גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש המחוזי בת"א לצד הנושים הרגילים של האחים הוניגמן

השופט חגי ברנר קבע כי קופת פשיטת הרגל של האחים יעקב ומיכה הוניגמן תגדל בכ-7 מיליון שקל ● בכך העדיף ברנר את הנושים הרגילים של האחים על פני הנושה המובטח, בנק מרכנתיל דיסקונט ● חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל

יעקב  ומיכה הוניגמן./ צילום: שלומי יוסף
יעקב ומיכה הוניגמן./ צילום: שלומי יוסף

קופת פשיטת הרגל של האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה לשעבר של רשת האופנה הוניגמן שקרסה, צפויה לגדול בעד 7 מיליון שקל - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב. חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של כ-128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים.

בשבוע שעבר (ג') הכריע השופט חגי ברנר, שדן בהליך פשיטת הרגל של האחים ובהליך הפירוק של החברה, בסכסוך בין נאמן נכסיהם של האחים לבין בנק מרכנתיל דיסקונט, בקשר לשאלה למי נתונה הזכות לעשות שימוש בהפסדי הון שנגרמו לאחים מחמת מימוש (מכירת) נכס מקרקעין שהיה בבעלותם.

במקרה הנוכחי, הפסדי ההון שנגרמו לאחים נבעו ממכירת בניין בתל-אביב, אותו שיעבדו האחים לטובת הבטחת התחייבויות החברה כלפי בנק מרכנתיל. בהתאם, נרשמה לזכות הבנק משכנתא. מכירת הבניין כרוכה הייתה בחיוב לשלם לרשות המסים מס שבח בסך 7 מיליון שקל, כך שהבנק קיבל לידיו את סכום המכירה בניכוי החיוב למס שבח. מחיוב זה נוצרה מעין "הנאה" לאחים בדמות זכות לקזז את הפסד ההון שנוצר להם בשל מכירת הנכס.

בהחלטה מהשבוע שעבר קיבל השופט ברנר את עמדת הנאמן, עו"ד נדב לב, שסבר כי הזכות ליהנות מהנאה זו שייכת לנאמן של החייבים ולא לבנק. בית המשפט קבע כי לפי פרשנות שטר המשכנתא שנוסח על-ידי הבנק, זכות הקיזוז של הפסדי ההון וכן הפסדי ההון עצמם שנוצרו לחייבים מחמת מימוש המשכנתא שרבצה על הבניין, אינם חלק ממסת הנכסים המשועבדים לטובת הבנק, בעל המשכנתא.

"ודוק: בעניינו דבר לא מנע מהנושה המובטח (בנק מרכנתיל - מ' ש') - שהוא נושה מקצועי, מימון ומתוחכם, הנעזר בליווי צמוד של עורכי הדין - לנסח את שטר המשכנתא באופן כזה שיהיה ברור ונעלה מכל ספק כי גם הזכות ליהנות מהפסדי הון נכללת בגדרם של הנכסים המשועבדים. לו כך נאמר בשטר המשכנתא, היה נסתם הגולל על טענותיו של הנאמן, אלא שהנושה המובטח לא עשה כן, ואין לו אלא להלין על עצמו", קבע השופט ברנר.

כחיזוק לקביעה זו, השופט ברנר הזכיר כי כבר נפסק בעבר כי "בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות שמרחיבה את מעגל הנשייה המובטחת, פוגעת בהכרח בנושאים האחרים". על כן נקבע כי "שתיקתו" של שטר המשכנתא בכל הנוגע לגורל הפסדי ההון, "פועלת לחובתו של הנושה המובטח ולטובת הנושים הרגילים".

להחלטה משמעות כלכלית של עד 7 מיליון שקל

הנפקות המעשית של החלטת בית המשפט המחוזי, קרי, קבלת עמדת הנאמן, תוביל להעשרת קופת פשיטת הרגל לטובת הנושים הרגילים בסכום של כ-7 מיליון שקל. לעומת זאת, ההחלטה תוביל לגריעת סכום דומה מחלקו של הנושה המובטח, בנק מרכנתיל, אשר יידרש לשלם מס שבח מלא וללא קיזוז הפסדי הון, מתוך התמורה שקיבל עבור מימוש הנכס.

השופט ברנר לא התעלם בהחלטתו מהתוצאה הקשה עבור בנק מרכנתיל, אך הבהיר כי "בשים לב ליתרון המובנה שיש לו ממילא ביחס לנושים הרגילים בהיותו נושה מובטח, ונוכח העובדה שהנושה המובטח יכול היה לכלכל את צעדיו באופן אחר ולנסח את שטר המשכנתא כך שהשיעבוד יחול גם על הפסדי הון - ידו של הנאמן על העליונה".

משמעות ההחלטה מבחינת הבנק, אשר מיוצג בהליך על-ידי עו"ד עמית לדרמן, היא אכן קשה, וזאת, בין השאר, נוכח העובדה שלמרות שהחזיק בבטוחה משמעותית שהייתה אמורה להוביל לכיסוי מלוא החוב של הוניגמן כלפיו שעמד על סך 18.5 מיליון שקל, התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס הממושכן בסך של 20.5 מיליון שקל, בחישוב מס השבח שנדרש הבנק לשלם, הובילה לכך שהבנק נפרע מחלק ניכר מחובו המובטח.

יחד עם זאת, למרות התוצאה הקשה, ואם נשפוט לפי מילותיו של השופט ברנר, מצבו של הבנק "טוב לאין-שיעור ממצבם של הנושים הרגילים" של הרשת; זאת שכן נוכח חובותיה העצומים של רשת האופנה שקרסה העומדים על מאות מיליוני שקלים, עוד לא ברור איזה שיעור מהחוב יקבלו הנושים הרגילים.

במקרה של בנק מרכנתיל יתרת החוב של הוניגמן לבנק (שלא נפרעה) עומדת על כ-5 מיליוני שקל (בשל היעדר היכולת של הבנק לקזז את הפסדי ההון אל מול מס השבח), ובנוגע ליתרה זו, יצטרף הבנק למצבת הנשייה הכללית במעמד של נושה רגיל. מעבר לחובות לבנק מרכנתיל דיסקונט, חייבים האחים הוניגמן עוד כ-13.5 מיליון שקל לבנק דיסקונט לישראל בע"מ.

קריסתה של קבוצת קמעונאות האופנה הגדולה

הוניגמן, אחת מקבוצות קמעונאות האופנה הגדולות והמוכרות בישראל, הייתה בשיאה בעלת רשת חנויות המונה 137 סניפים ומגוון מותגים, בהם רשת נשים - HONIGMAN WOMEN; רשת ילדים - HONIGMAN KIDS; רשת נשים וילדים משולבת; רשת TNT; ורשת העודפים. הקבוצה, שנוסדה ב-1978, הייתה בבעלות האחים מיכה ויעקב הוניגמן והעסיקה באופן ישיר למעלה מ-1,000 עובדים ובאופן עקיף מאות עובדים נוספים.

החברה קרסה כלכלית בפברואר אשתקד, אז ביקשה החברה לפתוח בהליך הקפאת הליכים, שהפך במאי להליך פירוק. במסגרת הליך חדלות הפירעון נמכרו חלק ממותגי החברה בסכומים זניחים יחסית.

חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של כ-128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים.

לאור נפילתה של רשת האופנה והמשמעות הכלכלית העצומה של כך על האחים הוניגמן עצמם, בנק אגוד פתח במרץ השנה בהליך פשיטת הרגל נגד האחים. חובותיהם של האחים מסתכמים בסכום-עתק של 319 מיליון שקל, כאשר כמחצית ממנו נובע מתביעת החוב שהוגשו למפרקי חברת הוניגמן.

עוד כתבות

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים