גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המושכים בחוטים גרסת אמריקה: על מה מוציאים הלוביסטים הגדולים בעולם את הכסף ואיך השתלט הכסף הגדול על וושינגטון

3.5 מיליארד דולר הוציאו ב-2018 אלפי לוביסטים במאמץ לשכנע את הפוליטיקאים האמריקאים לקבל החלטות שייטיבו עם לקוחותיהם ● אילו נושאים מובילים בטיפול הלוביסטים, מה יוצא מזה ללקוחות, ומה קורה למי שאינו משחק לפי הכללים ● איך הכסף הגדול השתלט על וושינגטון - כתבה שנייה בסדר

מסדרונות הממשל האמריקאי בקפיטול היל  / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
מסדרונות הממשל האמריקאי בקפיטול היל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

עסקי הלובינג (שדלנות) וקניית ההשפעה, אם לא שליטה, בוושינגטון הם עסק חדש יחסית. הם נולדו וצמחו במקביל לגידול העצום בהיקף הממשלה הפדרלית מאז אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת (לכתבה הראשונה בסדרה).

בשנת 1975 היו בוושינגטון רק 175 חברות שהשקיעו בפעילות בתחום הלובינג, המספר עלה לכ-20,000 בתוך ארבעה עשורים וחצי.

בספר "הביזנס של אמריקה הוא לובינג" ("The Business of America Is Lobbying") מאת לי דרוטמן תיאר אחד הלוביסטים את השינוי: "כאשר התחלתי ב-1983, עסקים לא ממש הבינו למה צריך משרד בוושינגטון, ומה בכלל המשרד הזה אמור לעשות". לוביסט אחר מתאר בספר את הלוך הרוחות בשנת 2007: "לפני 25 שנה רק רצו 'להשאיר את הממשלה מחוץ לעסקים שלנו', אך במשך הזמן זה השתנה ל'איך אנחנו רותמים את הממשלה לעניינינו'".

בסדרת מאמרים ארוכה ומרתקת שפרסם ב-2007 העיתונאי רוברט ג'י קייזר ב"וושינגטון פוסט" בשם "אזרח רחוב קיי (על שם הרחוב שבו מרוכזת רוב תעשיית הלובינג, ח.ש): איך לובינג הפך לעסק הגדול של וושינגטון" (“Citizen K Street: How Lobbying became Washington’s Biggest Business") מתאר קייזר את התפתחותה של התעשייה.

הסדרה מתמקדת בג'רלד קסידי, מייסד ובעלים של אחת מחברות הלובינג הראשונות והגדולות בוושינגטון. היא מתחילה בשנות השבעים, שעה שקסידי, אחד מכמה מאות לוביסטים, הצליח במשימה חסרת תקדים, לגרום לקונגרס לייחד סעיף של כמה עשרות מיליוני דולרים בתקציב ללקוחתו בפלורידה. הסדרה נמשכת לאורך 30 שנה, שבמהלכן התפתח העסק של קסידי למשרד לובינג המגלגל עמלות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, והמארגן תקציבים של מיליארדים ללקוחותיו. קסידי עצמו, אחד הלוביסטים העשירים ביותר בארה"ב, סיכם בגילוי לב את העניין כולו: תעשיית הלובינג היא לא פחות ממכונה ענקית "לחלוקה מחודשת של העושר".

לכל עסק וקבוצת אינטרסים באמריקה יש משרד לובינג בוושינגטון כי משם זורמים 4 טריליון דולר לשנה של התקציב האמריקאי, ושם נכתבים עשרות אלפי עמודים של חקיקה, לרבות בענייני מיסים, היכולים לרומם או להרוס כל אדם ועסק. וככל שההוצאות, הגירעונות, החובות והמעורבות הממשלתית בכל תחום גברו לאורך השנים, ובעיקר בעידן הנשיאים בוש ואובמה, כך גברו המאמצים להשפיע על זרימת הכספים ועל החקיקה, וככל שתפחו הוצאות הממשלה ותוכניותיה האקסטראווגנדיות, כך התנפחו גם ההוצאות על לובינג.

11,586 לוביסטים רשומים כיום בוושינגטון די.סי, ובשנת 2018 הם הוציאו 3,420,529,419 דולר על נושאים שונים.

כמה הם הוציאו על לובינג

3.5 מיליארד דולר המוצאים בשנה על לובינג הפכו הרבה אנשים מאזור וושינגטון די.סי לעשירים מאוד. יחד עם הגידול במספרם ובשכרם של עובדי הממשלה הפדרלית בוושינגטון, העומד בממוצע על כ-110 אלף דולר לשנה, בערך פי 3 מהשכר הממוצע בארה"ב, הפכה תעשיית הממשלה, שאינה מייצרת דבר מלבד חוב, לרווחית ביותר לכל המעורבים בה. אין פלא אפוא כי ארבעה מששת המחוזות (Counties) העשירים ביותר בארה"ב ב-2016, וחמישה מתוך חמישה ב-2017, ממוקמים מסביב לוושינגטון די.סי עם שכר חציוני למשפחה של פי שניים מהשכר החציוני במשק, כך על פי משרד הסטטיסטיקה הממשלתי.

הנושאים החשובים ביותר: תקציב ומיסים

אחד הנושאים החשובים שבהם מטפלים הלוביסטים הוא ענייני מיסים. למעשה, השגת הטבות כספיות מיוחדות הנוגעות לתשלומי מיסים היא הנושא השני מבחינת היקף המשאבים שתעשיית הלובינג מקצה לטיפול בו אחרי ענייני התקציב.

למשל, בשנת 2017 נרשמו 2,597 ארגונים כלקוחות של חברות לובינג בנושא מיסים לעומת 3,107 ארגונים שנרשמו כלקוחות לסוגיות של הקצבות ו-2,120 לקוחות לנושא הפופולרי השלישי, ענייני בריאות.

תוכניותיו של הנשיא טראמפ לבצע שינוי משמעותי בחוקי המס הריצו 1,467 ארגונים שונים לנסות להשפיע על תוכן החוק החדש.

חברת ויזה, למשל, ביקשה להשפיע על 14 נושאים בתוך החוק החדש בן אלף העמודים, כמו הדרך שבה החוק מטפל בחשבונות "חיסכון לרפואה" הנחשבים להוצאה לפני מס. לעומת זאת, ארגון בעלי היערות ביקש להשפיע על 13 נושאים בחוק בהקשר של פיתוח ושימוש בעץ לבניין. חברת בואינג ביקשה להשפיע על כמה נושאים הקשורים לנוהלי הביקורת ושיעורי מס החברות, וכך נמשכת רשימה של 1,146 ארגונים וחברות.

מחקר שנערך בשנת 2008 באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה תחת הכותרת "לובינג ומיסים" מצא כי גידול של 1% בהוצאות על לובינג הצליח להקטין את הוצאת המס של המשקיעים בלובינג בשיעור שבין 0.5% ל-1.6%, כלומר ממוצע של כ-1%.

מיליוני הדולרים שחוסכים מיליארדים

האחוז האחד עשוי להישמע נמוך, אך לא היא. אם חברה מוציאה על לובינג 10 מיליון דולר ויש לה חשבון מס של 100 מיליון דולר, הגדלת תקציב הלובינג ב-1% שווה ל-100 אלף דולר, בה בשעה שהחיסכון במס במקרה האמור יניב 1 מיליון דולר, או החזר של 1 ל-10 על ההשקעה בלובינג.

לובינג הוא אפוא אחד הענפים הרווחיים ביותר לעסקים הגדולים באמריקה, ולא רק לעסקים אלא גם לבעלי ההון.

מס עיזבון קיים בארה"ב יותר ממאה שנה. בפועל המס חל רק על כרבע אחוז (0.25%) מהאוכלוסייה, ומכניס כמה עשרות מיליארדי דולרים בשנה לקופת האוצר המשוועת לאמצעים בקצב הגדול מזה שבו היא מבזבזת אותם. ובכל זאת, העניין הזה אינו עוזב את הקונגרס.

שמא הדבר קשור בעובדה כי עשר המשפחות העשירות ביותר באמריקה הן ה"נפגעות" העיקריות מהמס, והיו עשויות לחסוך כ-30-50 מיליארד דולר לו בוטל, ועל כן הן גם מוציאות סכומים של ממש על מאמצי לובינג כדי לבטלו?

שתיים מהמשפחות - וולגרין, בעלי רשת בתי המרקחת, ומארס, בעלי יצרנית הממתקים הגדולה - שלהן יחד עושר בשווי של יותר מ-60 מיליארד דולר, הוציאו יותר מ-3.5 מיליון דולר בין 2012 ל-2015 על לובינג במטרה לבטל את החוק. המאמצים נשאו פרי. באפריל 2015 עבר בבית התחתון (הקונגרס) חוק לביטול מס העיזבון. הביטול לא הפך בסופו של דבר לחוק, בין השאר בגלל הודעת הנשיא אובמה כי יטיל עליו וטו. ברפורמת המס של הנשיא טראמפ בשנה שעברה מס העיזבון לא בוטל לחלוטין, אך נכללו בו שינויים משמעותיים והטבות ניכרות מסוגים שונים.

כך גדלה לובינג וול מארט

המחקר האמור בדבר הקשר בין הטבות מס להוצאות על לובינג לא היה הראשון מסוגו, וגם לא ממצאיו. דונלד בארלט וג'יימס סטיל, שני עיתונאים-חוקרים ידועים ומוערכים, סקרו את 900 עמודי רפורמת המס המקיפה של הנשיא רייגן ב-1986. בספרם "התחמקות המס הגדולה" (The Great American Tax Dodge""), שראה אור בשנת 2000, הם הגיעו למסקנה כי לפחות 650 הקלות ופטורי מס ניתנו לחברות או לאנשים ספציפיים.

נוכח החיסכון הכספי הגדול שיכול לנבוע להן, אין פלא כי חברות ענק רבות מוציאות על לובינג יותר מאשר הן מוציאות על תשלום מס.

דוגמה בולטת היא GE. בשנת 2010 הייתה החברה אחת הבולטות במדד 500 S&P והרוויחה 11.6 מיליארד דולר. כמה מס היא שילמה באותה שנה? אפס. כמה היא הוציאה על לובינג? 40 מיליון דולר.

GE לא הייתה לבד. שלושים חברות ענק אמריקאיות, ביניהן בואינג, פדקס, האניוול ועוד, הוציאו בשנת 2011 על לובינג יותר מאשר על תשלום מיסים.

תתרמו יותר כספים, תקבלו פחות עונשים

אך התועלת בהשקעת כספים בוושינגטון אינה מסתיימת בהטבות ובהקלות מס. גם זרועו של החוק עדינה יותר כאשר מדובר בחברות המשקיעות כסף אצל המחוקק. העודף העצום ברגולציה לא רק הופך כל אזרח ועסק לעבריין בלי כוונה אם רק ייבדק, אלא שיש הטוענים כי זו מטרה סמויה שעומדת מאחורי החקיקה האינסופית. להותיר את הנשלטים בחוסר ביטחון מתמיד ולכן בתלות גוברת בשלטון המרכזי, וכך להבטיח את קיום השיטה ואת זרימת הכסף לוושינגטון.

אולי מהטעם הזה כינה יו"ר רשות ני"ע האמריקאית (SEC) לשעבר, הרווי פיט, את 2,500 העמודים של חוק דוד-פרנק שנועדו כביכול לעשות סדר במערכת הפיננסית של אחרי משבר 2008, חוק "התעסוקה המלאה לעורכי דין ולוביסטים".

במחקר שערכו שני חוקרים מאוניברסיטת פלורידה תחת השם "תרומות פוליטיות וחומרת האכיפה הממשלתית" הם מצאו כי לתרומות פוליטיות יש השפעה משמעותית על חומרת הענישה. מנהלי חברות אשר תרמו באופן שוטף לפוליטיקאים קיבלו בממוצע עונשי מאסר הנמוכים בשש שנים מאלו שקיבלו בממוצע עבריינים דומים שלא תרמו. גם עונשי ה"על תנאי" היו נמוכים בחמש שנים בממוצע מהממוצע הכללי המקביל.

ולא רק קבלנים, חברות נשק, ארגוני עובדים וחברות תרופות נשאבו לתוך וושינגטון. גם חברות טכנולוגיה החיות לכאורה על חדשנות, מרגישות מחויבות להוציא מיליונים בדי.סי. כך למשל גוגל הוציאה בשנת 2017 על לובינג כ-18 מיליון דולר, אמזון הוציאה כ-13 מיליון, פייסבוק 11.5 מיליון, מיקרוסופט 8.5 מיליון ואפל כ-7 מיליון דולר.

שמור לי ואשמור לך, גירסת וושינגטון

ג'ק אברמוף, לוביסט מפורסם שאף ישב בכלא באשמות שחיתות שונות, חידד קצת יותר: "הם הבחינו שלהוציא מיליונים כדי לחסוך מיליארדים זה עסק טוב".

לאחר שהשתחרר מהכלא כתב אברמוף את זיכרונותיו. בספר ששמו "עונש קפיטול: האמת הקשה על השחיתות בוושינגטון מפי הלוביסט המושמץ ביותר באמריקה" ("Capitol Punishment: The Hard Truth About Washington Corruption From America's Most Notorious Lobbyist") הוא מכוון בין היתר זרקור ליעדים של הכסף הגדול של תעשיית הלובינג, הפוליטיקאים, ומתאר תמונה עגומה של איך הפוליטיקאים בוושינגטון התמכרו לכסף ולטובות ההנאה המושפעות עליהם על ידי הלוביסטים בשם לקוחותיהם, וכיצד תעשיית הלובינג משפיעה על כל מהלך החקיקה והוצאת הכספים בדי.סי.

וכך הסביר אברמוף: "כלוביסט חשבתי כי זה אך טבעי ונכון שלקוחותיי ייטיבו עם חברי הקונגרס שחסכו להם כאלו סכומים משמעותיים של כסף עם תרומות נדיבות. תהליך זה של שמור לי ואשמור לך הפך לאחד מסימני ההיכר של מאמצי הלובינג".

בספר הוא מספר סיפור המדגים היטב את שני הצדדים של מטבע הלובינג: בשנת 1995 נזקקה מיקרוסופט להגנת הקונגרס מפני לחצים מהבית הלבן. אחד המנהלים בחברה ערך פגישה עם טום דיליי, חבר בכיר בקונגרס מטעם הרפובליקאים. דיליי רמז כי ישמח אם החברה תתרום לקרן הבחירות המפלגתית, והזכיר כי אם הרפובליקאים יאבדו את הרוב בקונגרס, הרי הדמוקרטים, שתמכו ברעיון לפרק את מיקרוסופט, יחזרו ויהיו לרוב. אך המנהל מטעם מיקרוסופט שהשתתף בפגישה התעלם מהרמז.

ממשיך אברמוף ומספר: דיליי הגיב באומרו כי "כאשר הייתי חבר קונגרס צעיר, פניתי לוול מארט בבקשה לקבל תרומה לקמפיין, אך המנהל האחראי על ענייני הממשל בוול מארט אמר כי בחברה לא אוהבים ללכלך את הידיים בעניינים פוליטיים".

ותוך שהוא נועץ מבט במנהל ממיקרוסופט המשיך דיליי: "שנה מאוחר יותר אותו אחראי לקשרים עם הממשל היה במשרדי וביקש שאתערב כדי שיסדרו יציאה מהכביש המהיר, שנבנה על ידי הממשל הפדרלי, שתהיה סמוכה לסניף של וול מארט. אמרתי לו: 'אינני אוהב ללכלך את ידיי בעניינים שכאלו'. והם לא קיבלו את היציאה מהכביש המהיר, וגם לעולם לא יקבלו", חייך דיליי, מבלי להסיר את מבטו מהמנהל ממיקרוסופט.

וחתם אברמוף: במיקרוסופט הבינו את הבדיחה, ולאחר זמן קצר הגיע צ'ק של 100 אלף דולר לוועדת הקונגרס של המפלגה הרפובליקאית".

אכן למטבע הלובינג שני צדדים, והעגל רוצה לינוק לא פחות משהפרה רוצה להיניק. לחלקם של הפוליטיקאים במכונת הכסף ובקניית ההשפעה נקדיש את הפרק הבא בסדרה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ניר שטרן/ צילום: תמר מצפי

מציאות כמעט בלתי אפשרית: דז'ה-וו למשקיעים בסלקום

למרות המציאות הענפית הקשה, רבים מאמינים כי השקעה סבלנית בפלטפורמה העסקית של סלקום עוד תביא עמה תשואות גבוהות בעתיד ● נראה כי אופוריה מוגזמת ביחס לשינוי כיוון בתנאי השוק עלולה להסתיים בפעם המי יודע כמה במפח-נפש

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

החוויה המפחידה של נוסעי קוואנטס: מה גרם למגלשות החירום של המטוס להיפתח?

נוסעי טיסת 575 פונו הבוקר מהמטוס באמצעות מגלשות החירום אחרי שעשן סמיך מילא את תא הנוסעים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

לקראת השבוע בשווקים: סין וארה"ב צפויות לקבוע מועד לחתימה; "הדרך להסכם סחר כולל עדיין רחוקה"

אחרי זינוק של 11% מהשפל באוגוסט, האם הליש"ט תמשיך לזנק על רקע הברקזיט המתקרב? ● הדרמה בשוק הריפו נמשכת ● שלל נתוני מאקרו יפורסמו בעולם, בהם הריבית ביפן והייצור בסין ● בשוק המקומי, בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח ● התחזית השבועית של "גלובס"

מלון פאבליקה / צילום: עודד סמדר, יח"צ

טוכמאייר ורוזן רוכשים מאיסתא את חלקה בבית המלון פאבליקה בהרצליה תמורת 142 מיליון שקל

העסקה, הכוללת מכירת 66.6% מהזכויות במלון, תניב לאיסתא רווח של 38 מיליון שקל ● פאבליקה הוא מלון חדש, הכולל כ-160 חדרים, ושותף בו הקבלן ראובן אלה

 בית חולים הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר

הסכסוך בדרך לביהמ"ש? נשות הדסה רוצות לממש את הווטו ולהדיח את רוטשטיין

הארגון, שהוא הבעלים של ביה"ח הדסה בירושלים, מבקש לסלק מתפקידו את מנהל בית החולים בטענה שהוא פועל נגדו • בהדסה דוחים את "הניסיון לגמד את עשייתו" של רוטשטיין • במשרד הבריאות מסכימים שרוטשטיין אינו טיפוס "קל", אבל אומרים שאין לו כרגע תחליף

בניין של קבוצת רכישה / צילום: רפי קוץ

מתי מארגן קבוצת רכישה צריך לשלם מס רכישה?

מכה נוספת למארגני קבוצות רכישה: ועדת ערר קבעה כי מארגן שהחזיק יחידות קרקע ברשותו עד שיימכרו, יצטרך לשלם מס רכישה על מלוא עלות הדירות הגמורות, כמו כל חבר אחר

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

הקטר שעדיין מושך את המשק: יצוא ההייטק עלה ב-12%

יצוא השירותים של ענפי ההייטק ברבעון השלישי של 2019 הסתכם ב-7.2 מיליארד דולר ● התחדשה העלייה במספר המשרות הפנויות במשק

בוריס ג'ונסון חוגג את ניצחונו / צילום:  Hannah McKay, רויטרס

ניצחון השמרנים הרגיע את עשירי בריטניה והקפיץ את הליש"ט

המיליארדרים שהפכו את לונדון לביתם מרוצים מהוודאות שחזרה בעקבות הניצחון המוחץ של השמרנים וגם מהסרת האיום של קורבין, שרצה להגדיל את המיסוי על העשירים ● הליש"ט זינקה ב-2.5% בדקות לאחר פרסום המדגם ביום חמישי

כלב / צילום: שאטרסטוק

ווף על הבוף: חברת קנזון של יוצאי בבילון תשווק קנאביס לכלבים עצבניים

החברה, שהקימה חנות מקוונת למסחר בקנאביס באירופה, תציע שני מוצרים המכילים CBD בלבד (החומר הפעיל הלא ממסטל בקנאביס): לטיפול בכאבי מפרקים ולהרגעה ● השימוש ב-CBD לטיפול בכלבים הוא שוק קיים, אם כי לא גדול, במדינות בהן ה-CBD הוא חוקי

דודי אפל / צילום: אמיר מאירי

נדחתה על הסף תביעת דודי אפל נגד מיכאל צ'רנוי וזאב רום

ביהמ"ש קבע כי התביעה על סך 239 מיליון שקל שהגיש דודי אפל התיישנה זה מכבר, שכן מטענות שהעלה אפל בהליכים קודמים עולה כי כל העובדות הנדרשות לצורך הוכחת תביעתו, שנוגעת לעסקה שהתרחשה ב-2001, היו ידועות לו כבר אז

עופר נמרודי / צילום: פרטי

הכשרת הישוב הנפיקה מניות לראשונה אחרי 30 שנה - והתחילה להרוס את בית מעריב, שיהפוך למגדל יעקב נמרודי

לאחר שהשלימה את השינוי במבנה ההון שלה, גייסה החברה של משפחת נמרודי 162 מיליון שקל באמצעות הנפקה פרטית של מניות למוסדיים ● לאחר ההנפקה מחזיקה המשפחה בכ-60% מהון המניות של הכשרת הישוב

דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר. מחפש הזדמנויות / צילום: רוני שיצר

מה שכח לספר לנו דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר לשעבר

מנכ"ל הפעילות הבינלאומית של פוורפליט, דוד מחלב, יעזוב את התפקיד בסוף חודש ינואר ● מחלב יישאר "על הפיירול" של החברה עד יוני 2021 וימשיך ויקבל עד אז שכר והטבות

ג'אק סבג, מנכ"ל שותפות רא"מ / צילום: אסף לב

המחשבה להפיק נפט בישראל פרנסה לא מעט סאטיריקנים: ראיון עם האיש שרוצה להחזיר אותה לאופנה

המחשבה להפיק נפט מאדמת הארץ ישראל פרנסה לא מעט סאטיריקנים, אבל לאחרונה נראה כי המשקיעים מאמינים מעט יותר להבטחות של השותפות רא"מ ● בראיון ל"גלובס", המנכ"ל ג'אק סבג מדבר על אתגרי המימון שבדרך ועל התקוות להכנסות גבוהות בעתיד

אלון חסן / צילום: אמיר מאירי

דעה: למה אלון חסן לא יחזיר את השכר שקיבל כשהושעה, למרות שהורשע בפלילים

עמדת ההסתדרות בנוגע לפיטורי אלון חסן, ובפרט בכל הקשור להשבת השכר, היא עניין שכדאי לשים אליו לב ● דעה

שלט מכירת נדל"ן של פירמת Redfin / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: האם באמת כדאי להשקיע בנדל''ן בחו''ל?

זהו טרנד ישראלי פופולרי לחפש השקעות נדל''ן אטרקטיביות מעבר לים, אבל הרבה ישראלים אינם בוחנים את ההשקעות האלה עם הכלים הנכונים ● דעה

גינה ציבורית בחריש / צילום: שלומי יוסף

בדיקת "גלובס": העיר חריש צומחת מהר, אז למה לא כל הדירות נחטפות, ומה הם הפרויקטים החלשים?

היצע הדירות הנרחב בעיר החדשה חריש מסייע לחברות הבונות בה להרחיב את פעילותן, אך בחלק מהמקרים שיווק יחידות הדיור הופך למאתגר ● נתוני המכירות של החברות הציבוריות הבונות בעיר לא מצביעים על קשיים רוחביים, אך כוללים כמה פרויקטים עם היקפי מכירות נמוכים למדי

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 13-14 בדצמבר

בסופ"ש באיכילוב: 15 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בוריס ג’ונסון/  צילום: רויטרס

לקחי בריטניה: איך נפלו החומה האדומה והחומה הכחולה

בדומה למה שהוא עשה במשאל העם על ברקזיט, בבריטניה חזר המעמד העובד והעדיף ימין קשוח על פני שמאל קיצוני ● זה מה שעשו האמריקאים בבחירות 2016, האם זה מה שהם יעשו ב-2020? ● ומה ישראלים יכולים ללמוד משיטת בחירות ש"מזייפת" את התוצאות לטובת הגדולים?

ליאון אביגד ומטוס של ישראייר. המתווה יחייב אישור של בנק לאומי / צילום: כפיר זיו

נמצא פתרון להקמת מלון בנתב"ג: מלונות בראון וקבוצת אמן יקימו מלון בצמוד לטרמינל 3

מלון "בראון נתב"ג" ייבנה על שטח של 7.5 דונם בצדו המערבי של טרמינל 3 וצפוי לכלול כ-200 חדרים ● ליאון אביגד, מבעלי רשת בראון: "השאיפה היא להקים מלון שלא יהיה 'מלון שדה תעופה' רגיל, ושיהיה שווה להישאר בו"

שלומי טחן שמעון מירון ניר ויצמן ליאון אביגד  / צילום: אבישי פינקלשטיין

מימשה אופציה: הכשרה ביטוח תהיה בעלת 16.5% ממניות מלונות בראון

ביוני האחרון הלוותה הכשרה לבראון 80 מיליון שקלים בדרך של אשראי שיוכל להיות מומר למניות כחלק ממערך העסקאות הלא סחירות - כעת היא ממירה אותה להון מניות