פאינה קירשנבאום / צילום: שלומי יוסף
יומיים אחרי שהעידה כי כל הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו שהוקצו על-ידה במרוצת השנים שימשו לתכליות התואמות את האג'נדה של המפלגה, וטענה כי המשטרה השתמשה בה כדי לנסות ולהפליל את לאביגדור ליברמן, יו"ר המפלגה - התייצבה הבוקר (ד') שוב פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים מטעם ישראל ביתנו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי למסור את גרסתה להאשמות, שלפיהן היא העבירה כספים קואליציוניים לעמותות ורשויות מקומיות בתמורה לקבלת שוחד בדמות "נתח" מאותם כספים עבור ועבור מקורביה.
עדותה של קירשנבאום היום עסקה באישום הנוגע לפעילותה של עמותות "עזרא העולמית" ו"עזרא ארצות-הברית", הפועלות בקרב יהודים דוברי רוסית המתגוררים שבארה"ב. מי שעמד בראש עמותות אלה בתקופה הרלוונטית הוא דניאל אלינסון, שהורשע בכך שהעביר באמצעות העמותה כספי שוחד לקירשנבאום, לבני משפחתה ולמקורביה.
כל טובות ההנאה שקיבלה קירשנבאום מאלינסון תועדו בטבלה שהוא ערך לעצמו. אותה טבלה הייתה גם הראיה המרכזית במשפטם של "נותני השוחד" שבמסגרתו הורשע אלינסון. על אף שניתן היה לחשוב כי קירשנבאום תכחיש את הפרטים הרשומים בטבלה שערך אלינסון לעצמו, כשהוצגה לה הטבלה, לא טענה הפוליטיקאית הבכירה לשעבר נגד אמיתות הפרטים הרשומים בה. עובדה זו מחזקת מאוד את האישום נגדה במסגרת פרשיית "עמותת עזרא". כשהתבקשה לקרוא נתונים מהטבלה אמרה קירשנבאום: "אלה מספרים קטנים מדי, ואין לי כאן משקפיים".
על-פי האישום, בין קירשנבאום לאלינסון היה סיכום, שלפיו הראשונה תדאג להעביר לעמותות "עזרא" תקציבים למימון פעילותן שמקורם במשרדים ממשלתיים, מוסדות לאומיים ותורמים פרטיים - ובתמורה לכך ישלמו העמותות כספים בהתאם למה שתנחה אותן קירשנבאום.
לטענת המדינה, בין השנים 2014-2011 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות וגורמים פרטיים כ-4 מיליון שקל לעמותות "עזרא". כל זאת, על-פי כתב האישום, תוך שקירשנבאום מדגישה בפני אלינסון כי הכספים האלה התקבלו הודות לפעולותיה. לפי האישום, בתמורה להעברת התקציב, מימנו עמותות "עזרא" נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, ילדיה, בעלה, אחיה וגיסתה; רכשו בעבורה ובעבור בני משפחתה מוצרי אלקטרוניקה; העסיקו את בנה טמיר בעמותות "עזרא" כ"מנהל פורום אינטרנטי" ועוד.
קירשנבאום טענה בעדותה היום כי עמותת "עזרא" וישראל ביתנו הקימו יחד את ארגון "עזרא ביתנו", ששימש כארגון הצעירים של המפלגה בארה"ב. לטענתה, על-מנת לזכות במושבים בקונגרס הציוני העולמי יש להשקיע בפעילות בקרב צעירים, שכן לפי חוקת הקונגרס הציוני העולמי, אחד מכל ארבעה צירים בקונגרס צריך להיות צעיר. קירשנבאום ציינה בעדותה כי אלינסון ו"עזרא ביתנו" היו כפופים אליה ישירות, וכי "מבחינתי 'עזרא' זה כמו 'ישראל ביתנו', זה אותו דבר".
השופט ירון לוי תהה בנקודה זו: "אלינסון ידע שהוא היה כפוף אלייך? וקירשנבאום השיבה כי אלינסון העיד על כך, אך "אף אחד לא הקשיב לו". בתגובה אמר לה השופט לוי: "תפסיקי לחלק ציונים, הספיק לנו בישיבה הקודמת". ההגנה לא הגישה מסמך בכתב המעגן את ההקמה של "עזרא העולמית" או מתייחס להסכמה שלפיה הארגון יפעל לטובת קידום האינטרסים של "ישראל ביתנו" בחו"ל. "אין לכך ראיה בכתב. אין הסכם שמראה ש'עזרא' היא שלוחה של 'ישראל ביתנו'", ציין השופט לוי; וקרישנבאום השיבה: "אפשר לא לקבל את זה, אני רק אספר"; השופט לוי שוב העיר לה: "אני מתרה בך. כבר הערתי לך כמה פעמים. אם אצטרך עזרה ממך, אפנה אלייך".
1. מימון סקר: "הסוקר לא יודע ולא מבין"
עוד על-פי האישום, בשנת 2010 ביקשה מפלגת ישראל ביתנו מהחברה של יועץ הבחירות המנוח, ארתור פינקלשטיין, ושל שותפו ג'ורג' בירנבאום לבצע עבורה סקר, כאשר את התשלום עבור הסקר שילמו עמותות עזרא לכאורה בתמורה לתקציבים הממשלתיים שקיבלו מקירשנבאום. לטענת המדינה, כדי להצדיק לכאורה את העובדה שעמותות "עזרא" מממנות את הסקר, נכללה בסקר שאלה אחת (מתוך 46 שאלות) הנוגעת אליהן.
בהקשר זה שאל השופט את קירשנבאום: "את יודעת כמה שאלות נשאלו על 'עזרא'?"; וקירשנבאום השיבה: "בסקר צריך לשאול הרבה שאלות, כדי להבין מי המשיבים, מה מצבם הסוציו-אקונומי, עם אילו מנהיגים הם מזדהים, ומהי עמדת המוצא שלהם".
על עדותו של בירנבאום במשפט, שבמסגרתה אמר כי תכלית הסקר הייתה לבדוק את דעת הקהל ביחס למפלגת ישראל ביתנו, אמרה קירשנבאום: "כל מה שהוא אמר זה אי-הבנה טוטלית. הוא לא היה מעורב בסקר הזה בכלל. הוא לא מבין שאין שום קשר לישראל ביתנו, אלא לבחירות הקרבות לקונגרס הציוני העולמי".
קירשנבאום תקפה את הפרקליטות והאשימה אותה בכך ש"קנתה" את עדותו של בירבנאום. "הפרקליטות מימנה לו את החופשה המשפחתית שלו ושל המשפחה שלו בישראל. שילמו לו על הטיסה, השהות במלון והחופשה שלו ושל ילדים שלו", אמרה; ראש צוות התביעה, עו"ד מאור אבן-חן, השיב: "זה לא נכון. אנחנו מימנו לו רק את הטיסה. לא בית מלון ולא שום דבר אחר".
בתגובה אמר השופט לוי לקירשנבאום: "אני מבקש ממך להתמקד בעדותך רק בדברים שאת יודעת. נראה לך שבירנבאום צריך את הכסף הזה?"; קירשנבאום קטעה את השופט ואמרה לו: "מאז שפינקלשטיין נפטר, אני לא בטוחה במצבו הכלכלי"; השופט ענה לה: "גברת קירשנבאום, כשאני מדבר, את לא נכנסת לדבריי".
2. מימון טיסות: "זה היה רק משהו ביורוקרטי"
בהמשך דבריה, קירשנבאום עברה לדבר על הטיסות שמומנו עבורה על-ידי עמותת "עזרא" העולמית. במסגרת משפט נותני השוחד הורשע אלינסון שנתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון טיסותיה בסך כולל של כ-40 אלף דולר. אלינסון הורשע במימון שוחדי של שמונה טיסות עבור קירשנבאום ומשפחתה. החמורה שבהן, לדברי השופט שהרשיע את אלינסון, היא נסיעה לארה"ב ולקנדה של המשפחה בספטמבר 2013, "המגלה פרשה של מתן שוחד לשמו. מדובר בטיסות שביצעה קירשנבאום עם בעלה, בתה מיטל ובנה טמיר... מדובר בטיול נופש פרטי שביצעה המשפחה, אין כל קשר לפעילותה של 'עזרא' כעמותה. מדובר במתן שוחד 'קלאסי'".
על נסיעה זו, שמרישומיו של אלינסון עולה ש'עזרא' מימנה עבור בעלה, מיכאל, אמרה קירשנבאום: "זה היה אוגוסט, אז לא יכולתי לפנות לוועדת האתיקה בכנסת לבקש שיאשרו לי הטיסה שהייתה מקצועית. לכן ביקשתי מאלינסון שיממן את הכרטיס כאילו הוא של בעלי, כדי לעקוף את הוועדה, זה היה רק משהו ביורוקרטי. זה היה כל חטאי".
לדברי קירשנבאום, כל הנסיעות המופיעות בכתב האישום לא היו נסיעות פרטיות. כדי לתמוך בטענות אלה ולשכנע את בית המשפט כי לא מדובר היה בחופשות אלא בנסיעות עבודה, הגישה ההגנה את הנאומים שנשאה קירשנבאום, לטענתה, במסגרת נסיעות אלה וכן מספר ניירות עבודה שהוכנו בזמן הנסיעות ותמונות שנלקחו במהלכן.
על כך שבני משפחתה הצטרפו אליה לעתים לנסיעות, אמרה קירשנבאום: "אני חשבתי שמותר לקחת מלווה. ראיתי אנשים אחרים שעושים את זה. חוץ מזה, גם לא מקובל שאני כח"כית או כמנכ"לית אתאם לעצמי פגישות. תמיד צריכה מישהו שיתלווה אליי, אחרת אני מורידה לעצמי את המעמד שלי. אני צריכה מישהו שיעשה בשבילי את הלוגיסטיקה ואת התיאומים. זה לא ריאלי לעשות את זה לבד". עוד העידה קירשנבאום כי כשהצטרפו אליה בני משפחתה, זה חסך בהוצאות, כי היא הייתה יכולה לחלוק חדר אחד איתם; וכי בנותיה דוברות אנגלית טובה וסייעו לה להתכונן לנאומים מהם חששה.
השופט לוי תהה: "מכוח מה היה ברור לך העניין הזה שמותר לך לצרף מלווה?"; וקירשנבאום השיבה: "לא ראיתי בזה בעיה. בשום מקום לא כתוב שאסור לי. גם ראיתי אנשים אחרים עושים את זה"; השופט הקשה: "זה לא צרם לך? לפחות למראית-עין" בהתייחסו לכך שבנותיה הצטרפו אליה לנסיעות; וקירשנבאום השיבה: "לא, הם הסתובבו איתי ועבדו איתי"; בשלב זה שאל השופט את סגנית השר לשעבר: "גם היום היית עושה אותו דבר?"; וקירשנבאום השיבה בנחרצות: "ברור".
3. רכישת מכשירים: "זה העולם היום"
בהמשך עדותה, אישרה קירשנבאום כי ביקשה מאלינסון שירכוש עבורה מכשירים אלקטרוניים, אך טענה כי אלה שימשו אותה ואת המפלגה לצורכי עבודה בלבד. "זה העולם היום, כולם לוקחים איתם הביתה את המחשבים והטלפונים שנותנים להם בעבודה. מבחינתי אין הבדל בין ישראל ביתנו ל'עזרא', אז זה לא משנה מי רוכש את זה", העידה.
לגבי מצלמה שרכשה עבורה עמותת 'עזרא' אמרה: "ראיתי שאין תיעוד של האירועים שעושים בחו"ל, אז ביקשתי שירכשו מצלמה"; ביחס למחשב שנרכש עבורה טענה: "זה בשביל שהבת שלי תוכל לסכם פגישות כשהיא מתלווה אליי"; ועל שני מכשירים סלולריים שנרכשו עבורה: "הייתי צריכה טלפון נוסף כדי לשים בו סים אמריקאי. זה לא מותרות".
ביחס להעסקת בנה טמיר בעמותת "עזרא", אמרה קירשנבאום: "הוא קיבל רק 2,000 שקל בחודש. לא חייבתי אותו להעסיק אותו. אם הוא לא היה מתאים לאלינסון, הוא היה מפטר אותו; קירשנבאום אני יכולה לבוא לאלינסון ולהגיד לו 'אם לא תעסיק את טמיר ב-2,000 שקל, אני אפגע בכם?'
*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.