רונאל פישר / צילום: אוריה תדמור
בחודש שעבר דווח ב"גלובס" על בעיות נוספות שבהן נתקלה המדינה במסגרת תיק רונאל פישר, הפעם ביחס לאישום נגד פישר ונגד יאיר ביטון, בעליה של חברת הנדל"ן "ב. יאיר", שזכה לכינוי "פרשיית קובי כחלון", אחיו של שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון.
לטענת הפרקליטות, פישר הדליף לביטון מידע שקיבל מקצין המשטרה לשעבר ועד המדינה בתיק, ערן מלכה, על עצם חקירתו הצפויה של כחלון במשטרה ועל מועדה. זאת, בעת שכחלון כיהן כמחזיק תיק התכנון בעיריית ירושלים וכסגנו של ראש העיר דאז, ניר ברקת. לאחר שקיבל את המידע מפישר, נטען בכתב האישום, נפגש ביטון עם כחלון והציע לו כי יסייע לסגור את התיק נגדו תמורת תשלום של עשרות אלפי שקלים, תוך שהוא ממליץ לו על עורך-דין או על עורכת-דין בעל ותק של 30 שנה בפרקליטות שיסייעו לו בכך.
אלא שבשורה של עדויות שנשמעו במסגרת פרשיית כחלון הלכה ונסדקה התזה שהציגה הפרקליטות. כך, למשל, בעוד שבכתב האישום נטען כי מלכה סיפר לפישר על עצם חקירתו של כחלון ועל מועדה הצפוי, ובעקבות כך הדליף פישר את המידע האמור לביטון - הרי שמעדותו של מלכה עולה כי הוא סיפר לפישר על המועד המתוכנן לחקירת כחלון רק לאחר שכבר התקיימה הפגישה בין האחרון לבין ביטון.
בנוסף, כחלון, מי שעדותו אקוטית לפרשה, הוכרז כעד עוין. המשמעות היא שמצד אחד תוכל אמנם המדינה לנסות ולשכנע כי יש לעדיף את הגרסה שמסר כחלון בעדותו במח"ש על-פני עדותו בביהמ"ש. אולם הכרזתו של כחלון כעד עוין מעידה גם על המצוקה שאליה נקלעה הפרקליטות בעקבות דבריו של כחלון, שהעיד בביהמ"ש, כי הוא לא שולל שייתכן שההצעה של ביטון אליו הייתה הצעה לגיטימית מצד אדם שמעוניין לסייע לו בדרכים חוקיות.
לכל אלה יש להוסיף את ניסיונה הכושל של המדינה להכריז גם על שכנו של כחלון כעד עוין. השכן, שבביתו נערכה הפגישה בין כחלון לביטון, העיד כי הצעתו של ביטון לכחלון הייתה לסייע לו בייעוץ משפטי ותו לא.