דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
טועה מי שמצפה שתמצית הדו"ח של התובע המיוחד על חקירת מעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות תפוגג את הענן שמעיב על נשיאותו של דונלד טראמפ כמעט מתחילתה. סיום החקירה הוא רק אבן דרך (חשובה, ללא ספק) במאבק של הדמוקרטים ופלחים נרחבים אחרים של האוכלוסייה בארה"ב נגד טראמפ. הסיבוב הראשון במאבק הזה הסתיים אתמול; הסיבוב השני כבר החל, והוא יהיה מר מקודמו.
ארבעת עמודי התמצית - סיכום של כ-400 עמודי הדו"ח - מבטיחים, למעשה, שהמחלוקת סביב הנשיא הזה רק תתעצם. שלא יהיה ספק: הדו"ח של התובע המיוחד, רוברט מולר, מזכה את טראמפ מפורשות מחשד של השתתפות בקנוניה עם הרוסים במאמץ להבטיח את נצחונו בבחירות. אבל אותו דו"ח מותיר על כנו את החשד (בלי לקבוע עמדה) שטראמפ שיבש הליכי משפט. אי אפשר לקבל את הקביעה הראשונה ולדחות את השניה או להתעלם ממנה. הן חלק מאותו מסמך.
המשמעות המיידית היא, אפוא, שאחרי כמעט שתי שנות חקירה, מוסיף נשיא ארה"ב לכהן כשמעליו מוסיף לרחף ענן של חשד בעבירה פלילית אחת, לא שתיים.
לא פשע, אך גם לא זכאי
למען הרקורד, נביא להלן את ליבת תמצית הדו"ח של מולר. על החשד של השתתפות בקנוניה קובעת התמצית, שנכתבה ע"י שר-המשפטים החדש, וויליאם באר: "חקירת התובע המיוחד לא מצאה שקמפיין (הבחירות) של טראמפ, או מישהו שהיה קשור בו, רקם קשר עם רוסיה, או תיאם עמה מאמצים להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016".
המסמך מציין, כי חקירת מולר לא מצאה שום ראיה לקיומה של מזימה כזו "למרות (שנחשפו) הצעות רבות של גורמים הקשורים ברוסיה לסייע לקמפיין של טראמפ".
אבל, בה בעת, נכתב בתמצית: "התובע המיוחד... לא הסיק שום מסקנה, לכאן או לכאן, בסוגיה האם ההתנהלות (של טראמפ) הייתה שיבוש הליכי משפט".
"התובע המיוחד מציין, כי בעוד שהדו"ח שלו לא הגיע למסקנה שהנשיא ביצע פשע (של שיבוש הליכי משפט), הדו"ח אף אינו מזכה אותו", מדגישה התמצית.
ולכן, הצהרת טראמפ, שתמצית הדו"ח של התובע המיוחד מהווה "זיכוי שלם ומוחלט", פשוט אינה נכונה, על סמך קביעתו של מולר עצמו, כמצויין לעיל. על פי מדד של עזות מצח, ההצהרה הזו נמצאת בקבוצת העילית של כזבים טראמפאים, כגון "כל הדמוקרטים שונאי יהודים ושונאי ישראל" או "אובמה נולד בקניה".
שוב: מולר זיכה את טראמפ מהשתתפות בקנוניה עם הרוסים, אך סירב לזכותו מהחשד של שיבוש הליכי משפט. העובדה שטראמפ טוען שהוא זוכה כליל היא טקטיקה לחיזוק ידיהם של תומכיו הנאמנים והצדקת הציוצים התכופים שלו בשנה שחלפה שהוא שקרבן של "ציד מכשפות". הוא יודע שפרסום הדו"ח לא יביא לסיום ההתקפות עליו ועל נשיאותו.
הבייס הרפובליקאי ימשיך לטעון לציד המכשפות
וכך, סיום חקירתו של התובע המיוחד מבטיח שהמאבק הלאומי בין תומכי טראמפ ומתנגדיו ילך ויחריף. התמצית מספקת למעשה תחמושת לשני הצדדים. הבייס של טראמפ טוען, כי החשד לקנוניה עמד במרכז החקירה מראשיתה, והיות שלא נמצאו ראיות לקיום קנוניה כזו מאליו בטל החשד לשיבוש הליכים. מתנגדי טראמפ אומרים, כי העובדה שהתובע המיוחד טרח להדגיש, כי המסמך שלו אינו מזכה את הנשיא משיבוש הליכים, מדברת בעד עצמה. ובמילים אחרות: טיעון מתנגדי טראמפ הוא, שמולר אולי לא הצליח למצוא ראיות לקיום קנוניה, אבל הוא מצא ראיות, אולי לא חזקות דיין, שטראמפ ניסה להסתיר קיומה של קנוניה כזו.
"יש סיכוי טוב, שפלח גדול מהבייס הרפובליקאי יוסיף לראות (במה שמתרחש סביב טראמפ) המשך ציד המכשפות שהנשיא כל כך הירבה לדבר עליו", אמר ל"וושינגטון פוסט" פרופ' דייוויד גרינברג, מאוניברסיטת ראטגרס, שמתמחה בתולדות הנשיאות. "בעבר, במחלוקות כמו ווטרגייט ואיראן-קונטרה, נמצאו כמה רפובליקאים שהיו מוכנים לערוק מצבא נאמני הנשיא, אך אנו שרויים עתה בעיצומו של תהליך תרבותי אחר, שסולל את הדרך לנוקשות אידיאולוגית ודבקות במפלגה, ואלה, יחד עם תקשורת ימנית, יתרמו לליכוד השורות של הבייס סביב טראמפ".
גם אין ספק, שהרפובליקאים בשני בתי הקונגרס יוסיפו לאמץ את טראמפ לליבם בחום. הם לא נטשו אותו כשהוא תקף באחרונה בגסות את הסנטור ג'ון מקיין, יקירם של המחוקקים הרפובליקאים, שטמון בקבר כבר שבעה חודשים. הם לא נטשו אותו לאחר שהוא הילל את העריץ הצפון-קוריאני קים ג'ונג און כ"מנהיג אמיתי" והם הוסיפו לדבוק בו לאחר שסרב לגנות את יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן, בגין רציחתו החייתית של העיתונאי הסעודי-אמריקאי ג'מאל חשוגי בטורקיה. הם בוודאי לא יפנו לו עורף בגלל הפרה זו או אחרת של החוק האמריקאי. התרפסות מוחלטת לפני טראמפ נהפכה למכנה המשותף של כל המחוקקים הרפובליקאים. הם יודעים שבגידה בנשיא פירושה סוף הקריירה הפוליטית שלהם. הבייס לא יסלח למחוקק שסרח.
"אין שום דרך ביניים, שביל זהב, כאשר מדובר בטראמפ", אמר ל"פוסט" קרייג שרלי, שכתב ביוגרפיה של רונלד רייגן והיה יועץ רפובליקאי. "דו"ח מולר רק יעמיק את הכאב והמשטמה. אפילו ב-48 השעות הראשונות לפרסום הדו"ח, עוד לפני שפורסמה תמציתו, כשאיש לא ידע דבר על תוכנו, ראינו כיצד שני הצדדים מגבשים נראטיב ומסקנות משלהם".
הגוש הדמוקרטי-ליברלי בארה"ב ילכד את השורות בהיערכות למאבק איתנים נגד טראמפ בעקבות דו"ח מולר. המפלגה הדמוקרטית נאלצת להתמודד עתה במחלוקות פנימיות: בין הבציר החדש והפרוגרסיבי של מחוקקים בבית-הנבחרים לבין הממסד המתון יותר; בין מותחי ביקורת על ישראל לבין אלה שמגינים עליה. אבל יש מכנה משותף לכל הפלגים: משטמה עמוקה לטראמפ. הם חלוקים בשאלות כיצד להחיש את נפילתו - אימפיצ'מנט, או להמתין עד שימעד בכוחות עצמו - אבל לא ברצון להרחיקו מהבית הלבן.
הדמוקרטים לא ירפו עד שהנשיא יודח
הדמוקרטים יראו בהכרזת מולר שהדו"ח אינו מזכה את טראמפ מחשד בשיבוש הליכי משפט - בלי להביע עמדה לכאן או לכאן - כהזמנה לקונגרס לקבל הכרעה בסוגיה זו. המערכה צפויה איפוא לעבור לגבעת הקפיטול, ושם כבר מקיימות כמה ועדות של בית-הנבחרים - לרבות ועדת המשפט וועדת המודיעין - חקירות משלהן בהיבטים שונים של פעילויות טראמפ, שחלקן התנהלו לפני הפרק הטרום-נשיאותי של הנשיא - למשל, תשלום דמי שתיקה לשתי נשים שעימן הוא קיים יחסי מין; היחסים בין משפחת טראמפ לדויטשה בנק; החלטת טראמפ לעקוף דרגים מקצועיים בבית הלבן ולהעניק לחתנו, ג'ארד קושנר, סיווג ביטחוני גבוה, שיאפשר לו גישה למסמכים סודיים; קרן הצדקה של טראמפ, שתרמה לרווחתו של בעל השליטה בה; מאמצי טראמפ להקים במוסקווה מגדל טראמפ; ועוד כהנה וכהנה, לרב העמקת החקירה בנסיבות החטא הקדמוני: הבחישה הרוסית בבחירות לנשיאות.
את תחושת הרפבוליקאים להתנפלות הדמוקרטית הצפויה על הנשיא ביטא השבוע הסנטור טד קרוז: הדמוקרטים רוצים להדיח את דונלד טראמפ מהבית הלבן בגלל היותו דונלד טראמפ.
הנרטיב הרפובליקאי יוסיף להיות: "להפסיק את ציד המכשפות". הנראטיב הדמוקרטי יהיה: "אנו חייבים לדעת מה ידע הנשיא ומתי הוא ידע זאת". מלחמת האחים הזו תימשך עד נובמבר 2020, ולאחר הפסקת בחירות קצרה, היא תתחדש במלוא עוזה אל תוך העשור השלישי.