כריסטיאנו רונאלדו, יובנטוס/צילום: רויטרס
הכתבה בשיתוף BT360
ב-11 באפריל 1990, כשהכדורגלן הישראלי רוני רוזנטל כבש שלושער בהופעת הבכורה האגדית שלו במדי ליברפול, לא היה אוהד כדורגל אחד בארץ הקודש שלא נשטף בגל של גאווה. תחושות דומות עוררו בנו הרגעים הגדולים של אייל ברקוביץ' בסאות'המפטון, ושל חיים רביבו בסלטה ויגו. כן, הדשא היה פעם ירוק יותר, הרומנטיקה שלטה, וקבוצות הספורט שאהדנו לא התמקדו בשורות הרווח והפסד של דוחות כספיים.
אלא שהדבר הזה נעלם עם פרוץ מהפכת האינטרנט וכניסת הכסף הגדול לענפי הכדור הפופולריים. היום יודעים שקבוצת ספורט היא קודם כול עסק. ספורט בכללותו הוא "תעשייה" וכמו כל תעשייה הוא נוטה לאמץ טכנולוגיות חדשות. למשל, את הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים. נציג כאן ארבע דוגמאות של שימוש בקריפטו בענפי ספורט שונים.
קבלת תשלום במטבעות דיגיטליים
השימוש המתבקש: הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל, נוצר קודם כול כאמצעי להעברת ערך, משמע ככסף. הראשונה שעשתה זאת בעולם הספורט היא סקרמנטו קינגס, קבוצת הכדורסל שבחרה את עומרי כספי בדראפט של 2009. קבוצת ה-NBA מקליפורניה הפכה למועדון המקצועני הבכיר הראשון, שהחל לקבל ביטקוין בינואר 2014. היה זה ויווק רנאדיב, מהנדס ממוצא הודי ויזם היי-טק מצליח, שהוביל את המהלך המפתיע לאחר רכישת חלק משמעותי מהבעלות על הקבוצה. קבלת המטבע הדיגיטלי בתור תשלום עבור כרטיסים ומרצ'נדייז, הן באתר הקבוצה והן באולם המשחקים, תרמה לסקרמנטו בפן המיתוגי.
היא גם עוררה תיאבון בריא אצל בעלי מועדונים נוספים ב-NBA. אלה ראו את ויווק מפציע מכל אולפן ממוזג ומתראיין על "NBA 3.0" (מטבע לשון שטבע, המתייחס לפילוסופיה עסקית שמתמקדת בטכנולוגיה ובגלובליזציה), ורצו גם. אולם הביקוש המועט (מרבית המחזיקים בביטקוין רואים בו יותר נכס להשקעה מאשר מטבע לביצוע תשלומים), בשילוב עם התנודתיות הגבוהה, ציננה מעט את ההתלהבות. היו צריכות לעבור 4 שנים נוספות עד שמארק קיובן, בעלי דאלאס מאבריקס, הכריז עליה כקבוצת הכדורסל השנייה ב- NBA שתחל לקבל ביטקוין בעונת 2018 -2019.
אם נרחיב יריעה מעבר ל-NBA, נגלה שכיום יותר מ-200 מועדני ספורט בעולם מקבלים תשלומים במטבעות דיגיטליים. טוטנהאם הלונדונית, למשל, היא אחת משבע קבוצות הכדורגל בפרמייר-ליג, שחברו לענקית שירותי המסחר eToro כדי לאפשר לאוהדיה תשלום בביטקוין.
יצירת מטבע ייחודי
השימוש המעניין: תשכחו ממניות, בקרוב תוכלו לרכוש נתח מסוים מקבוצתכם האהודה במטבעות דיגיטליים. זאת, אם אכן אתם אוהדי קבוצות הכדורגל של פריז סאן ז'רמן או יובנטוס. בספטמבר 2018, הודיעו שני מועדוני הפאר האירופיים על כוונתם להשיק מטבע דיגיטלי ייחודי. יובנטוס האיטלקית, שבשורותיה משחק העונה כריסטיאנו רונאלדו, אף הכריזה על הרבעון הראשון של 2019 כיעד להשקת המטבע.
הרעיון המרכזי של השימוש במטבע דיגיטלי ייחודי הוא לאפשר לאוהדים להשפיע על ההחלטות הניהוליות של קבוצתם. זאת, באמצעות ההצבעה, כאשר רמת ההשפעה נקבעת בהתאם לכמות האסימונים המוחזקים בידי כל אוהד. כך, למשל, לאוהד המחזיק 10 אסימונים של המטבע הייחודי של פריז סאן ז'רמן יהיה משקל גדול יותר בהצבעה מאשר לאוהד המחזיק אסימון בודד. מערכת מעין זו צריכה להיות מווסתת על-מנת למנוע מאוהדים עשירים במיוחד להשתלט על רוב המטבעות, ולפגוע בחזון הדמוקרטי של חלוקת ההשפעה.
יתרון משמעותי נוסף של יוזמת המטבעות הוא השקיפות המתאפשרת הודות להיותה מבוססת על שרשרת הבלוקים (בלוקצ'יין). זאת, מאחר שהטכנולוגיה שעומדת בבסיס המטבעות הקריפטוגרפיים נגישה לכולם, ובלתי ניתנת לשינוי. השימוש בבסיס נתונים דיגיטלי מבוזר מבטיח למעשה, שהנהלת המועדון תאפשר לאוהדים לבחון את ספרי הניהול של הקבוצה, ולא תוכל להציג מספרים כוזבים או לשנות נתונים בדיעבד.
ניתן לומר, כי במידה מסוימת הבלוקצ'יין כבר חדר ללב-ליבו של הכדורגל העולמי: החל מאוגוסט 2018, איגוד הכדורגל האירופי, אופ"א, החל בהטמעת הטכנולוגיה במערכת הזמנות הכרטיסים שלה, בדיוק מהסיבות של שקיפות ופומביות שהבלוקצ'יין מאפשר, וגם לשם מלחמה בספסרים. הארגון אף ערך ניסוי של מכירת כרטיסים באפליקציה מבוססת בלוקצ'יין.
כריית מטבעות ע"י קבוצות ספורט
השימוש המפתיע: לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים מבוזרים, אין מטה מרכזי שאחראי על בדיקה ועל אישור עסקאות. את הפונקציה הזו ממלאים כורי המטבעות, שדואגים לכך באמצעות שימוש בתוכנות ייעודיות. בתמורה, הרשת מתגמלת אותם בכמות ידועה מראש של מטבעות. בתחילת הדרך ניתן היה לבצע את פעולת הכרייה על מחשבים רגילים של אנשים פרטיים; אך כיום זו אופרציה שמצריכה כוחות מחשוב רציניים וצריכת חשמל מרובה. לכן, מי שמבצע אותה הן בעיקר חברות טכנולוגיות ייעודיות.
על רקע זה עלו תהיות בעולם הקריפטו, כשהחלו שמועות על קבוצת ספורט בכירה בארה"ב, שמתעתדת לכרות אית'ריום (אחד המטבעות הדיגיטליים הגדולים מבחינת שווי שוק). ביוני 2018, התברר שהקבוצה המדוברת היא סקרמנטו קינגס של ויווק הבלתי נדלה. באמצעות שת"פ עם חברה טכנולוגית מובילה המתמחה בכרייה, הקימה קבוצת ה-NBA מרכז כרייה לאית'ריום, ובהמשך למטבעות דיגיטליים נוספים. המטבעות שיתקבלו מהכרייה ייתרמו למרכז הצדקה Mining For Good, המהווה חלק מהפעילות הקהילתית של המועדון.
גם קבוצת כדורסל נוספת ב-NBA - יוסטון רוקטס לא טמנה ידה בצלחת. מועדון ה-NBA הטקסני, חבר לביטמיין, ענקית כריית הביטקוין הסינית, במטרה להקים את מרכז הכרייה הגדול בארה"ב. גם במקרה של הרוקטס, המהלך מותג לא רק כעסקי נטו, אלא כחלק מהשקעה שנועדה לחזק את הקשר עם הקהילה (הקמת מרכז כרייה מייצרת מקומות עבודה). גם כאן מדובר בהשקעה לטווח ארוך, שאינה צפויה לשאת פירות באופן המיידי.
חסויות ושותפויות עסקיות
השימוש הנפוץ: ההיבט העיקרי שבו ניתן לראות היום קשר בין קריפטו לספורט הוא ההיבט העסקי של שיתופי-פעולה וחסויות. וזה טבעי, שכן מדובר בתעשייה חדשה (ביטקוין חגג עשור רק לאחרונה), שטרם הגיעה לשלב שבו הקהל הרחב אימץ אותה ועדיין נדרש לה פרסום רחב.
החיבור בין פרויקטים טכנולוגיים לשמות נוצצים לקבוצות בתעשיית הספורט, מזכיר את החיבור בין כוכבים הוליוודיים למותגים שונים. כלומר, סקסי בהגדרה. אין בכך שום דבר פסול, כמובן. ליאו מסי לא חייב להבין לעומק את הטכנולוגיה הסבוכה מאחורי הטלפון בלוקצ'יין Finney של משה חוגג, כדי להיות שגריר הפרויקט. ספק אם יותר מכמה אחוזים בודדים מאוהדי ארסנל מודעים לפעילותו של CashBet, מיזם קריפטו שאפתני, שמועדון הכדורגל הבריטי חתם עימו על הסכם חסות בתחילת השנה שעברה.
נישה נוספת היא פרויקטים שקשורים לספורט, שמלכתחילה נועדו ליצור את החיבור עם סלבריטאים. מיזמים כגון Augur או Stox הישראלי הציגו רעיון של פלטפורמות בלוקצ'ייניות של חיזוי אירועים עתידיים על בסיס חוכמת המונים. אלו כוללים, בין היתר, את האפשרות הקורצת כל-כך לערוך תחזיות על אירועי ספורט. ספורטאים רבים, ובין היתר, שמות נוצצים כגון כדורגלן ברצלונה ונבחרת אורוגוואי לואיס סוארז והמתאגרף האגדי פלויד מייוות'ר, הביעו תמיכה פומבית ברעיון המהפכני ושימשו שגרירים שלו. אין ספק שלנישה זו קיים פוטנציאל עתידי לא מבוטל.
לאתר BT360 הקליקו כאן>>
אין באמור משום המלצה לרכישת ניירות ערך או כתחליף לקבלת יעוץ. את האזהרה המלאה שנתנה רשות ניירות ערך לגבי השקעה בתחום המטבעות הקריטוגרפיים ניתן לקרוא כאן: http://www.isa.gov.il