גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשטבע צנחה ב-10%, חיסלנו מיד את כל ההחזקות; אנו מתרחקים ממניות שעולות או יורדות בחדות"

"התנודתיות כבר אינה המדד העיקרי לסיכון בשווקים הפיננסים", אומר ניקולס ג'וסט, מנהל השקעות ראשי של Seeyond מבית נטיקסיס, בראיון ל"גלובס" ● לדבריו, בניגוד לתחזיות האנליסטים לשנת 2019, התנודתיות כיום נמוכה מתמיד ● המשנה למנכ"ל הקרן, שמנהלת נכסים בשווי 9.7 מיליארד דולר, מסביר על המודל הפנימי שסייע לחברה לסיים את 2018 באקורד פחות צורם מהשווקים

ניקולס ג'וסט / צילום: כדיה לוי
ניקולס ג'וסט / צילום: כדיה לוי

אף ששנת 2019 הייתה אמורה להיות שנה תנודתית בשווקים, בפועל, התנודתיות כיום נמוכה מתמיד, כך לדברי ניקולס ג'וסט, משנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של חברת Seeyond מקבוצת נטיקסיס (Natixis). בריאיון ל"גלובס" הוא אומר כי מרבית המשקיעים נוטים שלא להבדיל בין תנודתיות לחוסר ודאות.

ג'וסט מסביר כיצד פועל מודל הקרן שהוא מנהל, שהצליחה לסיים את 2018 בטון פחות צורם מהשוק (מינוס 4.5% לעומת מינוס 10.6% שרשם מדד היחס MSCI אירופה). זאת הודות למודל סיכונים פנימי של הקרן, שנשען על כמה כללי ברזל ובעיקרם השקעה במניות בסיכון מינימלי.

חברת נטיקסיס האירופית נוסדה בשנת 2006 כתוצאה ממיזוג בין כמה קבוצות ניהול-נכסים ובנק ההשקעות הצרפתי נטיקסיס. כיום היא חברת ניהול הנכסים העשירית בגודלה בעולם והיקף הנכסים בניהולה (AUM) הוא מעל טריליון דולר. עם הקבוצה נמנים בתי ההשקעות האמריקאים האריס (Harris) ולומיס (Loomis) ובית ההשקעות הצרפתי DNCA.

קרן Seeyond, בניהולו של ג'וסט, מיוצגת בישראל על ידי חברת 4F בניהולם של יוסי ועקנין ואיתי ברקן, נוסדה בשנת 2012, ומשרדיה נמצאים בפריז. הקרן מנהלת כספים בהיקף של 9.7 מיליארד דולר נכון לסוף דצמבר 2018.

איפה לדעתך החולשה בתעשייה?
"רוב מנהלי הנכסים רוצים להשיא רווחים, כמובן, כשהם יודעים להבחין מה לקנות ומתי. אבל בדרך כלל הם טועים, או לא שמים לב מספיק, לקשר שבין הסחורה שבכוונתם לקנות לבין מה שכבר קיים אצלם בפרוטפוליו, וזו החולשה בתעשייה לדעתי. כשאתה מדבר עם מנהל נכסים, הוא יסביר לך למה כדאי לקנות את מניית אפל, אבל לא בדיוק כמה מניות יש לקנות. הרי אם אתה חושב שאתה עומד לפני השקעה טובה, תרצה לשים את כל כספך שם - למה לא לשים הרבה כסף על השקעה טובה? אז אנחנו מתמקדים בקנייה לפי ניהול סיכונים באמצעות שימוש במתמטיקה, כדי שלא ליפול היכן שבני אנוש טועים".

מה מאפיין את המודל שלכם?
"רוב מנהלי הנכסים רוצים לקנות מניות, כי הם חושבים או מקווים שהמניה תעלה באופן מהיר או תרד באופן מהיר. זה לא מה שאנו עושים. אנחנו מעוניינים דווקא לקנות מניות שלא יעלו או יירדו מהר מדי. בפורטפוליו שלנו יש חוק: אם מניה יורדת ביותר מ-25%-10% בתוך יומיים, אז אנו מחסלים את ההחזקה שלנו במניה, ולהפך".

"טבע למשל, הייתה מניה שקנינו בנקודה מסוימת לפני 4-3 שנים, בגלל הסיכון הנמוך כשהמודל העסקי שלה היה ברור, והתנודתיות של המניה הייתה נמוכה מאוד, עד שפרופיל הסיכון השתנה לאחר רכישת אקטביס. אחרי שבשנה שעברה מניית טבע ירדה ב-10% במהירות - חיסלנו את כל ההחזקה בחברה. אנו לא ממתינים מעבר לכך, שכן חוסר הוודאות עולה, ואנו לא קרובים מספיק כדי לדעת מה קורה בחברה. אני לא יודע מה קורה עכשיו בטבע, אבל בקרן הגלובלית שלנו יש בנקים ישראלים - מה שמהווה שיקוף לכלכלה הישראלית. אם התנודתיות גוברת, זה לא עלול להיות רע בהכרח, אבל זה מעלה את חוסר הוודאות, ושם אנו לא רוצים להיות".

אתם לא מפספסים כך השקעות טובות?
"אם המניה יורדת ביותר מ-25%, או עולה בשיעור כזה, יש פה מידע חסר. אנו רואים מול העיניים כלים מתמטיים שצריך לפענח, ולשם כך אנו בונים את המודלים שלנו בתוך החברה (in-house), ולא רוצים להישען על מודל חיצוני כי אנו יודעים שהמודלים מסוכנים מאוד ומשתנים במהירות. לכן אנו רוצים לבנות אותם בעצמנו על מנת לשפר אותם לאורך הדרך, ולהבין מה צריך לשנות או להפסיק להשתמש בהם, אם צריך".

"למשל, כדי לחשב את שיעור התנודתיות - כלומר, הממוצע של מחיר המניה בתקופה מסוימת לעומת הממוצע לפי מחיר הסגירה של המניה אתמול, נסתכל גם על המחיר המינימלי של המניה באותו יום, ונחשב את התנודתיות בין מחיר הסגירה והמחיר המינימלי. התנודתיות נחשבת לעתים קרובות כגורם סיכון עיקרי, אך בהסתכלות על 20 שנות האבולוציה שלה - למעט בשנת 2008 שם היא התפוצצה - התנודתיות ברובה הייתה בטווח נמוך מכפי שחושבים, ולכן יש להיזהר מפני סיכון אחר - מתאם".

 

קשה לומר שהשוק משעמם בחודשים האחרונים, אז מדוע התנודתיות נמוכה כיום?
"התנודתיות כיום נמוכה באופן מלאכותי, בין השאר, בגלל התערבות הבנקים המרכזיים. משכך, התנודתיות כבר אינה המדד לסיכון בשוק הפיננסי. הסיכונים גבוהים מאוד בשוק כיום, אבל לא רואים אותם בתנודתיות. כיום, אנחנו צריכים להסתכל על התנודתיות, אבל גם על הקורלציה בין נכסים. אם מחיר המניה של חברה אחת יורד, כל שאר החברות יורדות באותו זמן. זאת מדידה נוספת לסיכון, והיא צריכה להשלים את התנודתיות, לא מספיק להסתכל על התנודתיות בלבד. כשדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2016, כל השוק עלה בבת אחת, חוץ מכמה מגזרים, ולכן הקורלציות בין הנכסים נפלו".

"פתאום, כשטראמפ נבחר והציע תוכנית חדשה לקיצוץ במיסים, כולם חשבו שתהיה נהירה לנכסים הפיננסים בחברות מחזוריות, כי טראמפ אמר שהוא יחסוך כסף לחברות. בנקודה הזאת רצינו לקנות את החברות שהולכות לעלות יותר מהאחרות. אז מכרנו את המניות ההגנתיות, כמו אלה של חברות מזון, תקשורת, שירותים ציבוריים - אותן חברות שיש להן מודל עסקי סביר, אבל לא ירדנו בהחזקתן בהשוואה למניות של חברות נפט, ביוטק, סטארט-אפים או חברות פיננסיות אחרות".

איך אתם מכינים את עצמכם לאירועי קיצון, כמו זה שקרה לענקית הרכב רנו, למשל?
"קשה להיות מוכן למקרה שבו יו"ר החברה נעצר. אבל באופן כללי, אנו יכולים להסתכל על הרכב הדירקטוריון בחברה, והאם מדובר בדירקטוריון עצמאי בעל השקפה נייטרלית לגבי המנכ"ל והניהול בחברה. אם המודל העסקי ברור, אפשר לומר כי לא אמור להיות ניגוד אינטרסים בין חברי הדירקטוריון, אחרת נוצר פתח לקרנות אקטיביסטיות להשתלטות, וקרנות שעלולות למכור החזקות. כשאנו באים לקנות מניה אנו בוחנים את הרכב הדירקטוריון. אם אנו רואים שיותר מ-40% מהחברים בדירקטוריון עבדו בחברות ביקורת, אנו לא רוצים להשקיע בה, בשל אפשרות לניגוד אינטרסים. כך למשל ראינו באנרון. אז אנו מנסים להבין היכן יש סיכון וכיצד להוריד אותו".

איך מתמודדים כיום עם חוסר הוודאות בשווקים, כמו למשל סביב מתיחות הסחר בין סין לארה"ב?
"זה קשה מאוד. הרבה מנהלי קרנות משקיעים על בסיס מדד יחס, כמו מדדי MSCI, במטרה להכות את המדד. הבעיה היא שאותם מדדים, כמו MSCI, הגדילו באחרונה את משקלן של המניות הסיניות. אז מנהל הקרנות צריך לקנות עוד ועוד מניות סיניות בתיק ההשקעות האסייתי או הגלובלי, למשל. ובאסיה, כללי הבורסה הם די מורכבים, או שפתאום יכולים להיות לך מנכ"לים שנעלמים, מנהלי כספים שעובדים עבור המדינה, ובגדול אתה לא יודע מה בדיוק הם עושים, כך שאנחנו חייבים לעצב כללים חדשים. למשל, אם יותר מ-60% מהחברה שבה אנו מעוניינים להשקיע הם בבעלותה של משפחה, אנחנו לא נשקיע בה, כי זה מסוכן מדי".

"אנחנו רוצים שיהיו כללים שניתנים ליישום לגבי כל המניות באופן כללי, במטרה לצמצם את כל הסיכונים שאנחנו לא רוצים לקחת. אנחנו מכנים אותם 'סיכונים ייחודיים למניות'. הסיכונים שנעוצים בחברה אחת - כמו למשל קרלוס גוהן, היו"ר המיתולוגי של חברת רנו שנעצר - אלה הסיכונים שהכי קשה להתמודד איתם, במיוחד עם מודלים שלא עובדים. אבל המודלים יכולים לעזור לנו להבין, כשאנחנו קונים חברות שאנחנו חושבים שהן טובות, אם הן חשופות מדי למחיר הנפט, לאינפלציה, לעקומת שיעורי הריבית או לדברים שאומרים נגידי הבנקים המרכזיים מריו דראגי או ג'רום פאואל. אז אנחנו יכולים למדוד את זה סטטיסטית, ולפענח את עוצמת הסיכון ואיך הוא מתפתח. אם אנחנו קונים מניה שתלויה מאוד במחיר הנפט - כלומר, שתעלה כשמחיר הנפט עולה - אז נצטרך לחפש מניות שהמחיר שלהן יירד כשמחיר הנפט יעלה, כך שלא נהיה חשופים מדי למחיר הנפט בתיק ההשקעות".

נראה כי שיעורי הריבית הולכים להישאר נמוכים למשך זמן ואף לרדת. הבנקים המרכזיים לא יוכלו שלא להתערב בשוק, איך אתה רואה את הדברים מבחינת התנודתיות בשווקים?

"ובכן, אנשים רבים מבלבלים בין תנודתיות, שהיא השינויים סביב הממוצע, לבין חוסר ודאות. למעשה, התנודתיות נמוכה כיום. היא עלתה מעט לאחרונה, אבל היא עדיין נמוכה מאוד בהשוואה ל-20 השנים האחרונות. אם תסתכל על המחירים היומיים של כל המדדים הגדולים, השינויים במחירים קטנים מאוד".

בשנה שעברה רוב האנליסטים אמרו ש-2019 הולכת להיות מאוד מאוד תנודתית, הם טעו?
"זאת טעות מפני שהם מבלבלים בין חוסר ודאות לתנודתיות. הבעיה היא שיכולה להיות לך תנודתיות נמוכה, עם שווקים שמתרסקים, ואז עולים בחזרה, כך שאחרי מספר חודשים, לא קרה כולם. אם היית נוסע לירח בשנה שעברה בסביבות אוגוסט-ספטמבר, וחוזר כיום, היית מוצא את המדדים פחות או יותר באותה רמה".

"יש בגדול שני סוגים של תנודות בשוק. סוג אחד יתקבל אם נסתכל על כל יום בשנה שעברה ונחשב את הממוצע של שינויי המחירים, ולכך אנחנו קוראים 'סטיית תקן היסטורית', שכן זה כבר התממש. הסוג השני היא סטיית תקן גלומה, שהיא המספר שאתה יכול לחשב ממחיר האופציות - מה שאמור לספק צפי לעתיד. אז סטיית תקן שייכת לעבר, וסטיית תקן גלומה זה העתיד".

"מדד VIX, למשל, הוא המדידה של אותה סטיית תקן גלומה. הבעיה עם ה-VIX היא שהוא תמיד טועה. הוא אמור לשקף מה הולך לקרות במונחים של תנודתיות במספר החודשים או השבועות הקרובים, והוא טועה. כי אנשים שקונים ומוכרים את האופציות נותנים לך מספרים מוטעים רוב הזמן. ה-VIX משקף רק את מחיר האופציות היום".

"אני התחלתי את הקריירה המקצועית שלי במסחר בנגזרים, על פי סטיית תקן גלומה, ואחרי 20 שנה, אני חש בטוח יותר להשתמש בסטיית תקן היסטורית מאשר בזו הגלומה, שהיא רק מספר שנגזר מאופציות, ויש לזה מחיר. קונים ומוכרים עושים את המחיר הזה, אבל לא כל אחד מסביב לעולם קונה או מוכר אופציות, אז זה לא נותן לך בדיוק את מה שהולך לקרות".

ג'וסט החל את הקריירה שלו ב-1994 כסוחר נגזרים בניו יורק עבור סוסייטה ג'נרל. בשנת 2002 הוא הצטרף לאקסן כראש הצוות הקמעונאי של האנליסטים. לאחר מכן הצטרף ג'וסט לצוות הניהול הבינלאומי של Natixis Asset Management. בשנת 2008, הוא הפך לראש צוות ניהול הון, ובשנת 2010 הוא הפך לראש צוות הון הליבה. מאז 2012, ניקולס ג'וסט מוביל את קבוצת ההשקעות, ומשמש סגן נשיא ומנהל מערכות מידע של Seeyond מאז ינואר 2018. 

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה