גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טראמפ ונתניהו הפכו לאדם אחד, והם משחקים את אותו המשחק - רק שביבי חכם, וטראמפ בור וריקני"

זוכה פרס פוליצר, עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס" תומס פרידמן, בראיון מיוחד ל"גלובס": "טראמפ ונתניהו הפכו לאדם אחד. הם כמו 'דונלד נתניהו טראמפ' או 'בנימין דונלד נתניהו'" ● "שניהם מעולים בהפחדה מפני האחר - הערבי, המקסיקני; הפחד לאבד את הזהות האמריקאית או את הזהות היהודית של המדינה מכתיב הכול"

תומס פרידמן / צילום: יוסי זמיר
תומס פרידמן / צילום: יוסי זמיר

בשעות הצהריים היום ישב בעל הטור שנחשב לאחד מהמשפיעים ביותר בעולם והקריא לנו את הטור שלו שעומד להתפרסם ביום רביעי הקרוב ב"ניו-יורק טיימס". אחרי 40 שנה של כתיבת טורים, מספר רב של ספרים ועמדת השפעה שנחשבת לבכירה ביותר שיש לעיתונאי אחד בעולם, תומס פרידמן שקוע במה שראה לפני כמה ימים בירדן. "תהיו בטוחות שאשתי כבר עברה על זה. היא קוראת כל מילה ומתקנת לי", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס". "אבל כשיש לי דברים שבוער לי לומר אותם אני חורג מן הימים הקבועים שלי בעיתון וכותב טור לאתר. כך היה בשבוע שעבר עם הטור שלי על חברת הקונגרס אילהן עומאר, דמוקרטית ממניסוטה, שהיה חשוב לי להטיח בה את הביקורת שלי והתזמון של הדברים היה קריטי". 

פרידמן לא נמצא בטוויטר, לא קורא תגובות עליו, שומע את הביקורת, אבל מיישם רק את העצות של אשתו. אחרי 40 שנה בסיקור המזרח התיכון, הוא לא התעייף ולא משתעמם לרגע, וכמו ילד קטן מתלהב מכל התפתחות הכי שולית וקטנה אי-שם באיזושהי ממלכה מוסלמית שאולי היא-היא תביא את השינוי. "אני לא נאיבי בנוגע לאנשים האלה (מוסלמים, למשל סעודים - ט.ש) אני מנסה לכתוב כדי להזיז אותם למקום כלשהו. לא נכנסתי לעולם העיתונות כדי לכתוב טורים פסימיסטים. אני אמנם לא מוכן להיות אופטימי חסר תקנה, אבל אני כותב כי רציתי לנסות להפוך את העולם למקום טוב יותר". 

"נתניהו עושה דברים טובים מאוד עבור ישראל"

פרידמן, יהודי-אמריקאי, חי במרילנד עשרות שנים, מסקר את כל נשיאי ארה"ב ואת יחסי החוץ של ארה"ב, התחיל את הקריירה העיתונאית שלו בכלל בלבנון. ב-1979 נשלח לביירות וסיקר משם את המהפכה האיראנית ואת העולם הערבי. שנתיים לאחר מכן החל לכתוב ל"ניו-יורק טיימס". מאז 1995 כותב את טור מדיניות החוץ של העיתון ומסייר בכל העולם כדי לאסוף חומר לטוריו ולספריו, ואף זכה בפוליצר שלוש פעמים. 

הוא מגיע לישראל בין פעם לפעמיים בשנה, ואנחנו פוגשים אותו בירושלים כדי להשתתף בערב של הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית. סיבה נוספת להגעתו לכאן היא הוצאת ספרו האחרון "תודה שאיחרתם" בתרגום לעברית (בהוצאת "ידיעות אחרונות"). הפורום של הספרייה הלאומית מתכנס מדי שנה ומוקדש לנושאים כמו הגירה, גבולות וזהות העומדים בראש סדר היום הגלובלי ומשפיעים על תחומים רבים כמו כלכלה, דמוגרפיה ותרבות. לפרידמן, כך נראה, יש הרבה מאוד מה לומר על כך.

אנשים שואלים אם זה ספרך האחרון?

״לא חושב שזה ספרי האחרון, אך עבדתי עליו משנת 2014 וכלולות בו אמירות גדולות מבחינתי בשלושה עיקרים: הכוח של שינויי האקלים, כוח הגלובליזציה וכוח הטכנולוגיה. לוקח זמן עד שהספר נכתב ויוצא, ולקח גם זמן לתרגם לעברית. בינתיים העבודה של אשתי בוושינגטון הבירה עוררה בי הרבה מחשבות בנוגע לספר הבא שלי. אשתי בונה מוזיאון חדש בעיר שכולו יהיה סביב שפות, מילים והעולם הספרותי. 'עולם המילה', יהיה שמו של המוזיאון האינטראקטיבי הראשון למילים. בכל שנה אנשים מדברים על 'מילת השנה', ואני חושב שאני יודע מה היא מילת השנה של 2019". 

מה היא מילת השנה?

"עומק, deep. אמונה עמוקה, זיוף עמוק, ניתוח עומק, חשיבה עמוקה. המילה עומק מיושמת כשם תואר לדברים רבים בימינו. אם אני אכתוב ספר נוסף זה יהיה על התופעה של ירידה למעמקים בנושאי הטכנולוגיה, הגלובליזציה ושינויי האקלים. החדירה לפרטיות שלנו, עומק התלות שלנו בטכנולוגיה, עומק ההשפעה האקלימית על חיינו". 

איך זה מתחבר לעומק הזיוף? חיינו עם הפייק ניוז?

"זאת טקטיקה פוליטית שפוליטיקאים כמו נתניהו או טראמפ משתמשים בה כדי להפוך את כל מקורות המידע העיתונאיים, כמו 'גלובס' או ה'ניו-יורק טיימס', ללא לגיטימיים. זה נעשה כדי שהם יוכלו להשתמש ברשתות חברתיות כדי להזריק את הנרטיב שלהם לתוך התודעה של האנשים, ללא הפרעה מצד התקשורת המקצועית. 

"בבחירות הבאות מישהו עלול לבוא עם קטע וידאו שבו למשל בני גנץ אומר דברים שערורייתים, וזה יראה כל כך אמיתי שלא תדעו להבחין בין הדברים. אנחנו נכנסים לתוך עולם עמוק של זיופים".

איך אתה רואה את התופעה של מנהיגים כמו נתניהו וטראמפ, ואולי מנהיגים כמו ארדואן ופוטין? 

"טראמפ ונתניהו הם אדם אחד. הם אולי לא היו אותו האדם בשלב הראשון, אך שניהם מתמזגים לאותה האישיות. הם כמו 'דונלד נתניהו טראמפ', או 'בנימין דונלד נתניהו'. הם הנשיאים המשותפים של שתי המדינות שלנו, שניהם משחקים את אותו המשחק הפוליטי.

"נקודת דמיון נוספת ביניהם היא העובדה ששניהם בעלי גישה פוליטית של בניית קואליציות, תוך שימוש בפחד ובקרע חברתי. ההפחדה מפני האחר - הערבי, המקסיקני, הפחד לאבד את הזהות האמריקאית או את הזהות היהודית של המדינה. הם שניהם מעולים בזה, וכמובן ההטפה שכל מי שמתנגד להם הוא חלש או לא לגיטימי. 

"אני רואה עוד קו דמיון. לשניהם אין חברים אישיים. מי החברים שלהם? אצל נתניהו - אשתו והבן. אצל טראמפ - רק הילדים, אפילו אשתו היא לא חברה שלו. מעולם לא ראיתי תמונה של טראמפ צוחק, נהנה. על כל פנים, נתניהו הוא אדם חכם, הרבה יותר מטראמפ שהוא אדם בור וריקני.

"נתניהו עושה דברים טובים מאוד עבור ישראל בכל הנוגע לקידום טכנולוגי וגם מהלכים בנוגע לאיראן וסוריה, וכתבתי על כך רבות. ברגע שנתניהו עוסק בנושאים שקשורים לחוץ, לעולם, ליחס לישראל הוא מעולה, אבל כשהוא מטפל בעניינים פנימיים - בחברה הישראלית, ביחס לערבים, בנושא הפלסטיני - הוא נהיה דמות גרוטסקית". 

אתה כבר לא נפגש עם נתניהו, נכון? 

"אני מכיר אותו שנים ארוכות, אבל אנחנו לא חברים. ידוע לי שהוא קרא את הספרים שלי על גלובלזיציה וטכנולוגיה. בעבר היינו נפגשים, ואת יכולה לכתוב בעיתון שאני פה בירושלים ואשמח להיפגש איתו. עבורי, זה לא עניין אישי. אני מראיין אנשים, כותב את מה שאני חושב ומנסה לעודד אנשים ללכת לכיוונים חיוביים. אם הייתי רואה שנתניהו משנה כיוון והולך לדרך שאני חושב שהיא טובה לישראל - הייתי הופך להיות התומך הגדול ביותר שלו. אגב, זאת הייתה יכולה להיות תמיכה הרבה יותר משמעותית מהתמיכה שיש לו כיום, לפחות בתוך ארה"ב. אבל אני לא אחד כזה שאם נותנים לו ראיון אז הוא משנה את דעתו".

"האנשים בטוויטר הם לא האומדן שלי"

אתה נתפס כמי שכתב דברים חיוביים על הרפורמות של הסעודים, בעיקר אחרי שנפגשת עם הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן והוא הקסים אותך בראיונות. המציאות הזאת, שחלקה תוארה בטוריך, התנפצה לעולם בפנים בשנה האחרונה עם הרצח של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י. השאלה נשאלת כיוון שפה בישראל בונים לעיתים מגדלים על הנכונות של הסעודים לתמוך בתהליכים, להשתנות כלפינו, לפתוח לנו פתח להתקדמות מול הפלסטינים. מה אתה חושב על כך? 

בנקודה הזאת פרידמן משיב באריכות רבה ומפרט בפנינו את המספר הרב של הפעמים שבהן הזהיר מפני הסעודים, את הביקורת שמתח עליהם. "אני שלם מאוד עם כל מה שכתבתי. מי שמעיין בטורים שלי רואה שהטחתי בסעודים ביקורת רבה. אנשים ראו טור אחד שדיבר על האביב הסעודי וקפצו עליו. אבל מי שעיין בכל הטורים ראה את מה שעומד לבוא.

"כתבתי לנשיא טראמפ כאילו אני 'השגריר האמריקאי בסעודיה'. הזהרתי אותו מפני מה שעומד לקרות עם הסעודים. להטיח ביקורת בי זה ספורט, זה בסדר, אני מבין את זה. אבל מי שקרא את הטורים לא היה מופתע מן ההתרחשויות.

"40 שנה שאני מסקר את העולם הערבי. סיקרתי את המהפכה ב-1979 ואת הקרב על הכעבה (השתלטות של האחים המוסלמים על המסגד הגדול במכה - אירוע שטלטל את העולם המוסלמי וגרם לסעודיה ליישם אכיפה מחמירה יותר של החוקים האסלאמיים - ט.ש). אחרי האירועים הללו חלה פניה חזקה מאוד של סעודיה ימינה, ואני ראיתי אותה בזמן אמת. במשך עשרות שנים אני כותב על כך, על ההקצנה, על זכויות נשים, על זכויות אדם". 

"זה היה אסון לעולם הערבי-מוסלמי וממשיך עד לאסון הגדול של ה-11 בספטמבר שהיה אסון למדינה שלי. לכן, במהלך כל השנים הללו, אם זיהיתי מנהיג סעודי שמנסה או חושב לשנות מעט את המסלול כתבתי עליו. קיוויתי שזה יכול להביא לשינוים באזור, ואני לא מתחרט על כך שכתבתי על שינוי אפשרי. לא אכפת לי שיבקרו אותי ויטיחו בי את כל הדברים הנוראיים, אני לא מתחרט".

איך כל זה משפיע על המשמעות שאנחנו בישראל מייחסים ליוזמה הערבית משנת 2002? בטורים שלך עלתה תקווה שסעודיה תמלא מקום רציני בתהליך השלום. לאורך השנים מנהיגים שלנו משתמשים בטורים שלך כדי להעביר לציבור את המסר שיש התקדמות, ולמעשה זה לא קורה.

"וכל זה באשמתי? אני לא אשם, אבל מבין שאנשים אולי ניסו לנצל את זה. אבל שימי לב שבכל הטורים שלי על בן סלמאן המילה ישראל לא מופיעה שם. תמיד חשבתי שנתניהו ואבו מאזן צריכים לפתור את העניינים ביניהם. גרינבלט, קושנר, או בן סלמאן לא יעזרו להם. 

"אגב, הטור שלי על תוכנית השלום הסעודית הגיע לא במפתיע אחרי ה-11 בספטמבר. לאירועים הללו היו השפעה עצומה עלי ועל כולם, ולאחר מכן כתבתי בטור שלי שהסעודים אחראים, שזה הרעל שהם הפיצו בעולם הערבי שהביא למתקפת הטרור. ולכן, מתוך תקווה להשתיק אותי הסעודים הזמינו אותי לשם כי הם רצו לשנות את השיח סביבם.

"אני ממשיך לכתוב על איך להוביל רפורמות בעולם המוסלמי כדי שהם יתקדמו וישתתפו בעולם המודרני. הסעודים משחקים איתנו כבר 20 שנה. ארה"ב דורשת מהם לעצור טרוריסטים ואנשים שמפיצים שנאה, אבל הם לעולם לא נאבקים באמת במלחמת הדעות, הם לא עושים רפורמות אלא משחזרים את האסלאם. כל הביקורת עליהם לא מזיזה. אני כותב שעליהם להשתנות, להתקדם, להיפתח לידע, לתת נשים זכויות, ואם הם לא יעשו זאת - הם דוחפים את עצמם מעבר לצוק. 

"אני מציע לקרוא את הטורים שלי בדיעבד, ואפילו את הדברים שכתבתי כשפגשתי את  ח'אשוקג'י והוא הציע לי לכתוב דברים ביקורתיים יותר על הסעודים. ואכן כתבתי על 'סעודים עשירים, משוגעים' בעקבות הפגישה איתו". 

אז לא ראית את הביקורות עליך?

"אני לא משתמש בטוויטר, לא מסתכל בפייסבוק, לא רואה את התגובות שאנשים כותבים. יש חשבון טוויטר שלי שממנו מצוייצים הטורים שלי, אבל אני לא מסתכל שם. זה רק אמצעי להפצת הטור. אני כותב בתגובה לעולם, אבל אני לא כותב בתגובה למה שאנשים חושבים עלי או על הטור שלי. האנשים בטוויטר הם לא האומדן שלי". 

אתה מדבר בטוריך הרבה על השינויים הטכנולוגיים, אך יש לכך גם צד של סכנה.

"הטכנולוגיה והגלובליזציה יכולים להוביל לדמוקרטיזציה אדירה, אבל בו-בזמן הם מובילים גם קושי של מנהיגים מתונים שמשתמשים בכוח שלטוני רך כדי לקרוס, להפסיק לתפקד. השינויים האלה יכולים להפוך את המשטרים לרודניים. לכאורה, הפייסבוק יצר דמוקרטיזציה אדירה וזה היה השלב הראשון שלו, אבל בשלב השני אנחנו רואים איך הכלי הזה בידיהם של משטרים רודניים הופך לכלי אנטי-דמוקרטי. בסין עוקבים אחריך, יכולים לדעת לאן אתה הולך, לזהות את פניך, לברור מה שכתבת נגד המשטר ולשלוט בכל חייך.

"צוקרברג יכול לדעת הכול על כולנו. האנושות נכנסה ל'סיבוב השני' (Second inning), הטכנולוגיות כבר לא משחררות אותנו ומקדמות אותנו כי כשהן נמצאות בידיים של מנהיגים רודניים הן מוצאות שימושים שמצרים את האדם". 

מה יהיה להערכתך השלב הבא בשימוש ברשתות?

"אם הייתי יודע הייתי כותב את זה. זה לא שאני ידעתי שהשלב הזה של הפעלת הרשתות באופן כה בעייתי יגיע. אני מודאג ביותר כי אנחנו נכנסים לתקופה היסטורית שבה בני האדם יצטרכו לעבוד יחדיו כי הטכנולוגיות משמשות נגד האנשים". 

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם