גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נהרס הכדורגל הישראלי: האם כל משחקי ליגת העל צריכים בכלל להיות משודרים?

באנגליה חל איסור לשדר בשבת בצהריים משחקי כדורגל בטלוויזיה; התוצאה: הקהל נאלץ לצאת מהבית, לרכוש כרטיס ולצאת לעודד באצטדיון ● בישראל החולשה של הרגולטורים מול זכייני השידור, צ'רלטון וערוץ הספורט, מביאה לאינפלציה של שידורים לא מעניינים ומונעת מהקהל לצאת מהבית

צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה אולי נשמע מוזר, אבל אוהד של מנצ'סטר יונייטד שגר באנגליה ורוצה לראות את המשחק של הקבוצה שלו בשבת בצהריים יהיה חייב ללכת למגרש. זה נכון גם לאוהד צ'לסי באנגליה, ארסנל, ווטפורד, טוטנהאם, אברטון ובעצם כל קבוצה אנגלית. הסיבה: מאז שנות השישים מתעקשים באנגליה לשמר את "חוק ההחשכה" (Blackout Rule) שקובע כי בשעה הראשית לקיום המשחקים באנגליה - ביום שבת בין 14:45 ל-17:15 - אסור לשדר כדורגל בטלוויזיה בכל רחבי אנגליה. אז מה עושים האוהדים? הולכים למגרש, קונים כרטיס, שותים בירה, מעודדים את הקבוצה.

תיכף נגיע לרלוונטיות לימינו, אבל בכל מקרה ההחשכה לא חלה רק על משחקי הליגה האנגלית. החוק קובע כי אסור להראות באנגליה כל שידור כדורגל מכל ליגה בעולם בשעות הללו. כלומר, אם ריאל מדריד וברצלונה ישחקו בקלאסיקו בשבת בצהריים - המשחק לא ישודר באנגליה. ומה עושים באנגליה כאשר משחק בליגה הספרדית או האיטלקית מתחיל בשעה 17:00 לפי שעון אנגליה? אין שום בעיה, מתחילים לשדר אותו רק מהדקה ה-15.

הסיבה היא כמובן כלכלית. לפני למעלה מחמישים שנה התגבר חשש בקרב קבוצות הליגות הנמוכות באנגליה כי לאור התפתחות השידורים בטלוויזיה שהחלו אז לתפוס תאוצה, אוהדים של הקבוצות המקומיות בליגות הנמוכות יעדיפו לצפות בטלוויזיה במשחקים בין ארסנל לליברפול ולא יגיעו למגרש. כך נחקק החוק האוסר על שידור כדורגל באנגליה, והוא מחזיק עד היום.

לטלוויזיה הייתה השפעה על דורות שלמים של אוהדים ועל המשחק. כאשר רופרט מרדוק, הבעלים של רשת SKY, רכש בתחילת שנות התשעים בסכומי עתק את זכויות השידור של הליגה האנגלית, הוא גרר תגובת שרשרת בכל הממלכה - באירלנד הבינו שאי אפשר יהיה להתחרות עם המותג של הליגה האנגלית והחליטו להפסיק לקיים משחקים בסופי שבוע. המשחקים עברו להיות משוחקים בימים שישי ושני. SKY, כחלק מהניסיון לפצות על הנזק שגרמה, השתתפה לפי דיווחים בעלויות התקנת התאורה במגרשים באירלנד כדי שניתן יהיה לשחק בשעות הערב.

חגיגת סופ"ש לאוהדי הכורסא

גם בישראל אנחנו חיים עם ההשלכות של שידורי הכדורגל באירופה. הזכיינים, בעיקר חברת צ'רלטון, שהביאו לישראל את שידורי הכדורגל האירופי הפכו את הכדורגל הישראלי לסחורה סוג ג'. מאחר וכיוםן הם המממנים הגדולים של ליגת העל הישראלית, באמצעות רכישת זכויות שידור, הם מעדיפים לתת לציבור הצופים בבית ליהנות מכדורגל אירופי בשעות הצהריים הנוחות. כך החלה הסחורה הישראלית הפגומה להתפזר על שעות לא שעות וימים לא ימים. מכאן נוצר מצב אבסורדי: הקהל הישראלי מקבל בשעה הקלאסית של צהרי יום שבת משחקים מהליגה האנגלית בטלוויזיה. את המשחקים המקומיים מבריח הזכיין לשעות המאוחרות של שבת (20:30) או אל מחוץ לסוף השבוע, עד יום שני בערב - והאוהד הישראלי כבר מעדיף לוותר, לשבת בבית, הכי הרבה יראה בטלוויזיה.

נכון להיום נהנה אוהד הספורט הישראלי במהלך סוף שבוע (שישי-שבת) משפע טלוויזיוני שנדיר למצוא יותר ממנו. בסופשבוע סטנדרטי אחד משודרים בישראל בערוצי הספורט השונים לעתים מעל 30 משחקי כדורגל בשידור ישיר, החל מליגת הנוער ביום שישי ועד למשחקי הליגה הספרדית המאוחרים מאוד במוצאי שבת. ואם כך, בשביל מה ללכת למגרש?

שעות המשחקים בישראל היא סוגיה מורכבת ובעייתית. כפי שפרסמו כאן ב"גלובס" בשבוע שעבר, ראשי הקבוצות הגדולות בישראל - מכבי חיפה ומכבי ת"א - מבקשות ממינהלת הליגה להפסיק ולשחק בשעות הערב ולעבור לשעות אחר הצהרים בשבת מתוך הנחה כי ימשכו יותר אוהדים צעירים ואוהדים בכלל.

אבל השאלה היא אחרת: אם באנגליה אוהדי הכדורגל לא יכולים לראות את כל המשחקים בטלוויזיה, אלא רק חלק מצומצם, מדוע הגענו בישראל למצב שבו כל המשחקים צריכים להיות משודרים? גורם באחת מקבוצות ליגת העל טוען כי "העובדה שזכייני השידור השתלטו כאן על הכדורגל היא זאת שמונעת מאוהדים לבוא לצפות במשחקים". עם כל הכבוד, בשביל מה צריכה צ'רלטון לשדר משחק בין מכבי פתח-תקווה לעירוני קריית שמונה, או חדרה נגד הפועל רעננה? מה נותן משחק כזה לצ'רלטון אם גם ככה אף אחד לא רואה אותו. לקבוצות הוא בוודאי לא נותן, מלבד העובדה שהן מפסידות קהל פוטנציאלי שהיה אולי מגיע בטעות למשחק, קונה כרטיס, נותן לקבוצה אווירה יותר ביתית ותומכת.

הטענה היא שמינהלת הליגה רוצה "למקסם את הזכויות" במכרז השידורים. רצתה להציע חבילה עבה של שידורים שמאפשרת לזכיין כמה שיותר משחקים וככה תגרום לו להציע יותר כסף. זו בדיוק הבעיה. הפחד המתמשך של הרגולטור, בזמנו ההתאחדות לכדורגל ואחר כך מינהלת הליגה, אומר גורם בכדורגל הישראלי, הוא זה שנתן בסופו של יום לצ'רלטון ולערוץ הספורט לקבוע את השעות ולהגלות את הכדורגל הישראלי אל מחוץ לשעות הצפייה, ועל הדרך גם חיסל את הרצון של הקהל לבוא למגרשים.

החולצה של הרגולטור היא לא רק מול זכייני השידור. למשל, המשחק המסיים של המחזור שנדחק ליום שני בגלל הרצון של הטוטו לזכות בעוד יום הימורים מליגת העל. זאת למרות שהכסף שמגיע מהטוטו צומצם משמעותית בשנים האחרונות. איזה אבא שפוי ייקח את הילד שלו באמצע השבוע למשחק ליגה שמתחיל ב-20:30?

יאיימו לא להיכנס למכרז? שיאיימו

במינהלת הליגה מודעים לבעיית השעות ורומזים כי בכוונתם לפתור אותה במכרז הקרוב. אבל מה לגבי יצירת מנגנון שידחוף את הקהל למגרשים ויקטין את החשיפה בטלוויזיה? כאן נראה שהחשש מאי הצלחה לשחזר את המכרז האחרון (126.5 מיליון שקל לעונה) מהלך אימים על המינהלת. את המנדט שלה לנהל את הליגה היא הרוויחה בזכות הכסף שהביאה מזכויות שידור.

כששידרו כאן בסוף שנות התשעים רק משחק מרכזי ותוכנית סיכום מחזור זה היה מספיק אטרקטיבי כדי שגופי שידור ייכנסו עם הרבה כסף. כל יתר המשחקי שוחקו בצהריים ולא שודרו. אז בואו לא נלך לימי האבן, אבל אפשר להסכים שלזכיין אין שום צורך ביותר משלושה משחקים גג לשידור. כשבאו ל-SKY והציבו בפניהם עובדה בתחילת עונה שאת כל משחקי יום שבת בצהריים, שזה כמעט מחצית מהמשחקים, הם לא יוכלו לשדר; שהם לא יוכלו לשדר בשבת בצהריים את ארסנל-צ'לסי; או את מנצ'סטר יונייטד-ווסטהאם. מה עשתה SKY, הפסיקה לשדר את הכדורגל שממנו היא מתפרנסת? שילמה פחות כי אין בחבילה בשר, ותסתכן באובדן הזכויות ליריבה BT, או לאמזון?

מה יעשו צ'רלטון וערוץ הספורט אם יאפשרו להם לשדר רק שלושה משחקים מליגת העל? יסרבו להיכנס למכרז וישאירו את הכדורגל הישראלי - עדיין האופציה הטובה ביותר לרצועת השידור הספורטיבית של סוף השבוע - למתחרים?

"חוק ההחשכה" האמריקאי - לא נמכרו כל הכרטיסים? אין שידור בטלוויזיה

מלבד אנגליה, גם סקוטלנד ומונטנגרו מפעילות מנגנון "החשכה" טלוויזיוני בשעה הראשית של משחקי סוף השבוע, על מנת לגרום לקהל להגיע למגרשים ולא להישאר בבית. גם אופ"א הפעילה רגולציה שלא התירה לקיים משחקי כדורגל באירופה בזמן שמשוחקים משחקי הצ'מפינונס ליג והליגה האירופית.

אבל החוק המשמעותי מכולם הוא זה הקיים בליגת הפוטבול האמריקאית (ה-NFL). מאז 1973 קיים חוק שמונע שידור של משחק פוטבול לצופים בשוק המקומי, במידה ו-72 שעות לפני תחילת המשחק לא נמכרו לפחות 85% מהכרטיסים למשחק. החוק יצר מצב כי בעונות מסוימות קבוצות חלשות לא שודרו כמעט לחלוטין עבור צופי הטלוויזיה המקומיים, מאחר ולא נמכרו הכרטיסים למשחק. החוק הזה הגיע עד לדיונים בקונגרס, ולהתערבות של הנשיא ברק אובמה, וב-2014 הצביעו בעלי הקבוצות נגד החוק. אבל גם אחר כך ניתנה לליגה האפשרות על בסיס שנתי לבחון את המצב, וכך הוא נמשך גם בשנים שלאחר מכן.

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● על פי בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, תצוגת המוצרים ועוד

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

מיזוג בשוק הטלוויזיה? כך המדינה מתייחסת לעסקאות כאלה

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים