מגש עמוס פנקייקים סלטים ותבשילים ושלושה סוגים של צ'טני/ צילום: איל יצהר
אני עומד מול התפריט של "אורבן שמאן" ובוהה. חלק גדול ממרכיבי המנות של בית האוכל הבריאותי הזה בדיזנגוף פינת ארלוזורוב בתל-אביב אינם מוכרים לי כלל. איכשהו, כל החיוניות והבריאותנות הזו מטילות עליי שיממון, דיכאון ואפילו אימה. אני יוצא לרחוב. מולי מגיח דב נבון. הוא מבחין בי ושואל איך האוכל במקום החדש הזה. לא יודע, אני עונה. ברחתי. למה, הוא תוהה ואני מסביר.
אנחנו מנהלים, כרגיל, שיחה ארוכה, מפותלת, מצחיקה ומשונה. בסיומה הוא ממליץ לי לאכול ב"דוסה בר", בבלוק המקביל בבן יהודה. ראיתי כבר את המקום הזה כמה פעמים, והוא נראה לי קצת יותר מדי מעדות ה"שאנטי" בשביל פולני חרדתי כמוני.
זמן קצר אחר כך אני מתגלגל ל"דוסה" בכל זאת. הדוסה בר מככב כבר זמן מה במה שהיא כנראה לב הסצנה הקולינרית, ואולי גם החברתית והתרבותית, הכי לוהטת ומדוברת בישראל, או לפחות בתל-אביב, והיא כמובן המהפכה, או שמא, אם תרצו, המתקפה הטבעונית. אני מכיר אותה מאוד מקרוב. אחד מבין הטבעונים החדשים האדוקים הללו מתפקד כאחי כבר למעלה מחמישים שנה.
אי אפשר להתחמק מהטבעונים בתל-אביב של ימינו. גם לא צריך. טבעונות היא כמובן מהלך מבורך ונהדר. קצת אורתודוקסי, מיסיונרי ופנאטי לפעמים, אבל זוהי הרי דרכן של מהפכות.
הדוסה בר היא לא בר של דוסים, אלא כמובן, כפי שמעיד השם, מאורת דוסות, אותם פנקייקים הודיים מהוללים שאפשר למלא בכל טוב ולזלול בשמחה. מה שהופך בעצם את הדוסה בר לא רק לחלק מהמהפכה הטבעונית הגדולה אלא גם לשותף פעיל במהפכה ההודית הקטנה והצנועה יותר המתרחשת כעת בתל-אביב. הכוונה למקומות כמו קפטיין קארי המסחרי משהו של יונתן רושפלד (אם הוא עדיין קשור למקום הזה), ובעיקר מונאר, המקום הנהדר של ענר הרקוב ותמיר מיכאלי, שמחזיקים גם ב"איגרא רמא", שאומנם אינה טבעונית או אפילו צמחונית, אבל עושה כבוד גדול לפרי האדמה. אלו מצטרפות לטנדורי ואינדירה הוותיקות ולסלאם בומביי הצנועה באלנבי ומנסות, שוב, להרים את קרנו של המטבח המפואר הזה, שמעולם לא ממש תפס אצלנו.
הדוסה בר, כאמור, מתעסק בצד הטבעוני המאוד מפותח במטבח ההודי. מבחוץ נראה המקום כאמור קצת זרוק ומשלומפר, אבל כשנכנסים מגלים, לשמחתי, מקום קטן, נקי, צנוע ונעים מאוד. מאיטריאה, הבודהה של העתיד, צוחק אליי מהקיר כי בלע את כל החטאים וכאב העולם, ועכשיו הוא שמח (אני לא באמת יודע את כל זה לבד. צור שיזף הסביר לי), ואני מזמין לי בקבוק בירת "קינגפישר" (שלדג), בירה הודית פופולרית שמיוצרת בכלל באנגליה, והיא סוג של לאגר בהיר וחביב בדיוק כמו שאני אוהב. אני מזמין דוסה ירוקה ומקווה לטוב.
אחרי כמה דקות מגיעה המנה הענקית. הפנקייק הגדול והיפה הוא בלילה של כמה סוגי אורז ומאש, מושרים וטחונים, והוא אכן ממולא בכל טוב ירקרק - מנגולד, תרד, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, בצל ותבלינים הודיים. לצדו גם פנכה קטנה של מרק עדשים כתומות ועגבניות ושלוש צלוחיות של צ’טני - אחד של קוקוס, אחד של גזר ואחד של נענע. מנה ענקית, טעימה ומשביעה כל-כך, עד שאין לי מקום לנסות שום דבר אחר.
אני חוזר אם כן שוב לעוד ביקור, והפעם מזמין צלחת של טאלי מהרג’ה, כלומר מנה למלכים, כך אני משער. מה שמגיע הוא אכן מנה מלכותית. צבעונית ויפה להפליא. מגש כסף עגול ועליו תבשיל מסאלה של תפוחי אדמה, מסלה כתומה של בטטה, תבשיל ירוק זהה לזה של הדוסה הירוקה, פלאק פניר קלאסי - כלומר תבשיל תרד עם תבלינים וקרם קוקוס, תבשיל סגול של עגבניות וסלק, תבשיל לוביה ברוטב עגבניות ותבשיל ירקות בקארי. הכול מוגש עם שלושה מיני צ’טני - של קשיו, של קוקוס ושל ג’ינג’ר וארבעה אוטפאמים - שוב סוג של פנקייקים הודיים, הפעם קטנים ועסיסיים יותר. ושוב, כמו במנת הדוסה, עם מרק סאמבר של עדשים כתומות ועגבניות. וגם קצת ירקות טריים חתוכים גס.
זו מנה ענקית ממש, שיכולה בקלות להשביע גם שני סועדים, ולפיכך אני מתקשה מאוד לסיים אותה. בדיוק כמו אחותה מהסעודה הקודמת, גם המנה הזו, על שלל מרכיביה הצבעוניים, אינה חריפה מדי או מאוד, ותענג גם את חכו של אשכנזי שאינו לוגם בקבוק טבסקו לארוחת בוקר כתחביב. לרגעים, זה אפילו לא מספיק חריף אפילו לי, חובב חריף קטן מאוד, ואולי גם טיפ-טיפה מזכיר אוכל לחולים. חולים הודים אומנם. אבל מדובר במשהו שהוא שולי מאוד בטעם הכללי ואני מציין אותו רק כדי להסביר שמי שמחפש אוכל הודי חריף רצח כמו שהוא אולי מכיר ואוהב, ויש מחלקות כאלה באוכל ההודי כידוע, כמו שיש גם אחרות, כנראה לא ימצא אותו כאן.
כל השאר - טבעונים, חובבי בריאות וסתם שוחרי אוכל ורעבים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם בשפע - ירוו כאן נחת, ובצדק גמור.
כדאי להכיר
מאש. שעועית המאש, הקטנייה האופנתית והבריאה, משמשת לא רק במטבח ההודי אלא גם במטבחים "בריאותניים" רבים. קלה לעיכול ואינה דורשת השריה או בישול ארוכים וכאמור בריאה מאוד. נקראת לעיתים גם שעועית סינית או שעועית מונג (Mong Bean). מכילה הרבה סידן וברזל ולפיכך משמשת תחליף חלב ובשר לטבעונים.
דוסה בר
פרטים: בן יהודה 188, תל-אביב, טל' 03-6591961.
א’-ה’ 12:00- 23:00, ו’ 14:45-11:00.
כשר בהשגחת רבני צוהר
מחירים: דוסה ירוקה - 52 שקל, טאלי מהרג’ה - 58 שקל
השורה התחתונה
טוב