גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

לפרוץ את גבולות הסטארט-אפ ניישן דרך "ארגזי החול" הרגולטוריים

ל"ארגז החול" שיוקם בישראל כסביבת ניסוי לחברות פינטק עשויה להיות תרומה חשובה בהסרת חסמים רגולטוריים במרחב הדיגיטלי ● כדי לעודד מיזמים בתחום לפעול מישראל, "ארגז החול" צריך לכלול מנגנוני תיאום בינלאומיים ואפשרות לבצע פיילוטים חוצי-גבולות ● דעה

"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock
"ארגז חול" רגולטורי לחברות פינטק / אילוסטרציה: shutterstock

בתחילת פברואר המליץ צוות בראשות משרדי המשפטים והאוצר להקים בישראל את "ארגז החול" הרגולטורי הראשון, שיפעל כסביבת ניסוי לחברות פינטק במטרה לעודד אותן לפעול מישראל. בכך מצטרפת ישראל למדינות כמו בריטניה, סינגפור ושווייץ.

רשות ניירות ערך צפויה לאפשר שימוש ב"ארגז חול" זה גם למיזמי בלוקצ'יין ולהנפקות של נכסים דיגיטליים. "ארגז חול" רגולטורי (regulatory sandbox) הוא סביבה מבוקרת, המאפשרת ליזמים ולחברות לבחון מוצרים, שירותים או מודלים עסקיים בלי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות הקיימות, תוך צמצום חוסר הוודאות הרגולטורי.

במדינה כמו ישראל, שבה מבנה הרגולציה מבוזר, היתרון של "ארגז החול" הוא יצירת כתובת ממשלתית אחת (one-stop shop) לתחום, באופן שעשוי לצמצם את הנטל הכרוך בתיאום הביורוקרטי.

גרגר בתוך ארגז החול הגלובלי

אימוץ מסגרת של "ארגז חול" בישראל הוא צעד חשוב. בחמש השנים האחרונות הידרדרה ישראל 21 מקומות במדד ה-Ease of Doing Business של הבנק העולמי. בעידן הגלובלי, המרחב הרגולטורי נהפך למוצר שמדינות סוחרות בו, וחברות עושות "שופינג" ברחבי העולם. להסרת החסמים הרגולטוריים תפקיד קריטי בעיצוב מרחב טכנולוגי-תחרותי בישראל. ואולם, זהו רק הצעד הראשון.

ישראל היא שוק קטן, ולמיזמים טכנולוגיים שפעילותם לרוב גלובלית אין כדאיות כלכלית מספקת לפעול מתוכו. כדי לעודד מיזמים לפעול מישראל, "ארגז החול" צריך לכלול מנגנוני תיאום בינלאומיים ואפשרות לבצע פיילוטים חוצי-גבולות.

באחרונה הודיעה רשות ניירות ערך על השקת רשת GFIN (ראשי תיבות של Global Financial Innovation Network), שדרכה חברות יוכלו לתקשר עם רגולטורים זרים ולנווט בין מדינות. זהו תחילתו של מהלך מבורך, אבל ראוי להרחיב הסכמים גלובליים כאלה ולמסד מנגנון אוטומטי, שבמסגרתו מיזם שיפעל בתוך "ארגז החול" הישראלי יוכל להתנסות גם ב"ארגזי חול" של מדינות אחרות. בהיעדר מנגנון כזה, עלול ארגז החול המקומי לשמש בעיקר ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואמזון, שמבקשות לחדור למרחב הדיגיטלי הישראלי, ולא מיזמים צעירים שרוצים לפרוץ מישראל החוצה.

לחשוב (גם) מחוץ לארגז

"ארגז החול" הישראלי צפוי לאפשר למיזמים הקלות והתאמות רגולטוריות לתקופה של עד שנתיים, שנועדה לאפשר גמישות חקיקתית. מדובר בתקופה ממושכת בהשוואה למקובל, למשל, בבריטניה ובסינגפור - שם מוקצבים הן למיזם והן לרגולטור תקופה של חצי שנה בלבד לסיים סבב של ניסוי טכנולוגי וקבלת החלטות ביחס לבשלות המוצר.

תקופת "ארגז חול" ארוכה אינה בהכרח יתרון: היא עלולה להפוך לחסם רגולטורי, להאריך את זמן ההגעה של המיזמים לשוק (time to market) ולפגום בכדאיותו של ארגז החול. במקביל, ראוי לחשוב על מסגרות המשך לליווי חברות שעוזבות את ארגז החול, לרבות מתן תמריצים להמשך פעילות מישראל.

"ארגז החול" הישראלי, בדומה למסגרות הקיימות בחו"ל, ממוקד במתן הקלות והתאמות רגולטוריות. כדי לחזק את הקשר לשוק המקומי, חשוב החיבור לפיילוטים טכנולוגיים עם גורמי ממשל ישראליים. רשות החדשנות התחילה להפעיל מסלולים כאלה, וראוי לחשוב כיצד לשלבם כחלק בלתי נפרד מארגז החול.

מודל "ארגזי החול" הישראלי מיועד, בינתיים, רק לסקטור הפינטק. שוק הפינטק הישראלי גדול באופן יחסי לגודלה של המדינה, בהשוואה בינלאומית, וברור הפוטנציאל הגלום בו. ואולם, לא די בכך: ראוי שייבנו סביבות ניסוי "בטוחות" לביצוע פיילוטים של הממשלה עם התעשייה במגוון רחב של תהליכים טכנולוגיים, שמשפיעים על תחומי חיינו, כמו רכב אוטונומי, ערים חכמות, פרטיות (privacy), בתים מחוברים, זהויות אלקטרוניות ועוד.

הקושי לצאת מהארגז הוא סימפטום שמאפיין, לא אחת, את האופן שבו פועלים מנגנוני ההסדרה ב"סטארט-אפ-ניישן". בישראל אנחנו טובים מאוד ביזמות, אבל חלשים בתכנון כוללני, הוליסטי וארוך טווח.

בעידן שבו רוב תחומי חיינו מקבלים ביטוי במרחב הדיגיטלי, ראוי שסוגיות אסטרטגיות-טכנולוגיות יהיו בקדמת השיח של מקבלי ההחלטות - ובראשן, כיצד תצליח ישראל לפרוץ את גבולות הסטארט-אפ-ניישן שבתוכם היא פועלת כיום. 

הכותבת היא מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ועמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר סייבר באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים