גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי מלאנוקס לא מסכנים: דוחות החברה חושפים את עלויות השכר הנאות

האכזבה ממכירתה של עוד חברה ישראלית לענקית טק בינלאומית מגוחכת, והטענות על פירורים לעובדים מנותקות מהמציאות ● מלאנוקס יכולה רק ליהנות מגב חזק כמו זה של אנבידיה מבחינת אפשרויות הצמיחה וההתרחבות שלה ● ועובדיה? לפי דוחות החברה, במהלך השנים הם גרפו עשרות מיליוני דולרים לפחות במצטבר ● פרשנות

אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס טכנולוגיות / צילום: באדיבות מלאנוקס טכנולוגיות
אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס טכנולוגיות / צילום: באדיבות מלאנוקס טכנולוגיות

1. בשנים האחרונות התייחסתי בטור הזה כמה פעמים לחברת מלאנוקס ולעומד בראשה איל וולדמן, וכתבתי עליהם תמיד באופן מפרגן. בעיניי, מלאנוקס היא חברת העשור. וולדמן אמר כבר ב-2002, עוד לפני הנפקת החברה בוול-סטריט, שהוא רואה את מלאנוקס "כחברה ציונית, למרות מה שהאמירה הזאת בטח תעורר". הוא הוסיף אז ואמר: "למכור זו תמיד אופציה, להקים משהו לטווח ארוך הרבה יותר קשה ולדעתי גם יחזיר יותר ערך". ודאי יהיו מי שישתמשו במשפט הזה נגדו: הנה עוד אקזיט, הנה עוד חברה שנמכרת למשקיעים זרים, הנה עוד חלום לבניית חברות הייטק גדולות שהתנפץ. אני רואה זאת אחרת. מלאנוקס איננה סטארט-אפ בן יומו, היא חברה בוגרת מאוד, שנוסדה לפני 20 שנה והונפקה לראשונה כבר לפני 12 שנה. וולדמן אכן מימש את חזונו והפך אותה לחברה גדולה יחסית בתחום השבבים. הוא חווה איתה כמעט הכול: עליות ומורדות, משברים שהובילו לנפילת המנייה, ניסיונות הדחה על ידי גופי השקעה שטווח הראייה שלהם קצר מאוד. וולדמן תמיד ראה בהשקעה במו"פ בסיס לצמיחה. הוא הביא את מלאנוקס, גם באמצעות רכישות, למכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה, ורוב רובה של הפעילות נעשית מישראל, מיקנעם. המילה "אקזיט" היא מטעה. מדובר במכירה של חברה בוגרת מאוד.

2. בעשור האחרון צמחו בישראל שתי חברות הייטק בסדר גודל בינוני במונחים עולמיים: מובילאיי ומלאנוקס. אחרי ההצלחה של צ'ק פוינט, שהתבססה בצמרת חברות האבטחה בעולם, מעט מאוד חברות הייטק חדשות הצליחו לשבור את תקרת הזכוכית. אף חברה לא הגיעה למעמדה. אי.סי.איי דעכה, קומברס די התפרקה, היתר די דשדשו. תעשיית ההייטק הישראלית אמנם הצליחה לייצר אינספור אקזיטים של סטארט-אפים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, חלקם מרשימים, אבל התקשתה להצמיח חברות בינוניות. מובילאיי ומלאנוקס שברו את תקרת הזכוכית הזאת ולבסוף נמכרו לענקיות הייטק. האם זה סימן רע? לא בהכרח, כל עוד חברות טק גדולות מתבססות בישראל, זה ממש לא רע, נהפוך הוא. הבכי והנהי על כך שעוד חברה ישראלית נמכרה לחברה זרה והחלום לבניית ענקיות טק כאן נגוז הוא מגוחך. מי קבע שצריך להתבסס על חברות גדולות? ראו מה קרה למה שהייתה פעם ספינת הדגל של המשק הישראלי, טבע. צריך להיות מעשיים: בעולם של קונסולידציה הולכת וגוברת, הסיכוי לבנות פה ענקית טק בשווי של עשרות ומאות מיליארדי דולרים הוא קלוש. כל עוד הזרימה האדירה של כסף זר לתעשיית ההון סיכון נמשכת (כ-5 מיליארד דולר בשנה) וכל עוד חברות הטק הענקיות נשאבות לישראל, אין סיבה להתלונן על כל אקזיט, בטח לא של חברה כמו מלאנוקס, שרק יכולה ליהנות מגב חזק כמו זה של אנבידיה מבחינת אפשרויות הצמיחה וההתרחבות שלה.

צמיחת-מרכזי

3. למרות נבואות הזעם והכתבות הפרובוקטיביות על בלוף ההייטק הישראלי, העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי. העשור האחרון היה הטוב ביותר להייטק הישראלי. הכניסה של ההשקעות הזרות, הכניסה של חברות הענק, הגידול העקבי בכוח האדם בתחום (שצריך עוד לגדול) - כל אלה מעידים על הפריחה חסרת התקדים בתחום. על פי דוח של רשות החדשנות ל-2017, יש בישראל יותר מ-300 מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומית, צמיחה של פי 2 בתוך עשור (ראו גרף). בעשור האחרון הוקמו בכל שנה 20 מרכזי מו"פ חדשים בממוצע. מרכזי המו"פ רכשו יותר מ-100 חברות ישראליות, והם מייצרים כ-50% מכלל ההשקעה במו"פ במשק. 20% ממרכזי המו"פ עוסקים בפעילות ייצור (שזה הכי חשוב, משום שתעשיית הייצור בהייטק מרחיבה את מעגלי התעסוקה האיכותית). הנהירה של תאגידים רב-לאומיים לארץ היא עדות לחדשנות הישראלית, שהפכה אבן שואבת לחברות הטק הגדולות בעולם. לעתים קרובות, לפי רשות החדשנות, הקמת המרכז או הרחבתו מתרחשת בעקבות רכישה של חברות ישראליות. כמה חברות כמו אינטל, מיקרוסופט, ברודקום, סיסקו, IBM ו-EMC רכשו יותר מעשר חברות מקומיות בשנות פעילותם בישראל. כל זה בזכות המחקר המוביל, כוח האדם המיומן, התרבות היזמית, המובילות הטכנולוגית ומערכת החדשנות המשגשגת בעיקר בתחומי המחשוב, התקשורת והתוכנה. לכן, אין שום דעיכה, נהפוך הוא: יש רק פריחה. מצבו של ההייטק הישראלי מעולם לא היה טוב יותר.

4. הפריחה הזאת היא תולדה, בין היתר, של תרבות יזמית וכוח אדם איכותי. יזמים כמו איל וולדמן וגיל שויד בונים חברות שמייצרות ערך רב למדינה, לעובדיהן וכמובן למי שהשקיע במניותיהן והתמיד בכך במשך שנים (מדובר במאות אחוזים לפחות). החברות הללו מייצרות תעסוקה איכותית יותר, עם שכר גבוה בהרבה מהממוצע, והן מייצרות הכנסות ממסים (גם לאחר הטבות מס). רק צרות העין הישראלית מזמנת לנו פסטיבל של קיטורים על כך שוולדמן לקח את כל הקופה ולא השאיר אפילו פירורים לעובדיו. זה מנותק לחלוטין מהמציאות. הדוחות של מלאנוקס חושפים את המספרים של העובדים, לא רק של המנהלים, שגרפו, לבד מוולדמן, עשרות מיליוני דולרים לפחות במצטבר.

רמת הפירוט הנדירה בדוחות המורחבים של מלאנוקס מאפשרת לדעת כמה מרוויחים עובדי ההנהלה, עובדי המו"פ ועובדי המכירה והשיווק. לא, לא מדובר בסקרי שכר של חברות כוח אדם שמופיעים מדי פעם בעיתונות ובמקרים רבים מנותקים מהמציאות, אלא בנתוני אמת. מלאנוקס חריגה כיוון שהחברות הציבוריות, הן בארץ והן אלו שנסחרות בוול-סטריט, לא מפרטות בדוחותיהן את רמת השכר, ודאי שלא על פי פילוחים שונים, ויש להן אינטרס ברור לא לעשות כן: זה עלול לייצר תסיסה פנימית. אין להן כל מחויבות חוקית לעשות זאת, ומלאנוקס עושה זאת באופן וולונטרי, אם כי בעקיפין, בתוך פירוט הוצאות השכר הכוללות שלה לפי תחומים.

המספרים המובאים כאן הם עלויות שכר, לא שכר ברוטו. כלומר, עלויות שכוללות שכר בסיס, בונוסים ושכר המבוסס על תגמולי מניות (על פי הדוחות של החברה, תגמול מנייתי מהווה כ-15% מהשכר של העובדים); עלות השכר מגלמת את כל התוספות הסוציאליות ועשויה להיות גבוהה בכ-15%-20% משכר הברוטו. חשוב להדגיש גם שמדובר בממוצעים עולמיים, כלומר עלות השכר הממוצעת של כל עובדי מלאנוקס, לא רק בישראל. עם זאת, רוב העובדים של החברה נמצאים בישראל: מתוך 2,330 עובדים בסוף 2018, 1,717 מועסקים בישראל ועוד 109 עובדים זמניים.

אלה המספרים: עלות השכר של 460 אנשי המכירות של מלאנוקס ברחבי העולם עומדת על 19.8 אלף דולר בחודש (כ-71 אלף שקל); עלות השכר של 1,608 אנשי המו"פ של מלאנוקס עומדת על 12.7 אלף דולר בממוצע בחודש (כ-46 אלף שקל); עלות שכרם של 275 עובדי ההנהלה בחברה עומדת על כ-11 אלף דולר (כ-40 אלף שקל).

שוב, נכון שממוצעים עלולים להטעות, אבל דבר אחד בטוח אפשר לומר: רמת השכר הזאת בהחלט לא נמוכה ומשקפת את התעסוקה האיכותית בתחום ההייטק. בסופו של דבר זו התשתית של גביית המסים משכירים מישראל. כמעט כל עובדי ההייטק נמצאים בעשירונים העליונים (9 ו-10) והם משלמי המסים הישירים העיקריים בישראל (בין 80% ל-90% מכלל המסים).

עוד כתבות

הטסלה של אלון מאסק ן / צילום: רויטרס

פעם ממשלת ארה"ב הניעה את המרוץ לחלל. היום כבר לא

ארה"ב לא ניסתה מאז תוכנית החלל "אפולו", שעלתה 25 מיליארד דולר, משהו שאפתני ויקר בקנה מידה כזה ● גם בימינו האמריקאים עדיין לוקחים סיכונים ופותרים בעיות, אבל הם לא מצפים שהממשל יעשה את זה ● פרשנות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

ת"א ננעלה בירידות, בהובלת מניות הבנקים

המדדים המובילים רשמו ירידות קלות של עד 0.4% ● מדד הבנקים בלט בירידות של יותר מ-1% ● הדסית ביו זינקה על רקע כניסתה של החברה המוחזקת אנלייבקס תרפיוטיקס לבורסה בתל אביב ● בית ההשקעות אי.בי.אי דיווח על רכישת 70% מניות בחברת קוואליטי הנדסה פיננסית

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

לשכת עוה"ד החליטה לסגת מהתביעה נגד שרון שפורר

גם יו"ר לשכת עוה"ד הקודם, עו"ד אפי נוה, צפוי להפסיק לנהל את התביעה העצמאית נגד שפורר ● לפני כשלוש שנים הגישו לשכת עורכי הדין ונוה, תביעת לשון הרע בסך כמיליון שקל נגד שפורר בגין סדרת כתבות שהיא פרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהינום"

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהפכת הנגד של בית המשפט בתוכניות תגמול עובדים

על פי מדיניות רשות המסים יש למנוע תגמול מנייתי שאינו אלא מסווה לבונוס ● אולם לאחרונה שלח בית המשפט מסר ברור ונוקב ולפיו חברה יכולה ליצור תוכניות תגמול מגוונות, המחזקות את מעמד העובד כ"שותף" לבעלי המניות האחרים, אך אינן הופכות אותו לבעל מניות מן המניין

שלי יחימוביץ / צילום: יוסי זמיר

שלי יחימוביץ': "בכוונתי לקחת פסק זמן מהפוליטיקה, ולא לכהן בכנסת הבאה"

שלי יחימוביץ', שמכהנת כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הודיעה על פרישתה ● "לרגע לא הפסקתי לאהוב את העבודה הפרלמנטרית, ואני גאה בהישגי בה, אך עייפתי מאוד מהחלק הפוליטי"

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: ליברמן מתחזק, נתניהו וגנץ יציבים, סרטון הפלאפל לא עזר לברק

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

חיים מסילתי, אוהד דנוס, עדי צביקל, עדי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

"7.8 מיליארד ש' שהושקעו במחיר למשתכן נזרקו לפח": מה חושבים השמאים על תוכנית הדגל של שר האוצר

ארבעה ראשי לשכת שמאי מקרקעין בעבר ובהווה התכנסו כדי לסכם את ארבע השנים שחלפו מאז נבחרה הממשלה הקודמת, וניסו להעריך כיצד ייראה העתיד של השוק ● בחלק מהנושאים היו חילוקי דעות קולניים בין המשתתפים, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: הדבר היחיד שהממשלה היוצאת הצטיינה בו הוא לשווק קרקעות במקומות שאנשים לא רוצים לגור בהם

סיטיגרופ / צילום: קריס הלגרן, רויטרס

הזדמנות לצחוק כל הדרך אל הבנק

הבנקים בארה"ב מייצרים סכומי מזומנים גדולים וצומחים מדי שנה, אבל השווקים עדיין לא נותנים להם קרדיט ● קרן הסל KBWB מעניקה למשקיעים סבלניים הזדמנות ללכוד תשואת הון משמעותית - בהתחשב במדיניות החזרי הון גבוהים ובתמחור נמוך היסטורית

וול סטריט / צילום: רויטרס

טראמפ אמר שהדרך עם סין עוד ארוכה, וול סטריט ננעלה בירידות

נשיא ארה"ב אמר כי יש עוד דרך ארוכה בשיחות הסחר עם סין ואיים בהטלת מכסים ● הדאו רשם ירידה של 0.09%, נאסד"ק ירד ב-0.43% ומדד S&P 500 ירד ב-0.34% ● המסחר באירופה ננעל בעליות, פוטסי 100 עלה ב-0.60%, הדאקס ב-0.35% וקאק 40 ב-0.65%

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי / צילום: וינסנט קסלר, רויטרס

פון דר-ליין נבחרה לנשיאת הנציבות האירופית; מבטיחה "ניו דיל ירוק" לאירופה

הפרלמנט האירופי הצביע ברוב של 383 חברי פרלמנט (מתוך 747 חברים) בעד המינוי ● פון דר-ליין (60) היא הנשיאה הראשונה של הנציבות המגיעה מגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד, מזה יותר מ-50 שנה ● היא צפויה להחליף בתפקיד את ז'אן-קלוד יונקר מלוקסמבורג ב-1 בנובמבר

אפליקציית אובר / צילום: רויטרס

בין עזיבת כ"ץ לבחירות הנוספות: האם לאובר נפתח חלון הזדמנויות

השינויים בצמרת משרד התחבורה עשויים להוות חלון הזדמנויות לכניסה של שירותי הסעות שיתופיים על נוסח אובר וליפט ● כניסתם, שנחסמה עד כה, עתידה "לשבש" באופן מהותי את כללי המשחק בשוק ● "גלובס" מנתח: מה יקרה למוניות, האם המחירים באמת יירדו וכיצד יגיב שוק הרכב המקומי

דיוויד מרכוס מעיד בסנאט על הליברה, המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / צילום: REUTERS/Erin Scott / צילום: רויטרס

"פייסבוק מסוכנת": השימוע בסנאט נהפך למתקפה על ליברה - והביטקוין מתקרב לשפל של חודש

שער הביטקוין נע סביב 9,400 דולר הבוקר, אחרי נפילה של 13% ביממה האחרונה ● ראש תוכנית ליברה, המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, עבר חקירה באש צולבת בשימוע אתמול בסנאט האמריקאי - והיום יתייצב לשימוע נוסף בקונגרס ● פייסבוק לא פנתה עדיין בעניין ליברה לרשות הממונה על אבטחת המידע בשווייץ

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

טראמפ שלח את בורסות אסיה לירידות; מגמה מעורבת באירופה

ירידות של 1.2% במגזר הנפט והגז באירופה ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר אמש כי יש עוד דרך ארוכה בשיחות הסחר עם סין ואיים בהטלת מכסים ● הביטקוין מתקרב לשפל של חודש

ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל / צילום: תמר מצפי

התזמון המוצלח של אבי יוחנן: בעלי רשת "זול ובגדול" השקיע במאפיות אנג'ל והמניה זינקה 40% בחודשיים

בשבועות האחרונים הפך אבי יוחנן לאחד מבעלי המניות הבולטים בחברת המאפיות הירושלמית, ובהשקעה של כ-10 מיליון שקל הגיע להחזקה של כ-8% ● הקפיצה במניה מייצרת לו רווח "על הנייר" של כ-5 מיליון שקל תוך פחות מחודשיים

שי בן דוד ודוד אדרי / צילום: תמר מצפי

השיחות המוקלטות של בכירי פסגות אדרי ובן-דוד היוו ראיות זהב להוכחת הכוונה הפלילית

גורלם של דוד אדרי ושי בן-דוד נקבע ברגע שבו השיגה מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך הקלטות של שיחות שהם ניהלו במהלך ימי המסחר הרלוונטיים בספטמבר 2007 עם הממונים עליהם בפסגות ועם אחרים ● פרשנות

פירות וירקות/ צילום: תמר מצפי

למה חוקי הכלכלה לא עובדים על מחירי הפירות והירקות?

דוח משרד החקלאות: מאז המחאה החברתית עלו מחירי הפירות ריאלית בכ-30%, ומחירי הירקות עלו ריאלית ב-6% • עוד עולה כי האספקה לנפש ירדה מאז שנת 2000 ב-20% • איך זה בדיוק מסתדר עם הרפורמה לסימון המזון המזיק של משרד הבריאות, שמעודדת צריכת ירקות ופירות?

סטודנטים לרפואה בשיבא. מוסדות הלימוד לא עומדים בקצב השינויים / צילום: יחידת צילום שיבא

הנתונים נחשפים: איך יכול להיות שציוני ההסמכה של כל הרופאים בישראל זהים?

הסוד השמור של הפקולטות לרפואה: ציוני הסטודנטים בפקולטות השונות מעידים כי תוכניות הלימודים החדשות מוכיחות את עצמן • פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת בן־גוריון, "פסיכומטרי גבוה לא מעיד על טיבו של רופא. התוכנית השש שנתית היא פאסה"

בועז מעוז/ צילום: אדוארדו גארסיה

אחרי 20 שנה בסיסקו: בועז מעוז עבר לגוגל לנהל את פעילות הענן המקומית

בתפקידו האחרון ניהל מעוז את פעילות המכירות הגלובלית של סיסקו בתחום ה"אינטרנט של הדברים"

אהוד ברק / צילום: איל יצהר

תמונות נוספות של ברק נכנס לבית של אפשטיין פורסמו בבריטניה

קשריו של אהוד ברק עם המיליארדר ג'פרי אפשטיין מתעוררים מחדש בעיתונות הבריטית ● ברק: אגיש תביעה נגד הדיילי מייל