יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, ואסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Mohammed Sale
לפני כשבועיים כתבנו כאן ב"גלובס" את השורות הבאות: "מכיוון שהסיכויים להגיע להסכם הסדרה עם חמאס ברצועה לפני הבחירות לא גבוהים, והעובדה כי נתניהו כבר גילה גישה מכילה ולא מגיבה לירי הקודם, בתוספת היותם של שלושה רמטכ"לים לשעבר במפלגה היריבה, כל אלה מובילים להסלמה צפויה לפני הבחירות, כדי לקבל יותר תוך כדי הליכה על הסף".
הגענו למועד, ויחיא סינוואר - מנהיג חמאס ברצועה - לחץ על הכפתור. אין טעות ואין תירוצים, חמאס עצמו הוא זה ששיגר את הטיל היום בבוקר ועימו איתות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולצה"ל - כוחנו קיים, גם לטווח הארוך המגיע ללב מדינת ישראל, ואנחנו לא נהסס להשתמש בו כדי להשיג את מטרותינו. ומנגד, רק טיל אחד - לא מתקפה כוללת - כלומר, שאיפה לסבב מקומי ולא להסלמה גורפת.
יכול להיות שהקווים נחצו, וקיימת אפשרות שהתגובה תהיה חריפה יותר מבעבר - הזזת החטיבות לדרום והגיוס הסלקטיבי של מילואים מעידים שבצה"ל מתכוננים - אבל הצעד המשמעותי יותר הוא שובו של נתניהו לישראל וקטיעת הביקור הכה חשוב לו לבחירות. בחמאס נערכים לכך, ולפי הידיעות המגיעות משם, ראשי הארגון כבר בבונקרים, הזרוע הצבאית נכנסה לכוננות וגם המסגרות האזרחיות, כמו בתי החולים, עברו למצב חירום.
מנהיגי החמאס והג’יהאד האסלאמי הודיעו כי כל ירי ישראלי ייענה בתגובה חריפה. האמירות הללו הועברו גם למצרים, ופורסמו בכלי התקשורת המקורבים לארגונים, משמע, הם יהיו מחויבים ציבורית להגיב אם אכן ישראל תתקוף. בכיר בחמאס מהרצועה אומר, כי לארגונו אין הלוקסוס להתחשב בלוח הזמנים הישראלי של בחירות וביקורים בארצות הברית, ושהארגון נחוש להביא להפשרת הקיפאון ולשינוי המצב ברצועה.
ישראל כבר נוקטת צעדי ענישה כלכליים: מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, הודיע הבוקר כי בעקבות ירי הרקטה אל ישראל, מעברי ארז וכרם שלום לא ייפתחו. מעברים אלה משמשים להעברת סחורות אל הרצועה וליצוא ממנה, וכן למעבר בני אדם, רובם חולים המגיעים לטיפולים בישראל. כן הודיע המתאם על איסור על דייגי הרצועה לצאת לים. שתי הפעולות פוגעות בסוגיות שאותן מעלה חמאס בדרישותיו מישראל, במסגרת המשא-ומתן בתיווך המצרי. הדרישות כוללות שעות פתיחה ארוכות יותר של המעברים והרחבת מרחב הדיג לעומק הים.
החמאס מסתמך על התקדים בעסקת שליט
המשך הלחץ על ישראל, שבועיים לפני הבחירות, כדי לנסות ולקבל תנאים טובים יותר במשא ומתן הנמשך על הסדרה בתיווך המצרי והבינלאומי נראה אם כן כעילה המרכזית לירי. חמאס דורש הקלות כלכליות משמעותיות שעיקרן: פרויקטים בינלאומיים של תשתיות שהוא יחלוש עליהם: מדובר בשורה של פרויקטים שלרובם יש הסכמה עקרונית למימון חיצוני ומה שתוקע אותם זו ההתעקשות של חמאס לנהל אותם בעצמו אל מול סירוב התורמות וישראל, לאפשר לו לעשות זאת.
בין הפרויקטים, מתקן התפלה האמור לפתור את בעיית המים, תחנת כוח חדשה וקו חשמל נוסף מישראל, מתקני טיהור שפכים, והקמת אזורי תעסוקה בסמוך למעברי הגבול; העלאת סכום ההעברה החודשי של הכסף מקטאר ל-20 מיליון דולר - והרחבת המטרות שאליהן הוא מיועד. לאחר שבחודש הראשון להעברה התברר כי הנהנים מהדולרים במזוודות הם פקידי ממשלה מקורבים ומשפחות נזקקות שהחמאס בחר, ישראל הטילה הגבלות חמורות, ובכלל זה אישרה כל שם ושם מהמשפחות הנזקקות. חמאס מצידו בשל הביקורת הציבורית העזה ויתר על העברת הכסף.
חמאס דורש גם הרחבת תחום הדיג ל-20 מייל במקום 6-12 כיום. לטענת דייגי הרצועה המגבלות מצמצמות את אפשרויות הדיג לאזור שבו הדגה הידלדלה ומדובר בענף המפרנס מאות משפחות. ישראל גילתה נכונות לכך והרחיבה את האזור ל-12 מייל.
עוד דרישה היא מתן אפשרות להכנסת סחורות דו-שימושיות, כאלה העשויות לשמש גם לצרכים צבאיים וכיום מוגבלות, כמו דשנים חקלאיים, מלט לבניה, גנרטורים ועוד.
דרישה של חמאס ממצרים היא פתיחת מעבר רפיח שהמצרים סגרו לאחר שחמאס סילק את פקידי הרשות הפלסטינית מהרצועה. למצרים אינטרסים משלה בעניין ובהם המאבק בטרור בסיני אך היא פועלת בתיאום עם ישראל גם בהקשר זה.
לפי גורמי ביטחון ישראלים, אחת מהסוגיות המשמעותיות שלגביהן מבקש חמאס להפעיל לחץ הוא קידום העסקה להשבת הגופות של חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין והאזרחים שנחטפו. חמאס דורש כי תמורת זאת ישוחררו אנשיו הנמצאים בכלא בישראל. הוא מסתמך על תקדים העסקה עם חיזבאללה ועל עסקת שליט, אך ישראל מגלה הפעם קו קשוח בהרבה. סינוואר, בעצמו אסיר משוחרר, רואה בשחרור חבריו מטרה אסטרטגית, ולכן מוכן לסכן הרבה כדי להשיגה.
לכך אפשר לצרף גם את העימותים בבתי הכלא הביטחוניים על רקע מיסוך הטלפונים הסלולריים שהוכנס לאחרונה בחלק מהאגפים. אתמול דקרו אסירים פלסטינים שני סוהרים, האחד נפצע בינוני והשני קל. ברצועה נפוצו שמועות כי כמה מהאסירים נהרגו בתקרית, אך שהשמועה אינה נכונה.
חמאס מציין: יום השנה לעימותים על הגדר
ויש עוד סיבות תומכות בהסלמה: בימים הקרובים יצוין יום השנה לתחילת ההפגנות על הגדר, התואם ליום האדמה של ערביי ישראל, ובחמאס כבר התארגנו למה שמכונה "יום זעם" עם הפגנות המוניות ועימותים מול חיילי צה"ל.
ציון יום השנה להפגנות מסייע להסטת תשומת הלב הציבורית מהביקורת וההפגנות כלפי חמאס בתוך הרצועה אל המאבק בישראל. הפגנות אלה שהתפשטו במשך יומיים שלושה, דוכאו בחריפות רבה, כולל ירי חי אל המפגינים, וחמאס זכה על כך לביקורת חריפה ברשתות החברתיות וגם בכלי התקשורת הערביים.
הירי המדוד - שני טילים פה (לגוש דן) טיל אחד שם (לשרון) - מעיד על ניסיון להליכה על הסף מבלי להגיע להסלמה, מתוך הערכה כי נתניהו לא ירצה לצאת למהלך כולל ולהסלמה של ממש בטרם בחירות. הטקטיקה הזו פעלה עד כה לא רע: ישראל לא הגיבה בחריפות ראויה על הירי הקודם והמשא ומתן נמשך.
אבל חובה לשוב ולציין כי על אף התגובות המתלהמות והדרישות לתגובה חריפה, אין פתרון ממשי למניעת הירי זולת כניסה מלאה לרצועה, שמחירה רב ותוצאותיה אינן ברורות. בעבר נכתב כאן כי זו הדרך היחידה לפרוק את חמאס והארגונים האחרים מנשקם, ולהעביר את הרצועה בחזרה לידי הרשות. השנים האחרונות העידו כי בישראל ההנהגה נמנעה מהאפשרות הזו ככל יכולתה, ובחרה שוב ושוב בניסיונות הסדרה.
בצה"ל ובשב"כ מרעננים את דרכי התגובה האפשריות והתרחישים בעקבותיהן. לעיון הדרג המדיני. הניסיון מלמד שנתניהו הלך עם המגמה שהתווה צה"ל והשאלה כעת היא אם בצבא מחליפים כיוון, ומכינים תגובה חריפה של ממש, עד גבול ההסלמה הכוללת, לצד הכנה של מערכות כיפות ברזל למתקפת הרקטות הצפויה בעקבות תגובת כזאת. גם תוכניות הפעולה לנטרול מלא של הטילים באמצעות כניסה קרקעית קיימות בארסנל, אבל האחריות והחלטה כאן הן רק על כתפיו של ראש הממשלה נתניהו.