חדר ניתוח ביפן / צילום: Reuters, Kim Kyung Hoon
בראשית המאה ה-21 אנו חיים בעולם שמשתנה בקצב של טור גיאומטרי, ומי שלא עומד בקצב לא שורד. כדי שנוכל להציל את הרפואה הפנימית בארץ, אנחנו מוכרחים לעמוד בקצב ולנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות כדי לתת מענה טוב יותר למצוקת האשפוז.
עד לפני דור נחשבה הרפואה הפנימית למלכת הרפואה. בתקופת לימודיי, גדולי המומחים בשירותי הבריאות בארץ היו פנימאיים וניהול המחלקות הפנימיות היה תפקיד מבוקש. העידן הזה הסתיים. תתי-המקצועות ברפואה הפנימית, לרבות קרדיולוגיה, אונקולוגיה וגריאטריה מושכים רופאים רבים יותר.
ובכל זאת הרפואה הפנימית מהווה חלק מהותי משירותי הבריאות. בעוד שמיטות האשפוז בכירורגיה הכללית מהוות כ-11% מכלל מיטות האשפוז בארץ, המיטות במחלקות הפנימיות מהוות יותר מ-25% מהן, כלומר המחלקות הפנימיות מהוות ציר מרכזי לטיפול בחולים המבוגרים.
לרפואה הפנימית חסרים רופאים רבים, והתסכול בקרב הרופאים הפנימאיים שישנם הוא רב. אין זה פלא שהרפואה הפנימית איבדה מזוהרה, שהרי המחלקות הפנימיות כל כך עמוסות עד כדי כך שתפוסת המיטות עוברת ברוב השנה את ה-100%. כשממוצע השהייה במחלקות הפנימיות בישראל הוא ארבעה ימים, סבב החולים הוא אין-סופי והמתמחים נאלצים להתמודד עם עומס תורניות גדול אז גם השחיקה של המעטים שפונים למקצוע הזה היא רבה.
בטווח הקצר, חייבים לתת תמריץ כלכלי לרופאים הפונים להתמחות פנימית. אולם בעולם שבו חלים שינויים דרסטיים במערכת הבריאות, אנחנו מוכרחים לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר. אנו חיים בתקופה שבה חלים הישגים מדעיים מדהימים, עלינו ללמוד כיצד לפעול בעולם שבו הטכנולוגיה עומדת לשנות את חיינו בכל התחומים.
ובעוד שהתפוסה בחדרי המיון מגיעה לממדים מדאיגים ואלפי אנשים מתים בכל שנה מזיהומים צולבים, טכנולוגיות כמו ביו-סנסורים וטלה-רפואה יכולות לאפשר לנו לשנות את הקריטריונים שקובעים מי מתאים לאשפוז במחלקה הפנימית ומי יכול לקבל את הטיפול בביתו.
במערכות הבריאות מוכרחים להפנים כי יש אינדיקציות רפואיות שבהן ניתן לטפל טוב יותר בבית. מטופלים שסובלים מזיהום או מכאב, ויש להם בביתם בן משפחה או קרוב תומך, יכולים פעמים רבות לקבל את הטיפול בביתם. ובכל זאת, חולים רבים נאלצים להתאשפז במחלקות הפנימיות בשל גישות מיושנות, שאינן להן מקום בימינו. מתן טיפול רפואי טוב בבית יכול להקטין את העומס במחלקות, תוך הכשרת הרופאים הפנימאיים בקהילה וחיזוק מעמדם.
גם גישות טיפוליות שמגדירות מחדש את אופי הקשר בין הרופא למטופל יכולות לשנות את אורח חייהם של המטופלים ולצמצם את הגעתם אל בתי החולים.
דוגמה לכך הן פלטפורמות דיגיטליות מתוחכמות, שכוללות טכנולוגיות כמו מצלמה לקביעת מספר הקלוריות במאכל ותזכורות לביצוע פעולות מניעה, יכולות לאפשר לחולי סוכרת I לקיים תקשורת דו-צדדית עם הצוות הרפואי ולצמצם את מספר המפגשים עם הרופא לביקור אחד בשנה.
גם עולם הרובוטיקה עומד לשנות את חיינו. בדור הבא רוב עובדי המינהל והמשק יוחלפו על ידי רובוטים. אנו יכולים לקחת את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, ולפתח רובוטים שיקלו על עבודת המתמחים הצעירים ויוכלו לבצע בדיקות מקיפות שיהיו טובות יותר משל הרופאים ואף רובוטים לנטילת דם או הכנסת קטטר מרכזי לווריד.
ובעוד שהרפואה הפנימית הולכת ומתפתחת כך גם הידע הרפואי הוא עצום. אומנם עד כה לבינה המלאכותית לא הייתה הצלחה גדולה בתחום הרפואה, אך בעוד כשני עשורים בוודאי יהיו מחשבים שידעו רפואה כמונו. ההתפתחות הזו מחייבת אותנו לחשוב כבר עכשיו על הכיוונים אליהם תגיע הרפואה הפנימית ועל השינוי שיידרש בתמהיל הסטודנטים ובשיטות הלימוד האקדמיות ברפואה - לא ללמד את הסטודנטים ידע, אלא לטפח בהם מיומנויות.
כעת, כשאנו נמצאים בערב בחירות, על מנהיגי המפלגות להבין כי יישום פתרונות למצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בארץ הוא צו השעה. יש לקדם את הנושא הזה וכן את המצוקה התקציבית הנוראית בבריאות מבין הנושאים העיקריים בהם צריכה לעסוק הממשלה הבאה.
הכותב הוא נשיא האגודה לזכויות החולה, חתן פרס ישראל