גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עירוב שימושים ושכונות: הטרנדים החדשים בעיצוב סביבות עבודה

השינויים בשוק העבודה ובמבנה הארגונים באים לידי ביטוי גם באופן שבו מעוצבים המשרדים: פחות היררכיה, יותר בריאות והשראה מעולמות התכנון העירוני ● פסיכולוגית סביבתית ושתי מעצבות פנים מסמנות את האתגרים של המשרד העכשווי - מגובה המחיצה ועד שאלת שיתוף העובדים

משרדי חברת ARM / צילום: עמית גושר. עיצוב: הדס מקוב אדריכלות פנים
משרדי חברת ARM / צילום: עמית גושר. עיצוב: הדס מקוב אדריכלות פנים

כשארגון מציב ברז בירה במטבח, מייעד חדרים לתרגול יוגה ומארגן פינות רביצה, מה הוא רוצה לומר על התרבות הארגונית שלו? התרגלנו לשמוע על העיצובים המפנקים של משרדים בחברות הייטק, אבל לדברי ד"ר אהובה גורן וינזדור, פסיכולוגית סביבתית, הדוגמה הכי בולטת בישראל לשינוי פיזי ששירת את השינוי בתרבות הארגונית היה המעבר של בנייני הממשלה לקריות ממשלה חדשות שהוקמו בסוף שנות ה-90 בירושלים, בתל-אביב, ברמלה, בבאר-שבע ובחיפה. הבניינים המודרניים החליפו בניינים שנשכרו אקראית ולא אפשרו שימוש בטכנולוגיות חדשניות. המעבר היה תוצאה של שינוי אסטרטגי בעבודת הממשלה עשר שנים לפני כן, שעיקריו היו שיפור השירות הממשלתי ושיפור התדמית שלו. לדברי גורן וינזדור, עיצוב המשרדים החדש עודד שיתוף פעולה בין עובדים לבין משרדי ממשלה שונים ושיפור השירות לציבור.

איך כיום עיצוב המשרדים משקף את השינויים הארגוניים? הנה כמה טרנדים חמים.

1. "שכונות" במקום אופן ספייס

לאורך השנים התרחשו כמה מהפכות במרחב הישיבה בארגונים. לדברי עדי לוסטר, מעצבת פנים במשרד הדס מקוב אדריכלות פנים, המתמחה בעיצוב משרדים, ב-1900 כל מקומות העבודה נבנו כמו מפעלים לעובדי הצווארון הכחול, באולמות גדולים ללא כל פרטיות ועם פיקוח מלא של הממונים. עם התפתחות מקצועות הצווארון הלבן, בסביבות 1950, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, התפתח האופן ספייס שחולק ברהיטים שנתנו אוטונומיה מינימלית לעובד. בשנות ה-70 נוצרו הקיוביקלס עם המחיצות הגבוהות, שהטו את המטוטלת לכיוון השני - העדר מוחלט של תקשורת בין העובדים. שנות ה-90 של המאה הקודמת הביאו עמן דרישה לשיתוף ובעקבותיה ירדו המחיצות - גישה שהתחזקה בשנות ה-2000 עם מעבר לאופן ספייס ללא מחיצות בכלל, בעיקר בחו"ל.

היום שולט הקונספט של "שכונה", עם עירוב שימושים ממש כמו בתכנון עירוני. אם בעבר חברות גדולות, שהחזיקו כמה קומות בבניין, חילקו בין הקומות את שכבת ההנהלה, העובדים וחדרי הישיבות, היום מערבים אזורי עבודה באופן ספייס עם פינות קפה נלוות וחדרי ישיבות במגוון גדלים שאפשר להזמין. זאת נוסף על קפטריה גדולה שבה מתקיימים המפגשים הגדולים ופינות הסבה למפגש בלתי פורמלי. לדברי לוסטר, גם בפינות האלה מוצב בדרך כלל לוח מחיק, שנועד להעלאת רעיונות.

2. שולחנות עבודה: הישראלי צריך פרטיות

שולחנות העבודה האישיים אינם גדולים (כ-1.60 מטר) ומכונסים לאזור מסוים. באופן אולי מפתיע, העובד הישראלי זקוק הרבה יותר לאינטימיות מעמיתיו בעולם ורגיש מאוד לפלישה למרחב האישי. גורן וינזדור אפילו נתקלה בעובדים ששבתו כדי שהארגון יוסיף מחיצות בין העמדות שלהם, כדי לשמור על הפרטיות. מצד שני, היא מספרת על עובדים במשרד ממשלתי שדווקא דרשו לצאת מהחדר הפרטי שהיה להם משום שהרגישו מאוימים. הם עסקו בקבלת קהל, ולעתים הפגינו כלפיהם אלימות מילולית, ולכן ביקשו לעבוד במרחב משותף, כדי שאנשים נוספים יהיו חשופים לאינטראקציה עם מבקשי השירות. הם הועברו לחדרים של ארבעה אנשים ונרגעו.

"אצלנו יש מחיצה נמוכה שיושבת על השולחן ויוצרת קובייה קטנה שמפרידה ומחיצות דקורטיביות בין אזורי העבודה. המחיצה נותנת את ההפרדה כדי ליצור את חלקת אלוהים הקטנה שלך, לתת לך מקום לשם את התמונה של הילד או כדור בדולח שהבאת מהנסיעה האחרונה לבודפשט", אומרת לוסטר.

3. הכיסא החם: שיטת ההוטלינג

האפשרות לעבוד חלקית מהבית או מכל מקום במשרד באמעצות מחשבים ניידים מקבלת ביטוי גם באופן עיצוב המשרדים. "אנשים לא חייבים לשבת במקום אחד כדי לבצע את העבודה, ויש לזה השלכות ארגוניות מאוד גדולות", אומרת גורן וינזדור. "את לא חייבת להיות תקועה מתחת לאף של הבוס שלך ואם את רוצה לשנות אווירה, את יכולה ללכת לעבוד במקום אחר. לכן יוצרים פינות אחרות בתוך הארגון. בשנת 2000, כשביקרתי במשרדים של בריטיש איירווייז, התפעלתי מכך שלעובדים הייתה אפשרות לסחוב את המחשבים שלהם לבית קפה בחצר. זו נראתה לי מהפכה גדולה. היום זה טריוויאלי. את יכולה לשבת בישיבה מזרחית על הדשא עם המחשב ולעבוד".

לוסטר אומרת שאם בהתחלה הייתה מגמה להכניס את הבית לתוך העבודה - לדוגמה, חדר כושר במשרד או אפשרות להביא את הכלב לעבודה - היום המגמה היא לעבור לעבוד בבית. "יש לך כיסא במשרד, אבל תעבוד מהבית אם אתה רוצה. בחברות בחו"ל, 30% מהשטח מיועד להוטלינג - עובדים מהבית או מבית הקפה ואז מגיעים למשרד לפגישות או לישיבות, בחדרי ישיבות שהוזמנו מראש. בחברות כאלה יש לוקרים שבהם נמצאת התיקייה של העובד והם לוקחים את החפצים שלהם כשהם מגיעים לפגישה".

4. חדרי ישיבות ותאי טלפון למתבודדים

חדרי הישיבות משתנים בגודלם - מ"פוקוס רום", חדר ליחיד, דרך חדרים לצוותים של כמה אנשים ועד חדרי ישיבות גדלים. לדברי המעצבת מעיין חיו, שמעצבת את משרדי נמוגו בהרצליה, "לאנשים שלא מצליחים לעבוד באופן ספייס, עשינו שמונה תאי טלפון, המבודדים אקוסטית ומאפשרים לעבוד בשקט. נוסף על זה יש לנו 9 חדרי ישיבות המיועדים לשני אנשים, לשלושה אנשים ולשישה אנשים ומעלה. כששני אנשים רוצים לשבת וליצור, לא נעים לשבת בחדר של 15 איש". חיו גם שואבת השראה ממושגים של עיר. היא עיצבה את אזורי הישיבה כשדרות של חנויות המובילות למעין פיאצה מרכזית.

5. בריאות וכושר: איך מקימים את העובדים

בעיה גדולה שמעצבי משרדים מנסים להתמודד איתה היא היושבנות, כלומר, הישיבה הממושכת בימי עבודה ארוכים. אחת הדרכים להקים עובדים היא פינות קפה קטנות ופינות הסבה שמאפשרת מבחינה ארגונומית לשנות את מנח הישיבה. דרך אחרת היא להציב שולחנות חשמליים עולים ויורדים, המאפשרים לעבוד בעמידה. בחברות הייטק רבות מקצים שולחנות כאלה לכל עובד. לדברי לוסטר, בחברות גדולות נהוג להוסיף חדרי מדרגות פנימיים המחברים בין קומות שונות, במקום שהעובדים ייצאו וייכנסו במעלית. 

ברבים מהמשרדים יש חדרי כושר וחדרי יוגה או פילאטיס, לצד מקלחת. כלובי אופניים בחניה או חדרי אופניים גם הם דרך לעודד אנשים להגיע לעבודה באופן ירוק. 

6. שיתוף עובדים: רק בהחלטות משניות

לשיתוף עובדים בעיצוב המשרדים יש יתרון ברור: הוא מוביל לעיצוב מותאם למשתמש ולשביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים. חיו מספרת שבעיצוב משרדי נמוגו, היא נעזרה בקבוצות מיקוד ובשאלונים כדי לקבל רעיונות מהעובדים. "ההתנהגות הארגונית משתנה בכל רגע ויש המון אתגרים. התהליך השיתופי מאפשר להתמודד עם התהליכים של השינוי ולענות לצרכים ולרגישויות של העובדים, ולתת להם פתרונות. אחד הדברים שהעובדים ביקשו היה להדגיש את המסר של שקיפות - כולם באופן ספייס והמנהלים בחדרים שקופים. כשתיכנסי למשרד, לא תרגישי איפה המנהלים יושבים", היא אומרת.

לוסטר מוסיפה שמדובר במעין פינג פונג עם העובדים. "יש לנו האינפוט שלנו, אבל אנחנו נותנים לעובדים לבחור בין אפשרויות. למשל, בנושא התאורה, בהרבה מקרים מגיעים למשרד ומגלים שהעובדים כיבו את האור כי הוא חזק מדי".

לדברי לוסטר, נותנים לעובדים לבחור בין חדר פאן עם אקס-בוקס לבין חדר כושר או פינג פונג. צוות התחבורה בודק אם העובדים מגיעים בתחבורה ציבורית, ברכב, באופנועים או באופניים, ובהתאם לזה דואגים למקום לחניה ולקסדות. צוות הריהוט יחליט, לדוגמה, אם דרושים שולחנות חשמליים עולים ויורדים. "באחת החברות עשינו ספסל ליד החלון שיש לו גב ואפשר להרים רגליים ולשבת עם הלפטופ ולעבוד. במשרד אחר - פופים שהם קצת כמו כדורי פיזיו של פילאטיס שמעודד צורת ישיבה שונה. אם רוצים להביא כלבים למשרד - המיטות של הכלבים צריכות להתאים לשטיח".

"כמעט בכל החברות יש הבנה לצורך של העובדים להשתתף", אומרת גורן וינזדור. "כשאני נשכרת על ידי ההנהלה, אחד הדברים שאני עושה זה לבנות מערך שיאפשר לעובדים להשמיע את קולם. הבעיה היא שאת ההחלטות הגדולות והבסיסיות מקבלים לא כל כך עם העובדים. ההחלטה להעביר יחידה מסוימת למקום פתוח מתקבלת מלמעלה. נוהגים לשתף בעניינים יותר משניים. עבדתי עם חברה ששלחו עובדים למילאנו כדי לבחור שטיח או צבעים, אבל אלה דברים משניים יותר. העובדים אמרו לי: בדברים החשובים באמת לא משתפים אותנו". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר