ח"כ איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
ועדת כבל ("ועדת הטייקונים") צפויה לפרסם את מסקנותיה עד סוף מרץ. בוועדת החקירה הפרלמנטרית, החוקרת את האשראי שניתן ללווים הגדולים במשק, נעשים מאמצים לפרסם את הדוח לפני הבחירות לכנסת, שייערכו ב-9 באפריל. הסיבה המרכזית לכך היא החשש שאם הפרסום יידחה לאחר הבחירות, יישום הדוח עלול להתמסמס.
עוד נודע ל"גלובס" כי המלצות הדוח צפויות להתמקד ברגולטורים השונים, וככל הנראה לא ישירות בבנקים ובמוסדיים. הדוח יכלול שלושה פרקים: ממצאי הוועדה, מסקנות והמלצות, והתייחסות לכל רגולטור (בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות התחרות).
על הכנת הדוח אמונים יועציה המקצועיים של הוועדה: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם. לאחר שיסיימו להכין את הדוח, הוא יעבור לאישור חברי הכנסת החברים בוועדה ובראשם ח"כ איתן כבל. אחת המסקנות שנבחנות היא הקשחת מגבלות הצינון במעבר של בכירים מעולם הרגולציה למגזר העסקי, ובעיקר ברשות ניירות ערך שם המגבלות נחשבות לפחות קשוחות לעומת גופי רגולציה אחרים. המטרה היא לצמצם את תופעת "הדלת המסתובבת", דרכה עוברת במהירות פקידות בכירה בממשלה אל תפקידים בכירים במגזר העסקי.
מסקנה נוספת שנבחנת היא הקמת ועדת משנה חסויה בכנסת, אליה ניתן יהיה להעביר חומרים חסויים של הגופים הפיננסים, וזאת על מנת להתמודד עם המצב הנוכחי בו סירבו הבנקים להעביר לוועדה חומרים שכאלה בשל מגבלות "הסודיות הבנקאית". לפי הערכות, נושא נוסף שנשקל הוא המלצה על הקמת מחלקת חקירות בבנק ישראל.
כמה מחברי הוועדה לא יהיו בכנסת הבאה
ועדת החקירה החלה את דיוניה לפני קרוב לחצי שנה. בתחילה זומנו ראשי המערכת הבנקאית להופיע בפני הוועדה, אולם רובם התחמקו מחלק גדול מהשאלות וסירבו להעניק פרטים הקשורים במתן אשראי ללווים הגדולים, מפאת "הסודיות הבנקאית", שלא מאפשרת להם העברת מידע שכזה. בהמשך הופיעו בפני הוועדה גם הרגולטורים הפיננסים השונים, והדיונים מולם היו יותר פרודוקטיביים וחשפו בעיות הקיימות בפיקוח בנושא האשראי.
לאחר שהוועדה לא הצליחה לקבל לידה מידע מהותי (שאינו פומבי) הקשור להתנהלות הבנקים בנושא האשראי, היא פנתה בסוף ינואר לבנק ישראל בניסיון לקבל חומרים נוספים, שאינם חוסים תחת עיקרון "הסודיות הבנקאית".
בין היתר הוועדה ביקשה לקבל לידיה פרטים על פגישות שערכו בבנק ישראל עם לווים גדולים במשק, ופרטים בנוגע ל-15 נושאי משרה שהפיקוח על הבנקים היה מעורב בהזזתם בשל מעורבותם באשראי ללווים גדולים. בנק ישראל השיב לוועדה רק כחודש לאחר קבלת המכתב. אמנם מכתב התשובה של בנק ישראל ארוך למדי, אך הוא לא כלל ברובו הגדול מידע קונקרטי בשאלות שנשאלו. בסביבת הועדה התאכזבו מאד מהתשובה שהתקבלה, ולפי הערכות ייתכן כי הדבר יביא להקשחת מסקנות הועדה בכל הקשור לבנק ישראל.
השאלה המעניינת היא האם דוח הוועדה יישאר כמסמך כתוב בלבד, או יקודם לכדי צעדי חקיקה בכנסת החדשה. אין זה טריוויאלי שהדוח יקודם, היות שחלק מחברי הועדה בהם ח"כ איילת נחמיאס-ורבין, דב חנין וכנראה גם כבל עצמו, לא יהיו חברים בכנסת החדשה. התשובה לכך תלויה בהרכב הכנסת החדשה והאם היא תהיה לוחמנית כלפי המערכת הבנקאית בדומה לכנסת היוצאת.