גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשור להונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה: המיידופים הבאים כבר כאן, והם הרבה יותר מתוחכמים

10 שנים חלפו מאז הודאתו המטלטלת של ברנרד מיידוף בתרמית בלתי נתפסת של 65 מיליארד דולר. האם הופקו הלקחים הדרושים בעקבות הפרשה המטלטלת, ומה השתנה מאז בתחום הונאות הפונזי? ● רואה החשבון והמשפטן שי מדינה בחן עבור "גלובס" את כל מעשי ההונאה מהעשור האחרון, ומסקנותיו אינן מעודדות: "הונאות הפונזי לא ייעלמו, הן רק ישנו את פניהן"

ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס
ברנרד מיידוף / צילום: רויטרס

לפני עשור, במארס 2009, התייצב "איש העסקים" האמריקאי ברנרד מיידוף בבית המשפט בניו-יורק, והודה ב-11 כתבי אישום שייחסו לו הונאות כספיות בהיקפי-עתק של כ-65 מיליארד דולר! זמן קצר אחר-כך נגזר דינו ל-150! שנות מאסר. "פרשת מיידוף" הסעירה את הציבור בארה"ב ובעולם, בשל הנזק הכספי העצום שנגרם למשקיעים, הטרגדיות האישיות שפקדו אותם עקב כך, ובעיקר בשל הקלות הבלתי נתפסת שבה ביצע מיידוף את ההונאות במשך עשרות שנים, ללא בקרה או פיקוח של הרשויות.

אחרי שהתרמית התגלתה ברבים - כולם תהו מה היה עומק הבור הכלכלי שמיידוף היה מותיר אחריו אלמלא המשבר הפיננסי של 2008, שהביא לחשיפת ההונאה, לאחר שנים של שגשוג הבורסה.

פרשת מיידוף הייתה גם קו פרשת המים של המאבק של שוקי הון רבים בעולם בהונאות מסוג "פונזי". היא הובילה רגולטורים בעולם לבדק-בית; הצעות לפיקוח על זירות הברוקראז' צצו כפטריות לאחר הגשם, ובחלק מהמדינות אף אומצה רגולציה חדשה המטילה חובות דיווח והוצאת רישיון על ברוקרים. הכול במטרה למנוע את המיידוף הבא.

כיום, 10 שנים לאחר הודאתו המטלטלת של מיידוף בתרמית, קשה שלא לתהות האם העולם למד את הלקחים מהפרשה? האם נעשה מספיק כדי למגר את המיידופים הבאים? האם מתנהלים בשווקים מיידופים חדשים, מצוידים בכלים מתוחכמים יותר לביצוע אותה הונאת "פונזי" עתיקה (שנעשתה לראשונה ב-1920)? והאם יש לרשויות כלים מתוחכמים עוד יותר כדי לעצור את תרמית הפונזי המודרנית?

אז נתחיל בספוילר: התשובה לרוב השאלות הללו שלילית, ודווקא לשאלה - האם מהלכים בינינו מיידופים מודרניים, ששכללו את שיטת הפונזי - התשובה חיובית. המסקנה העגומה היא שהונאות הפונזי לא נעלמו, הן שינו ומשנות את פניהן, ומשתכללות לזירות חדשות. ועוד מסקנה עגומה היא, שטכנולוגיות מתקדמות - כמו למשל בינה מלאכותית, שבה מצטיידות רשויות ניירות-ערך בעולם - לא יושיעו איש מול ההונאות.

בינה מלאכותית מסוגלת לזהות תבניות וחריגים ברמת דיוק גבוהה, אך לשם כך היא מנתחת דאטה של טרנזקציות אמיתיות. אלפי פעולות שמתבצעות מנוטרות על-ידה, והיא מזהה מתוכן את החשודות. בהונאות פונזי, דוגמת מיידוף, לא קיים כל דאטה (מידע ונתונים) שניתן לנתח, כי לא מתבצעות כל טרנזקציות, ולכן בינה מלאכותית לא יכולה לסייע למנוע הונאות מסוג זה.

נרחיב על כך עוד בהמשך, אבל קודם נחזור לשאלה שאיתה פתחנו - מה השתנה בעשור האחרון, מאז הודאת-מיידוף, בתחום הונאות הפונזי, אם בכלל.

תמרורי אזהרה: כך תזהו הונאת פונזי

מיידוף היה סוג של אבן-דרך בשוק ההון

רואה החשבון והמשפטן שי מדינה, שותף-מנהל מחלקת תחום הביקורת החקירתית בפירמת פאהן-קנה, ניהול בקרה Grant Thornton Israel ומומחה לחקירות עבירות צווארון לבן, חקר את הנושא לעומק עבור "גלובס", והמסקנות שלו לא מעודדות. בשורה התחתונה הוא אומר: "הונאות הפונזי לא ייעלמו, הן רק ישנו את פניהן".

שי מדינה / צילום: אסנת קרסננסקי

מדינה מציין כי "הונאות פונזי היו מאז ומעולם. צ'רלס פונזי היה הראשון שביצע הונאה כזאת בתחילת המאה ה-20, ונתפס - ולכן היא מכונה על שמו, והמתודה של ההונאה הזאת נשארה דומה מאז ועד היום. הטכניקות מעט השתנו אבל המתודה זהה".

לשאלה - איך ייתכן שיותר ממאה שנה מתנהלות הונאות ממש באותה שיטה - איך המודרניזציה והקידמה לא העלימו אותה, והיא לא נאלצה לפנות את מקומה להונאות "טרנדיות", צעירות ובועטות - יש תשובה פשוטה: הונאת הפונזי מבוססת על דבר אחד בלבד - אדם אחד מוכשר וכובש. כאלה היו לפני 100 שנה, וכאלה יש בשפע גם היום.

מיידוף לא לבד

הונאת פונזי היא למעשה מקרה פרטי של "הונאת פירמידה". הרווחים שלכאורה מושגים עבור המשקיעים מריביות ומהשקעות שלהן תשואה חלומית, אינם רווחים כלל, אלה כספים שגויסו ממשקיעים חדשים, ומגולגלים ללקוחות הוותיקים. כמו כל הונאת פירמידה, ברגע שבבת-אחת כמות גדולה של אנשים מבקשים למשוך את כספם, ואין מאיפה להחזיר לכולם בו-זמנית - אז הכול קורס כמגדל-קלפים.

ביום הדין אין למנהל ההשקעות מאיפה לפרוע את ההתחייבויות למשקיעים.

וזו הייתה הנקודה שבה נחשף גם מיידוף - משבר הסאב-פריים של 2008. הפרשה התרמיתית הותירה את חותמה על השוק. יש שאומרים אף יותר מהמשבר עצמו. למה? לדברי רו"ח מדינה, "מיידוף היה סוג של אבן-דרך בתחום. היו הרבה הונאות לפניו וגם הרבה אחריו. אבל הוא היה אבן-דרך, כיוון שהסכום שמעל בו היה מאוד משמעותי.

"מיידוף היה פיגורה בשוק ההון האמריקאי והעולמי, לא עוד אדם אלמוני או משקיע שמוכר למעטים. הוא היה אחד מאושיות הכלכלה האמריקאית, עונה לקריטריונים של 'כוכב-על', ואדם מאוד מוכשר. 'פונזי ביי-דה-בוק'. וגם המשקיעים שלו היו אנשים ומוסדות מאוד רציניים. גם פה בארץ, למשל, היו מוסדות אקדמיים שהפסידו אצלו כספים. ולכן זה טילטל מאוד את כולם".

מצב פסיכולוגי שבמרכזו נוכל כריזמטי סוחף

הטלטלה הזאת חשפה את השוק במערומיו. מדינה: "מיידוף הביא להכרה שהדברים האלה לא קורים רק במקרה מסוים של מנהלי תיקי ההשקעות, או סוג מסוים של לקוחות. כל תמרורי האזהרה בסיפור של מיידוף היו קיימים. למשל, אחד מתמרורי האזהרה המשמעותיים נגע לדיווחים שמתקבלים מאותו מנהל תיקים. אם הם לא מסודרים, רציפים, כלליים או על ניירות לא-פורמליים - אז נדלקת נורה אדומה. צריך לשאול שאלות כשרואים את זה, אבל איש לא שאל שאלות בגלל מי שהיה מיידוף".

אבל אחרי פרשת מיידוף כבר נשאלו הרבה שאלות; והרבה רגולטורים התעוררו והחליטו לפקח על שוק הברוקראז'. כיום כבר יש כלים רגולטוריים שמטרתם למנוע הונאות ענק מסוג פונזי, ובראשם ההוראות של ארגון FINRA (Financial Industry Regulatory Authority) בארצות-הברית, המחייבות את חברות הברוקראז' לפקח על הברוקרים שלהן, ומטילות עליהן אחריות אישית במקרים של הונאות.

פרופיל קורבנות

קריסות דרמטיות בישראל של מספר פלטפורמות

הרגולציה בכל העולם דחפה להסדרת ניהול התיקים וההשקעות, במטרה שלא ייכנסו למערכת כל מיני מיידופים. ובישראל - זה עדיין לא קרה. עם זאת, לאחרונה על רקע שורת קריסות דרמטיות של מספר פלטפורמות מסחר בחו"ל, העוסקות בברוקראז'- בהן שורט-טרייד, ג'נרל-טרייד ואינווסטק - אובדן של עשרות-מיליוני שקלים של משקיעים, מעצרים וחקירות המתנהלים בפרשות הללו בחשד לתרמית פונזי, פרסמה רשות ניירות-ערך טיוטת חוק לאסדרת פעילות הברוקר-דילר (חברות הברוקראז' שאינן חברות בורסה) - אחת הזירות הפרוצות ורוויות התרמיות בשוק ההון.

רו"ח מדינה: "אנחנו תמיד בדיליי. עד כה לא נעשה דבר בארץ כדי להסדיר את התחום". עם זאת, לדבריו, זה לא ממש משנה בכל מה שקשור להונאות פונזי. "גם מה שנעשה בארצות-הברית לא ייתן מענה להונאות פונזי. הבסיס של ההונאה הזאת הוא הונאה פסיכולוגית. האדם שמבצע את ההונאה לא חייב להיות ברוקר רשום, הוא עוקף את הרגולציה, הוא עבריין, אז הוא גם ככה לא יוציא רישיון ויכפיף את עצמו לפיקוח.

"רגולציה חשובה מאוד, אך השפעתה רחוקה מלהיות שלמה. הונאות פונזי הן תהליך פסיכולוגי שבמוקד שלו עומד אדם כריזמטי שמסוגל לסחוף ולשכנע מספר גדול של אנשים למסור לו את כספם. תמיד יהיו נוכלים פיננסיים ותמיד יהיו אנשים תמימים שיתמסרו לו, על אף הרגולציה, הדוקה ומחמירה ככל שתהיה".

גם רו"ח בועז יפעת, מומחה לחקירות הונאה, להכנת חוות-דעת מומחה בנושאים כלכליים וחשבונאיים, מסכים עם המסקנה הלא מעודדת. לדבריו, גם נוכח הרגולציה, בפועל "דבר לא השתנה מאז פרשת מיידוף, כי העיקרון של ההונאה מבוסס על תכונה בסיסית אצל האנשים: תאוות הבצע. כשתכונה אנושית זו משתלבת בנוכלים בעלי מוניטין בעברם (כמו מיידוף), או כאלה שמציגים עצמם כמומחים לשוק ההון או לשוק הנדל"ן, בעלי לשון חלקלקה וכריזמה, נוצרת, בהשאלה מעולם המטאורולוגיה, 'הסופה המושלמת'".

לדברי רו"ח יפעת, "למשל, אפשר לראות את העיקרון של הונאת פונזי בתחום מכירת קרקעות - מציגים לאנשים קרקע חקלאית שעוד מעט יפשירו לבנייה, ואומרים לקונים המתפתים שהם יוכלו למכור את הקרקע ברווח גדול. הפוטנציאל לרווח מנטרל את הבקרות של המשקיעים. הם לא עושים בדיקות מינימליות, כגון: האם למוכר יש בעלות על הקרקע, האם יש תוכניות בניין עתידיות לשטח. וכאשר האמת מתבררת, המשקיעים המסכנים ניצבים מול שוקת שבורה".

הונאות הפונזי החדשות: ייעשו ברשת בלי הרמאי הקלאסי

אז משקיעים לא מנוסים, וגם כאלה ששוחים בשוק ההון, ימשיכו ליפול קורבן לעבריינים בחליפות מחויטות ובמשרדים נוצצים. לדברי רו"ח מדינה, "כנראה, גם היום פועלים מספר 'מיידופים' אשר נהנים מהפריחה הנוכחית של שוקי ההון בארה"ב ובעולם, שמשמשת להם ככיסוי לפעילות עבריינית חשאית ובלתי נראית". ולאחר הנבואה השחורה הזאת, זה רק הולך ונהיה יותר גרוע. "בשנים האחרונות יש עוד טוויסט - רואים כי חלק הולך וגובר של הונאות הפונזי, נכנס גם לעולם הקריפטו".

ההשתכללות של הונאות הפונזי 2

הזירה הפיננסית התרחבה בשנים האחרונות לעולם מטבעות הקריפטו, שנסחרים בינתיים ללא רגולציה - מציאות שמהווה קרקע פורייה לצמיחת הונאות בהיקפים גדולים מכל מה שידענו בעידן שקדם לקריפטו. השיטה היא אותה שיטה, אבל הזירות חדשות ופוטנציאל ההפסד גבוה יותר.

מדינה: "לדוגמה, "חברת Bitconect הבטיחה למשקיעים כי מי שישקיע אצלה 1,000 דולר יקבל אחרי שלוש שנים החזר של 50 מיליון דולר. המטבע קרס בשיעור של 96%, והמשקיעים הפסידו כ-3 מיליארד דולר.

"בעולם הפונזי הקלאסי בא אותו מיידוף, ומוכר סיפור על השקעה בניירות-ערך, אבל עכשיו בעולם הקריפטו, ההצעה היא להשקיע במטבע וירטואלי, כאשר הבסיס הוא למעשה פונזי. הנכס המוצע להשקעה פשוט השתנה, כאשר בפועל אין באמת השקעה, והשיטה של התרמית היא אותה שיטה. נכס הבסיס התרמיתי פשוט השתנה מנייר-ערך למטבע וירטואלי. האשליה היא אותה אשליה".

מהנתונים שנאספו בפירמת פהאן-קנה עולה כי תופעת הפונזי-קריפטו הולכת וצוברת תאוצה. מדינה: "בדקנו את הונאות הפונזי הגדולות של העשור, ומניתוח של הנתונים עולה כי עד 2010 לא היה דבר כזה 'הונאת קריפטו'; מ-2010 עד 2015, 20% מהונאות הפונזי מקורן בהונאת קריפטו, הונאות של מטבעות וירטואליים - תרתי משמע; ומ-2016 עד 2018 כבר 40% מהונאות הפונזי קשורות למטבעות קריפטו".

"למעשה", הוא אומר, "הונאת הפונזי משנה את פניה בימים אלה, ואנו צפויים לראות יותר ויותר תופעות של מה שהוא מכנה 'הונאות הפונזי החדשות".

רו"ח יפעת מוסיף על כךכי שינוי הפנים של הונאות הפונזי, יכלול גם את היעדרו של מנהל ההשקעות הכריזמטי - הכול יתנהל באינטרנט, בלי צורך להשקיע ב"תדמית". לדבריו, "עד כה בתחום הקריפטו לא היה מנהל השקעות שפיתה משקיעים, אבל העיקרון דומה, כשרוכשי המטבעות בעצמם קנו את המטבע בתקווה למצוא בעתיד פראיירים שיקנו אותו מהם במחיר גבוה יותר מהמחיר שבו הם קנו".

הבטחת רווח-עתק צריכה להדליק נורה אדומה

בשנים האחרונות נוצרו טכנולוגיות חדשות שיש לרשויות ניירות-ערך בעולם, לרבות בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים, שיכולים לסייע לאתר מעילות. האם הם לא עוזרים לצמצם את הונאות הפונזי, הישנות והחדשות?

מדינה: "זה תחום מאוד מתפתח, וראיתי הרבה כלים מתוחכמים מאוד ומרשימים, אבל לגבי השאלה אם הם יכולים לסייע באיתור הונאת פונזי? התשובה קצת מבאסת, כי היא חד-משמעית - לא. הבסיס של טכנולוגיות וכלי הבינה המלאכותית הוא זיהוי דפוסי פעילות חריגים בביג-דאטה. יש הרבה מאוד תנועות כספיות, מאתרים את החריגות ביניהן, ואותן מתחקרים. אבל בהונאת פונזי אין תנועות כספיות, מעברי הכסף לא חשופים בכלל.

"כמבקר הונאות ומעילות שעוסק בזה 20 שנה, אני אישית רואה אצל רשויות האכיפה, ובשוק בקרב החברות, כלים מאוד מתוחכמים שמסייעים לאיתור הונאות מנהלים ומעילות אחרות, אבל הם לא רלוונטיים לעולם הפונזי".

אז נגזר עלינו לחכות להונאת המיליונים הבאה? אין מה לעשות?

מדינה: "צריך לחזור למקורות - להזהיר משקיעים. רק האזהרות הקלאסיות למשקיעים יעזרו כאן, כי בסופו של דבר, לרוב זו הונאה פסיכולוגית, של אדם מול אדם.

צריך ללמד אנשים לזהות את ההונאה מראש. יש מאפיינים שחוזרים על עצמם, מרביתם, בכל הונאה: בראש ובראשונה זה 'ביצועים' שמבטיחים להם, שהם בלתי סבירים בעליל ביחס לשוק. כשזה כל הזמן הרבה יותר טוב מהשוק, בצורה חריגה וקיצונית, לאורך תקופות של פריחה ושפל, זה צריך להדליק נורה אדומה. אבל לרוב אנשים הם קצת גרידים, ולא נדלקת להם הנורה הזו.

"הדבר השני זה תחושת המועדון הסגור, האקסקלוסיבי, ששומר על חשאיות, אבל גם ממודר ממידע. המשקיעים נמצאים כביכול בגן עדן, כי הם הנבחרים, אבל אם הם ירימו את הראש, הם יראו את הסורגים ויגלו שהם כלואים בגן העדן הזה.

ויש גם דברים נלווים שמוסיפים לנורות האדומות הגדולות - בהם איך נראים הדיווחים שאתה מקבל, איזה מידע יש לך על ההשקעה, איזה גופי פיקוח מעורבים".

רו"ח יפעת מוסיף כי "כל מי שרוצה להשקיע כספים אצל מנהל השקעות שמבטיח תשואות גבוהות יותר מהתשואות המקובלות בשוק, בלי להגדיל את הסיכון, צריך לפקפק בסבירות הטענות של מנהל ההשקעות. גם אם אתה בכל זאת מאמין במנהל ההשקעות, כי חברים/שכנים/בני משפחה, וכל המי ומי השקיעו אצלו, לעולם, ואני חוזר לעולם, אל תוותרו על שליטה על הכסף שלכם אם מנהל ההשקעות אינו בית השקעות המפוקח על-ידי רשות ניירות-ערך. אם אתה מוסר כסף למנהל תיקים, תוודא שההשקעות ינוהלו בחשבון הבנק שלך".

שיטת הונאת הפונזי: מנהל השקעות כריזמטי, רכבי יוקרה ותשואות פנטסטיות

בכל הונאות הפונזי המוכרות, כתבי האישום בתחום, וכן החקירות המתנהלות בימים אלה, חוזרים על עצמם כמה תיאורים בסיסיים: המשקיעים נפגשים עם מנהל השקעות חייכן, הלבוש במיטב חליפות המעצבים, נוהג ברכב יוקרתי, ומשרדיו מהנוצצים ביותר שנראו. בנקודה הזאת מתחילה כל תרמית פונזי טובה.

איך עובדת השיטה מכאן? רו"ח שי מדינה מסביר: "מגיע מנהל תיקים מאוד מוכשר וכריזמטי, מציג ללקוחות ביצועים יוצאים מגדר הרגיל, תוצאות של השקעות שהוא מבצע, שבכל המקרים הם הרבה יותר טובות מהתוצאות של השוק; וזה נכון גם בתקופות של גאות וגם בתקופות של שפל. הוא תמיד מצליח 'להכות את המומחה'".

התשואות הפנטסטיות המוצגות נוגעות למשקיעים בדיוק במקום הנכון. במקום של החלומות שלהם, 'לעשות קופה'. אבל בסוף המציאות טופחת לכולם על הפנים. מדינה: "בתקופות שמשקיעים מחפשים השקעות, אותו מנהל מוכשר פורח וההונאה מגיעה לשיאה, כי הוא מצליח לגייס הרבה מאוד. אבל בתקופות שפל, הכול קורס מהסיבה הפשוטה, שהרבה משקיעים רוצים לממש את ההשקעות שלהם ולמשוך את הכסף, ואז נחשפת התרמית. אז מבינים, שלא הייתה אף פעם השקעה.

"כשכולם רוצים למשוך את הכסף, והמנהל לא יכול לשלם לכולם, מבינים שהוא מעולם לא השקיע באף מניה, אלא פשוט לקח כסף של משקיעים חדשים, ובאמצעותו שילם את הריביות של המשקיעים הישנים. בדרך, הוא גם חי ברמת-חיים גבוהה מאוד, נהג ברכבי יוקרה, רכש פנטהאוזים במגדלים, וחי חיי עושר - והכול על חשבון הכספים של המשקיעים שהשקיעו אצלו. בפועל, הוא לא עשה כלום בשוק ההון".

רמת המחיה הגבוהה של אותו מנהל השקעות כריזמטי, מהווה חלק בלתי נפרד מההונאה. זה חלק מהקסם שלו. מהדרך שבה הוא מושך את המשקיעים. הם רוצים להיות כמוהו - להיות הוא. הם מאמינים שאפשר להשיג תשואה בלתי אפשרית, כי הנה התוצאות של הרווחים נוצצות כזהב מול עיניהם. אחרת איך מנהל ההשקעות יכול להרשות לעצמו "פורשה" ופנטהאוז במגדל יוקרה. הם לא מדמיינים לעצמם שכספם הוא זה שמימן את כל הדירות, החופשות היוקרתיות וצי רכבי היוקרה.

מאפיין נוסף של התרמית שחוזר על עצמו בחלק גדול ממקרי הפונזי שמתגלים, הוא התחושה של המשקיעים שהם חלק ממועדון חברים סגור ואקסקלוסיבי. אשליה שאותה מוכר להם במיומנות מנהל ההשקעות. מדינה: "מנהל ההשקעות יוצר לעצמו עדת מעריצים, קליקה סגורה, שבדרך-כלל לא מתקשרת עם העולם החיצון. הוא אומר למשקיעיו 'אל תפיצו את זה יותר מדי', ומשכנע אותם שזה חוג סגור ואקסקלוסיבי, ושהם 'הנבחרים'.

"בדרך הזו המנהל יוצר גם מידור בין המשקיעים השונים, ובינם לבין אחרים. הוא עובד אחד על אחד. הם חושבים שהם בקליקה סגורה, ותוהים 'למה מגיע לי כל הטוב הזה', 'איזה יופי שהוא בחר בי'. אלה הונאות הפונזי הקלאסיות. זה הבסיס של ההונאה, כביכול יש השקעה, אבל אין באמת השקעה".

המפסידים: מהדיוטות ועד בעלי הון שחור

הפנסיונרית שאיבדה מיליון שקל ואיש העסקים שהפסיד 20 מיליון דולר

בכל הונאת פונזי עולה פעם אחר פעם אותה שאלה - למה מאות אנשים נותנים, שוב ושוב, את מיטב כספם לאותם מנהלי השקעות לא מפוקחים? התשובה עוברת דרך ההסתנוורות מהכסף הקל יחסית, חלום ההתעשרות, חוסר הבנה וגם הלבנות הון שחור.

לדברי רו"ח שי מדינה, "בחלק גדול מההונאות בעולם ובארץ, שאת חלקן חקרתי, הרבה פעמים מדובר באנשים עם כספים שחורים ולא מדווחים, שמחפשים בעצמם את 'הכוכבים' שלא בהכרח נמצאים על הרדאר של הרגולציה".

אבל בחלק מחקירות הונאות הפונזי שמתנהלות כיום בישראל, מדובר גם במשקיעים שהם סטודנטים, זוגות צעירים, פנסיונרים וכדומה.

מדינה: "אפשר לחלק את אוכלוסיית המשקיעים גם לפנסיונרים, לסטודנטים וכיוצא-באלה - ההדיוטות - אשר מה שקורץ להם זה הרווחים והתשואה המרשימה, והם לא באמת ערים לסכנות, ופחות מתמצאים בעולמות של ההשקעות. הם לא יודעים איך נראים דיווחים, הם לא מבינים מה זה ברוקר רשום עם רישיון, והגילוי נופל עליהם כרעם ביום בהיר.

"והאוכלוסייה השנייה, אלה אנשים בעלי עסקים לגיטימיים שצברו הון שחור, ומבחינתם, זו אופציה קוסמת לפעילות שיכולה למנף את הרווחים שלהם ולהכפיל אותם, בלי שיידרשו לתת הסברים לרגולטורים. זה הון שחור, אז הם לא רוצים להפקיד את הכסף בבנק, או דרך חברה מדווחת. הם רואים הצעה ממנהל השקעות, שמציע תשואה יפה מאוד לכאורה ואפס רגולציה - ויש מפגש רצונות".

ומה קורה עם אותו מפגש רצונות כשהתרמית מתגלה?

מדינה: "כשחקירת המעילה מתגלה, מתברר שהם הפסידו הכי הרבה כסף, אבל רובם לא מגישים תביעות להשבת הכסף. באחת החקירות שניהלתי, של הונאת פונזי, הגיעו למשרדי באותו יום פנסיונרית שהפסידה מיליון שקל, ואיש עסקים שהפסיד 20 מיליון דולר. היא הגישה תלונה, והוא לא. אמרתי לו 'אתה נורמלי?', ואז הוא אמר 'אם אני אגיש תלונה, אתה לא יודע איך אני אסתבך'".

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות