מצעד תחפושות בקרנבל של באזל / צילום: רוני ערן
שלוש בבוקר. קפה זריז, ואנחנו נטמעים בטורים של זומבים לאורך קלרה שטראסה, שהולכים וממלמלים לעצמם "אין דבר, נשלים אחר כך שנ"צ". כולם, תושבי באזל ותייריה, השכימו אל המורגנשטרייך - "מצעד הבוקר" הפותח את הפאסנאכט, הקרנבל של באזל.
הוא מתחיל בארבע בבוקר פונקט, וצריך להספיק להגיע לכיכר העירייה. הכיכר מלאה. קר והאוויר דחוס בהתרגשות וציפייה דרוכה. מרחוק, ברחובות המתנקזים אל הכיכר, זוהרים ריבועי אור צבעוניים. אלה הן ראשונות הלנטרנות, ליבו של המצעד הלילי הזה - גופי תאורה גדולים מצוירים, שיצעדו עוד מעט לצלילי תזמורות של חלילים ותופים.
הנושאים של ציורי הלנטרנות יצירתיים, בועטים, מרהיבי עין. רובם מבטאים ביקורת חברתית, ממחאה על הפלסטיק באוקיינוסים ועד לדמותו של טראמפ המציע למכירה פייק ניוז. ארבע אפס אפס. אי שם מישהו מוריד את השלטר ובאחת יורדת על העיר עלטה מוחלטת. נהמה נרגשת עולה מן ההמון ונשמעת צעקה. "מצעד הבוקר, קדימהההה צעד!" וריבועי האור מתחילים לנוע לצלילי מארש חלילי. האירוע הזה מרגש להפתיע. יש בו דרמה ויופי כובש. מאוחר יותר כשנסתובב בין לנטרנה מצוירת של כדור הארץ הבוכה, ללנטרנה לציון 50 שנה לוודסטוק, יתברר שלא מעט מהציורים מהדהד גם בליבם של תיירים.
לעולם לא תצעדי לבד, היידי
להתחלה המבטיחה הזאת של הקרנבל יש המשך נהדר, והכול נמשך ללא הפסקה 72 שעות בדיוק. לא ברור איך העיר הזאת מתפקדת. החנויות סגורות רוב הזמן ונדמה שכולם ברחובות. 160 לנטרנות, 500 חבורות מחופשות שצועדות במצעד (שמן הרשמי הוא קליקות). 20 אלף סוגי תחפושות ומסכות. 600 תזמורות פיקולו ותופים. 140 עגלות של ואגיס - בריונים חצופים שעוד ידובר בהם. 200 אלף מבקרים. בחשכה המוחלטת אפשר לראות בבירור רק את הלנטרנות, אבל בהבזק פלש אסור בתכלית של סמארטפון, נחשפות לרגע מסכות נפלאות, מלאות דמיון - מעין פרומו גנוב למה שמצפה לנו באחת וחצי בצהריים, כשיתחיל הקורטז' (Cortége) - המצעד הגדול של הקרנבל.
כמנהג המקום, אנחנו נוטשים לשעה קלה את הרחובות ונכנסים להתחזק בארוחה המסורתית של המורגנשטרייך: מרק קמח (איום כמו שזה נשמע) ופשטידת בצל וגבינה. שעתיים מאוחר יותר אנחנו חוצים את הגשר על הריין בדרך למלון, כדי להשלים כמה שעות שינה לפני שנחזור לרחובות. האור הכחלחל של השחר עולה על הצועדים, והלנטרנות המתפזרות מעניקות לעיר מראה סוריאליסטי. אנחנו צועדים אחרי לנטרנה מגדרית שמצוירת עליה דמות של אישה פורצת קדימה, עד שרק היא ואנחנו עדיין נעים ברחוב המתרוקן. לעולם לא תצעדי לבד, היידי!
לעזאזל עם הפוליטיקלי קורקט
הפאסנאכט של באזל, כמו כל קרנבלי החורף באירופה, נולד כחגיגה פגאנית לגירוש החורף ומאוחר יותר דבקה בו חגיגת הזלילה והשתייה שלפני צום הלנט, 40 ימי התענית שלפני הפסחא. אבל הקרנבל של באזל הוא לא רק פרוע ויפה. ב-2017 כלל אותו אונסקו ברשימת אירועי המסורת שמהווים "מורשת תרבות בלתי מוחשית של האנושות". "אפשר להשוות את הקרנבל הזה למגזין סאטירי ענק", נימקו באונסקו, "שבו כל האמצעים, החזותיים והמילוליים, משמשים כדי ללגלג על פגמים ומחדלים. הוא תורם ללכידות חברתית, מקדם סובלנות באמצעות ביקורת חברתית ומסייע לשמור על הניב המקומי".
"הקרנבל הוא מדד לרחשי הלב של הבאזלאים", אומר לנו פליקס רודולף פון רוהר, חבר ועדת הפאסנאכט של באזל ובעבר היו"ר שלה, "טוב יהיה אם הפוליטיקאים יקשיבו". בעירייה ובמשטרה המקומית ודאי לא רוו נחת למראה הלנטרנה שהוקדשה לפדיחה שלהם - רכישת שבעה כלי רכב של יצרנית הרכב החשמלי טסלה, ללא מכרז, עבור משטרת באזל, בסכום כולל של כמעט מיליון פרנק שוויצרי. שיגידו תודה שאין להם צוללות.
הפתיע לגלות שהקליקות המחופשות הצועדות בקרנבל אינן נתמכות על-ידי ספונסרים. "כי חשוב שכולם יהיו חופשיים לגמרי להביע את דעתם", אומר פון רוהר. זה יפה, בהתחשב בעובדה שהקליקות הוציאו השנה יותר מתשעה מיליון פרנק שוויצרי על מסכות, תחפושות וצורכי הקרנבל.
לפי הלנטרנה שלהם, פון רוהר והקליקה שלו הרגישו חופשיים בהחלט. התנוססה עליה דמותה של נערה בלונדינית בתלבושת שוויצרית עממית עם הכתובת: "צבועה. ניטרלית". היא כוונה להתהדרותה של שווייץ בניטרליות שלה ובמלחמתה למען זכויות אדם, כאשר בו בזמן היא מייצאת נשק.
המוטו הכללי של הקרנבל השנה היה "עד הסוף!", מוטו עם כפל משמעות, שנוגע בציפור נפשה של באזל - הירידים שלה. הכוונה ליריד מוצרי הצריכה הגדול, Muba, שכונה "אם כל הירידים" והתקיים בפברואר בפעם ה-103 והאחרונה. "היום אתה כבר לא הולך ליריד לקנות טוסטר במבצע, אתה עושה את זה און ליין", אומר פון רוהר. תם עידן, ולכולם ברור שיהיו לכך השלכות כלכליות. גם מצבו של יריד השעונים והתכשיטים המפורסם של באזל לא מזהיר. מאז שהונפק לבורסה, טוענים, האמירו מדי הוצאות ההשתתפות ובבאזל מודאגים. אבל המשמעות השנייה של המוטו היא: לא משנה מה יקרה, אנחנו נחגוג פה עד הסוף! וזה בדיוק מה שהם עושים. וגם אנחנו.
יום שלישי, אחת וחצי בצהריים. הקורטז' מתחיל לצעוד ברחובותיה הראשיים של העיר. אין גבול לדמיון ולצבע. מרבית התחפושות חדשות, אבל יש כמה דמויות קלאסיות קבועות כמו ארלקינו מהקומדיה דל ארטה ופיירו העגמומי. מעל כולם מולך הוואגיס. פרוע שיער, בעל אף בולבוסי וחיוך חושף שיניים ענקיות.
המקור לדמותו הוא כנראה האיכר האלזסי של המאה ה-19, שבא למכור את מרכולתו בשוק של באזל. הוואגיס האלה הם חבורה נכלולית, מצוידת בתותחי קונפטי (כמות הקונפטי שפוזרה השנה בפאסנאכט: 405 טונה!). בצעד מהיר ייגשו אליכם ויתחבו חופן של קונפטי במורד המעילים, בכיסים, בשיער, יירו בכם מטחי קונפטי ישר בפרצוף, או ישליכו לחיקכם ממתקים, תפוזים ופרחי מימוזה - הפרח המקדים לפרוח ומבשר את האביב.
הקרנבל הזה הוא ההיפך הגמור מההתנהלות הסולידית, המנומסת, הנוקשות המסוימת וההקפדה על גבולות ברורים - כל מה שמאפיין את השוויצרים ביתר ימות השנה. הרחובות מלאים במסכות של מפלצות, בריונים מאיימים, אצבע משולשת על לנטרנות רבות, מסרים בוטים נגד השלטונות והכנסייה, וכיסוח בלי חשבון של אישי ציבור וכוכבי בידור. "שום נושא אינו טאבו", אומר לנו פון רוהר. אבל כמו בכל שנה, קדמו לפאסנאכט ויכוחים ומחלוקות, בעיקר בנושא הגזענות, שהיה השנה הנושא החם של הקרנבל.
כחמישים קליקות הקדישו את הלנטרנות והתחפושות שלהם לנושאי גזענות וחופש ביטוי. בלטה קליקת Basler Bebbi שיצרה את המיצג "בימבו-טאון": חבורה של גברים במדים קולוניאליים משנות העשרים של המאה הקודמת, צעדה כשהיא מקיפה בגדר מתכת חבורה של גברים מחופשים לילידים אפריקנים בתלבושות שבטיות, ובראשם בימבו בלונדינית ענקית במיני ובמגפיים אדומים. המיצג ריפרר לגן החיות האנושי שהציג לראווה ילידים מאפריקה בבאזל של 1920.
היו קולות שקראו להיצמד לנושאים המסורתיים של הקרנבל, ולעומתם טענו פעילים כי מסורת לשם מסורת אינה מספיקה והפאסנאכט חייב להשתנות ולהציג נושאים אקטואליים ולעזאזל הפוליטיקלי קורקט, אחרת הוא יישאר בגדר פולקלור.
לפי התוצאות שצעדו ברחובותיה של באזל החדשנות ניצחה. אנחנו מטפסים במעלה הסמטאות אל הקתדרלה בכיכר Münsterplatz, לשם מתנקזות כל הלנטרנות שסיימו את מצעדן. ביום רביעי, בעיצומו של מצעד הילדים המקסים, מייעצים לנו לנטוש את הרחובות הראשיים לטובת הסמטאות הקטנות של העיר העתיקה. שם מתגלות הפנינים האמיתיות. זהו המגרש של החבורות הקטנות: ארבעה מתופפים, שלושה נגני פיקולו, צמד חלילנים או חלילן בודד, צועדים בתחפושות מרהיבות, שומרים על קצב, בסמטה ריקה, ומנגנים כאילו אין בעולם דבר שראוי יותר לעשותו.
בהתחשב בכך שהוא אינו מפורסם כמו זה של ונציה למשל, הקרנבל של באזל היה מפתיע בעוצמתו וביופיו, ובסוף בכל זאת היה בו משהו שוויצרי - הוא היה פרוע, אבל בטוח. האלכוהול ניגר כמים, אבל לא נראו שיכורים ברחובות, ובעיתונות המקומית דווח ביום שאחרי, שהמשימה שהכי העסיקה את המשטרה הייתה איתור הוריהם של 29 ילדים שהלכו לאיבוד. 12 קריאות על הפרעת הסדר הציבורי הגיעו למוקד. מספר הגניבות שנרשמו: שתיים. חליל אחד ותוף אחד. שיכור אחד נאלץ לבלות את הלילה בתחנת המשטרה.
מידע מעשי
הקרנבל הבא, של 2020 יתקיים ב-5-2 במארס.
מלון: Hyperion צמוד למרכז הירידים. מפנק ומומלץ.
כל אורח במלון מקבל BaselCard - כרטיס נסיעה חופשי בתחבורה הציבורית ועוד הטבות
חשוב: רוב המסעדות סגורות בשעות 18:00-14:00.
במצעד הבוקר, המורגנשטרייך, אל תצלמו עם פלש. זה פוגם בחשכה המתחייבת ומעצבן בצדק את המקומיים והצועדים.
התחפושות הן למשתתפי הפאסנאכט בלבד (לילדים מותר). רוצים להתחפש? תעשו את זה בבית בפורים. אתם הקהל, וזה נחשב לא לעניין.
קנו את סיכת הפסטיבל (9 פרנק) וענדו אותה במקום בולט. כולם עונדים אותה ומצפים גם מכם לתרום למימון החגיגה.