מייסדי ריווייר אור בן עוז, גיא קשטן, עדי בן דיין וסער יהלום / צילום: אריק סולטן
ריווייר (Rewire) הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמת בנקאות עבור מהגרים, הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס A של 12 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ויולה פינטק והשתתפו בו גם קבוצת הבנקאות הצרפתית BNP Paribas דרך גוף ההשקעות שלה אופרה טק ונצ'רס, OurCrowd, קרן Moneta המתמחה בהשקעות פינטק, ובנק SBSA הדרום אפריקאי, שהוביל את סבב הסיד של החברה. המשקיעים הפרטיים בחברה, פרופ' יאיר טאומן מהמרכז הבינתחומי וירון למלבאום, השתתפו גם בסבב הנוכחי, שהביא את סך גיוסי החברה לכ-17 מיליון דולר.
את החברה הקימו אור בן עוז, המכהן כנשיא החברה, המנכ"ל גיא קשטן, עדי בן דיין וסער יהלום ב-2015, כדי לספק שירותים בנקאיים לעשרות אלפי מהגרי העבודה החיים בישראל, רובם מיבשת אסיה: הודו, הפיליפינים, תאילנד, סין סרי-לנקה, וכן מניגריה. מערכת העברת הכספים שלהם משרתת כיום עשרות אלפי לקוחות חודשיים קבועים, שמעבירים באמצעותה מאות מיליוני דולרים לשנה. החברה פועלת כיום בשיתוף פעולה עם SBSA, הבנק הגדול ביותר באפריקה, שפעיל ב-20 מדינות שרבים מתושביהן מגיעים לאירופה כמהגרים בעלי אשרות עבודה. עיקר פעילותה של ריווייר באירופה היא בגרמניה ובאיטליה, בהן קיים ריכוז מהגרים גבוה, וכן באמסטרדם, בה החברה פתחה משרד בשנה שעברה.
בחברה מקווים כי הגיוס הנוכחי יאפשר לה להתרחב למדינות נוספות באירופה. בנוסף, בריווייר מעוניינים לגייס כ-10 עובדים נוספים בשנה הקרובה ולהגיע לכ-55 עובדים. ריווייר מקווה גם להרחיב את שיתופי הפעולה שלה עם בנקים למדינות נוספות, וכן להתחיל לשווק ללקוחותיה מוצרים פיננסיים נוספים דוגמת תשלומים לחינוך, הלוואות ומשכנתאות.
מהגרי עבודה שוהים במדינות העולם על בסיס אשרת עבודה זמנית, ומעבירים באופן קבוע כספים למדינות המוצא שלהם. הבנקים נוטים להימנע מלשרת לקוחות כאלה, משום שהעבודה הנדרשת לצורך ביצוע העברות בסכומים קטנים אינה משתלמות עבורם. בנוסף, הצרכים שלהם הם גלובאליים - הם חיים ומכניסים משכורות מעבודה במדינה אחת, כדי לממן מחיה והוצאות עבור משפחתם במדינות מוצאם.
הפתרון של ריוויר מבקש לעקוף את מכשול הבינלאומיות באמצעות החזקת חשבונות בנק של החברה בכמה מדינות מתפתחות מרכזיות, ובהם רזרבות כספיות שמשמשות אותה לביצוע העברות קטנות. כך, כאשר לקוח מבקש לבצע העברה בינלאומית, הוא למעשה שולח את הכסף לסניף החברה באותה הארץ שבה הוא חי. אחר כך, ריווייר מעבירה את הכספים באופן מקומי מחשבונות החברה במדינת היעד לחשבונות לקוחותיה, אשר ממוקמים אצל הבנקים איתם היא פועלת בשיתוף פעולה, ובכך החברה חוסכת בזמן ובעלויות ההעברה. אחת לתקופה, החברה מבצעת העברה גדולה, שנועדה לוודא שיהיו לה מספיק כספים בחשבונותיה בעולם לטובת התפעול השוטף.
הפלטפורמה הבנקאית עצמה מורכבת משלוש שכבות עיקריות: האפליקציה ללקוחות הקצה מצד אחד, ומערכת שמתממשקת לגופים השונים שריווייר עובדת איתם. ביניהן, מאחורי הקלעים, נמצאת ליבת העסקים: מערכת קור-בנקינג, שמתפקדת כמו ספר חשבונאי שמתעד את כל העסקאות שמתבצעות דרך ריווייר. אלגוריתמים סורקים את מאגר המידע כדי לאתר התנהגויות פיננסיות חריגות שעשויות להוות סיכון מצד אחד, וכדי לאתר חריגות סבירות שאין צורך לחסום מהצד השני. המידע של ריווייר מאורגן באופן שמאפשר לחברה להפיק דוחות מפורטים על הפעילות הפיננסית שמתבצעת דרכם: הם נדרשים לעשות זאת עבור הבנקים שהם עובדים איתם, עבור הרגולטור, ועבור הלקוחות - האפליקציה כוללת ניתוח של שימוש הלקוחות בחשבון, הרגלי שליחת כספים, ועצות לניהול תקציב בשפות שונות.
כך, ריווייר מאפשרת למהגרי עבודה להפקיד כסף לחשבון בנק דיגיטלי ולהשתמש בו מקומית, באמצעות כרטיס אשראי אשר מנפיקה החברה ולבצע העברת כספים למדינת המוצא. בנוסף, החברה מאפשרת שימוש באותו החשבון לביצוע תשלומים במדינות המוצא של לקוחותיה. הפלטפורמה, מאפשרת ביצוע העברות ותשלומים במזומן או דרך אפליקציה, וגובה לרוב עמלות בשיעור הנמוך מ-2.5%. ההעברה מתבצעת בתוך כמה שעות, וניתן לאסוף את הכסף שנשלח מגופים שאיתם משתפת החברה פעולה, כמו בנקים ואפילו חנויות מכולת. בישראל החברה השיקה שיתוף פעולה עם רשת סופר-פארם לפני כשנה, וכן עם GMT ועם בנק דואר.
"החזון המקורי שלנו היה ממוקד בשליחת הכספים. היום החזון שלנו התפתח לבנקאות דיגיטלית למהגרי עבודה, עם כל השירותים הפיננסיים שהם צורכים. ההבנה שלנו היום היא שמהגרי עבודה הם לא רק מישהו שגר פה ושולח כסף, אלא אדם עם צרכים פיננסיים רחבים", אומר קשטן ל"גלובס". "היום אנחנו מציעים חשבון מקומי וכרטיס דביט שמחובר לחשבון הזה. עכשיו אנחנו מתרחבים לספק שירותים למהגרים גם במדינות המוצא שלהם, החל משימוש בכרטיס האשראי כשהם מגיעים למדינת המוצא, ועד לשירותים כמו תשלום חשבונות, תשלום שכר לימוד לילדים, משכנתאות והלוואות, אליהם נרצה להגיע בעתיד".
הפעילות של ריוויר באירופה נשענת על מדיניות שהחיל האיחוד מתחילת השנה, המכונה Open Banking (או PSD2), ומחייבת את הבנקים הגדולים ביבשת לספק לגופים חיצוניים גישה למידע אודות סניפי בנק, שירותים שהם מציעים ונתונים על עסקאות. גם בישראל נעשים בימים אלה צעדים רגולטוריים לקראת פתיחת השוק לסטארט-אפים ולבנקאות דיגיטלית.
זוהי ההשקעה השנייה של ויולה פינטק, שהובילה את הסבב. הקרן המנוהלת במשותף על ידי פרופ' דניאל צידון ותומר מיכאלי, ממייסדי Fundbox, סטארט-אפ שמסייע לעסקים קטנים לשמור על תזרים מזומנים שוטף. הקרן מתגאה בשיתוף פעולה הדוק בינה ובין משקיעיה, התאגידים הפיננסיים. בכך, היא מקווה לסייע לסטארט-אפים בהן היא משקיעה הן באיתור פתרונות לבעיות שאיתן מתמודדים התאגידים, והן בסיוע לחברות שבהן תשקיע הקרן להיחשף למוסדות הפיננסיים ולצמוח במהירות. בין השותפים הזרים המהותיים בקרן - הבנק הקנדי הגדול Scotiabank וענקית הביטוח האמריקנית The Travelers Companies. בשל הדומיננטיות של גופים פיננסיים אמריקאים בין משקיעי הקרן, לא מן הנמנע כי ההשקעה של ויולה בריווייר תוביל להתרחבות פעילות החברה גם ליבשת אמריקה.
ת"ז: Rewire
שנת הקמה: 2015
מייסדים: אור בן עוז, גיא קשטן, עדי בן דיין וסער יהלום
עובדים: 40 בישראל, 5 באירופה
משרדים: תל אביב ואמסטרדם, והחברה מעסיקה עובדים בודדים גם במינכן והמבורג
גיוסי הון: כ-17 מיליון דולר
משקיעות בולטות: ויולה פינטק, אופרה טק ונצ'רס - גוף ההשקעות של קבוצת הבנקאות הצרפתית BNP Paribas ,OurCrowd ,Moneta - קרן הון סיכון המתמחה בהשקעה בחברות פינטק, (Standard Bank of South Africa (SBSA, והמשקיעים הפרטיים פרופ' יאיר טאומן וירון למלבאום.