אריק פינטו/ צילום: איל יצהר
אין זה סוד שההסתבכות של בנק הפועלים בחקירה בארה"ב גובה ממנו מחיר יקר. הבנק הפריש ברבעון האחרון של השנה כ-920 מיליון שקל בגין החקירה, בחשד כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס, מה שפגע בתוצאותיו לשנת 2018 - שהייתה אמורה להיות שנת שיא.
ואולם, מהדוחות עולה, כי יש גם מי "שמרוויחים" מהסתבכויותיו המשפטיות של הבנק - היועצים המשפטיים למיניהם בחקירה. מהדוחות עולה, כי ההוצאות המשפטיות של הבנק בגין החקירה עמדו בשנת 2018 על סכום אדיר של 526 מיליון שקל, מתוכם 194 מיליון שקל ברבעון הרביעי. לפי הערכות, בסך הכול עמד היקף ההוצאות המשפטיות של הבנק בגין החקירה על סכום אדיר של כ-800 מיליון שקל.
את הבנק מלווים בחקירה עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, עורכי דין אמריקאים ומשרד רואי החשבון דלויט, שאחראי על מסד הנתונים האדיר המועבר לרשויות בארה"ב. עוד עולה כי ההוצאות כוללות גם את עלויות החקירה הפנימית שמבצע הבנק בפרשה אחרת שבה הוא נחקר - חקירה נגד שורה של בנקים בנושא סיוע בהלבנת הון של בכירים בארגון הכדורגל העולמי פיפ"א. בגין חקירה זו הבנק טרם ביצע הפרשות בנוגע לקנס עתידי.
לשם השוואה, בלאומי עמדו ההוצאות המשפטיות בגין החקירה בארה"ב על כ-200 מיליון שקל ובמזרחי טפחות על עשרות מיליוני שקלים. כלומר, בסך הכול, רק עבור ההוצאות המשפטיות בגין החקירה, שילמו הבנקים מעל למיליארד שקל. בסה"כ הפריש בנק הפועלים סכום של 2.3 מיליארד שקל בגין פוטנציאל הקנס. כלומר, בתוספת הוצאות המשפט עלתה החקירה לבנק מעל ל-3 מיליארד שקל, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, התייחס היום בזהירות לנושא החקירה במסיבת עיתונאים שערך הבנק לרגל פרסום הדוחות. פינטו אמר, כי "אנחנו מטפלים בחקירה במלוא העוצמה, ונעשה הכל כדי שהחקירה הזו תיגמר בהקדם. יחד עם זאת זהו טנגו עם שני צדדים, כך שזה לא תלוי רק בנו".
בשבוע שעבר הגיע מזרחי טפחות להסדר עם הרשויות בארה"ב. הבנק אמנם שילם קנס כבד ביחס להיקף הפעילות שלו בארה"ב, אך הצליח להפחית את גובה הקנס ב-40% לעומת הקנס המקורי אשר לו נדרש. פינטו סירב להתייחס לתוצאות החקירה במזרחי, ואמר רק: "אני לא רוצה לחלק ציונים, כל בנק מתמודד מול סיטואציה אחרת. מה שכן אפשר ללמוד מנושא החקירה בלאומי ומזרחי שבסוף הסיפור הזה נגמר".
רווח רבעוני של 97 מיליון שקל
בעקבות ההפרשות הכבדות סיים בנק הפועלים את הרבעון הרביעי עם רווח של 97 מיליון שקל בלבד, לעומת 612 מיליון שקל ברבעון המקביל. את שנת 2018 סיים הבנק עם רווח של 2.6 מיליארד שקל, המהווה תשואה על ההון של 7.1% (ירידה של כ-2% לעומת הרווח ב-2017). כאמור, לולא אותה חקירה המעיקה על תוצאות הבנק, הוא היה מגיע לרווח של כמעט 3.6 מיליארד שקל.
על אף עול החקירה, בנק הפועלים הצליח לרשום אשתקד צמיחה בפעילות השוטפת. הבנק רשם צמיחה נאה של כ-6% בתיק האשראי שהגיע ל-282.5 מיליארד שקל. העלייה בלטה בעיקר באשראי העסקי שקפץ בקרוב ל-10% לכמעט 72 מיליארד שקל, ובתחום המשכנתאות שעלה גם כן בקרוב ל-10% לסך של 81.5 מיליארד שקל. לדברי הבנק, נתח השוק שלו בגיוס משכנתאות בשנה האחרונה הגיע לכ-25% מהשוק.
פינטו ציין בדבריו, כי הבנק ימשיך למקד את הצמיחה בתחום ההלוואות לדיור. "יש אצלנו שינוי במדיניות בנושא המשכנתאות. היום המרווחים משקפים נכון את הסיכון. זה יעד להמשך צמיחה, ויש לנו פוטנציאל להמשך הגדלת נתח השוק, שכן סך נתח השוק שלנו במגזר הקמעוני הוא 33%", אמר פינטו, ובכך רמז לפוטנציאל הצמיחה של הבנק בתחום זה.
הורדת הילוך בתחום האשראי הצרכני
בבנק הפועלים החליטו להתמקד בצמיחה בתחום המשכנתאות לאור העלייה במרווחים בשנתיים האחרונות, שהפכה את התחום לאטרקטיבי יותר. עלייה זו מתבטאת בכך שהכנסות המימון של הבנק מפעילות זו זינקו אשתקד ביותר מ-20% ל-757 מיליון שקל.
לעומת זאת, בתחום האשראי הצרכני, נראה כי הבנק מוריד רגל מהגז. לאחר שבשנים האחרונות היווה תחום זה מנוע צמיחה, בשנת 2018 היקף האשראי הצרכני רשם ירידה של קרוב ל-4% לכ-44 מיליארד שקל. הבנק הקטין חשיפה לתחום זה לאחר שבשנים האחרונות הוא ספג עלייה בהפרשות להפסדי אשראי בפעילות זו.
"הירידה היא בעיקר בהלוואות המסוכנות. יש פגיעה במוסר התשלומים במשק, ויש ארביטראז' רגולטורי בין גופים נותני אשראי מפוקחים לאלו שלא, וזה גורם להיצף אשראי לאוכלוסייה ברמת סיכון גבוהה", אמר פינטו.
פינטו התייחס בדבריו גם לעליית מאגר נתוני האשראי בחודש הבא לאוויר. מאגר זה, שיכיל נתונים בעיקר על מוסר התשלומים והיקף החוב של הציבור, אמור להגביר את התחרות באשראי הצרכני. פינטו ציין, כי המאגר עלול לפגוע במצבם של הלקוחות החלשים יותר: "מאגר נתוני אשראי יציף מידע על אנשים שלוקחים הלוואות מגופים שונים, שאנחנו לא יודעים עליהן היום. לאחר שהמידע הזה יעלה, נראה אוכלוסייה שלמה שתהיה לה בעיה לקבל אשראי במערכת הבנקאית".
פינטו גם התייחס בדבריו לאוסף הרפורמות והיוזמות הרגולטוריות שעימן מתמודדת המערכת הבנקאית בשנים האחרונות: "עשו כאן אוסף של רפורמות ואף אחד לא יודע לשקלל אותן ואיך השוק ייראה לאחר יישומן. אני עדיין חושב שהפרידה הכפויה על הבנקים הגדולים מחברות כרטיסי האשראי אינה נכונה.
"יש גם הרבה השקעה ברגולציה מיותרת, שמביאה לכך שמיליונים רבים יורדים לטמיון. כך למשל, תוכנית מעבר בין חשבונות בקליק היא בעלות של חצי מיליארד שקל, ואילו באנגליה מיזם כזה נכשל. לא חבל על הכסף? בכסף הזה אפשר היה לעשות דברים אפקטיביים יותר, כמו הקמת קרן למודרי אשראי", אמר פינטו.
פינטו גם התייחס בדבריו למגבלת חוק שכר הבכירים שחלה על הבנקים, ואמר: "כל הגבלת שכר של חלק ממגזר מסוים יוצרת עיוותים ומקשה על גיוס טאלנטים, ואני חווה קושי בגיוס מנהלים. בניהול בנק יש לא מעט סיכונים, כמו התמודדות עם החקירה מארה"ב. אמנם 2.5 מיליון שקל בשנה זה הרבה כסף, אבל לפעמים עדיף להרוויח מיליון שקל בארגון קטן ופחות מורכב, ולישון טוב יותר בלילה".
מלבד סיום החקירה, בפני בנק הפועלים עומד בימים אלה אתגר נוסף: הנפקת ישראכרט בבורסה. הבנק מבצע בימים אלה רוד שואו לקראת הנפקת החברה בבורסה בשבועות הקרובים. פינטו דחה את הטענה שלפיה הבנק בחר באופציה של הנפקה משום שלא הצליח לגבש עסקה למכירת השליטה בחברה.
"אם זה היה המצב, אז אף חברה לא הייתה הולכת להנפיק בבורסה. שוק ההון אינו ברירת מחדל עבורנו. הנפקת ישראכרט היא מתנה למשק, והשקעה טובה למוסדיים", אמר פינטו.
בבנק הציגו היום את המשך מגמת ההתייעלות. מהנתונים עולה כי מספר המשרות בבנק ירד ב-500 אשתקד ל-9,427 עובדים, ובסך הכול מדובר בירידה של 25% בכמות המשרות בתוך שש שנים. בבנק עדיין לא גיבשו הסכם שכר חדש עם ועד העובדים, ולדברי פינטו, הסיבה אינה קשורה למחלוקת עם ההנהלה, כי אם למחלוקות פנימיות בתוך הוועד, ולהערכתו המו"מ יחל בקרוב.
נראה כי כאקט של מחווה חיובית לפני תחילת השיחות, צפוי הבנק לחלק בונוסים לעובדים בגין תוצאות שנת 2018, אף שהוצאות החקירה פגעו ברווחים ובזכאות הרשמית לבונוס. "לפי התוצאות הכספיות שמושפעות מהחקירה לא היינו אמורים לחלק בונוס לעובדים, אבל המלצנו לדירקטוריון שיהיה בונוס מתוך הוקרה לעבודתם", אמר פינטו.