של מילים: מה ייכתב, במה בדיוק יודה בבנק, האם יודה בפעילות פלילית או יודה ברמה של אחריות יותר נמוכה - וכל זה כמובן זה מבוא למה שעלול לצוץ לאחר ההסדר: דרישה להחזיר בונוסים, דרישה להדיח בכירים וחקירה אפשרית על מעשים פליליים לכאורה, כפי שקרה בלאומי, או יותר נכון, כפי שנמרח בלאומי כבר זמן רב.

2

תזכורת: רק לפני כ-7 חודשים, במהלך אוגוסט אשתקד, החליט מזרחי טפחות לדחות על הסף את ההצעה של האמריקאים לקנס ענק יחסית בגובה של 342 מיליון דולר. הדחייה לא הייתה טריוויאלית, היא הייתה גם מעשה אמיץ וגם סוג של הימור. מערכת הבנקאות העולמית וגם הישראלית הבינה לאורך השנים האחרונות שזה סיכון להגיד "לא" לאמריקאים ולהסתכן בחרון אפם. המקסימום שאפשר הוא להתחנן על נפשך שירככו את רוע הגזירה. הסכמה לקנס הכבד הייתה מוחקת למזרחי טפחות שנת רווחיות שלמה - לא מעט, אבל לא משהו שיסכן את יציבותו. פרשר יכול היה להסכים וללכת הלאה. הוא בחר שלא להתכופף. אפשר היה להבין אותו ואת הדירקטוריון שלו: גובה הקנס היה אכן מנופח, בעיקר נוכח היקף הפעילות של הבנק מול לקוחות אמריקאים; מנופח בהשוואה לקנס שקיבל בנק לאומי לפני שלוש שנים מאותו רגולטור - 280 מיליון דולר, אך גם בהשוואה בינלאומית. מזרחי טפחות ופרשר צדקו כשדחו על הסף את ההצעה האמריקאית, אמש התברר שההימור שלהם היה גם חכם ומאוד משתלם: הקנס הופחת ל-195 מיליון דולר, ו-150 מיליון דולר נחסכו לבנק, לא סכום של מה בכך.

3

צריך גם להבין עם מי מתמודדים הבנקים הישראלים בפרשות העלמות המס: לא מדובר בדו-שיח בין רגולטור לגוף מפוקח, כמו בין הפיקוח על הבנקים לאחד הבנקים. מדובר בדו-שיח עם גופים הרבה יותר כוחניים, מאיימים ונחושים. היהי סיכון שהאמריקאים לא יסכימו למו"מ והבנק יאלץ לשלם את מלוא הסכום, או להתמודד עם כתב אישום. ההחלטה המקורית של משרד המשפטים האמריקאי להטיל קנס ענק על מזרחי טפחות הייתה דוגמה בולטת לכוחנות, ואפילו בריונות, שמפגינים האמריקאים בחקירותיהם מול בנקים בעולם. המטרה שלהם היא להטיל כמה שיותר קנסות והם מביאים את הבנקים הנחקרים למצב שבו אין להם ברירה אלא לחתום ולשלם. לבנקים נותרות שתי אפשרויות: הודאה במעשים פליליים לכאורה ותשלום קנסות אדירים או פנייה לבית משפט. בחירה באפשרות השנייה תחשוף אותם לסנקציות עד סיום ההליך המשפטי, כמו מגבלה על השימוש בדולרים, שתביא בפועל לפשיטת רגל. איזו ברירה, אם כן, יש לבנקים? לשלם ולשתוק או להסתכן בפשיטת רגל? מובן שהם ישלמו.

האמריקאים הבינו שהם יכולים לשחק עם הזמן לטובתם: ככל שהחודשים נוקפים, כך גם נמתחים עצביהם של הבנקים הנבדקים, סף השבירה שלהם יורד ופוטנציאל הקנס עולה. האמריקאים עוברים ביסודיות על מסד נתונים אדיר, שכולל ירידה לרזולוציה משנת 2000. עם הזמן הם משכללים את הדרישות, מרחיבים עוד ועוד את יריעת הלקוחות הבעייתיים. בקיצור, האמריקאים ימצאו את כל הסיבות, מן היקב ומן הגורן, כדי לסחוט את הקנס המקסימלי מכל בנק. וחשוב לומר כי אף שמזרחי הצליח להפחית את הקנס, מדובר עדיין בסכום גבוה מאוד ביחס להיקף הפעילות הבלתי חוקית שנמצאה אצלו.]

4

מעבר לקנס המופחת, כאמור, גם חומרת המילים "הופחתה", בוודאי שביחס לבנק לאומי, שם תוארה פעילות פלילית באחריות הבנק שהובילה לפתיחת חקירה שסופה לא נודע. ממסמכי ההסדר עולה כי האישומים לא מופנים לבנק מזרחי טפחות עצמו ולכן הוא לא מודה ולא נדרש להודות בפרטי האישום. ההסדר והאישום מתייחס לעובדים בבנק, לבנקאים מסוימים, בנקאי שירות לקוחות ועובדים נוספים שפעלו ללא ידיעה או הכוונה (לא אקטיבית ולא פסיבית) של גורם ניהולי. הבנק אמנם מקבל אחריות על מעשיהם של עובדיו בהתאם לדין האמריקאי, אבל מדובר באחריות שילוחית על עובדיו שפעלו בניגוד למדיניותו ולנהליו, ומצאו את עצמם מחוץ לבנק.

ממסמכי ההסדר לא עולה חשד או טענה כלשהי לכאורה להתנהגות לא תקינה של בכירי הבנק. הרשויות האמריקאיות גם לא הטילו כל מגבלה על הפעילות הבינלאומיות של מזרחי טפחות והבנק לא נדרש לצמצם או להפסיק מתן שירותים ללקוחות אמריקאים בישראל או בחו"ל.

השורה התחתונה, אם כן, היא גרסה רזה יותר לעומת הנוסח שהיה בבנק לאומי. גרסת הלייט הזו היא משמעותית להבא. הבנק הרי סגר את ענייניו עם האמריקאים, עם הדין האמריקאי. עכשיו יהיה לו עניין, אם בכלל, עם הדין הישראלי. 

5

יחד עם ההצלחה של הבנק, לא צריך להקל ראש בקנס ששילם, גבוה יחסית להיקף פעילותו של הבנק. נראה שהיה סוג של עסקת ברטר: יותר קנס, פחות מילים נוקשות וחמורות. גם לא צריך להקל ראש במה שעשו עובדיו של הבנק, אלה שפעלו בניגוד לנהלים. הם סייעו ללקוחות להחזיק חשבונות תחת שמות קוד במקלטי מס ("שלחתי את הנעליים לקופסה הנכונה") ואיפשרו ללקוחות אמריקאים לנהל חשבונות כאילו היו לקוחות לא-אמריקאים. גם הבנק עצמו ספג ביקורת במקרים מסוימים על בדיקת חשבונות לא מוקפדת.

בשורה התחתונה, הבנק הטוב ביותר במערכת הבנקאות, הבנק היעיל ביותר והרווחי ביותר (מבחינת רמת הרווחיות והתשואה על ההון), יצא יחסית בזול מכל הפרשה הקשה הזו, שמלווה את שלושת הבנקים הגדולים בישראל כבר שנים: לאומי עבר את זה, גם מזרחי טפחות, עכשיו נותר רק הפועלים. הקנס שם צפוי להיות עצום, עכשיו נותר לבנק הפועלים לייחל לכך שהמילים יהיו הרבה פחות עצומות. 

6

מה יהיה הלאה? שאלה טובה. בלאומי זה יצר רעש עצום וכדור שלג שבעקבותיו בכירי הבנק (גליה מאור, איתן מאור וצבי איצקוביץ') החזירו בונוסים וגם עננה משפטית של חקירה פלילית. קיים ספק אם התסריט הזה יחזור גם במזרחי טפחות, אם כי תמיד יהיו אלה שיקפצו על עגלת הפופוליזם, כי הרי נושאים בנקאיים זועקים לשמיים מפופוליזם הן בתקשורת והן אצל חברי כנסת שמחפשים כותרות. כמה עובדות משחקות לטובת מזרחי טפחות: ראשית, אנחנו בתקופת בחירות וזה לא מעניין איש זולת הסקטור הבנקאי - חברי הכנסת עסוקים מעל לראשם בקטטות על פופוליזם מסוג אחר; שנית, הניסוחים המרוככים עובדים לטובת הבנק - פחות כותרות עסיסיות ופליליות לכאורה פחות משיכת אש; שלישית, הבנק נמצא בעמדה מצליחה - הנה, הוא הצליח לכופף את האמריקאים ולחסוך כ-150 מיליון דולר.

חורשי רעתו של מזרחי טפחות והמנכ"ל פרשר (כלומר, מתחריו) ניסו להדביק לו בעבר את הפרשה, כמי שהיה בעבר אחראי על הפעילות הבינלאומית בבנק. הם בוודאי ימשיכו לעשות זאת גם לאחר ההסדר הזה. יגידו שלא ברור אילו מבין שתי האפשרויות יותר גרועה: שפרשר לא ידע מה קורה מתחת לאף שלו עם עובדיו הסוררים או שידע ועצם עיניים ויצא בזול מההסדר. יגידו, הנה, הש"גימלים תמיד משלמים את המחיר - כמה עובדים ששיחקו בקודים בחשבונות של עשרות מיליוני דולרים.

ההסדר עם האמריקאים בבנקים אחרים בעולם הוא בבחינת סוף פסוק, אבל בישראל הרי נפלאות דרכי המשפטיזציה ונפלאות דרכי הפופוליזם והשילוב ביניהם. זה נכון אמנם שאין סמכות בלי אחריות, לא רק ארגונית, אלא גם ניהולית. זה נכון שמנהלים ממעטים לשלם מחיר על כישלונותיהם, לא בכיסם ולא בכיסאם. אבל גם צריך להסתכל גם על התמונה הרחבה: מזרחי טפחות, כאמור, מנוהל היטב, לא מדובר בבנק כושל. הבנק השיא לאורך זמן תשואה גבוהה יותר ממתחרי וההסדר לא כולל האשמות פליליות כנגד הבנק אלא התנהלות פסולה מאוד שהייתה רווחת בעידן הקודם של הבנקאות. הבנק הודה באחריות שילוחית. מודה ועוזב ירוחם, זה מספיק. אפשר ללכת קדימה. 

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"