גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפלגות המרכז רוצות להגדיל תקציבים חברתיים, אבל מאיפה הכסף?

"גלובס" חושף את עמדות המפלגות ב–16 הסוגיות הכלכליות הבוערות ביותר ● והפעם: "חופש הצבעה" למפלגות בהגדרת הבעיה הקריטית ביותר ● רוצים לדעת מי המפלגה שהכי מתאימה לכם? היכנסו לאתר, לאפליקציה ולרשתות החברתיות של "גלובס" - ושחקו

המחאה החברתית של 2011 /צילום: רויטרס
המחאה החברתית של 2011 /צילום: רויטרס

מה שאלנו: מהי הבעיה הכלכלית הדחופה ביותר במשק?

כחול לבן: פריון נמוך ושיעורי עוני גבוהים

אנשי כחול לבן לא העבירו תשובה לשאלה. המצע הכלכלי של המפלגה נפתח בהצגת הבעיות הבאות: "ישראל עדיין נמצאת בפיגור ניכר בהשוואה למדינות המתקדמות במונחי תוצר לנפש, וסובלת מפריון נמוך ומשיעורי עוני גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מצב זה משפיע ישירות על מצבו של האזרח: פריון נמוך מוביל לשכר נמוך וליוקר מחיה. אנשים צעירים ועובדים אינם רואים עתיד שבו יוכלו להתפרנס בכבוד, לקנות דירה ולחסוך לעת זקנה".

גבי אשכנזי, יאיר לפיד, בני גנץ, משה בוגי יעלון, מפלגת כחול לבן/ צילום: כדיה לוי

הליכוד: מעדיפים שלא להתעסק עם בעיות חברתיות

מהליכוד גם הפעם לא מסרו תשובה. כבר שתי קדנציות במפלגה מעדיפים להעביר את רוב התיקים החברתיים - הבריאות, השיכון, החינוך - לשותפות הקואליציות.

העבודה: העתיד השחור של הדור הצעיר

הבעיה הכלכלית הדחופה ביותר במשק היא בעיית הדור הצעיר. דור שלם של צעירים, שיכולים להיות מאוד מוכשרים, להשקיע ולעבוד בלי סוף - אך לא יצליחו לקנות דירה, לא תהיה להם הבטחת הכנסה כשיזדקנו, לא תהיה להם מערכת בריאות וסיעוד תומכת למקרה הצורך. הבעיות נוצרות בגלל המערכת שסובבת את הצעירים - השכר לא עולה, אין רשתות ביטחון והגנה מספקות ומחירי הדיור גבוהים מאוד ואף ממשיכים לעלות. לצד אלה ההשקעה האזרחית - בחינוך, בבריאות, ברווחה מצומצמת מאוד בשני העשורים האחרונים ותחומים אלה נמצאים בתהליך הידרדרות מתמשך. לדור הצעיר של היום יהיה קשה מאוד להתקיים בכבוד כשיתבגר. הוא יצטרך לעבוד קשה מהוריו אך לחיות יותר בצמצום, ויגיע לרווחה כלכלית פחותה.

חד"ש-תע"ל: מפירות הצמיחה נהנים רק הטייקונים

הבעיה המרכזית במשק הישראלי היא ריכוז הון אצל מספר הולך וקטן של "טייקונים" - על חשבון כ-4 מיליון עובדים. הדבר בא לידי ביטוי בנסיגת חלקם של השכירים "בעוגת ההכנסות" לטובת המעסיקים. זאת למרות הצמיחה שנרשמה במשק הישראלי בשנים האחרונות. יש לשקם את כוח הקנייה של העובדים בהקדם באמצעות תוספות שכר משמעותיות, משום שההוצאות גדלות בקצב מהיר לעומת עליית השכר.

נציגי מפלגת חד״ש בדיון בבג"ץ / צילום: דוברות חד"ש

הימין החדש: עודף הרגולציה ויוקר המחיה

הבעיה הכלכלית הדחופה ביותר במשק היא עודף החסמים והרגולציה שמונעים מהשוק החופשי לפעול, ומייצרים תופעות לוואי כמו יוקר המחיה, הנראה במציאות היום כגזירת הגורל. לפי דו"ח ה-OECD, בהולנד יש 12 רגולטורים, באוסטרליה 80 ובישראל כ-200 רגולטורים. עודף הרגולציה מדכא את התחרות, מסרבל הקמת חברות ומגדיל את אי השוויון. זאת לצד עודף חקיקה קיימת וחדשה הפוגעת בכלכלה ומעלה את מחירי השירותים והמוצרים. יש לסייע ולפתוח את המשק לתחרות בייבוא באמצעות הסכמים בינלאומיים, פישוט תהליכי היבוא והמשך תהליך אימוץ התקינה הזרה שהוביל השר בנט במשרד הכלכלה. זאת, כדי לחזק את העסקים, לשפר את רווחת הצרכנים ולקדם את הקשרים הכלכליים בין מדינת ישראל לעולם.

איחוד מפלגות הימין: מערכת הבריאות הקורסת

המפלגה הסתפקה בתשובה מתומצתת: מערכת הבריאות הציבורית הקורסת.

יהדות התורה: מודאגים רק ממצב החרדים

גם הפעם המפלגה נמנעה מלתת תשובה. באופן כללי, ההבטחות הכלכליות של יהדות התורה נוגעות אך ורק לחרדים. אלה נוגעות להגדלת תקציבי הישיבות, הגדלת תקציבי התרבות ומציאת פתרונות למצוקת הדיור עבור ציבור מצביעיה.

ש"ס: צמצום פערים חברתיים

ש"ס לא מסרה תשובה לשאלה, אבל לפי מצע כלכלי שפרסמה בשנת 2015, המטרה העיקרית היא לצמצם פערים חברתיים.

מרצ: הפרטת השירותים החברתיים

הבעיה הדחופה ביותר היא סדר עדיפויות כלכלי מעוות. כאשר הממשלה מפריטה את כל השירותים החשובים ביותר לאזרח - הבריאות, הרווחה והחינוך - האזרח סובל. על הממשלה להגדיל משמעותית את ההוצאה האזרחית ולהעניק שירותים לאזרחים. תוצאות המדיניות הנ"ל הן עגומות ביותר - 18.6% מהאוכלוסייה, כ-1.8 מיליון נפש, נמצאים מתחת לקו העוני, מדד האי שוויון כאן הוא מהגבוהים בעולם ונטל המס (בעיקר הישיר) נמוך. ההוצאה לשירותי רווחה בישראל היא כ65% מממוצע ה-OECD. בנוסף לכך, סדר העדיפויות בממשלת הימין מתעדף העברת כספים להתנחלויות על השקעה באזרחים בתוך הקו הירוק.

כולנו: שחיקת מעמד הביניים והרחבת הפערים החברתיים

יש בעיות רבות במשק וקשה עד בלתי אפשרי להכתיר אחת מהן כ"דחופה ביותר", אך ללא ספק אחת הבעיות המרכזיות היא השחיקה של מעמד הביניים והרחבת הפערים החברתיים, שבאה לידי ביטוי בין היתר בשחיקה בתקציבי המשרדים החברתיים שהוזנחו במשך שנים.

שלטי פרסום של מפלגת כולנו / צילום: תמר מצפי

ישראל ביתנו: הקושי להגיע לדירה ראשונה

אנשי המפלגה לא ענו ישירות לשאלה אך מהצעדים החברתיים שהציעו, שנועדו להיטיב עם קבוצות ספציפיות, עולה כי הבעיה הראשונה היא קושי של זוגות צעירים להגיע לדירה ראשונה. הפתרון של ישראל ביתנו: אפשרות להשתמש בכספי הפנסיה לרכישת דירה ראשונה (ללא תשלום מס). במפלגה גם מודאגים מחוסר היכולת של עצמאים לקבל דמי אבטלה, וכן מהיעדרו של חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים.

גשר: חוסר תכנון ופתרונות אינסטנט

הבעיה הכלכלית הדחופה ביותר במשק היא להפסיק לכבות שריפות בכל המערכות הציבוריות, ולתת פתרונות עומק, ארוכי טווח, מתוך הבנה של צורכי המערכת ולקיחת אחריות על הליקויים בה. הפתרונות שלנו מפורטים בכל אחד מהתחומים אבל הערך העיקרי שגשר מציעה היא הנכונות להפוך את הנושאים האלה לעיקר.

אורלי לוי / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

זהות: הוועדים הגדולים והגבלת היבוא

במפלגת זהות פירטו בתשובה לשאלה כמה בעיות עיקריות: רגולציה כבדה, מחסומים לייבוא וועדים גדולים חסרי רסן.

רק מרצ מציעה להגדיל מסים - וגשר חושפת את בעיית הבעיות 

תשובות המפלגות לשאלה מהי הבעיה הכלכלית הבוערת ביותר מתחלקות בין שני מחנות ברורים - ומחנה שלישי ברור קצת פחות, הנמצא בתווך. השמאל הכלכלי (העבודה, מרצ וחד"ש) סבור שהבעיה היא שחיקת השירותים הממשלתיים, בדגש על מערכת הבריאות, העוני ופערי ההכנסה וריכוז ההון בידי מעטים. הימין הכלכלי (הימין החדש, זהות) מפנה את האצבע המאשימה אל הרגולציה, המונופולים הממשלתיים, הוועדים הגדולים והחסמים שבפני היזמות הפרטית. בתווך נמצאות מפלגות כמו כחול לבן, כולנו וישראל ביתנו, שמכירות בפערים החברתיים כבעיה מרכזית, אבל מנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - להגדיל תקציבים לשירותים חברתיים מבלי להסביר לנו מאיפה יבוא הכסף. המפלגה היחידה שמעזה לדבר על אפשרות העלאת מסים היא מרצ.

תמר זנדברג / צילום: שלומי יוסף

מצד שני, מפלגות השמאל נוטות להציג תמונת מציאות שאיננה מגובה תמיד בעובדות מדויקות. בנוגע לטענות לירידה בתקציבים החברתיים, התרחבות האי-שוויון ושחיקה בשכר העובדים - בארבע השנים האחרונות הנתונים מראים דווקא ההיפך. התשובה המקורית שייכת גם הפעם למפלגת גשר, שבחרה להתמקד בחוסר התכנון ובהתנהלות המשברית של כיבוי שריפות כבעיה המרכזית. אמירה שנכונה לא רק לכלכלה אלא לכל פן מרכזי במדיניות הממשלתית.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?