גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עירוב שימושים ושכונות: הטרנדים החדשים בעיצוב סביבות עבודה

השינויים בשוק העבודה ובמבנה הארגונים באים לידי ביטוי גם באופן שבו מעוצבים המשרדים: פחות היררכיה, יותר בריאות והשראה מעולמות התכנון העירוני ● פסיכולוגית סביבתית ושתי מעצבות פנים מסמנות את האתגרים של המשרד העכשווי - מגובה המחיצה ועד שאלת שיתוף העובדים

משרדי חברת ARM / צילום: עמית גושר. עיצוב: הדס מקוב אדריכלות פנים
משרדי חברת ARM / צילום: עמית גושר. עיצוב: הדס מקוב אדריכלות פנים

כשארגון מציב ברז בירה במטבח, מייעד חדרים לתרגול יוגה ומארגן פינות רביצה, מה הוא רוצה לומר על התרבות הארגונית שלו? התרגלנו לשמוע על העיצובים המפנקים של משרדים בחברות הייטק, אבל לדברי ד"ר אהובה גורן וינזדור, פסיכולוגית סביבתית, הדוגמה הכי בולטת בישראל לשינוי פיזי ששירת את השינוי בתרבות הארגונית היה המעבר של בנייני הממשלה לקריות ממשלה חדשות שהוקמו בסוף שנות ה-90 בירושלים, בתל-אביב, ברמלה, בבאר-שבע ובחיפה. הבניינים המודרניים החליפו בניינים שנשכרו אקראית ולא אפשרו שימוש בטכנולוגיות חדשניות. המעבר היה תוצאה של שינוי אסטרטגי בעבודת הממשלה עשר שנים לפני כן, שעיקריו היו שיפור השירות הממשלתי ושיפור התדמית שלו. לדברי גורן וינזדור, עיצוב המשרדים החדש עודד שיתוף פעולה בין עובדים לבין משרדי ממשלה שונים ושיפור השירות לציבור.

איך כיום עיצוב המשרדים משקף את השינויים הארגוניים? הנה כמה טרנדים חמים.

1. "שכונות" במקום אופן ספייס

לאורך השנים התרחשו כמה מהפכות במרחב הישיבה בארגונים. לדברי עדי לוסטר, מעצבת פנים במשרד הדס מקוב אדריכלות פנים, המתמחה בעיצוב משרדים, ב-1900 כל מקומות העבודה נבנו כמו מפעלים לעובדי הצווארון הכחול, באולמות גדולים ללא כל פרטיות ועם פיקוח מלא של הממונים. עם התפתחות מקצועות הצווארון הלבן, בסביבות 1950, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, התפתח האופן ספייס שחולק ברהיטים שנתנו אוטונומיה מינימלית לעובד. בשנות ה-70 נוצרו הקיוביקלס עם המחיצות הגבוהות, שהטו את המטוטלת לכיוון השני - העדר מוחלט של תקשורת בין העובדים. שנות ה-90 של המאה הקודמת הביאו עמן דרישה לשיתוף ובעקבותיה ירדו המחיצות - גישה שהתחזקה בשנות ה-2000 עם מעבר לאופן ספייס ללא מחיצות בכלל, בעיקר בחו"ל.

היום שולט הקונספט של "שכונה", עם עירוב שימושים ממש כמו בתכנון עירוני. אם בעבר חברות גדולות, שהחזיקו כמה קומות בבניין, חילקו בין הקומות את שכבת ההנהלה, העובדים וחדרי הישיבות, היום מערבים אזורי עבודה באופן ספייס עם פינות קפה נלוות וחדרי ישיבות במגוון גדלים שאפשר להזמין. זאת נוסף על קפטריה גדולה שבה מתקיימים המפגשים הגדולים ופינות הסבה למפגש בלתי פורמלי. לדברי לוסטר, גם בפינות האלה מוצב בדרך כלל לוח מחיק, שנועד להעלאת רעיונות.

2. שולחנות עבודה: הישראלי צריך פרטיות

שולחנות העבודה האישיים אינם גדולים (כ-1.60 מטר) ומכונסים לאזור מסוים. באופן אולי מפתיע, העובד הישראלי זקוק הרבה יותר לאינטימיות מעמיתיו בעולם ורגיש מאוד לפלישה למרחב האישי. גורן וינזדור אפילו נתקלה בעובדים ששבתו כדי שהארגון יוסיף מחיצות בין העמדות שלהם, כדי לשמור על הפרטיות. מצד שני, היא מספרת על עובדים במשרד ממשלתי שדווקא דרשו לצאת מהחדר הפרטי שהיה להם משום שהרגישו מאוימים. הם עסקו בקבלת קהל, ולעתים הפגינו כלפיהם אלימות מילולית, ולכן ביקשו לעבוד במרחב משותף, כדי שאנשים נוספים יהיו חשופים לאינטראקציה עם מבקשי השירות. הם הועברו לחדרים של ארבעה אנשים ונרגעו.

"אצלנו יש מחיצה נמוכה שיושבת על השולחן ויוצרת קובייה קטנה שמפרידה ומחיצות דקורטיביות בין אזורי העבודה. המחיצה נותנת את ההפרדה כדי ליצור את חלקת אלוהים הקטנה שלך, לתת לך מקום לשם את התמונה של הילד או כדור בדולח שהבאת מהנסיעה האחרונה לבודפשט", אומרת לוסטר.

3. הכיסא החם: שיטת ההוטלינג

האפשרות לעבוד חלקית מהבית או מכל מקום במשרד באמעצות מחשבים ניידים מקבלת ביטוי גם באופן עיצוב המשרדים. "אנשים לא חייבים לשבת במקום אחד כדי לבצע את העבודה, ויש לזה השלכות ארגוניות מאוד גדולות", אומרת גורן וינזדור. "את לא חייבת להיות תקועה מתחת לאף של הבוס שלך ואם את רוצה לשנות אווירה, את יכולה ללכת לעבוד במקום אחר. לכן יוצרים פינות אחרות בתוך הארגון. בשנת 2000, כשביקרתי במשרדים של בריטיש איירווייז, התפעלתי מכך שלעובדים הייתה אפשרות לסחוב את המחשבים שלהם לבית קפה בחצר. זו נראתה לי מהפכה גדולה. היום זה טריוויאלי. את יכולה לשבת בישיבה מזרחית על הדשא עם המחשב ולעבוד".

לוסטר אומרת שאם בהתחלה הייתה מגמה להכניס את הבית לתוך העבודה - לדוגמה, חדר כושר במשרד או אפשרות להביא את הכלב לעבודה - היום המגמה היא לעבור לעבוד בבית. "יש לך כיסא במשרד, אבל תעבוד מהבית אם אתה רוצה. בחברות בחו"ל, 30% מהשטח מיועד להוטלינג - עובדים מהבית או מבית הקפה ואז מגיעים למשרד לפגישות או לישיבות, בחדרי ישיבות שהוזמנו מראש. בחברות כאלה יש לוקרים שבהם נמצאת התיקייה של העובד והם לוקחים את החפצים שלהם כשהם מגיעים לפגישה".

4. חדרי ישיבות ותאי טלפון למתבודדים

חדרי הישיבות משתנים בגודלם - מ"פוקוס רום", חדר ליחיד, דרך חדרים לצוותים של כמה אנשים ועד חדרי ישיבות גדלים. לדברי המעצבת מעיין חיו, שמעצבת את משרדי נמוגו בהרצליה, "לאנשים שלא מצליחים לעבוד באופן ספייס, עשינו שמונה תאי טלפון, המבודדים אקוסטית ומאפשרים לעבוד בשקט. נוסף על זה יש לנו 9 חדרי ישיבות המיועדים לשני אנשים, לשלושה אנשים ולשישה אנשים ומעלה. כששני אנשים רוצים לשבת וליצור, לא נעים לשבת בחדר של 15 איש". חיו גם שואבת השראה ממושגים של עיר. היא עיצבה את אזורי הישיבה כשדרות של חנויות המובילות למעין פיאצה מרכזית.

5. בריאות וכושר: איך מקימים את העובדים

בעיה גדולה שמעצבי משרדים מנסים להתמודד איתה היא היושבנות, כלומר, הישיבה הממושכת בימי עבודה ארוכים. אחת הדרכים להקים עובדים היא פינות קפה קטנות ופינות הסבה שמאפשרת מבחינה ארגונומית לשנות את מנח הישיבה. דרך אחרת היא להציב שולחנות חשמליים עולים ויורדים, המאפשרים לעבוד בעמידה. בחברות הייטק רבות מקצים שולחנות כאלה לכל עובד. לדברי לוסטר, בחברות גדולות נהוג להוסיף חדרי מדרגות פנימיים המחברים בין קומות שונות, במקום שהעובדים ייצאו וייכנסו במעלית. 

ברבים מהמשרדים יש חדרי כושר וחדרי יוגה או פילאטיס, לצד מקלחת. כלובי אופניים בחניה או חדרי אופניים גם הם דרך לעודד אנשים להגיע לעבודה באופן ירוק. 

6. שיתוף עובדים: רק בהחלטות משניות

לשיתוף עובדים בעיצוב המשרדים יש יתרון ברור: הוא מוביל לעיצוב מותאם למשתמש ולשביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים. חיו מספרת שבעיצוב משרדי נמוגו, היא נעזרה בקבוצות מיקוד ובשאלונים כדי לקבל רעיונות מהעובדים. "ההתנהגות הארגונית משתנה בכל רגע ויש המון אתגרים. התהליך השיתופי מאפשר להתמודד עם התהליכים של השינוי ולענות לצרכים ולרגישויות של העובדים, ולתת להם פתרונות. אחד הדברים שהעובדים ביקשו היה להדגיש את המסר של שקיפות - כולם באופן ספייס והמנהלים בחדרים שקופים. כשתיכנסי למשרד, לא תרגישי איפה המנהלים יושבים", היא אומרת.

לוסטר מוסיפה שמדובר במעין פינג פונג עם העובדים. "יש לנו האינפוט שלנו, אבל אנחנו נותנים לעובדים לבחור בין אפשרויות. למשל, בנושא התאורה, בהרבה מקרים מגיעים למשרד ומגלים שהעובדים כיבו את האור כי הוא חזק מדי".

לדברי לוסטר, נותנים לעובדים לבחור בין חדר פאן עם אקס-בוקס לבין חדר כושר או פינג פונג. צוות התחבורה בודק אם העובדים מגיעים בתחבורה ציבורית, ברכב, באופנועים או באופניים, ובהתאם לזה דואגים למקום לחניה ולקסדות. צוות הריהוט יחליט, לדוגמה, אם דרושים שולחנות חשמליים עולים ויורדים. "באחת החברות עשינו ספסל ליד החלון שיש לו גב ואפשר להרים רגליים ולשבת עם הלפטופ ולעבוד. במשרד אחר - פופים שהם קצת כמו כדורי פיזיו של פילאטיס שמעודד צורת ישיבה שונה. אם רוצים להביא כלבים למשרד - המיטות של הכלבים צריכות להתאים לשטיח".

"כמעט בכל החברות יש הבנה לצורך של העובדים להשתתף", אומרת גורן וינזדור. "כשאני נשכרת על ידי ההנהלה, אחד הדברים שאני עושה זה לבנות מערך שיאפשר לעובדים להשמיע את קולם. הבעיה היא שאת ההחלטות הגדולות והבסיסיות מקבלים לא כל כך עם העובדים. ההחלטה להעביר יחידה מסוימת למקום פתוח מתקבלת מלמעלה. נוהגים לשתף בעניינים יותר משניים. עבדתי עם חברה ששלחו עובדים למילאנו כדי לבחור שטיח או צבעים, אבל אלה דברים משניים יותר. העובדים אמרו לי: בדברים החשובים באמת לא משתפים אותנו". 

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה