פארק מת"מ בחיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בישראל פועלים 15 פארקי הייטק ממשלתיים, מצפון ועד דרום, ומהווים את ריכוזי חברות ההייטק הגדולים ביותר מחוץ לתל-אביב, ואת עיקר פעילות ההייטק המתרחשת בערים כמו חיפה, באר-שבע וקיסריה. החלטת ממשלה בנושא מאפריל 2018, קבעה כי יפתחו לראשונה שני פארקי הייטק ביישובי החברה הערבית, אך עד היום הממשלה לא החלה ביישום ההחלטה, וכרגע לא נראה באופק אף פארק הייטק בישובים ובערים הערביות בישראל.
השאלה המתבקשת היא מדוע נדרשים אזורים ייחודיים לחברות הייטק? התשובה היא שפארקי ההייטק הם מתחמים של אלפי מטרים רבועים שנועדו לשמש כמתחם משרדים לחברות הייטק, מחוץ למרכזי הערים. הפארקים מספקים יעד משיכה בעיקר לחברות טכנולוגיה גדולות, וענקיות רב לאומיות, בשל השכירות הזולה בהשוואה לזו של משרד במרכז תל-אביב, והם כוללים גם שירותים נלווים כגון מסעדות, חדרי כושר, חנויות ושירותים נוספים. כך הם מספקים תעסוקה רבה לתושבים.
באפריל האחרון התקבלה כאמור החלטת ממשלה לפיה יוקצו עשרות מיליוני שקלים להקמת שני פארקי הייטק בערים ערביות. לפי ההחלטה, מנכ"ל משרד הכלכלה אמור היה להוציא מכרז לישובים ולערים הערביות בישראל, בתוך 90 יום מקבלת ההחלטה, כדי לקבוע באילו מן היישובים יוקמו הפארקים. הקול הקורא לפארקים היה אמור להתפרסם ביולי 2018, פארק אחד אמור היה להתחיל להבנות כבר ב-2018, והשני - השנה. אך עד לכתיבת שורות אלה, לא יצא מכרז, לא הוקצו הכספים ולא החלה הבנייה.
מאז שעברה ההחלטה, בערים ובישובים הערבים החלו בהכנות להשתתפות בקול הקורא. עמותת צופן, לקידום הייטק במגזר הערבי, הייתה בין הגופים שדחפו להחלטה. מאז שהתקבלה, העמותה עובדת עם העיריות השונות בהכנה לקול הקורא, ותומכת בהקמת הפארקים בנצרת ובכפר קאסם. "בנצרת קיימות כבר כמה חברות הייטק פעילות בעיר ויש הון אנושי מצויין באזור הגליל שיספק את צרכי החברות. כפר קאסם נמצאת עשרים דקות מהמרכז, אבל ההטבות לחברות הפעילות באזורי פריפריה חלות על עיר כמו כפר קאסם, אז יש בה יתרון גדול", אומר סאמי סעדי, מייסד ומנכ"ל משותף של העמותה.
סעדי מלווה מטעם צופן את שתי העיריות, שיצטרכו, אם וכאשר תתממש ההחלטה, להקצות בעצמן את הקרקעות לפארקים. מחסור בקרקעות הוא בעיה חמורה ביישובי המגזר הערבי, אך למרות זאת העיריות מוכנות להגשה לקול הקורא, וממתינות למימוש ההחלטה. "מאז ינואר במשרד הכלכלה מבטיחים שזה עניין של כמה ימים, אבל דברים לא זזים".
בנוסף לטענות המוצדקות על אי-קיום ההחלטה, ועל הזנחת המגזר הערבי בכל הנוגע להשקעה ממשלתית בהייטק, יש לשאול עד כמה ההשקעה הזו מועילה בפועל? גב ים נגב, פארק ההייטק בבאר-שבע הפועל מאז שנת 2013, זוכה לשבחים מפוליטיקאים ובתקשורת. עם זאת, על פי נתוני IVC, בבאר-שבע פועלות 101 חברות הייטק ישראליות בלבד, ורק שישה תאגידים טכנולוגיים רב לאומיים. יחד הם מהווים כ-1.5% מחברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל. בפארק ההייטק בעיר מועסקים היום כ-2,000 איש, המהווים פחות מאחוז אחד מכלל המועסקים בהייטק בישראל.
לדברי סעדי, הקמת הפארקים בערים הללו תאפשר להפוך אותם למרכזי תעסוקה לכל האזור, ובכך הם יסייעו לפיתוח הערים. הם יהוו מרכזי תעסוקה בהייטק עבור מהנדסים מהמגזר הערבי, אך סעדי מדגיש שגם יהודים וגם ערבים יעבדו בהם זה לצד זה, באופן שיקדם דו קיום. אך לדבריו, היתרון החשוב ביותר של פארקים מסוג זה, הוא שינוי תודעתי שיחוללו בקרב צעירים מהמגזר הערבי.
"כשהם יגדלו בערים בהן שוכן פארק הייטק", הוא אומר, "הם יראו בעבודה בהייטק כאפשרות ממשית עבורם לשאוף אליה. כך הם יפתחו את תחומי העניין הרלוונטיים ויבחרו ללמוד את המקצועות הרלוונטיים כבר מגיל צעיר".