הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום
הרמטכ"ל אביב כוכבי מקדם תוכנית להקמת חטיבה חדשה בצה"ל, שתעסוק בחדשנות ובפיתוח של מערכות טכנולוגיות שישמשו את זרועות הצבא בהתאם לצרכים המבצעיים העתידיים שלהן, כך נודע ל"גלובס". שמה של היחידה החדשה - שילוח.
התוכנית נמצאת בשלבי גיבוש ועד כה התקיימו בעניינה מספר דיונים עם גורמים מקצועיים. גורם שמעורה בפרטי התוכנית אמר כי החטיבה המתוכננת תוביל תוכניות פיתוח של מערכות לחימה עתידיות בהתאם לצרכים המבצעיים והמודיעיניים המשתנים של הצבא, ובאופן שיענה על איומים ואתגרים שעשויים להעסיק את צה"ל בשנים הבאות.
הקמת החטיבה צפויה לשנות את המצב הקיים בכל הקשור למחקר ופיתוח של טכנולוגיות ביטחוניות, תחום שמפוזר בין יחידות טכנולוגיות ייעודיות שפועלות בזרועות הצבא לבין היחידה למחקר ופיתוח (מו"פ) שכפופה למינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון.
על פי הערכות, החטיבה המתוכננת תהיה כפופה לאגף התכנון של צה"ל ויעמוד בראשה קצין בדרגת אלוף משנה או בדרגת תת אלוף.
יש לציין כי חרף השינויים הטכנולוגיים הנרחבים והתרחבות הפעילות של צה"ל בשנים האחרונות אל מרחב הסייבר - עד כה לא פעלה בצבא חטיבה שתפקידה להתמקד בתחומי חדשנות ומו"פ ולתכלל מיזמים הקשורים לכלל הזרועות.
עד כה משימות שקשורות לתחומים שנוגעים למו"פ ולחדשנות היו מתחת לסמכותן של יחידות טכנולוגיות שפועלות בתוך הזרועות והחילות השונים כמו במודיעין, בחיל האוויר ובחיל התקשוב.
פעילויות רבות בתחום המו"פ הביטחוני נעשות כיום בידי התעשיות הביטחוניות - שפועלות לעתים תכופות בתיאום עם מפא"ת ועם יחידות הצבא ואף מקיימות איתן תוכניות פיתוח משותפות, כמו במקרה של פיתוח מערכת כיפת ברזל והמערכת לאיתור מנהרות וחללים תת-קרקעיים, שהובילה לחשיפת עשרות מנהרות טרור מעז ומלבנון לשטח ישראל.
לדברי גורם ביטחוני "עדיין לא ברור כיצד תיעשה חלוקת הסמכויות בין החטיבה המתוכננת לבין מפא"ת והתעשיות הביטחוניות ולא מן הנמנע שהמהלך יוביל לחיכוכים קשים בנושא זה בין הצדדים. החזון מדובר על חטיבה שתנהל מיזמי חדשנות לטווח הארוך מראייה כוללת ורב זרועית של הצבא והכל תחת קורת גג אחת".
עוד לדברי הגורם "הרמטכ"ל קידם מסביב לנושא עבודת רקע ומצא שקיים צורך בגוף שינהל את כל הנושאים שנוגעים לחדשנות בצבא וזאת, תוך בדיקה של מודלים שקיימים בנושא הזה בצבאות אחרים בעולם. קשה להתווכח עם התוכנית הזאת כי קיים צורך בחטיבה כזאת - אבל בדרך לביצוע יתכן שיימצאו לא מעט מוקשים".
היעדר יצירתיות ומאבקי יוקרה
אף שבשנים האחרונות היבטים הקשורים לחדשנות ולטכנולוגיות חדישות תופסים חלקים משמעותיים בתוכניות הצבא, ניכר שבשטח הם מתאפיינים בסרבול, בבירוקרטיה ובהיעדר יצירתיות ובמקרים אחרים גם במאבקי יוקרה.
בדצמבר האחרון "הארץ" דיווח על מחקר פנימי שנעשה בצה"ל והעלה כי קצינים בכירים מעניקים למידת החשיבה, ליצירתית ולחדשנות ביחידות הצבא ציון בינוני או נמוך. הקצינים שהשתתפו במחקר הסבירו את הציונים הנמוכים שהם מעניקים למערכת בתרבות ארגונית שמרנית וביורוקרטית, חשש מטעויות ומתשלום של מחירים אישיים שיגבו מבעלי תפקידים שימצאו אחראיים למיזמים כושלים - כמו גם חוסר סובלנות וקשיי הכלה של מצבים כאלה.
המחקר נעשה בקרב עשרות קצינים ביחידות השונות של צה"ל, והובילו אותו אנשי היחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר.
לפי הדיווח של "הארץ", קצינים שהתראיינו במסגרת המחקר הצביעו על הרצון להימנע מקונפליקטים ועל השאיפה לפעול בקונצנזוס - כחלק מהסיבות לציון הנמוך שנתנו לרמת החדשנות בצבא. הם גם הלינו על אופי הדיונים הפנימיים שמתקיימים ביחידות השונות, באופן שלדעתם לא מאפשר 'סיעור מוחות', הצביעו על חוסר מודעות של מפקדים לפערים בנושאי חדשנות וקבלו על כך שברוב המקרים מפקדים בדרגי ביניים לא מעודדים חשיבה יצירתית ויזמית.
"ליקויים בקשים בין משהב"ט לצבא"
מספר דוחות שפרסם בשנים האחרונות מבקר המדינה, הצביעו גם כן על קשיי הצבא בתחום - וזאת תוך עמידה על חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין יחידות צה"ל לבין משרד הביטחון בכל הקשור לתוכניות מחקר ופיתוח.
באוקטובר האחרון מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם דוח שממצאיו כללו ליקויים בקשרי הגומלין שמתקיימים בין מפא"ת לבין יחידות הצבא.
המבקר קבע כי קשרים אלה אינם ממוסדים, לא מתקיימים בצורה שיטתית ולא מוסדרים באופן מספק. המבקר העיר עוד כי צה"ל לא משתף באופן מספק את מפא"ת בצרכיו העתידיים וליקויים נמצאו גם בשימור הידע שנאגר במפא"ת במסגרת פעילות המחקר והפיתוח השוטפת. במסגרת אותו דו"ח המבקר המליץ לצה"ל ולמשרד הביטחון לגבש תוכנית פיתוח כוללת תוך הסדרת סוגיות תקציביות כדי שצה"ל יחזק את יכולתו להשפיע באופן מהותי על הפרויקטים שמובילה מפא"ת.
בביקורת אחרת, המבקר הצביע על שורה של ליקויים בשני פרויקטים טכנולוגיים שהוביל אגף התקשוב בצה"ל. המבקר לא פירט אודות הפרויקטים אך ציין כי מדובר במיזמים מרכזיים שתפקידם לאפשר בין השאר זרימת מידע ממוכן בין הגופים השונים בצה"ל.
פיתוחם של שני המיזמים ארך שנים ארוכות, עלותם נאמדה במאות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב הביטחון ובעוד עשרות מיליוני דולרים שהוזרמו אליהם מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי.
באותו הדו"ח נמתחה ביקורת קשה על אגף התקשוב ועל אגף התכנון של צה"ל אודות ניהולם השוטף של שני המיזמים, כמו גם עם הפיקוח והבקרה עליהם. המבקר הטיל את האחריות הכוללת בנושא זה על אגף התקשוב וקבע כי הוא "כשל בתפקידו". עוד קבע המבקר כי הליקויים שנמצאו במיזמים אלה היו חמורים ומשמעותיים והובילו לפערים מבצעיים שהתבטאו בקיץ 2014 במבצע צוק איתן בעזה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "מטבע הדברים, החודשים הראשונים לכהונת הרמטכ"ל מעוררים עניין רב שמוביל להשערות שמבוססות על חלקי תהליכים". עוד נמסר כי "כמו תמיד, כשיתקבלו החלטות בכל נושא, נתייחס אליהן ונפרסם אותן. בנושא המדובר טרם התקבלה החלטה סופית. בכל מקרה אין כוונה לבצע כל שינוי בסמכויות מפא"ת, גוף המחקר והפיתוח המרכזי של מערכת הביטחון".