ההחלטה שלא להתנגד למכירת הצוללות מגרמניה למצרים, התקבלה לאחר התלבטויות רבות והייתה חלק ממהלך אסטרטגי שנועד לקדם את הברית שנוצרה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. כך אומר ל"גלובס" גורם ביטחוני ישראלי בכיר, שהיה מעורב בתחילת העשור במהלכים האסטרטגיים של ישראל ומכהן כיום בתפקיד אחר. בנוסף, אומר אותו גורם, ההחלטה למכירת הצוללות למצרים התקבלה לאחר שהתקבלו הערבויות מקנצלרית גרמניה מרקל ומנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, כי ישמר יתרונה האיכותי של ישראל.
לפי הגורם, בהתייעצויות בנושא הובא המידע ולפיו הצוללת מהסוג המדובר נמכרה ליותר מ-20 מדינות, והובהר כי המצרים יוכלו להשיג אותה או צוללת דומה גם ממקורות אחרים. לפי המידע, בדיקה שבה היו מעורבים אנשי מקצוע מחיל הים, שלא עודכנו במה מדובר, העלתה שהנשק שהצוללות המצריות מסדרה 209 יחומשו בו הוא כזה שנוכל להתמודד עמו, לרבות הטורפדו החמקן.
ההתייעצויות נערכו בחוג מצומצם שכלל אנשי בטחון ואסטרטגיה בכירים, מקצתם לאחר שסיימו את תפקידיהם רשמית. עם זאת, אותו גורם לא נתן הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע שר הביטחון בוגי יעלון לא שותף, אבל בכל מקרה אין זה הנושא האסטרטגי היחיד שנתניהו לא שיתף בו את יעלון או שרים אחרים. הגורם סירב להתייחס לסוגיית הכספים והחשדות שהועלו כלפי נתניהו: "אינני יודע על איזושהי העברת כספים או תמורה, והעיסוק שלנו בסוגיית הצוללות הוא נטו ביטחוני-אסטרטגי".
השיחות בין נתניהו למרקל נערכו מספר פעמים, חלקן טלפוניות וחלקן פנים אל פנים, מציין הגורם הביטחוני ל"גלובס", ובמסגרתן הבהירה הקנצלרית כי העמדה הישראלית בעניין העסקה מול מצרים היא חשובה אך לא מכרעת, והצהירה שוב ושוב כי גרמניה מחויבת לביטחון ישראל, גם בהקשר הזה, וליתרון האיכותי שלה. באחת השיחות אמרה מרקל מפורשות כי ההכרעה קרובה והבטיחה לנתניהו שת"פ מודיעיני וביטחוני הדוק עוד יותר, אם לא יתנגד. לפי הגורם, מרקל סירבה להתחייב לצעדים מדיניים בינלאומיים, אך הביאה לשיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני ברמה שלא הייתה כמוה בעבר, שסייעו לארגוני המודיעין הישראלים לבצע כמה מהמשימות החשובות בשנים האחרונות.
ההידברות בנושא עסקת הצוללות למצרים החל ב-2009 במהלך כהונת מובראק, בתקופה שבה שימש אהוד ברק כשר ביטחון. לאחר מכן, בתקופת מורסי הזהיר נתניהו את מרקל כי העסקה בעייתית במיוחד, והביע חשש כי הנשק האיכותי יזלוג למדינות עויינות יותר. אך כאמור עם עליית א-סיסי לשלטון והדחת מורסי, ולאחר מספר שיחות ישירות בין נתניהו והנשיא החדש, ולאחר שא-סיסי ביסס את שלטונו - נתניהו קיבל את ההחלטה לסייע לו, ומכאן גם הסרת ההתנגדות למכירת הצוללות למצרים.
מרקל מתווכת בין אובמה לנתניהו
דיפלומט אירופי ששירת באותה תקופה בציר בין ישראל לאיחוד האירופי, מאשר כי בין מרקל לנתניהו - על אף חילוקי הדעות המדיניים - שררה תמימות דעים וקירבה נדירה בנושאים האחרים, וכי לא אחת היא הייתה זו שסייעה לתווך בין נתניהו לנשיא אובמה בחילוקי הדעות הרבים ביניהם. לדבריו, הקשר בין דרגי הביצוע הדיפלומטים המדעיים והאחרים בגזרת ישראל-גרמניה זכו לפריחה של ממש בזכות קשר זה.
בהתייחס לסוגיית הצוללות, אמר אותו דיפלומט כי מרקל נתנה לישראל היתרים נרחבים להצטיידות בטכנולוגיות החדישות ביותר, למרות התנגדות מסוימת שהייתה לכך במסדרונות השלטון בברלין. היה מי שסבר שם כי יש להשתמש במכירת הצוללות לישראל כדי ללחוץ על ישראל בעניינים המדיניים, אך עמדה זו לא התקבלה ומרקל הפרידה בין התחומים.
באשר לאמריקאים, ממשל אובמה היה בתחילה הססן בנוגע לעסקת הצוללות הגרמניות למצרים. אבל בעת שההחלטה התקבלה הם תמכו ואף הבטיחו כי ידאגו לכך שהיתרון האיכותי הישראלי ישמר. איך בדיוק? הפרטים האלה הם החסויים.
נפתחה הדלת לקשרים בעולם הערבי
אבל הסיפור המרכזי והעילה להסרת ההתנגדות הישראלית למכירת הצוללות למצרים, היה בעצם ההקמה של הברית הגאופוליטית החשובה ביותר של ישראל באיזור - הברית עם המדינה הערבית החשובה ביותר, מצרים. א-סיסי נשיא מצרים הנכנס נזקק אז עוד יותר לסיוע הישראלי במישור הבינלאומי. הוא קיבל אותו מיעלון ומנתניהו כשלחצו על ממשל אובמה שלא לעצור את הסיוע הביטחוני למצרים, סיוע שעוכב בשל עלייתו של א-סיסי לשלטון באופן לא דמוקרטי והדחתו של הנשיא המכהן מורסי, איש האחים המוסלמים.
א-סיסי חב לנתניהו רבות, והשת"פ נמשך כל העת ובאופן הדוק כמו הסיוע הישראלי במלחמה בטרור דאעש בסיני, והמעורבות המצרית העמוקה ברצועת עזה ובתיווך מול חמאס. בנוסף, מצרים פותחת את הדלת לישראל לעולם הערבי המתון, ונתניהו שהגישה שלו היא פיתוח קשרים אלה גם ללא התקדמות של ממש בזירה הפלסטינית, נהנה כאן מהישג אסטרטגי משמעותי עבור ישראל.
לפי אותו מקור, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים פגעה במידה רבה בהתקדמות הזו. ללא העברת השגרירות, אומר אותו מקור, והפגיעה במעמדו של יורש העצר הסעודי בין סלמן לאחר ההתנקשות בחשוקג’י - קיימת סבירות גדולה כי היינו רואים תנופה גדולה בהרבה. בכל מקרה, מה שפתח לכך את הדרך היה המחויבות הישראלית לסייע לא-סיסי, ובכלל זה בעסקת הצוללות.