גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המושכים בחוטים גרסת אמריקה: על מה מוציאים הלוביסטים הגדולים בעולם את הכסף ואיך השתלט הכסף הגדול על וושינגטון

3.5 מיליארד דולר הוציאו ב-2018 אלפי לוביסטים במאמץ לשכנע את הפוליטיקאים האמריקאים לקבל החלטות שייטיבו עם לקוחותיהם ● אילו נושאים מובילים בטיפול הלוביסטים, מה יוצא מזה ללקוחות, ומה קורה למי שאינו משחק לפי הכללים ● איך הכסף הגדול השתלט על וושינגטון - כתבה שנייה בסדר

מסדרונות הממשל האמריקאי בקפיטול היל  / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
מסדרונות הממשל האמריקאי בקפיטול היל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

עסקי הלובינג (שדלנות) וקניית ההשפעה, אם לא שליטה, בוושינגטון הם עסק חדש יחסית. הם נולדו וצמחו במקביל לגידול העצום בהיקף הממשלה הפדרלית מאז אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת (לכתבה הראשונה בסדרה).

בשנת 1975 היו בוושינגטון רק 175 חברות שהשקיעו בפעילות בתחום הלובינג, המספר עלה לכ-20,000 בתוך ארבעה עשורים וחצי.

בספר "הביזנס של אמריקה הוא לובינג" ("The Business of America Is Lobbying") מאת לי דרוטמן תיאר אחד הלוביסטים את השינוי: "כאשר התחלתי ב-1983, עסקים לא ממש הבינו למה צריך משרד בוושינגטון, ומה בכלל המשרד הזה אמור לעשות". לוביסט אחר מתאר בספר את הלוך הרוחות בשנת 2007: "לפני 25 שנה רק רצו 'להשאיר את הממשלה מחוץ לעסקים שלנו', אך במשך הזמן זה השתנה ל'איך אנחנו רותמים את הממשלה לעניינינו'".

בסדרת מאמרים ארוכה ומרתקת שפרסם ב-2007 העיתונאי רוברט ג'י קייזר ב"וושינגטון פוסט" בשם "אזרח רחוב קיי (על שם הרחוב שבו מרוכזת רוב תעשיית הלובינג, ח.ש): איך לובינג הפך לעסק הגדול של וושינגטון" (“Citizen K Street: How Lobbying became Washington’s Biggest Business") מתאר קייזר את התפתחותה של התעשייה.

הסדרה מתמקדת בג'רלד קסידי, מייסד ובעלים של אחת מחברות הלובינג הראשונות והגדולות בוושינגטון. היא מתחילה בשנות השבעים, שעה שקסידי, אחד מכמה מאות לוביסטים, הצליח במשימה חסרת תקדים, לגרום לקונגרס לייחד סעיף של כמה עשרות מיליוני דולרים בתקציב ללקוחתו בפלורידה. הסדרה נמשכת לאורך 30 שנה, שבמהלכן התפתח העסק של קסידי למשרד לובינג המגלגל עמלות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, והמארגן תקציבים של מיליארדים ללקוחותיו. קסידי עצמו, אחד הלוביסטים העשירים ביותר בארה"ב, סיכם בגילוי לב את העניין כולו: תעשיית הלובינג היא לא פחות ממכונה ענקית "לחלוקה מחודשת של העושר".

לכל עסק וקבוצת אינטרסים באמריקה יש משרד לובינג בוושינגטון כי משם זורמים 4 טריליון דולר לשנה של התקציב האמריקאי, ושם נכתבים עשרות אלפי עמודים של חקיקה, לרבות בענייני מיסים, היכולים לרומם או להרוס כל אדם ועסק. וככל שההוצאות, הגירעונות, החובות והמעורבות הממשלתית בכל תחום גברו לאורך השנים, ובעיקר בעידן הנשיאים בוש ואובמה, כך גברו המאמצים להשפיע על זרימת הכספים ועל החקיקה, וככל שתפחו הוצאות הממשלה ותוכניותיה האקסטראווגנדיות, כך התנפחו גם ההוצאות על לובינג.

11,586 לוביסטים רשומים כיום בוושינגטון די.סי, ובשנת 2018 הם הוציאו 3,420,529,419 דולר על נושאים שונים.

כמה הם הוציאו על לובינג

3.5 מיליארד דולר המוצאים בשנה על לובינג הפכו הרבה אנשים מאזור וושינגטון די.סי לעשירים מאוד. יחד עם הגידול במספרם ובשכרם של עובדי הממשלה הפדרלית בוושינגטון, העומד בממוצע על כ-110 אלף דולר לשנה, בערך פי 3 מהשכר הממוצע בארה"ב, הפכה תעשיית הממשלה, שאינה מייצרת דבר מלבד חוב, לרווחית ביותר לכל המעורבים בה. אין פלא אפוא כי ארבעה מששת המחוזות (Counties) העשירים ביותר בארה"ב ב-2016, וחמישה מתוך חמישה ב-2017, ממוקמים מסביב לוושינגטון די.סי עם שכר חציוני למשפחה של פי שניים מהשכר החציוני במשק, כך על פי משרד הסטטיסטיקה הממשלתי.

הנושאים החשובים ביותר: תקציב ומיסים

אחד הנושאים החשובים שבהם מטפלים הלוביסטים הוא ענייני מיסים. למעשה, השגת הטבות כספיות מיוחדות הנוגעות לתשלומי מיסים היא הנושא השני מבחינת היקף המשאבים שתעשיית הלובינג מקצה לטיפול בו אחרי ענייני התקציב.

למשל, בשנת 2017 נרשמו 2,597 ארגונים כלקוחות של חברות לובינג בנושא מיסים לעומת 3,107 ארגונים שנרשמו כלקוחות לסוגיות של הקצבות ו-2,120 לקוחות לנושא הפופולרי השלישי, ענייני בריאות.

תוכניותיו של הנשיא טראמפ לבצע שינוי משמעותי בחוקי המס הריצו 1,467 ארגונים שונים לנסות להשפיע על תוכן החוק החדש.

חברת ויזה, למשל, ביקשה להשפיע על 14 נושאים בתוך החוק החדש בן אלף העמודים, כמו הדרך שבה החוק מטפל בחשבונות "חיסכון לרפואה" הנחשבים להוצאה לפני מס. לעומת זאת, ארגון בעלי היערות ביקש להשפיע על 13 נושאים בחוק בהקשר של פיתוח ושימוש בעץ לבניין. חברת בואינג ביקשה להשפיע על כמה נושאים הקשורים לנוהלי הביקורת ושיעורי מס החברות, וכך נמשכת רשימה של 1,146 ארגונים וחברות.

מחקר שנערך בשנת 2008 באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה תחת הכותרת "לובינג ומיסים" מצא כי גידול של 1% בהוצאות על לובינג הצליח להקטין את הוצאת המס של המשקיעים בלובינג בשיעור שבין 0.5% ל-1.6%, כלומר ממוצע של כ-1%.

מיליוני הדולרים שחוסכים מיליארדים

האחוז האחד עשוי להישמע נמוך, אך לא היא. אם חברה מוציאה על לובינג 10 מיליון דולר ויש לה חשבון מס של 100 מיליון דולר, הגדלת תקציב הלובינג ב-1% שווה ל-100 אלף דולר, בה בשעה שהחיסכון במס במקרה האמור יניב 1 מיליון דולר, או החזר של 1 ל-10 על ההשקעה בלובינג.

לובינג הוא אפוא אחד הענפים הרווחיים ביותר לעסקים הגדולים באמריקה, ולא רק לעסקים אלא גם לבעלי ההון.

מס עיזבון קיים בארה"ב יותר ממאה שנה. בפועל המס חל רק על כרבע אחוז (0.25%) מהאוכלוסייה, ומכניס כמה עשרות מיליארדי דולרים בשנה לקופת האוצר המשוועת לאמצעים בקצב הגדול מזה שבו היא מבזבזת אותם. ובכל זאת, העניין הזה אינו עוזב את הקונגרס.

שמא הדבר קשור בעובדה כי עשר המשפחות העשירות ביותר באמריקה הן ה"נפגעות" העיקריות מהמס, והיו עשויות לחסוך כ-30-50 מיליארד דולר לו בוטל, ועל כן הן גם מוציאות סכומים של ממש על מאמצי לובינג כדי לבטלו?

שתיים מהמשפחות - וולגרין, בעלי רשת בתי המרקחת, ומארס, בעלי יצרנית הממתקים הגדולה - שלהן יחד עושר בשווי של יותר מ-60 מיליארד דולר, הוציאו יותר מ-3.5 מיליון דולר בין 2012 ל-2015 על לובינג במטרה לבטל את החוק. המאמצים נשאו פרי. באפריל 2015 עבר בבית התחתון (הקונגרס) חוק לביטול מס העיזבון. הביטול לא הפך בסופו של דבר לחוק, בין השאר בגלל הודעת הנשיא אובמה כי יטיל עליו וטו. ברפורמת המס של הנשיא טראמפ בשנה שעברה מס העיזבון לא בוטל לחלוטין, אך נכללו בו שינויים משמעותיים והטבות ניכרות מסוגים שונים.

כך גדלה לובינג וול מארט

המחקר האמור בדבר הקשר בין הטבות מס להוצאות על לובינג לא היה הראשון מסוגו, וגם לא ממצאיו. דונלד בארלט וג'יימס סטיל, שני עיתונאים-חוקרים ידועים ומוערכים, סקרו את 900 עמודי רפורמת המס המקיפה של הנשיא רייגן ב-1986. בספרם "התחמקות המס הגדולה" (The Great American Tax Dodge""), שראה אור בשנת 2000, הם הגיעו למסקנה כי לפחות 650 הקלות ופטורי מס ניתנו לחברות או לאנשים ספציפיים.

נוכח החיסכון הכספי הגדול שיכול לנבוע להן, אין פלא כי חברות ענק רבות מוציאות על לובינג יותר מאשר הן מוציאות על תשלום מס.

דוגמה בולטת היא GE. בשנת 2010 הייתה החברה אחת הבולטות במדד 500 S&P והרוויחה 11.6 מיליארד דולר. כמה מס היא שילמה באותה שנה? אפס. כמה היא הוציאה על לובינג? 40 מיליון דולר.

GE לא הייתה לבד. שלושים חברות ענק אמריקאיות, ביניהן בואינג, פדקס, האניוול ועוד, הוציאו בשנת 2011 על לובינג יותר מאשר על תשלום מיסים.

תתרמו יותר כספים, תקבלו פחות עונשים

אך התועלת בהשקעת כספים בוושינגטון אינה מסתיימת בהטבות ובהקלות מס. גם זרועו של החוק עדינה יותר כאשר מדובר בחברות המשקיעות כסף אצל המחוקק. העודף העצום ברגולציה לא רק הופך כל אזרח ועסק לעבריין בלי כוונה אם רק ייבדק, אלא שיש הטוענים כי זו מטרה סמויה שעומדת מאחורי החקיקה האינסופית. להותיר את הנשלטים בחוסר ביטחון מתמיד ולכן בתלות גוברת בשלטון המרכזי, וכך להבטיח את קיום השיטה ואת זרימת הכסף לוושינגטון.

אולי מהטעם הזה כינה יו"ר רשות ני"ע האמריקאית (SEC) לשעבר, הרווי פיט, את 2,500 העמודים של חוק דוד-פרנק שנועדו כביכול לעשות סדר במערכת הפיננסית של אחרי משבר 2008, חוק "התעסוקה המלאה לעורכי דין ולוביסטים".

במחקר שערכו שני חוקרים מאוניברסיטת פלורידה תחת השם "תרומות פוליטיות וחומרת האכיפה הממשלתית" הם מצאו כי לתרומות פוליטיות יש השפעה משמעותית על חומרת הענישה. מנהלי חברות אשר תרמו באופן שוטף לפוליטיקאים קיבלו בממוצע עונשי מאסר הנמוכים בשש שנים מאלו שקיבלו בממוצע עבריינים דומים שלא תרמו. גם עונשי ה"על תנאי" היו נמוכים בחמש שנים בממוצע מהממוצע הכללי המקביל.

ולא רק קבלנים, חברות נשק, ארגוני עובדים וחברות תרופות נשאבו לתוך וושינגטון. גם חברות טכנולוגיה החיות לכאורה על חדשנות, מרגישות מחויבות להוציא מיליונים בדי.סי. כך למשל גוגל הוציאה בשנת 2017 על לובינג כ-18 מיליון דולר, אמזון הוציאה כ-13 מיליון, פייסבוק 11.5 מיליון, מיקרוסופט 8.5 מיליון ואפל כ-7 מיליון דולר.

שמור לי ואשמור לך, גירסת וושינגטון

ג'ק אברמוף, לוביסט מפורסם שאף ישב בכלא באשמות שחיתות שונות, חידד קצת יותר: "הם הבחינו שלהוציא מיליונים כדי לחסוך מיליארדים זה עסק טוב".

לאחר שהשתחרר מהכלא כתב אברמוף את זיכרונותיו. בספר ששמו "עונש קפיטול: האמת הקשה על השחיתות בוושינגטון מפי הלוביסט המושמץ ביותר באמריקה" ("Capitol Punishment: The Hard Truth About Washington Corruption From America's Most Notorious Lobbyist") הוא מכוון בין היתר זרקור ליעדים של הכסף הגדול של תעשיית הלובינג, הפוליטיקאים, ומתאר תמונה עגומה של איך הפוליטיקאים בוושינגטון התמכרו לכסף ולטובות ההנאה המושפעות עליהם על ידי הלוביסטים בשם לקוחותיהם, וכיצד תעשיית הלובינג משפיעה על כל מהלך החקיקה והוצאת הכספים בדי.סי.

וכך הסביר אברמוף: "כלוביסט חשבתי כי זה אך טבעי ונכון שלקוחותיי ייטיבו עם חברי הקונגרס שחסכו להם כאלו סכומים משמעותיים של כסף עם תרומות נדיבות. תהליך זה של שמור לי ואשמור לך הפך לאחד מסימני ההיכר של מאמצי הלובינג".

בספר הוא מספר סיפור המדגים היטב את שני הצדדים של מטבע הלובינג: בשנת 1995 נזקקה מיקרוסופט להגנת הקונגרס מפני לחצים מהבית הלבן. אחד המנהלים בחברה ערך פגישה עם טום דיליי, חבר בכיר בקונגרס מטעם הרפובליקאים. דיליי רמז כי ישמח אם החברה תתרום לקרן הבחירות המפלגתית, והזכיר כי אם הרפובליקאים יאבדו את הרוב בקונגרס, הרי הדמוקרטים, שתמכו ברעיון לפרק את מיקרוסופט, יחזרו ויהיו לרוב. אך המנהל מטעם מיקרוסופט שהשתתף בפגישה התעלם מהרמז.

ממשיך אברמוף ומספר: דיליי הגיב באומרו כי "כאשר הייתי חבר קונגרס צעיר, פניתי לוול מארט בבקשה לקבל תרומה לקמפיין, אך המנהל האחראי על ענייני הממשל בוול מארט אמר כי בחברה לא אוהבים ללכלך את הידיים בעניינים פוליטיים".

ותוך שהוא נועץ מבט במנהל ממיקרוסופט המשיך דיליי: "שנה מאוחר יותר אותו אחראי לקשרים עם הממשל היה במשרדי וביקש שאתערב כדי שיסדרו יציאה מהכביש המהיר, שנבנה על ידי הממשל הפדרלי, שתהיה סמוכה לסניף של וול מארט. אמרתי לו: 'אינני אוהב ללכלך את ידיי בעניינים שכאלו'. והם לא קיבלו את היציאה מהכביש המהיר, וגם לעולם לא יקבלו", חייך דיליי, מבלי להסיר את מבטו מהמנהל ממיקרוסופט.

וחתם אברמוף: במיקרוסופט הבינו את הבדיחה, ולאחר זמן קצר הגיע צ'ק של 100 אלף דולר לוועדת הקונגרס של המפלגה הרפובליקאית".

אכן למטבע הלובינג שני צדדים, והעגל רוצה לינוק לא פחות משהפרה רוצה להיניק. לחלקם של הפוליטיקאים במכונת הכסף ובקניית ההשפעה נקדיש את הפרק הבא בסדרה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

חנות הפופ-אפ של טסלה בקניון רמת אביב / צילום: איל יצהר

המתחרות מתחזקות והמחיר מטפס: מה יקרה לטסלה ביום שההייפ ייגמר

"הבליץ" של טסלה בשוק הרכב העולמי נתקל כיום במתקפת נגד של תעשיית הרכב "המסורתית" ● בישראל, שבה היא מסרה עד כה אלפי כלי רכב, הסביבה התחרותית עדיין דלילה, אבל השדה התחרותי זרוע באתגרים, שאת חלקם הציבה חברת הרכב החשמלי עצמה

השרה איילת שקד בכנס של התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: ערן דולב

משרד הפנים משנה גישה: לא לאיחוד רשויות - כן לשיתופי פעולה אזוריים

צוות מטעם משרד הפנים הגיעה למסקנה, כי אין טעם לנסות לאחד רשויות מקומיות, אלא להתייחס אל מקבצי רשויות סמוכות כאל "אזור" ● המטרה: לעודד את שיתופי הפעולה הפנימיים בתוך האזורים

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

קרן אלומה בוחנת כניסה לתחום האצטדיונים החכמים

הקרן תשתתף במכרז לרישות אצטדיון שלמה ביטוח בדור חמישי ● בנוסף היא מנסה לעניין את המנהלים באצטדיונים סמי עופר ובטדי בקידום פרויקט דומה

יאיר לפיד / צילום: רפי קוץ

לפיד בדרך לביקור רשמי ראשון של שר ישראלי באיחוד האמירויות

שר החוץ יאיר לפיד ייצא בשבוע הבא לביקור רשמי ראשון באיחוד האמירויות, שם ייפגש עם שר החוץ האמירתי ויחנוך את שגרירות ישראל באבו דאבי ואת הקונסוליה הכללית של ישראל בדובאי

רמי לוי / צילום: יונתן בלום, גלובס

המהלך שיהפוך את בי.ג'י.איי לחברה נזילה, נקייה מחובות ובעלת 100% ממניות ישראייר

חברת ההחזקות של רמי לוי ושלום חיים נערכת לביצוע הנפקת זכויות, שתמורתה צפויה לשמש לפירעון הלוואה של 33 מיליון שקל שנטלה למימון חלק מרכישת השליטה בישראייר

משכנתאות / צילום: Shutterstock

למה מחירי הנדל"ן לא עוצרים ועד מתי הם ימשיכו לטפס?

מחירי הנדל"ן נמצאים בעלייה מתמדת בישראל, וכך קורה גם במדינות רבות בעולם. גם המשכנתאות שברו שיא של כל הזמנים והגיעו ל-9.5 מיליארד שקל במאי ● מדוע זה קורה, לאן הולכים מכאן, ומה שר השיכון זאב אלקין צריך לעשות? וגם: טיפים לנוטלי המשכנתאות ● הצוללת עושה סדר, האזינו

חדרי אודיו של פייסבוק / אילוסטרציה: פייסבוק

מצטרפת באיחור: פייסבוק משיקה את Audio rooms כמתחרה לקלאבהאוס

הפיצ'ר החדש יאפשר שיחות באודיו בשידור חי דרך האפליקציה, כאשר בשיחות יוכלו להשתתף עד 50 דוברים ומספר בלתי מוגבל של מאזינים ● פייסבוק נזהרת עם התפוצה של הכלי החדש, ולכן בשלב זה היא מאפשרת רק לאישי ציבור ולחשבונות מאומתים בארה"ב ליצור חדרים

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

נגיד בנק ישראל על האינפלציה: הזמני עלול להפוך להיות קבוע

נגיד בנק ישראל: "הבעיה שלנו היא גרעון של 4%. צריך לפעול להאצת הצמיחה על ידי השקעה ורפורמות תוך שמירה על יציבות פיסקלית" ● שלמה דברת, מייסד שותף קרן ויולה ויו"ר מכון אהרון: "לא חשבתי שנגיע לגדלים האלה. זו איננה בועה. הגידול אינו גידול של שווי אלא של חברות שצומחות"

יוחננוף / צילום: איל יצהר

5 מיליון דולר תמורת מדפים מסודרים: יוחננוף במו"מ לרכישת 20% מחברה לניהול מלאי

אחרי שהשקיעה בחברה שמפתחת עגלות חכמות, רשת הקמעונאות יוחננוף מעמיקה את דריסת הרגל שלה בעולם הטכנולוגיה: בוחנת השקעה באלגוריטייל, שמפתחת פתרון לניהול מלאי מבוסס בינה מלאכותית

דוח אמון 2021

דוח האמון של גלובס: להביא קולות מגוונים לשיח הציבורי

מדור הדעות של גלובס שם לעצמו מטרה להביא את מגוון הקולות של החברה הישראלית למרכז הבמה ● גיוון דעות מקהלים וקבוצות בחברה שלא תמיד מקבלים קול, מצריך מאיתנו שינוי מהותי ברשימות אנשי הקשר שלנו ● מתוך דוח האמון השנתי של גלובס שיפורסם ביום חמישי

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון / צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בחרה ביגאל סלוביק למנכ"ל המשרד

סלוביק מכהן בתפקיד סגן ראש המל"ל במשרד ראש הממשלה  בשנתיים האחרונות ● המינוי דורש את אישור הוועדה למינויים בכירים ואישור הממשלה

הדמיות פרויקט ויתניה / צילום: ישר אדריכלים

בנק הפועלים עובר דירה: רכש מגדל במיליארד שקל ברחוב לה-גווארדיה בתל אביב

הבנק ירכוש מהשותפות 60 אלף מ"ר הכוללים את אחד ממגדלי פרויקט "ויתניה תל אביב" בן 40 קומות, וכן בניין בן 5 קומות מעל קומת קרקע שייבנה בצמוד למגדל ● הבניין, אשר נמצא ברחוב לה-גווארדיה בת"א, ישמש את הבנק כמטה מרכזי ואליו יעברו משרדי ההנהלה הראשית

בנין שידורי קשת, רמת החיל, ת"א / צילום: תמר מצפי

לא רק טלוויזיה: עסקות הברטר שהניבו לשידורי קשת עשרות מיליוני שקלים

קבוצת המדיה המובילה קיבלה לידיה מניות בשלוש חברות טכנולוגיה שהונפקו, או שנמצאות בדרך לבורסה בתל אביב, וזאת בתמורה למתן זמן ושטחי פרסום בערוץ הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט שלה

יובל קמינקה / צילום: ג'ויטיונס

תלמידים חובבים לפסנתר וגיטרה מכניסים לג'ויטיונס הישראלית 100 מיליון דולר

הסטארט-אפ הישראלי ג'ויטיונס משלים בימים אלה גיוס של 50 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר ● האפליקציה העיקרית של ג'ויטיונס היא ללימוד פסנתר, אך גם האפליקציה ללימוד גיטרה של החברה שהושקה אשתקד הגיעה לבדה לקצב הכנסות של 10 מיליון דולר

כיפת ברזל, מאחורייך: אלביט חשפו מתקן לייזר המסוגל להשמיד רקטות מהאוויר

בסדרת ניסויים הותקנה מערכת לייזר על מטוס, ובמהלכם היא הצליחה לאתר איומים בטווח של קילומטר, ולהשמידם באמצעות ירי קרן לייזר ממוקדת ● מדובר בפריצת דרך טכנולוגית, ולפי משרד הביטחון יש כבר התעניינות בשותפות לפיתוח וליצור ממדינות וחברות ביטחוניות בעולם

לשכת התעסוקה בת"א. להעניק אבטלה לתקופה מוגבלת / צילום: שירות תעסוקה

הלמ"ס: שיעור האבטלה בחודש מאי עלה ל-5.1%

כך לפי נתוני האומדן השני של הלמ"ס ● שיעור האבטלה הרחב ירד ל-9.9% במאי, לעומת 10.7% באפריל ● בקרב הגברים נרשמה ירידה באחוז הבלתי מועסקים במאי, ובקרב הנשים נרשמה עלייה

אמא עומדת עם בתה ברחוב גרינווד לציון 100 שנה לטבח בטולסה, אירוע שגרם לפערי ענק בין החברה הלבנה לבין החברה השחורה בארה"ב / צילום: Associated Press

לא יכולות לנשום: 19% מהמשפחות האמריקאיות השחורות בחדלות פירעון - מול 8% מהלבנות

דוח חדש של מקינזי שם זרקור על הפערים הכלכליים גזעיים בארה"ב והשפעתם על הכלכלה האמריקאית בכלל ● 3.5 מיליון משקי בית שחורים יש "שווי נטו שלילי"

אדם עובר ליד שלט חוצות של סמארטפון 5G של וואווי / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

דוח הניידות של אריקסון: למעלה מחצי מיליארד מינויי דור 5 עד סוף 2021

מדינות המפרץ מובילות בצמרת העולמית בפריסה ביחד עם ארה"ב, קוריאה, סין ויפן ● טכנולוגיית הדור החמישי תאומץ על ידי 60% מהאוכלוסייה עד סוף 2026

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הטבה של מיליוני שקלים, בלי להתאמץ: שיטת התגמול המשתלמת של אבי צבי ומשה כחלון

תנאי ההעסקה של מנכ"ל פרטנר, ובוודאי אלה של יו"ר יונט קרדיט, מבטיחים להם תגמולי עתק באופציות הנמצאות "בתוך הכסף", מייצרים עבורם תמריץ מוגבל ומדללים את בעלי המניות במחיר מופחת

תומר וינגרטן. מנכ"ל ומייסד סנטינל וואן / צילום: סנטינל וואן

סנטינל וואן בדרך לוול סטריט לפי שווי של 7 מיליארד דולר

חברת אבטחת הסייבר מתכננת להציע למכירה 32 מיליון מניות - ולגייס קרוב למיליארד דולר ● עד כה החברה גייסה 797 מיליון דולר בשמונה סבבי גיוס