עו"ד אביחי ורדי / צילום: שלומי יוסף
"עד היום כל המינויים בלשכת עורכי הדין היו מינויים לפי אינטרסים, חבר מביא חבר, מינויים פוליטיים. כל יום מאז שהודעתי על ההתמודדות שלי מגיעות אליי שאלות בסגנון 'מה אתה מבטיח לנו בתמורה לתמיכה שלנו בך?'. הלשכה היא גוף מסואב. אנשים מהעסקונה בלשכה רוצים להבטיח את מקומם בלשכה, אז הם תומכים באדם שמבטיח להם הבטחות. אני נגד מינויים פוליטיים. העובדה שאני בא מציבור עורכי הדין ולא מהעסקונה הישנה, היא זו שמבססת לי את הסיכוי הגדול ביותר להיבחר".
עו"ד אביחי ורדי, מהמומחים המובילים בארץ בתחום חדלות פירעון ומי שהודיע לאחרונה רשמית על התמודדותו במירוץ לראשות לשכת עורכי הדין, אופטימי. הוא לא מתרגש מסקרים שמתפרסמים בימים אלה החוזים לו הפסד מוחץ ("אלה סקרים מטעם. הסקרים שלי אומרים אחרת"), וגם דוחה את כל הצעות התמיכה בו "מטעם" ו"בתמורה" למשהו ("אני לא מוכן להבטיח הבטחות"). החזון שלו, במקרה שינצח, עובר דרך שינוי דרמטי בלשכה, כזה שמתחיל בניתוק כל בעלי האינטרסים ממנה, עובד דרך ניהול כספי נכון של 100 מיליון השקלים שיש בקופת הלשכה ומסתיים בשקיפות מלאה בהתנהלות הלשכה.
את השאיפות האלה מתכוון ורדי להגשים בעזרת ציבור עורכי הדין הרחב שלא קשור ללשכה. לדבריו, "קיימת עסקונה קטנה של כמה מאות פעילים שיש להם אינטרסים והם מחוברים לאינטרסים כאלה ואחרים, שתומכים במועמד כזה או אחר, אבל ציבור עורכי הדין הרחב לא קשור לאף אחד - הוא כמה לשינוי, ואני נציג השינוי בלשכה".
הבחירות ללשכה עתידות להיערך ביוני הקרוב, ובמירוץ הזה יתמודד עו"ד ורדי מול עו"ד אבי חימי, מהסנגורים הבולטים בארץ ומי שמכהן כיום כראש הלשכה הזמני; עו"ד ציון אמיר, מהסנגורים המובילים בארץ; עו"ד אילן בומבך, מעורכי הדין הבכירים בארץ בתחום המינהלי ומי שעמד בעבר בראשות ועד מחוז תל-אביב בלשכה; ועו"ד אורי קינן, שהיה סגנו של אפי נוה בלשכה. בנוסף, ייתכן שבקרוב יצטרף למירוץ עו"ד דרור ארד-אילון, שטרם הודיע רשמית על מועמדותו.
עו"ד ורדי מגיע ללשכה מבחוץ. הוא לא היה פעיל בה, לדבריו, למעט בפן המקצועי, כמי שמכהן כיו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכה. "אני לא בא מאותו מועדון סגור של מועמדים שבאים מתוך הלשכה, ולכן אני היחיד שיכול לשנות", הוא מצהיר. "70 אלף עורכי דין רוצים שינוי, ו-2,000 עורכי דין לא רוצים שינוי. אני הנציג של 70 אלף עורכי הדין האילמים שלא קשורים לעסקונה. אני מעריך שעורכי הדין מתעוררים, החליטו לשנות וכשהרוב יצביע - אני מוביל את מחנה את השינוי".
אתה מדבר כל הזמן על שינוי, אבל כל המועמדים בבחירות אומרים שהם יביאו את השינוי.
"אז הם אומרים, אבל מה הם עשו עד עכשיו? מי שהיה עד עכשיו בלשכה, מדוע הוא לא שינה? כול יריביי במירוץ היו בלשכה. הססמאות טובות לבחירות, אבל איפה הייתם קודם? למה לא פעלתם לשינוי הביקורת הפנימית בלשכה, להסדרת מינוי בוררים? לשמירת זכויות עורכי הדין בהקשרים של שכר-טרחה? למה לא שמרתם על הקופה הציבורית?"
איפה הכסף?
הקופה הציבורית הזאת, הכספים של הלשכה, או ליתר דיוק השימוש בכספים הללו, הוא אחד הדברים שהכי מטרידים את עו"ד ורדי בכל הנוגע ללשכה. לדבריו, "לשכת עורכי הדין זו לשכה עתירת-ממון. היא מגלגלת כ-100 מיליון שקל בשנה - שאלה סדרי גודל שהם לפעמים פי שניים או שלושה ממועצה מקומית קטנה. הסכומים האלה צריכים לשמש את עורכי הדין ולא את העסקונה.
"עד היום הכסף הלך למחוזות לא ברורים. כלל עורכי הדין לא ראו את הכסף הזה. עורכי הדין צריכים רמת שירות ודאגה שהיא שונה מאוד ממה שיש היום. 100 מיליון שקל, בניהול נכון, יכולים לתת לעורכי הדין כרטיס כניסה לאינסוף מקומות, גם ללא תמורה. למשל, כרטיסי חבר במערכת 'הנט' ללא תמורה, ספרות מקצועית ללא תמורה. במקביל אפשר להוזיל ולהפחית את דמי החבר.
"צריך לקבל החלטה מה לעשות עם הכסף, אבל צריך שהוא יפעל לטובת עורכי הדין. להותיר את המצב כמו שהוא, כשעורך הדין כפרט לא נהנה מהכסף שהוא משלם ללשכה - זה דבר שהוא לא סביר בעליל".
לאן הלך הכסף עד היום?
"זו בדיוק הבעיה. רק העסקונה בלשכה יודעת לאן. הניהול הלא-מקצועי פגע בזכויות של עורכי הדין. כעו"ד שממונה על-ידי בתי המשפט לנהל חברות ולהבריאן, אני יודע איך צריך לנהל כסף. ניהול כספי ציבור צריך להיות בחרדת קודש - וזה לא היה בלשכה. הניהול היה לא מקצועי.
"שרביט הניהול הכספי של החברה הכלכלית של הלשכה והלשכה צריך להיות בידיים מקצועיות, כולל של מועדון הצרכנות, שהניהול שלו היה חובבני מאוד. עורכי הדין הם כוח עצום, גם כוח קנייה, והם יכולים לקבל הטבות מדהימות. מדוע שלא נקבל הנחות ברכישת דלק, בסטימצקי ועוד. אנחנו יכולים להיות מועדון הצרכנים הגדול ביותר והמקצועי ביותר בארץ. כשפניתי לקבל את הדוחות הכספיים של החברה הכלכלית של הלשכה - סורבתי. הכול סודי ולא שקוף. המתמודדים מולי היו בלשכה ויכלו לקבל את המסמכים, אז איפה הם היו?".
הסודיות הזו מובילה את ורדי למשימה המרכזית הבאה שלו אם ייבחר - הנהגת מהפכת שקיפות בלשכה. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר שאני מתכוון להנהיג, זה שקיפות בכל תחומי הפעילות שהלשכה קשורה אליהם, לדוגמה בכל עניין הביקורת". ורדי מתייחס לדרמה שאירעה לאחרונה בישיבת הוועד מרכזי של הלשכה, שבמסגרתה הודיע ראש הלשכה הזמני, עו"ד אבי חימי, כי על רקע ביקורת שפורסמה לאחרונה על כך שהמבקרת הפנימית של הלשכה שמונתה ב-2012, לא כתבה מאז ועד היום דוח ביקורת אחד - הוא סיכם כי היא תפרוש מיידית מתפקידה. אולם הסכם הפרישה לא הוצג לחברי הוועד המרכזי ונותר סודי.
ורדי: "לא ברור לי למה לשכה שלא הוציאה במשך שנים דוח ביקורת אחד, לא עומדת היום על פרסום דוח ביקורת לקראת פרישת המבקרת הנוכחית, ומה פתאום יש הסכם סודי עם המבקרת. בלשכה לא אמורים להיות סודות, ואם אבחר - לא יהיו. אני אדאג לפרסום דוחות כספיים ומאזן של הלשכה, לפרסום דוחות שנתיים של ועדות האתיקה, כפי שעושה נציב התלונות על שופטים, ואנסה לקדם שקיפות גם בוועדה לבחירת שופטים. היא צריכה להיות פתוחה ושקופה".
שקיפות בוועדה
הוועדה למינוי שופטים ספגה לאחרונה מהלומה עזה בעקבות חקירתו של ראש הלשכה לשעבר, עו"ד אפי נוה, בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים. אחד מכיווני החקירה הוא כי נוה קיבל שוחד מיני בתמורה לקידום שופטים. במסגרת הפרשה הוועדה נחשפה ככר נח לכאורה לשחיתות במינויים המשמעותיים ביותר במערכת המשפט והמשפיעים ביותר על הציבור.
נציגי הלשכה בוועדה סופגים את הביקורת החריפה ביותר, בין היתר על רקע הברית שנכרתה בין נוה לשרת המשפטים, איילת שקד, שבמסגרתה הסכים ראש הלשכה לשעבר למנות כל מועמד לעליון שתקדם שקד, והיא מצידה נתנה לו את קולה במינויים לערכאות האחרות.
מאז הוצעו יוזמות שונות שינתקו את ההשפעה של הלשכה על הליך מינוי השופטים. ורדי מתנגד אליהן, וסבור שהבעיה מתחילה ונגמרת בשקיפות. "אני חושב שהחיבור של עורכי דין לוועדה הוא חיבור חיוני. נציגי הלשכה צריכים לשבת בוועדה הזאת, אנחנו מכירים את המועמדים לשפיטה, מכירים את השופטים היטב ואנחנו יכולים לתת את הנתונים הטובים ביותר והמידע החשוב ביותר לוועדה", הוא אומר.
"הבעיה מתחילה ונגמרת בעובדה שהוועדה היא מאוד חסויה. בכל מקום שיש חיסיון, והוא לא פתוח לעיני הציבור, אנחנו מוצאים את עצמנו עם כל מיני רינונים וחשש לאינטריגות. אם דיוני הוועדה, או לפחות הפרוטוקולים שלה, יהיו פתוחים, זה ימנע הרבה מהחששות ומהטענות".
השבוע פרסמה שרת המשפטים שקד את התוכנית שלה אם תכהן שוב כשרת המשפטים, ובין היתר היא מתכננת להעביר את בחירת שופטי העליון לפוליטיקאים. אם זה תלוי בשקד, אתם תהיו בחוץ בכל הנוגע למינוי שופטי עליון.
"אני מתנגד בצורה נחרצת למינוי על בסיס פוליטי. המינויים אמורים להיות על בסיס מקצועי. צריך לזכור שבית המשפט העליון הוא המקום היחיד שרוב הציבור סומך עליו, כי הוא לא נמנה על מחנה כזה או אחר. אם נהפוך את המינוי למינוי על בסיס פוליטי, אנחנו נהפוך למדינה נחשלת ממש, מדינת עולם שלישי. ניפול מהמעמד הרם שאנחנו מצויים בו".
ומה דעתך על התוכנית של שקד לחוקק את "פסקת ההתגברות", שתבטל את כוחו של העליון לבטל חוקים לא חוקתיים.
" כעקרון תפיסת העולם שלי היא שצריך למנוע הגבלה של החלטות שיפוטיות ולהותיר מרחב פעולה לבית המשפט העליון. ההתערבות של העליון בחקיקה היא מאוד שולית וזניחה, ומתרחשת רק במקרים יוצאי דופן. למנוע מהעליון להתערב זה גם דבר שצריך להיעשות במקרים יוצאי דופן, ולכן צריך לשקול אם בכלל ראוי לחוקק פסקת התגברות, ואם כן באיזה מקרים".
שתיקת הכבשים
ורדי מציין כי בזירת המחוקקים אמור להיות ללשכה מעמד גבוה, והיא צריכה להשמיע את קולה. לדבריו, זה לא קרה עד כה. "הלשכה לא הייתה פעילה בזירות המרכזיות שהיא צריכה להיות בהן. היא צריכה להיות נוכחת בזירות החשובות של השתתפות בחקיקה, הובלה של כל סוגיות שלטון החוק ושותפות בביצור מעמד עולם המשפט. אנחנו נמצאים במצב שיש פגיעה משמעותית באמון הציבור בלשכה, במערכת בתי המשפט ובשומרי הסף - והלשכה שתקה", הוא מוחה.
לדברי ורדי, השתיקה הכי רועמת של הלשכה אירעה בתקופה האחרונה על רקע המתקפות כנגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. בין היתר, ובעיקר, מותקפים השניים על-ידי לא אחר מאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על רקע ההחלטה להעמידו לדין בשלושה תיקים, בכפוף לשימוע, בעבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
ורדי: "זו דוגמה מובהקת למקום שהלשכה לא הייתה בו - המתקפה האישית נגד היועמ"ש ופרקליט המדינה. הלשכה צריכה להגן עליהם. הלשכה היא חלק משומרי הסף, והיועמ"ש ופרקליט המדינה הם חלק מהותי בעולם הזה. יש הבדל בין ביקורת עניינית על החלטות שלהם - מותר להרהר ולערער - אבל להפוך את היועמ"ש ואת פרקליט המדינה לאנשים מוטים שמקבלים החלטות על-בסיס אישי ולא ענייני, זה זילות ופגיעה באיתנות של עולם המשפט שלנו. הלשכה הייתה צריכה להתייצב לצדם".
הלשכה הייתה צריכה לצאת נגד נתניהו?
"הלשכה הייתה צריכה לצאת נגד כל אחד שתוקף את היועמ"ש ופרקליט המדינה על בסיס אישי. הלשכה בראשותי תכבד ותשמור על העצמאות של הפרקליטות ועל הכבוד שצריך לתת ליועמ"ש ולפרקליט המדינה. לא נאפשר פגיעה בגופים האלה. מי שלא מבין שפרקליטות חזקה ויועמ"ש שמכבדים אותו הם דברים מאוד משמעותיים לשלטון החוק, לא יכול להיות בהנהגה של הלשכה".
הפרחים - לנוה
אם לרגע נדמה שעו"ד ורדי מכוון את החצים שלו לעבר נוה - ורדי מבקש להבהיר שזה ממש לא כך. ורדי תמך בנוה כאשר התפרסמה חקירת "פרשת ביקורת הגבולות" (במסגרתה מואשם נוה בסיוע לבת-זוגו לעבור את הגבול מבלי להחתים את דרכונה) ותקף את מי שטען שנוה צריך לפרוש מתפקידו כראש הלשכה. גם היום הוא לא חוזר בו מהדברים.
"תמכתי בנוה, ואני עומד מאחורי הטענה שנוה הוא אישיות יוצאת דופן, שעשה רבות למען הלשכה. בכל מה שקשור לפרשת ביקורת הגבולות - אדם שעשה טעות ומביע צער על הטעות, יכולים חברי הלשכה למחול על זה, ולכן לא חשבתי שהוא צריך להתפטר", מסביר ורדי אך מבהיר, "כאשר מדובר על טענות בליבת העשייה של עורכי הדין, בנוגע למינוי השופטים, אלה טענות יותר דרמטיות, ואני חושב שנוה עשה נכון כשהחליט להתפטר. אני מאמין גדול במערכת המשפט, והם יחליטו אם הוא כשל ובמה. יש לו טענות, וכל עוד אדם לא הורשע הוא זכאי".
איך המחמאות שלך לעשייה של נוה מתחברות לביקורת שלך על כך שהלשכה היא גוף מסואב, ולא נמצאת בזירות המקצועיות הרלוונטיות?
"לנוה יש נקודות זכות וגם נקודות חובה. אני מציג את נקודות החובה לצד נקודות הזכות. הלשכה הפכה לגוף מסואב וצריך לתקן אותו. זה לא שולל את הדברים הטובים שנוה עשה לטובת הלשכה".
"הלשכה צריכה לטפל באחוז הבודד של עורכי דין לא הגונים - והמקצוע יפרח"
עו"ד אביחי ורדי, שנחשב כיום לאחד מעורכי הדין הבולטים בתחום חדלות הפירעון ופשיטות הרגל (וייצג, בין היתר, את איש העסקים יוסף גרינפלד, את חברת הבנייה רובננקו ואת חברת הבנייה אריה את עופר), נולד בתל-אביב, בן לאב גהצן ואימא עקרת בית ואח לשלושה (אחד מאחיו נפטר בגיל 16). את הבית שבו גדל הוא מגדיר כ"בית ממעמד הפועלים הישן, של אנשי עמל". הבית היה ספרדי-מסורית, וורדי למד בישיבה תיכונית ובהמשך במדרשת בר-אילן.
המשיכה שלו לעולם המשפט החלה בגיל צעיר מאוד. לדבריו, " עולם המשפט תמיד ריתק אותי, כבר כילד צעיר. אמא שלי תמיד מספרת לי שכילד צעיר התחפשתי כל פעם מחדש לעו"ד עם גלימה. המשיכה שלי לעולם הזה הייתה תמיד המשיכה למערכות לבירור הצדק".
הוא למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן, התמחה במשרד עו"ד מירון-פריבס, וכשנתיים לאחר קבלת הרישיון פתח את משרדו "אביחי ורדי ושות'". תחילה עסק במגוון נושאים משפטיים, עד שהתמקם בלב זירת הייצוג בתחום חדלות הפירעון ופשיטות רגל. "המצב הזה שאדם נקלע למצב של 'מאיגרא רמה לבירה עמיקתא' הוא מצב שתמיד עניין אותי. בתחום שלנו עורך דין הוא לא רק עו"ד אלה גם פסיכולוג והחבר של הלקוח, וכשאתה עוזר ללקוח, תומך בו ומחלץ אותו, זה ייעוד ולא רק מקצוע", הוא אומר.
ניכר עליו שהוא אוהב את העבודה שלו ואת המקצוע. שני עשורים לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין, הוא מדבר על המקצוע באהבה: "לא נשחקתי, אני אוהב את העבודה, את הדיונים, את הובלת התיקים והאסטרטגיה של התיקים. אני מאוד אוהב את המקצוע וסבור שיש לו משמעות בהובלה של המדינה".
היום המקצוע חבוט לעייפה, מוצף, ובמידה רבה איבד את הכבוד שהיה לו.
"יש היום פגיעה בתדמית של עורכי הדין. הזילות של עורכי הדין נובעת מהחשיבה המוטעית של הציבור שאנחנו, עורכי הדין, מסתכלים רק על הכסף - דבר שהוא רחוק מלהיות אמת. כל מי שמכיר את העשייה היומיומית של עורכי הדין באולמות בית המשפט, בפגישה עם לקוחות, באינטראקציה עם רשויות השלטון - יודע שמדובר במקצוע שדורש מסירות, השקעה, הזדהות עם הלקוח והרבה מאוד משאבים נפשיים.
"ציבור עורכי הדין מחוברים לאזרח מיום לידתו ועד העיזבון שלו. אם יש חשש לחירותו, אם יש פגיעה בנישואים שלו, בקניינו, חשש לעריצות השלטון, לתעסוקה שלו - אנחנו שם. 99% מעורכי הדין הם מסורים והגונים. הלשכה צריכה לטפל בפן האתי באחוז הבודד שלא הגון - והמקצוע יפרח".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו"ד אפי נוה המוזכרים בכתבה לא הורשעו בכל עבירה. הם בחזקת חשודים/נאשמים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.