הפסיכולוגיה של הפוליטיקה / אילוסטרציה: Shutterstock
1. למרות העצבים, דמוקרטיה טובה לבריאות
כשמדובר במחלות כרוניות, למשטרים דמוקרטיים יש יתרון בטיפול בחולים
מערכת הבחירות הנוכחית צפויה לעלות למשק 2 מיליארד שקל, והרבה מאוד עצבים להרבה מאוד אנשים. האם משהו באמת ישתנה אחרי 9 באפריל? האם תזוזה קלה ימינה או שמאלה תשנה את חיינו באופן דרמטי? האם רעש הקמפיינים משתלם? הרי לכם תמריץ שמגיע ישירות מאוניברסיטת סטנפורד: דמוקרטיה, אומרים שם, משפיעה לטובה על הבריאות שלנו.
מחקרי עבר השוו בעיקר מדינות שהמשטר הדמוקרטי בהן היה טרי יחסית למדינות לא דמוקרטיות דומות בגודל, במשאבים ובהרכב האוכלוסייה. במחקרים הראשונים הללו לא נמצא שלדמוקרטיה יש השפעה מרחיקת לכת על הבריאות, אולם החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד טוענים שהנתון העיקרי שנבחן - תוחלת חיים - אינו משקף באופן מלא את השפעת השלטון על בריאות האזרח. זאת כיוון שתוחלת חיים מושפעת במידה רבה מתמותת תינוקות, וזו מושפעת בתורה מפעילות של ארגוני סיוע חיצוניים.
לעומת זאת, אם בוחנים מחלות של מבוגרים בלבד, כמו סוכרת, איידס, מחלות לב ותאונות דרכים, מצטיירת תמונה שונה באופן דרמטי. במדינות דמוקרטיות, הפרמטרים הללו משתפרים באופן משמעותי. "הנתונים הללו מראים כי ההשפעה של אנשים על השלטון שלהם ומה שהשלטון הזה מוכן לעשות כדי לשמור על הבריאות שלהם - אלה דברים בלתי נפרדים". המחקר פורסם בכתב העת המוביל The Lancet.
"נראה שדמוקרטיות משקיעות יותר בתוכניות לשיפור הבריאות", אומרת טרה טמפלין, הלומדת לדוקטורט בסטנפורד וחתומה על המחקר. "בחירות הוגנות ופתוחות הן קטליזטור לתוכניות לשיפור בריאות הציבור, בעיקר בכל הנוגע לתוכניות ארוכות טווח לטיפול בתנאי סביבה המעודדים מחלות סגנון חיים, כמו סוכרת ומחלות מטבוליות".
כיוון שמחלות אלו הופכות להיות נפוצות יותר, החשיבות של הטיפול בהן ברמת המדינה עולה. "הטיפול במחלות הללו הוא כרוני ודורש תשתיות יציבות ומשאבים רבים", אומרת טמפלין. לדבריה, התווספות שנות "ניסיון דמוקרטי" במדינות שנבדקו הוריד את התמותה ממחלות כרוניות ומשחפת ב-8%-10%. הסיכוי לחיים נטולי HIV גדל ב-3% בכל 10 שנות דמוקרטיה, קובע המחקר.
הסבר אחר שמציגים החוקרים לתרומה של הדמוקרטיה הוא שבמדינות דמוקרטיות מקבלות מערכות גדולות פידבק יותר עשיר ומועיל ממגוון של קבוצות אינטרסים. הפידבק הזה מניע את המערכת להשתפר.
נציין שגם בדיקטטורות הבריאות משתפרת בשנים האחרונות, אם כי בקצב אטי יותר. כלומר, המדינות הללו אינן מזניחות לגמרי את האזרחים שלהן. קובה וסין, לדוגמה, היו מפורסמות בעבר בכך שהן מעניקות בריאות טובה יחסית במחיר זול. אולם, ככל שהמחלות הכרוניות היקרות שדורשות התגייסות סביבתית רבה לשם הטיפול בהן הפכו יותר נפוצות, כך נוצר פער לטובת המדינות הדמוקרטיות.
2. הנרקסיזם מכרסם ביסודות הדמוקרטיה
חוקרת מאוניברסיטת קנט בדקה כיצד תחושת "מגיע לי" משפיעה על העדפות פוליטיות
אחד היתרונות של משטר דמוקרטי הוא היכולת להשמיע את קולך. החיסרון הוא שכל האנשים שסביבך מקבלים אותה הזדמנות לדבר. מי שלא מעריך במיוחד את האנשים שסביבו, עשוי לרצות לוותר על הדמוקרטיה, רק כדי לא להיות נתון לחסדיהם.
מחקר חדש גילה שלאנשים עם תכונות נרקיסיסטיות, יש סיכוי טוב יותר להעדיף דיקטטורות על פני דמוקרטיות. ישנו גם סיכוי גבוה יותר שהם יטענו כי עדיף שמדינות ינוהלו על ידי מנהיגים חזקים או על ידי הצבא.
החוקרים, פסיכולוגים מאוניברסיטת קנט, מעריכים שהסיבה לכך היא אכן חוסר האמון וחוסר ההערכה להמונים וחוסר טולרנטיות לדעות שונות משלהם. נראה כי לנרקיסיסטים קל יותר לדמיין מנהיג דיקטטורי שהוא דומה להם.
לעומת זאת, אנשים שרוחשים אמון לאחרים ומאמינים בעצמם, אך לא מרגישים עליונות על אחרים, מקבלים את האפשרות שחוכמת ההמונים עשויה להוביל למנהיגות ראויה, ולכל הפחות מעוניינים לתת לכך צ'אנס.
"אנחנו עדיין לא יודעים אם הדור הבא הופך נרקיסיסטי יותר מאשר הדורות הקודמים, אבל חשוב מאוד לבדוק כיצד שינויים חברתיים משפיעים על העצמי וכיצד העצמי הזה, בתורו, משפיע על החברה", אומרת ד"ר אלכסנדרה קיצ'וקה מאוניברסיטת קנט, אחת החוקרות החתומות על המחקר. "אנחנו צריכים לוודא שהחברה שלנו אינה יוצרת תחושת 'מגיע לי' וציפיות ליחס מיוחד בפרטים רבים מן החברה, משום שלתהליך כזה עלולה להיות השפעה לא בהכרח רצויה על החברה שלנו ועל צורות השלטון בה".
בחירתו של דור: תגיד לי מה קרה בגיל ההתבגרות שלך, ואומר לך מה עמדתך
מחקר מגלה שהאווירה הפוליטית בגיל ההתבגרות משפיעה על העמדות בגיל מאוחר יותר
הגורם המשפיע ביותר על הדעות הפוליטיות של אדם הוא לרוב הדעות הפוליטיות של הוריו, אולם לעתים אנשים סוטים באופן רדיקלי מהדעות של הוריהם, ולעתים הם סוטים מהן קלות.
איזה גורם מחוץ לבית עשוי להשפיע על גיבושן של הדעות הפוליטיות? מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת אוקספורד מרמז שהאווירה החברתית שבה אדם גדל, המושפעת בין היתר מהדור שבו נולד, היא בעלת פוטנציאל השפעה.
המחקר בחן את השפעת האווירה הפוליטית שבתוכה התבגרו קבוצת נבדקים בריטים על היחס שלהם לסוגיה פוליטית אחת: הטיפול בפשע. התברר שהאווירה הפוליטית והחברתית בתקופה שבה היו הנשאלים בני 15-25 היא שהשפיעה באופן הברור ביותר על עמדתם.
לדוגמה, בני הדור שהתבגר בשנים 1980-1997, בתקופת כהונתם של מרגרט תאצ'ר וג'ון מייג'ור כראשי ממשלה, דיווחו על החשש הרב ביותר מפני פריצות ופשיעה בשכונות. בתקופה שבה התבגר הדור הזה, אכן חלה עלייה משמעותית בפשעי רכוש, ואף שבתקופת חייהם הם כבר ראו את רמות הפשיעה הזו יורדות, נראה שההשפעה צרובה במוחם.
לעומתם, הדור שהתבגר בתקופת כהונתם של הרולד וילסון וג'יימס קלגהן (סוף שנות ה-60 וסוף שנות ה-70), דאג יותר מפשעים המבוצעים בנשק חם, משום שאלה היו בכותרות אז.
הציבור שהתבגר בתקופת כהונתם של טוני בלייר וגורדון בראון כראשי ממשלה דאג מפשיעה של מתבגרים משועממים וממאבקי שכנים, שהיו בכותרות בזמנם.
נראה שסוגיות שהיו במוקד הדיון בתקופת גיל ההתבגרות נותרות איתנו ממש כמו האהבות והמוזיקה שהעדפנו באותה תקופה, והדבר משפיע על העמדה שלנו לגביהן. כך, העמדות הפוליטיות שלנו מספרות במידת מה את ההיסטוריה של חיינו.
יותר נשים בפוליטיקה, פחות שחיתות
ככל שיש יותר נשים בבית המחוקקים ובממשלה, שיעור השחיתות השלטונית יורד
בממשלה הבאה שתוקם בישראל עלול להיות ייצוג נשי קטן באופן משמעותי מזה שלפניה, ואלה חדשות חדשות לא טובות מבחינת הפוטנציאל לשחיתות, כפי שטוענים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה טק בארה"ב, במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Behavior & Organization.
החוקרים השוו בין מספר הנשים בבתי המחוקקים ובממשלות לבין שיעורי השחיתות ב-125 מדינות, ומצאו מתאם הפוך, כלומר יותר נשים - פחות שחיתות. מחקר המשך בחן את הפוליטיקה המקומית וגילה כי במועצות ובעיריות שבהן הנציגות הנשית גדולה יותר, פחת הסיכוי שאדם ימצא את עצמו נדרש לשלם שוחד, גם ברמה היומיומית.
האם נשים הן מושחתות פחות או שחברות שיש בהן פחות שחיתות הן גם לרוב ליברליות ופתוחות יותר ולכן מקדמות נשים? זה עדיין לא ברור. החוקרים נשענים על גוף מחקר המראה כי לעתים קרובות נשים נכנסות לפוליטיקה כדי לדאוג לזכויות של נשים אחרות, ילדים ומשפחות, ואכן לוקחות את התיקים הללו. לדברי החוקרים, האמונה האמיתית שלהן בנושאים הללו עשויה להפוך אותן מועדות פחות לשוחד, בהכללה גסה כמובן.
כדי לבחון את כיוון הסיבתיות, החוקרים בדקו נוכחות של נשים גם בעמדות דתיות, בתפקידי ניהול ובתפקידים בכירים נוספים. המתאם השלילי החזק ביותר בין שחיתות לבין ייצוג נשי היה בפוליטיקה. החוקרים מאמינים כי זוהי זירה שבה לנשים יש יכולת יוצאת דופן להשפיע נגד שחיתות.
הסבר חלופי הוא שלנשים פוליטיקאיות אין גישה לרשתות שחיתות, ולכן הן מושחתות פחות מגברים, אולם לדברי החוקרים, במצב כזה, ככל שנשים יתבססו יותר בשלטון, כך הן אמורות להפוך מושחתות יותר והנתונים אינם תומכים בכך. לכן מציעים החוקרים כי שילוב נשים רבות יותר בפוליטיקה (וכנראה גם קבוצות אחרות שלא התבססו לעומק בשלטון) עשוי להיות אחד הכלים במלחמה בשחיתות.
מיליוני משתמשים לא רוצים תמונות חדשותיות באינסטגרם
חברות חדשות בעולם מנסות להגיע ללבבות המשתמשים באינסטגרם, ללא הצלחה
בכל יום נרשמים באפליקציה של רשת אינסטגרם כ-4.2 מיליון לייקים, אך יש נושא שכמעט אינו עולה בתמונות שמשתפים המשתמשים (אם כי עולה לפעמים בתגובות): פוליטיקה.
חברות חדשות ברחבי העולם מנסות להבין כיצד להשתמש באינסטגרם כדי להפיץ את התכנים שלהן, אולם עד היום ללא הצלחה רבה. אם לא מדובר בחדשות תרבות או סלבס, לרוב לא יעורר התוכן התעניינות רבה, ולא יזכה ללבבות, הערות או שיתופים.
לדברי טי.ג'יי תומפסון, דוקטורנט בבית הספר לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטת מיזורי, "חלק מהנשאלים שלנו אמרו שלא נעים להם לעשות 'לייק' לתמונה עצובה. אחרים אמרו שהם אינם סומכים על הרשת הזאת בענייני חדשות 'אמיתיות' ומעדיפים לצרוך אותן ממקורות אמינים יותר. אחרים אמרו שאינסטגרם הוא אי של אסקפיזם, ואין להם עניין 'ללכלך' אותו בתוכן מעציב, מפחיד, מכעיס או מעורר רגשות אשמה".
החוקרים מצאו כי תמונה בעלת תוכן פוליטי יכולה בכל זאת להפוך לוויראלית באינסטגרם, בתנאי שהתמונה עצמה היא אסתטית ומוצגת באופן שמעצים את המתבונן, במקום לעורר בו רגשות שליליים.