שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
רק אתמול (א') השיקה מפלגת הימין החדש את הקמפיין החדש שלה, שכותרתו: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את החמאס", וכבר היום מציגה שרת המשפטים, איילת שקד, את התוכנית הסדורה שלה על איך היא "תנצח את בג"ץ".
כן, זו לא טעות סופר. הקמפיין שלה אמנם נוקב במילים "לנצח על", אבל המסר שעולה מהתוכנית שהציגה שקד היום ברור כשמש: היא מבקשת להביס את בג"ץ. זאת, על-ידי עריכת שינויים מהותיים באופן בחירת השופטים וביכולת של בג"ץ להתערב בעבודת הכנסת.
בין היתר מבקשת שקד להעביר את הכוח למינוי שופטי בית המשפט העליון לידיהם של הפוליטיקאים; וכמובן, אף תוכנית של שקד לא שלמה ללא "פסקת ההתגברות", ששוללת מהעליון את היכולת לבטל חוקים לא חוקתיים.
בשלב זה לא ברור אם שקד תהיה שרת המשפטים גם בקדנציה הבאה שלה בכנסת - שקד עצמה אמרה ממש לא מזמן כי היא לוטשת עיניים אל עבר כיסא "שר האוצר" - אך כעת ברור כי שרת המשפטים בונה את קמפיין הבחירות שלה על התפיסה שתקבל את תפקידה הנוכחי גם בממשלה הבאה; והדרך לשם, לתפיסתה, כך נראה, עוברת דרך רמיסת בית המשפט העליון.
שקד, שרת המשפטים ואחת משני יושבי-הראש של מפלגת הימין החדשה "הימין החדש", מזוהה ציבורית בעיקר עם המאבקים שהיא ניהלה נגד מערכת המשפט ובג"ץ בראשה, וכן עם המאבק שלה ל"גיוון" השופטים המכהנים בבית המשפט העליון, תוך שהיא קידמה את מינויים של מספר שופטים הנחשבים ל"שמרנים" בדעותיהם.
בעיני אוהדיה של שקד, מהפכת "הגיוון" הזו נחשבת לאחת ההצלחות המסחררות שלה. זאת כנראה גם הסיבה שהיא נטשה את הרצון להיות שרת האוצר הבאה (לפחות על-פי הקמפיין שלה) וחזרה לזירה המוכרת לה, תיק המשפטים - כשהיא כבר מתייחסת לכהונתה כשרת המשפטים הבאה כעובדה, ואומרת "כשאכהן" בקדנציה השנייה, ולא "אם אכהן".
את עיקרי תוכנית "100 הימים" שלה הציגה שרת המשפטים בכנס כלכלת ישראל 2050 של קהלת והתאחדות הסטודנטים הארצית. לדבריה, שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון הוא "המהלך הראשון והחשוב מכולם".
"ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות - נבחרי הציבור הם אלה הממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט. אין כל סיבה שנישאר מאחור. לא ייתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם", אמרה שקד.
שקד עיטרה את התוכנית שלה גם בכותרת יפה לפיה "העם יקבל את מלא הסמכות לכך". ומי זה העם? נבחריו. הפוליטיקאים. על-פי התוכנית של שקד, בחירת שופטים לבית המשפט העליון תיעשה בהחלטת ממשלה על-פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, אמרה שקד, יונהג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. זאת, לדברי שקד, כיוון ש"הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון". ואנחנו שואלים האם היא התכוונה לומר "השקפתו הפוליטית" ורק בטעות אמרה "משפטית"?
המהלך השני שמתכננת שקד, אם תיבחר ותכהן שוב כשרת משפטים, הוא השלמת חוק יסוד: החקיקה וקביעת גבולות לסמכויות בית המשפט העליון. חוק יסוד: החקיקה יעגן את "פסקת ההתגברות" - יוזמת חקיקה ששקד ניסתה לקדם במהלך הקדנציה הנוכחית, שכל מטרתה ליטול מבג"ץ את סמכותו לבטל חקיקה.
לדברי שקד, "היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה".
המהלך השלישי שמתכננת שקד הוא "עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור". לדברי שקד, "הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. לעתים, מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה". על רקע התפיסה שלה כי זו המציאות, היא מבקשת "באופן ברור", כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד לא פסק אחרת בית המשפט. "כפועל יוצא, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם לבית המשפט, בין על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ובין על-ידי עורך דין פרטי", אמרה שקד בנאומה.
שנית, שקד מבקשת להשלים את המהלך שהתחילה בו לשינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. "את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים - בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים", אמרה. ולגבי היועצים המשפטיים בכוונתה לקדם את החקיקה לשינוי המינוי משיטה של מכרז לשיטה של ועדת איתור - כאשר לשר תהיה מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו.
כחוט השני עובר בתוכניתה של שקד רעיון מרכזי אחד: שינוי מאזן הכוחות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והמבצעת. ברור כי ברטוריקה של בחירות שולפים הפוליטיקאים את כל התותחים הכבדים שלהם בבת-אחת, אבל אם שקד אכן תקדם את כל התוכניות שלה, ותצליח (דבר שלא עלה בידה בקדנציה הנוכחית), כל שיעורי האזרחות שנלמדים בבתי הספר - ונושאים כמו "הפרדת רשויות" ו"איזונים ובלמים" - כנראה ישתנו לבלי היכר.
רם כספי: רעיון הזוי שדינו להיגנז
התגובות של הזירה הפוליטית לתוכנית של שקד לא איחרו להגיע, וההתקפות היו צפויות, אבל גם בקהילה המשפטית התעוררה סערה נוכח התוכנית. עורכי דין רבים המופיעים בפני בג"ץ טענו נגד התוכנית, בעוד יש גם כמה שתומכים בה.
לדברי עו"ד רם כספי, מבכירי ותיקי עורכי הדין בארץ, צריך לעצור את מרבית היוזמות בתוכנית של שקד. באשר להכנסת הפוליטיקאים להליך בחירת שופטי העליון, אומר כספי כי "עיקרון הפרדת הרשויות מורה לנו שהרשות השופטת חייבת להיות עצמאית, וההצעה לפיה שופטי בית המשפט העליון יבחרו או ימונו על-ידי הכנסת (ואינני יודע באיזה רוב) - לא רק שתפגע בעיקרון יסוד זה, אלא תגרום לכך ששופטים עלולים להיבחר לפי עמדת הפוליטית (ימין, מרכז או שמאל), ואין דבר חמור מזה. אני סבור כי דין רעיון הזוי זה - להיגנז".
אשר ל"פסקת ההתגברות", עו"ד כספי אומר כי "אכן הכנסת היא הריבון, המחוקקת חוקים, אבל אם חוק פוגע בזכויות יסוד של האדם, באשר הוא אדם - דינו להתבטל מעיקרו".
עם זאת, לכספי יש רעיון איך לאזן בין התוכנית של שקד לסמכות של בית המשפט: "אני סבור כי ניתן לקבוע בחוק יסוד: השפיטה שבית המשפט העליון רשאי לבטל חוקים של הכנסת רק ברוב מיוחס של 2/3 מכלל השופטים המכהנים, ולאו דווקא מכלל שופטי ההרכב. לדוגמה, אם כיום מכהנים 15 שופטים, אז יכולים לשבת בהרכב 11 שופטים, אבל 10 שופטים חייבים לומר שזה פוגע בזכויות אדם, ושצריך לבטל את החוק".
אשר לחוק הגבלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, כספי סבור כי אין לתת לכך יד. "מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה, שעמדותיו בתחומים המשפטיים (ורק בהם) מחייבות את הממשלה, הוגדר בפסיקה עקבית רבת שנים של בית המשפט העליון, ואין כל צורך לשנות לפתח את הדברים.
"יחד עם זאת, אני נכון לשקול אפשרות לפיה אם הממשלה חפצה להביע את עמדתה בפני בג"ץ בעתירות של צדדים שלישיים, יש לאפשר לה לעשות כן גם אם היועמ"ש אינו מוכן להגן עליה, ובית המשפט יאמר את דברו".