גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

לפרוץ את גבולות הסטארט-אפ ניישן דרך "ארגזי החול" הרגולטוריים

ל"ארגז החול" שיוקם בישראל כסביבת ניסוי לחברות פינטק עשויה להיות תרומה חשובה בהסרת חסמים רגולטוריים במרחב הדיגיטלי ● כדי לעודד מיזמים בתחום לפעול מישראל, "ארגז החול" צריך לכלול מנגנוני תיאום בינלאומיים ואפשרות לבצע פיילוטים חוצי-גבולות ● דעה

"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock
"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock

בתחילת פברואר המליץ צוות בראשות משרדי המשפטים והאוצר להקים בישראל את "ארגז החול" הרגולטורי הראשון, שיפעל כסביבת ניסוי לחברות פינטק במטרה לעודד אותן לפעול מישראל. בכך מצטרפת ישראל למדינות כמו בריטניה, סינגפור ושווייץ.

רשות ניירות ערך צפויה לאפשר שימוש ב"ארגז חול" זה גם למיזמי בלוקצ'יין ולהנפקות של נכסים דיגיטליים. "ארגז חול" רגולטורי (regulatory sandbox) הוא סביבה מבוקרת, המאפשרת ליזמים ולחברות לבחון מוצרים, שירותים או מודלים עסקיים בלי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות הקיימות, תוך צמצום חוסר הוודאות הרגולטורי.

במדינה כמו ישראל, שבה מבנה הרגולציה מבוזר, היתרון של "ארגז החול" הוא יצירת כתובת ממשלתית אחת (one-stop shop) לתחום, באופן שעשוי לצמצם את הנטל הכרוך בתיאום הביורוקרטי.

גרגר בתוך ארגז החול הגלובלי

אימוץ מסגרת של "ארגז חול" בישראל הוא צעד חשוב. בחמש השנים האחרונות הידרדרה ישראל 21 מקומות במדד ה-Ease of Doing Business של הבנק העולמי. בעידן הגלובלי, המרחב הרגולטורי נהפך למוצר שמדינות סוחרות בו, וחברות עושות "שופינג" ברחבי העולם. להסרת החסמים הרגולטוריים תפקיד קריטי בעיצוב מרחב טכנולוגי-תחרותי בישראל. ואולם, זהו רק הצעד הראשון.

ישראל היא שוק קטן, ולמיזמים טכנולוגיים שפעילותם לרוב גלובלית אין כדאיות כלכלית מספקת לפעול מתוכו. כדי לעודד מיזמים לפעול מישראל, "ארגז החול" צריך לכלול מנגנוני תיאום בינלאומיים ואפשרות לבצע פיילוטים חוצי-גבולות.

באחרונה הודיעה רשות ניירות ערך על השקת רשת GFIN (ראשי תיבות של Global Financial Innovation Network), שדרכה חברות יוכלו לתקשר עם רגולטורים זרים ולנווט בין מדינות. זהו תחילתו של מהלך מבורך, אבל ראוי להרחיב הסכמים גלובליים כאלה ולמסד מנגנון אוטומטי, שבמסגרתו מיזם שיפעל בתוך "ארגז החול" הישראלי יוכל להתנסות גם ב"ארגזי חול" של מדינות אחרות. בהיעדר מנגנון כזה, עלול ארגז החול המקומי לשמש בעיקר ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואמזון, שמבקשות לחדור למרחב הדיגיטלי הישראלי, ולא מיזמים צעירים שרוצים לפרוץ מישראל החוצה.

לחשוב (גם) מחוץ לארגז

"ארגז החול" הישראלי צפוי לאפשר למיזמים הקלות והתאמות רגולטוריות לתקופה של עד שנתיים, שנועדה לאפשר גמישות חקיקתית. מדובר בתקופה ממושכת בהשוואה למקובל, למשל, בבריטניה ובסינגפור - שם מוקצבים הן למיזם והן לרגולטור תקופה של חצי שנה בלבד לסיים סבב של ניסוי טכנולוגי וקבלת החלטות ביחס לבשלות המוצר.

תקופת "ארגז חול" ארוכה אינה בהכרח יתרון: היא עלולה להפוך לחסם רגולטורי, להאריך את זמן ההגעה של המיזמים לשוק (time to market) ולפגום בכדאיותו של ארגז החול. במקביל, ראוי לחשוב על מסגרות המשך לליווי חברות שעוזבות את ארגז החול, לרבות מתן תמריצים להמשך פעילות מישראל.

"ארגז החול" הישראלי, בדומה למסגרות הקיימות בחו"ל, ממוקד במתן הקלות והתאמות רגולטוריות. כדי לחזק את הקשר לשוק המקומי, חשוב החיבור לפיילוטים טכנולוגיים עם גורמי ממשל ישראליים. רשות החדשנות התחילה להפעיל מסלולים כאלה, וראוי לחשוב כיצד לשלבם כחלק בלתי נפרד מארגז החול.

מודל "ארגזי החול" הישראלי מיועד, בינתיים, רק לסקטור הפינטק. שוק הפינטק הישראלי גדול באופן יחסי לגודלה של המדינה, בהשוואה בינלאומית, וברור הפוטנציאל הגלום בו. ואולם, לא די בכך: ראוי שייבנו סביבות ניסוי "בטוחות" לביצוע פיילוטים של הממשלה עם התעשייה במגוון רחב של תהליכים טכנולוגיים, שמשפיעים על תחומי חיינו, כמו רכב אוטונומי, ערים חכמות, פרטיות (privacy), בתים מחוברים, זהויות אלקטרוניות ועוד.

הקושי לצאת מהארגז הוא סימפטום שמאפיין, לא אחת, את האופן שבו פועלים מנגנוני ההסדרה ב"סטארט-אפ-ניישן". בישראל אנחנו טובים מאוד ביזמות, אבל חלשים בתכנון כוללני, הוליסטי וארוך טווח.

בעידן שבו רוב תחומי חיינו מקבלים ביטוי במרחב הדיגיטלי, ראוי שסוגיות אסטרטגיות-טכנולוגיות יהיו בקדמת השיח של מקבלי ההחלטות - ובראשן, כיצד תצליח ישראל לפרוץ את גבולות הסטארט-אפ-ניישן שבתוכם היא פועלת כיום. 

הכותבת היא מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ועמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר סייבר באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע